אינספור שלבים וביורוקרטיה: איך גיוס עובדים בתהליך ארוך פוגע בענף השיווק
שלומית, אשת שיווק בעלת ניסיון של שנתיים בתחום הסלולר, ביקשה להתקבל למשרת מנהלת מותג במחלקת השיווק של חברה בולטת בתחום הקמעונאות. לשמחתה, היא הוזמנה לראיון ראשון, באווירה נעימה, שנערך לפני כחצי שנה. שלומית התרשמה שהחברה החדשה מעוניינת בה. עובדה: היא הוזמנה לראיון נוסף וצלחה אותו, ונאמר לה שהיא עתידה לעבור גם מרכז הערכה ומבחן פנימי.
שלומית הנרגשת עצרה את שאר חיפושי העבודה, והחזיקה אצבעות שתתקבל במהרה למשרה הנחשקת. היא לא ידעה, שלחברה יש תוכנית אחרות לגביה: מסלול מיון של חודשים, שרק בסופם תדע, אולי, אם התקבלה. באמצע הדרך, שלומית נשברה. חברה הציעה לה להצטרף למחלקת שיווק בחברה קטנה יותר, והיא השתלבה שם באופן כמעט מיידי, לאחר הליך גיוס קצר וממוקד.
כמות מידע עצומה
תהליכי המיון הארוכים בענף השיווק, הם תופעה שמכה שורש בגיוס כוח אדם, במהלך השנתיים האחרונות. התהליכים מבוססים על שלבים רבים ועל איסוף נתונים בלתי פוסק אודות המועמד הפוטנציאלי. אולם מה שנועד במקור לשפר את המקצועיות והשיטתיות של תהליכי המיון, לאפשר הרכבה של פרופיל עשיר יותר של המועמד וגם השוואה בין מועמדים, הפך לחרב פיפיות. המגייסים פשוט לא מצליחים לקבל החלטה. הביורוקרטיה של התהליך - תיאומים, זימונים, טפסים, הצטרפות של מועמדים חדשים באמצע התהליך, קריטריוני סף שמשתנים בהתאם לזהות המראיין, יחד עם כמות המידע העצומה שמתקבלת - מכריעה אותם.
וכיצד הם מנסים להתגבר על חוסר הוודאות? באמצעות הוספת עוד שלב מיון, שיצליח ליתן תוקף מכריע לשלבים הקודמים. אלא שכך מתקבל תהליך המורכב משלבים מודולריים, שלא תמיד מסונכרנים זה עם זה. קשה להסיק משלב מסוים לגבי השלב הבא, והראיונות והמבחנים אינם מתבצעים בהכרח בסדר הנכון. בסוף, כולם מותשים: גם המועמדים וגם המגייסים, בעוד שלא רק שהשלב הנוסף לא שיפר במאום את ההיכרות עם המועמד, אלא שלא אחת אף הוביל לנטישתו את התהליך.
- אחרי שפיטרה בינואר: אקווה סקיוריטי מגייסת
- האם גיוס מאות עובדים במאנדי הוא רמז לדוחות טובים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המועמדים הטובים נושרים באמצע
התהליך הארוך שמתקבל אינו מקצועי דיו ואינו ממוסד. במקום יצירת רצף תהליכים ממוקד שמאפשר להגיע במהרה לתשובה טובה, הוא גורם לחברה לאבד מועמדים טובים שנושרים באמצע. הם כבר מאבדים את החשק לעבוד בחברה שאינה מסוגלת להחליט, וגורמת להם לחוש תסכול וזלזול בזמנם. כמובן שגם הגורם הכלכלי משחק תפקיד, וכמו שלומית, הם פשוט ממהרים למצוא עבודה אחרת.
גם צוות משאבי האנוש בלחץ ומנסה למצוא למנהלי החברה את העובדים הטובים ביותר. אולם כדי לעמוד בדרישות, הם כה מקשיחים את התנאים עד שמגיעים למצב קבוע של חוסר שביעות רצון של המועמדים שמוביל לבסוף אף לאי נחת של המערך המגייס עצמו. שהרי, לאחר שהשקעת משאבים כה רבים במועמד הנבחר ובתהליך הגיוס, החבות שמוטלת עליך כמגייס היא להוכיח שהמאמץ השתלם. זאת ועוד, לאחר שהתקבל אותו מועמד שצלח את כל השלבים - רמת הציפיות ממנו היא אדירה והעול על כתפיו עצום. המתח של המועמד מקרין, אפוא, גם על המגייס.
כל טעות עלולה לעלות בכסף רב
הקושי להחליט נובע מסיבות שהגיון בצדן. החברות יודעות שהקנס על בחירה שגויה, גבוה. הן מבקשות להבטיח את קבלת העובד הנכון, עם הניסיון ומבנה האישיות המתאים לתרבות הארגונית, כך שישתלב במהירות וביעילות. כל טעות עלולה לעלות בכסף רב, הן בהכשרה, והן באבדן של פונקציה חשובה בארגון. חברות רבות מגיעות לתהליכים הארוכים לאחר שחוו טראומות של גיוס כושל של עובדים שעזבו אחרי תקופה קצרה במיוחד, והן מבקשות, באמצעות תהליכי המיון הארוכים והמדוקדקים, להקטין את הסיכון.
- הכוכב הבא לאירוויזיון בראש לוח השידורים
- ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
זאת ועוד, באופן אינסטנקטיבי ניתן לקשור בין תהליכי הגיוס לתהליך החיובי שהחברות מבקשות להבנות, תוך הקדשת זמן, מחשבה ומשאבים בשל החשיבות גבוהה שהן מייחסות לקליטה ושילוב של עובדים.
