הסטארטאפ Reeco גייס 10 מיליון דולר לפלטפורמת AI לניהול רכש במלונות
החברה עובדת עם מלונות של הילטון, מריוט ואינטרקונטיננטל המשתמשים בפלטפורמה לפתירת אתגרי מחסור באספקה, בזבוז מזון והתמודדות עם עליות מחירים; מעסיקה 23 עובדים, 19 מהם בתל אביב ו-4 במיאמי ומגייסת עובדים נוספים לטובת צמיחה והתרחבות
הסטארטאפ Reeco, המפתח פלטפורמה לניהול הרכש במלונות, השלים סבב גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת הקרנות Net Capital Ventures של משפחת נפתלי (בעלי השליטה בביג, תלמה תיירות ואפריקה ישראל), ו-Joule ventures. לסיבוב הצטרפו משקיעים פרטיים בהם לירון פטרושקה, עינת גז מנכ"לית Papaya Global, עינת נמש, צביקה סובל מייסד וולבורן ונצ'רס, אייל דשא יו"ר ישראכרט לשעבר, ג'וני הראל-כהן שותף ב-Dynamic Loop Capital, לימור בקר מנכ"לית קרן המילטון ליין בישראל ומשקיעים נוספים מתעשיית ההייטק הישראלית.
הפלטפורמה של Reeco נועדה לאפשר לגופים מוסדיים כמלונות, אך גם לבתי חולים, בתי אבות, שירותי קייטרינג וגופים נוספים, לנהל את הרכש ולהזמין באופן יעיל את אלפי המוצרים הדרושים להם. החל ממזון ומשקאות ועד לחומרי ניקוי, בתהליך דיגיטלי שמחליף תהליך שמתבצע כיום באופן ידני במקומות רבים. המערכת בודקת התאמה וזמינות של המוצרים, ועוזרת להפחית עלויות בצורה משמעותית.
לפי החברה, הרוכשים בוחרים את המוצרים שהם צריכים מהמרקטפלייס של Reeco, והפלטפורמה מאתרת עבורם את הספקים האופטימליים מתוך מאות ספקים אזוריים וארציים מובילים בארה"ב. המערכת מייעלת את התהליך על בסיס ניתוח הסל שהרוכש בנה, עם השוואת מחירים בין ספקים, בדיקת זמינות, תאריכי אספקה, מגבלות של מינימום הזמנה ועוד.
ריקו הוקמה ב-2021 על ידי הנריק שמעוני, המשמש מנכ"ל החברה, ועומרי שלו, CTO. החברה החלה את פעילותה בשנה שעברה עם התמקדות בתחום המלונאות במיאמי ועובדת מול קבוצות מלונות גדולות, שכוללות מאות מלונות. בין לקוחותיה כיום Autograph collection by Marriott, Hilton Even Hotel, מלונות בקבוצת Shaner Hospitality ועוד. במקביל החברה חתומה ועובדת עם הספקים המוסדיים הגדולים ביותר בארה״ב וספקים מקומיים בפלורידה. החברה מעסיקה 23 עובדים, 19 מהם בתל אביב ו-4 במיאמי ומגייסת עובדים נוספים לטובת צמיחה והתרחבות.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנריק שמעוני, מייסד משותף ומנכ"ל ריקו: "כמלונאי שעבד בכל תפקיד, מהדלפק ועד לתחזוקה, מחלקת הרכש תמיד זכתה לתשומת הלב הנמוכה ביותר. זה לא הגיוני, בהתחשב שההוצאות הגדולות ביותר של מלון הן בתחום הזה. כשבנינו את Reeco, ההתמקדות שלנו הייתה תמיד במתן השירות הטוב ביותר למי שמנהלים את תחום הרכש ולענות תחילה על הצרכים שלהם. לכן גם בחרנו עובדים בעלי ניסיון בתעשיית האירוח לניהול הקשרים עם לקוחותינו. הדרך שבה מנוהל כיום הרכש גורמת לכשלים רבים מהפסד כספי בכל הזמנה ועד סחורה שלא מגיעה וצורך בהתעסקות בכיבוי שריפות של מחסור שנוצר. המעבר לפלטפורמה דיגיטלית מייצר דאטה שלא קיים בשוק הזה, שהניתוח שלו יחד עם אלגוריתם קבלת החלטות חכם שפיתחנו מאפשר לקניינים וספקים לנהל מסחר מתקדם עם תקשורת פשוטה ויעילה כמו שאנחנו מכירים מאתרים כמו אמזון, אינסטה קארט וכו׳ ונוצר מודל של win-win לשני הצדדים".
עומרי שלו, מייסד משותף ומנהל טכנולוגי של Reeco: "בניגוד לחוויית ההזמנה והשהות של אורחי המלונות, שהיא כיום כולה דיגיטלית, כמעט שאין שימוש בטכנולוגיה חדשנית בצד המינהלתי האחורי של בתי המלון. ניהול הרכש, שהוא אחת מהמשימות החשובות והמורכבות ביותר באירוח, נעשה עדיין באופן ידני. בהקמת ריקו רצינו לייצר חוויית הזמנה וקבלה יעילה, להפחית בעיות בשרשרת האספקה ואת בזבוז המזון על ידי שימוש בתובנות מבוססות בינה מלאכותית על הרגלי הרכישה".
- 1.שיהיה בהצלחה (ל"ת)מוטי 29/03/2023 10:46הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
