קמהדע הגישה תלונה למשטרה על זיוף וניסיון סחיטה; העובדים שובתים
חברת קמהדע הגישה תלונה למשטרה על רקע זיוף וניסיון סחיטה במסגרת סכסוך העבודה המתנהל במפעל החברה. עובדי מפעל הייצור של החברה פתחו בשביתה.
לטענת החברה, מזה מספר ימים מופצים בין העובדים, ע"י גורמים אינטרסנטיים, העתקי "מיילים" אשר נשלחו כביכול בין מנהלים בחברה, ומתייחסים להתבטאויות כנגד העובדים והוועד כשמטרתם לייצר לחץ על ההנהלה, ולזרוע אי אמון בין ההנהלה לעובדים.
קמהדע מציינת כי "הנהלת החברה אינה מכירה התכתבויות אלו, ומבדיקה מקיפה שערכה, הן פנימית והן באמצעות גורמים טכנולוגיים חיצוניים, לא נמצאו "מיילים" אלו בשרתי הדואר של החברה, ובוודאי שלא נשלחו על ידי מי ממנהליה".
- 1.לא נשאר כלום 26/07/2018 14:54הגב לתגובה זו**** הכותרת הנל משנת 2014 - השווי היום 220 מיליון דולר *** קמהדע לקראת נקודת הכרעה: "אם הניסוי יצליח תהיה שווה 2 מיליארד דולר" קמהדע, בנסחרת לפי שווי של כ-500 מיליון דולר, צפויה לפרסם עד סוף החודש תוצאות מחקר במשאף - בנק ירושלים מנתח את האירוע אבי שאולי | 08/05/2014
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליאלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים
קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.
ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.
מה מתוכנן בחברת אסקו?
במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.
אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו.
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשולש החדש – ד.ב.מ, אלומה ודיסקונט קפיטל, יוצר מבנה בעלות המשלב יזם פעיל בחברה כבר היום (דן בר משיח), משקיעה פיננסית ותיקה (אלומה) וגורם מוסדי גדול (דיסקונט קפיטל) שנכנס לראשונה לחברה. נראה שמדובר על מהלך חיובי עבור אסקו.