ולמרות זאת, הפתרון לחוויה הבלתי נעימה שנוצרת בתהליך, אינו להוסיף שלבים נוספים שהופכים את התהליך לחסר ערך. כפי ששלומית בוודאי יכולה לספר, היא הצליחה להשתלב בחברה החדשה בקלות ולשביעות רצון כל הצדדים, בלי לעבור 5 או 6 שלבי מיון. סביר אף שהחברה המגייסת תעיד כי תהליך המיון שלה תבע מהארגון משאבים רבים של זמן וכסף שבסופו של דבר היו לשווא.
אז מה כן? מיפוי וזיהוי ראשוני נכון של הפרמטרים החשובים לחברה עבור הפוזיציה, הגדרת התכונות החיוניות למועמד האידיאלי, ומיון הבודק את הקריטריונים החשובים ביותר שהוגדרו מבעוד מועד במהלך התהליך - יבטיחו קיצור ושיפור תהליכים לצד העלאת הגיוסים המוצלחים.
הכותבת היא מנהלת השיווק ב
- 6.אין בוס 09/12/2013 11:01הגב לתגובה זובסוף הכל תמיד קם ונופל על היכולת לקבל החלטות. ככל ש"נשות-השיווק-החדשות" עוטפות את עצמן בשכבות של כאילו מידע; כאילו כלים; כאילו שלבים הן מתחמקות מהנקודה. צריך להחליט. בגיוס כח אדם. בהשקות. בתמחור. בדיוק בגלל זה פעם - כשידעו להחליט ולחתוך - דיברו על "מלחמות שיווק" ועכשיו מדברים על "מהלכי שיווק". פעם דיברו על "מנהל שיווק" ועכשיו על "אשת שיווק". כל השאר תירוצים.
- 5.את כ"כ צודקת שזה עצוב (ל"ת)שמרית 02/12/2013 18:28הגב לתגובה זו
- 4.טליה 02/12/2013 15:29הגב לתגובה זועכשיו רק חשוב שהמגייסים יקראו וימקדו את התהליכים, למען שני הצדדים.
- 3.נמאס 02/12/2013 15:26הגב לתגובה זומה זה השטויות האלה? הייתי במבחנים באחד הבנקים הגדולים - זה פשוט לא מבחנים רלוונטיים לתפקידים בכירים. תוקם ועדת חריגים לאתר!
- 2.תם 02/12/2013 15:23הגב לתגובה זוהאנשים הפחות מוכשרים. לא חבל? לא דבילי?
- 1.ויעילות וטוב שכך 02/12/2013 12:31הגב לתגובה זוהארגונים הגדולים מרוויחים בלי קשר למי יהיה במחלקת השיווק. יש להם הגנה מלמעלה ( קשרים ופוליטיקה
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?
קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.
ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.
לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק.
כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?
סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.
מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא.
הכוכב הבא לאירוויזיון. קרדיט: מאקוהכוכב הבא לאירוויזיון בראש לוח השידורים
מוצאי שבת היתה בסימן קשת, ששלטה בלוח השידורים עם פער עצום במהדורה המרכזית ובפריים טיים
רייטינג 
פריים טיים
השילוב של ריאליטי ואירווזיון הוא שילוב מנצח, וכך היה אמש, כש-"הכוכב הבא לאירוויזיון" עמדה בראש לוח השידורים, עם רייטינג של 18.6% רייטינג ו-477 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 8.9% רייטינג ו-224 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 233 אלף צופים. במקום האחרון היה הפרק המסיים של הסדרה התיעודית על ואנונו, עם נתון מכובד של 5.5% רייטינג ו-119 אלף צופים.
תוכניות אחה"צ וערב מוקדם
בשעות הצהריים המאוחרות, חדשות 12 עמדו בראש, עם מהדורה של ערד ניר שהחלה ב15:00 עם 3.4% רייטינג ו-91 אלף צופים ועלתה ב-16:00 ל-4.1% רייטינג ו-121 אלף צופים. היא שודרה מול שידורים חוזרים של רשת, עם "כלוב הזהב", שעמד על 1.3% רייטינג ו-33 אלף צופים בשעתיים הללו. לאחר מכן, ב-17:00, המספרים עלו דרמטית והמהדורה עם גדעון אוקו, ששודרה ב-17:00 עלתה ל-7.4% רייטינג ו-215 אלף צופים. השידור החוזר של רשת, עם משחקי השף, עמד על 2.1% ו-57 אלף צופים.
בהמשך הערב, ולקראת צאת שבת, המספרים המשיכו לעלות, כש-"פגוש את העיתונות" עמד על 11% רייטינג ו-276 במהדורה המוקדמת וברצועה שלאחר מכן עם נתונים דומים למדי, 10.9% ו-309 אלף צופים. מולו, המהדורה המוקדמת של "מוריה וברקו" היתה על 4.6% רייטיג ו-128 אלף צופים. ברצועה של 19:00 הצטרף ערוץ 14, עם המהדורה המוקדמת עם עידו טאובר, שעמד על 3.5% ו-95 אלף צופים.
לייט נייט
ברצועת הלייט נייט, "אברי ושרקי" היו בראש, עם 7.3% רייטינג ו-168 אלף צופים, שידור חוזר של רשת, עם "שנות ה-90" של היה במקום השני, עם 4.6% ו-117 אלף צופים, ואילו במקום האחרון היו חדשות הלילה עם שרה ב"ק, של ערוץ 14, עם 3.2% ו-81 אלף צופים.
