אסף רפפורט וויז
צילום: עומר הכהן

חברת הסייבר Wiz משלימה סבב השקעה בהיקף של 200-300 מיליון דולר

במסגרת הסבב הנוכחי מוכרים חלק מהמשקיעים הוותיקים בחברה חלק מהחזקותיהם למשקיעים חדשים, כך שלמעשה אין מדובר בגיוס כספים לתוך קופת החברה
קובי ישעיהו | (1)

חברת הסייבר Wiz של אסף רפפורט משלימה בימים אלה סבב גיוס של 200-300 מיליון דולר,  לפי שווי גבוה מ-10 מיליארד דולר, זאת אחרי שלפני שנה גייסה החברה 300 מיליון דולר לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר. עד היום גייסה וויז כ-900 מיליון דולר.

הפעם מדובר ככל הנראה בסבב סקנדרי, במסגרתו מוכרים חלק מהמשקיעים הוותיקים בחברה חלק מהחזקותיהם למשקיעים חדשים, כך שלמעשה אין מדובר בגיוס כספים לתוך קופת החברה.

לפני כשבועיים הודיעה Wiz מודיעה על רכישת הסטארט אפ הישראלי Gem Security (ג'ם סקיוריטי) בסכום של 350 מיליון דולר. ג'ם מציעה יכולות Cloud Detection and Response (CDR) - זיהוי ותגובה בזמן אמת למתקפות בענן, שמאפשרות לארגונים וצוותי ניטור ובקרה (SOC) לקצר את משך התגובה בעת מתקפה על תשתיות הענן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לתת בראש (ל"ת)
    לתת בראש לפאלו 21/04/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
פאנל הייטק, ועידה כלכליתפאנל הייטק, ועידה כלכלית

עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם

זיו וולף |
נושאים בכתבה הייטק

פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.

סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה

על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.

וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.

תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".

לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".


פאנל הייטק, ועידה כלכליתפאנל הייטק, ועידה כלכלית

עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם

זיו וולף |
נושאים בכתבה הייטק

פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.

סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה

על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.

וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.

תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".

לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".