הסטארטאפ Reeco גייס 10 מיליון דולר לפלטפורמת AI לניהול רכש במלונות
החברה עובדת עם מלונות של הילטון, מריוט ואינטרקונטיננטל המשתמשים בפלטפורמה לפתירת אתגרי מחסור באספקה, בזבוז מזון והתמודדות עם עליות מחירים; מעסיקה 23 עובדים, 19 מהם בתל אביב ו-4 במיאמי ומגייסת עובדים נוספים לטובת צמיחה והתרחבות
הסטארטאפ Reeco, המפתח פלטפורמה לניהול הרכש במלונות, השלים סבב גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת הקרנות Net Capital Ventures של משפחת נפתלי (בעלי השליטה בביג, תלמה תיירות ואפריקה ישראל), ו-Joule ventures. לסיבוב הצטרפו משקיעים פרטיים בהם לירון פטרושקה, עינת גז מנכ"לית Papaya Global, עינת נמש, צביקה סובל מייסד וולבורן ונצ'רס, אייל דשא יו"ר ישראכרט לשעבר, ג'וני הראל-כהן שותף ב-Dynamic Loop Capital, לימור בקר מנכ"לית קרן המילטון ליין בישראל ומשקיעים נוספים מתעשיית ההייטק הישראלית.
הפלטפורמה של Reeco נועדה לאפשר לגופים מוסדיים כמלונות, אך גם לבתי חולים, בתי אבות, שירותי קייטרינג וגופים נוספים, לנהל את הרכש ולהזמין באופן יעיל את אלפי המוצרים הדרושים להם. החל ממזון ומשקאות ועד לחומרי ניקוי, בתהליך דיגיטלי שמחליף תהליך שמתבצע כיום באופן ידני במקומות רבים. המערכת בודקת התאמה וזמינות של המוצרים, ועוזרת להפחית עלויות בצורה משמעותית.
לפי החברה, הרוכשים בוחרים את המוצרים שהם צריכים מהמרקטפלייס של Reeco, והפלטפורמה מאתרת עבורם את הספקים האופטימליים מתוך מאות ספקים אזוריים וארציים מובילים בארה"ב. המערכת מייעלת את התהליך על בסיס ניתוח הסל שהרוכש בנה, עם השוואת מחירים בין ספקים, בדיקת זמינות, תאריכי אספקה, מגבלות של מינימום הזמנה ועוד.
ריקו הוקמה ב-2021 על ידי הנריק שמעוני, המשמש מנכ"ל החברה, ועומרי שלו, CTO. החברה החלה את פעילותה בשנה שעברה עם התמקדות בתחום המלונאות במיאמי ועובדת מול קבוצות מלונות גדולות, שכוללות מאות מלונות. בין לקוחותיה כיום Autograph collection by Marriott, Hilton Even Hotel, מלונות בקבוצת Shaner Hospitality ועוד. במקביל החברה חתומה ועובדת עם הספקים המוסדיים הגדולים ביותר בארה״ב וספקים מקומיים בפלורידה. החברה מעסיקה 23 עובדים, 19 מהם בתל אביב ו-4 במיאמי ומגייסת עובדים נוספים לטובת צמיחה והתרחבות.
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- סטארטאפ הפרופטק Venn גייס 52 מיליון דולר, מכוון לניהול מיליון דירות עד 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנריק שמעוני, מייסד משותף ומנכ"ל ריקו: "כמלונאי שעבד בכל תפקיד, מהדלפק ועד לתחזוקה, מחלקת הרכש תמיד זכתה לתשומת הלב הנמוכה ביותר. זה לא הגיוני, בהתחשב שההוצאות הגדולות ביותר של מלון הן בתחום הזה. כשבנינו את Reeco, ההתמקדות שלנו הייתה תמיד במתן השירות הטוב ביותר למי שמנהלים את תחום הרכש ולענות תחילה על הצרכים שלהם. לכן גם בחרנו עובדים בעלי ניסיון בתעשיית האירוח לניהול הקשרים עם לקוחותינו. הדרך שבה מנוהל כיום הרכש גורמת לכשלים רבים מהפסד כספי בכל הזמנה ועד סחורה שלא מגיעה וצורך בהתעסקות בכיבוי שריפות של מחסור שנוצר. המעבר לפלטפורמה דיגיטלית מייצר דאטה שלא קיים בשוק הזה, שהניתוח שלו יחד עם אלגוריתם קבלת החלטות חכם שפיתחנו מאפשר לקניינים וספקים לנהל מסחר מתקדם עם תקשורת פשוטה ויעילה כמו שאנחנו מכירים מאתרים כמו אמזון, אינסטה קארט וכו׳ ונוצר מודל של win-win לשני הצדדים".
עומרי שלו, מייסד משותף ומנהל טכנולוגי של Reeco: "בניגוד לחוויית ההזמנה והשהות של אורחי המלונות, שהיא כיום כולה דיגיטלית, כמעט שאין שימוש בטכנולוגיה חדשנית בצד המינהלתי האחורי של בתי המלון. ניהול הרכש, שהוא אחת מהמשימות החשובות והמורכבות ביותר באירוח, נעשה עדיין באופן ידני. בהקמת ריקו רצינו לייצר חוויית הזמנה וקבלה יעילה, להפחית בעיות בשרשרת האספקה ואת בזבוז המזון על ידי שימוש בתובנות מבוססות בינה מלאכותית על הרגלי הרכישה".
- 1.שיהיה בהצלחה (ל"ת)מוטי 29/03/2023 10:46הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
