Reeco
צילום: Reeco

הסטארטאפ Reeco גייס 10 מיליון דולר לפלטפורמת AI לניהול רכש במלונות

החברה עובדת עם מלונות של הילטון, מריוט ואינטרקונטיננטל המשתמשים בפלטפורמה לפתירת אתגרי מחסור באספקה, בזבוז מזון והתמודדות עם עליות מחירים; מעסיקה 23 עובדים, 19 מהם בתל אביב ו-4 במיאמי ומגייסת עובדים נוספים לטובת צמיחה והתרחבות

דור עצמון | (1)

הסטארטאפ Reeco, המפתח פלטפורמה לניהול הרכש במלונות, השלים סבב גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת הקרנות Net Capital Ventures של משפחת נפתלי (בעלי השליטה בביג, תלמה תיירות ואפריקה ישראל), ו-Joule ventures. לסיבוב הצטרפו משקיעים פרטיים בהם לירון פטרושקה, עינת גז מנכ"לית Papaya Global, עינת נמש, צביקה סובל מייסד וולבורן ונצ'רס, אייל דשא יו"ר ישראכרט לשעבר, ג'וני הראל-כהן שותף ב-Dynamic Loop Capital, לימור בקר מנכ"לית קרן המילטון ליין בישראל ומשקיעים נוספים מתעשיית ההייטק הישראלית.

הפלטפורמה של Reeco נועדה לאפשר לגופים מוסדיים כמלונות, אך גם לבתי חולים, בתי אבות, שירותי קייטרינג וגופים נוספים, לנהל את הרכש ולהזמין באופן יעיל את אלפי המוצרים הדרושים להם. החל ממזון ומשקאות ועד לחומרי ניקוי, בתהליך דיגיטלי שמחליף תהליך שמתבצע כיום באופן ידני במקומות רבים. המערכת בודקת התאמה וזמינות של המוצרים, ועוזרת להפחית עלויות בצורה משמעותית.

לפי החברה, הרוכשים בוחרים את המוצרים שהם צריכים מהמרקטפלייס של Reeco, והפלטפורמה מאתרת עבורם את הספקים האופטימליים מתוך מאות ספקים אזוריים וארציים מובילים בארה"ב. המערכת מייעלת את התהליך על בסיס ניתוח הסל שהרוכש בנה, עם השוואת מחירים בין ספקים, בדיקת זמינות, תאריכי אספקה, מגבלות של מינימום הזמנה ועוד.

ריקו הוקמה ב-2021 על ידי הנריק שמעוני, המשמש מנכ"ל החברה, ועומרי שלו, CTO. החברה החלה את פעילותה בשנה שעברה עם התמקדות בתחום המלונאות במיאמי ועובדת מול קבוצות מלונות גדולות, שכוללות מאות מלונות. בין לקוחותיה כיום Autograph collection by Marriott, Hilton Even Hotel, מלונות בקבוצת Shaner Hospitality ועוד. במקביל החברה חתומה ועובדת עם הספקים המוסדיים הגדולים ביותר בארה״ב וספקים מקומיים בפלורידה. החברה מעסיקה 23 עובדים, 19 מהם בתל אביב ו-4 במיאמי ומגייסת עובדים נוספים לטובת צמיחה והתרחבות.

הנריק שמעוני, מייסד משותף ומנכ"ל ריקו: "כמלונאי שעבד בכל תפקיד, מהדלפק ועד לתחזוקה, מחלקת הרכש תמיד זכתה לתשומת הלב הנמוכה ביותר. זה לא הגיוני, בהתחשב שההוצאות הגדולות ביותר של מלון הן בתחום הזה. כשבנינו את Reeco, ההתמקדות שלנו הייתה תמיד במתן השירות הטוב ביותר למי שמנהלים את תחום הרכש ולענות תחילה על הצרכים שלהם. לכן גם בחרנו עובדים בעלי ניסיון בתעשיית האירוח לניהול הקשרים עם לקוחותינו. הדרך שבה מנוהל כיום הרכש גורמת לכשלים רבים מהפסד כספי בכל הזמנה ועד סחורה שלא מגיעה וצורך בהתעסקות בכיבוי שריפות של מחסור שנוצר. המעבר לפלטפורמה דיגיטלית מייצר דאטה שלא קיים בשוק הזה, שהניתוח שלו יחד עם אלגוריתם קבלת החלטות חכם שפיתחנו מאפשר לקניינים וספקים לנהל מסחר מתקדם עם תקשורת פשוטה ויעילה כמו שאנחנו מכירים מאתרים כמו אמזון, אינסטה קארט וכו׳ ונוצר מודל של win-win לשני הצדדים".

עומרי שלו, מייסד משותף ומנהל טכנולוגי של Reeco: "בניגוד לחוויית ההזמנה והשהות של אורחי המלונות, שהיא כיום כולה דיגיטלית, כמעט שאין שימוש בטכנולוגיה חדשנית בצד המינהלתי האחורי של בתי המלון. ניהול הרכש, שהוא אחת מהמשימות החשובות והמורכבות ביותר באירוח, נעשה עדיין באופן ידני. בהקמת ריקו רצינו לייצר חוויית הזמנה וקבלה יעילה, להפחית בעיות בשרשרת האספקה ואת בזבוז המזון על ידי שימוש בתובנות מבוססות בינה מלאכותית על הרגלי הרכישה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שיהיה בהצלחה (ל"ת)
    מוטי 29/03/2023 10:46
    הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'ף בזוס
צילום: טוויטר

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית

החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית

אדיר בן עמי |

בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.


למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?

הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.

בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.

כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.

בין חלום למציאות

בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.

עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.