ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 

• Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
• "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתי הוקמה וכמה עובדים?

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים. 

ב-2025 ראינו פחות עסקאות, אבל יותר כסף בכל עסקה, כמו גם הרבה יותר סלקטיביות. נתונים מוקדמים שמפרסם Startup Nation Central לקראת דו"ח סיכום 2025 מצביעים על היקף מימון פרטי של 15.6 מיליארד דולר, לצד שיא היסטורי בעסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף של 74.3 מיליארד דולר. זו כבר לא חזרה אוטומטית לשגרה, אלא מעבר לשלב בוגר יותר, כזה שמבוסס על אמון, עומק והתחייבות ארוכת טווח.

על פי נתוני Finder, מספר סבבי ההשקעה ירד השנה ל-717, הרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. במקביל, הגודל החציוני של עסקת השקעה פרטית זינק ל-10 מיליון דולר, עלייה של 67% לעומת 2024. המשקיעים מבצעים פחות עסקאות, אבל שמים הרבה יותר כסף על כל אחת מהן. סבבי ענק של מעל 100 מיליון דולר היוו כ-50% מסך ההון שגויס, והמחישו את הריכוזיות הגוברת של ההשקעות.

"2025 לא הייתה 'חזרה לשגרה' אלא מעבר לבשלות המבוססת על אמון גבוה", אמר אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central. "כשאנו רואים ענקיות גלובליות כמו NVIDIA, שמעמיקות את הנוכחות הפיזית והאנושית שלהן בישראל, לצד שיא של 74.3 מיליארד דולר בעסקאות מיזוגים ורכישות, אנו מקבלים אישור לכך שישראל אינה רק מקור לחדשנות אלא עוגן גלובלי לטכנולוגיות קריטיות כמו בינה מלאכותית וסייבר".

שינוי המגמה ניכר בכל שלבי ההשקעה. ההשקעות בשלבים מוקדמים התאוששו ל-3.9 מיליארד דולר, אף שמספר הסבבים ירד - עדות לדינמיות התומכת בהקמת חברות חדשות, אך ברף גבוה יותר. המימון בשלבי הביניים זינק ל-5.2 מיליארד דולר, בהובלת סבבי B ו-C גדולים יותר, בעוד המימון בשלבים המאוחרים התמתן ל-2.5 מיליארד דולר, ומשקף גישה סלקטיבית יותר בראש משפך ההשקעות. סבבי ענק היוו כ-50% מסך המימון הפרטי, והדגישו את הריכוזיות הגוברת של ההון.

• תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
• עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אנו רואים פער הולך וגדל בין הלך הרוח הציבורי לבין ההתנהלות של תאגידים גלובליים. בעוד יזמים בשלבים מוקדמים מתמודדים עם תנאי מימון מאתגרים יותר, תאגידים בינלאומיים פועלים בנחישות בכיוון ההפוך", אמר יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ודאטה ב-Startup Nation Central. שיא פעילות המיזוגים והרכישות משקף דחיפה אסטרטגית של תאגידים רב-לאומיים, כולל רוכשים ראשונים, להבטיח לעצמם חדשנות קריטית, תוך התעלמות מרעש שוק קצר טווח. חברות אלו הופכות בפועל סטארטאפים ישראליים למנועי המו"פ של הדור הבא שלהן, ומניחות את התשתית לרכישות נוספות".