דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים הואשם במידע פנים; העונש - חודשיים מאסר
דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים לשעבר הודה והורשע בשימוש במידע פנים במסחר במניות סודהסטרים. הוא ירצה חודשיים במאסר. הוא הורשע על סמך הודאתו לפיה היה בידיו מידע על תוצאות חיוביות של דו"ח כספי והוא הנחה מקורבת אליו, איילה כהן, לרכוש מניות של החברה. כהן רכשה ומניות במאות אלפי שקלים והרוויחה.
בירנבאום הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים. ההסדר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בת"א ובירנבאום ישלם בנוסף לחודשיים מאסר בפועל, קנס של 50 אלף שקל.
בירנבאום מסר לכהן מידע גם על דוח כספי וגם מידע על תחילת מו"מ עם חברת פפסי לרכישת סודהסטרים. מו"מ שבהמשך הביא לעסקת רכישה. על פי כתב האישום שהוגש בזמנו גם נגד כהן הוגש כתב אישום וכן השניים הואשמו כי הם שיבשו מהלכי משפט ביחס לגרסה שמסרה העובדת לבנקאי לגבי פעילותה במניה.
בכתב האישום נכתב כי בדוחות הרבעוניים אותם פרסמה סודהסטרים בפברואר 2017 נצפתה עלייה ניכרת במדדים מהותיים, דוגמת עלייה של 213% ברווח הנקי ברבעון האחרון לשנת 2016 ביחס לרבעון המקביל. בסמוך למועד פרסום הדוח, מסר בירנבאום למכרה שהיתה גם עובדת החברה את מידע הפנים ביחס לתוצאות הכספיות החיוביות. בעקבות מסירת המידע, כמה ימים טרם פרסום הדוח רכשה העובדת מניות סודהסטרים תמורת כ-150 אלף שקל, ולאחר מכן מכרה את המניות שרכשה ברווח של כ-28 אלף שקל.
- "100 אלף דולר תמורת שחרור חטוף": מה עומד מאחורי ההצעה של דניאל בירנבאום
- ביהמ"ש הרשיע את איילה שרח כהן בעבירות מידע פנים בפרשת סודהסטרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר מכן, ב-2018 ערך בירנבאום פגישה עם מנכ"לית ונשיא חברת פפסי, שבה הציעה כי פפסי תרכוש את חברת סודהסטרים. במועד זה ידע בירנבאום שהחברה צפויה לפרסם בקרוב דוח רבעון שהצביע על עלייה ניכרת בהכנסות החברה וברווחיה. בסמוך לפגישה עם נציגי פפסי, וכשבועיים לפני פרסום , האיץ בירנבאום בעובדת להשקיע במניית סודהסטרים את כל חסכונותיה באופן מיידי. העובדת הבינה שבירנבאום מאיץ בה לרכוש מניות מאחר ויש בידיו מידע פנים שעתיד להשיא את מחיר המניה. לאחר מכן רכשה העובדת מניות של סודהסטרים בשווי של כ-200 אלף שקל. במקביל, ביקשה לפדות קופת חיסכון שבבעלותה כדי לממן רכישות נוספות של מניות החברה. לאחר שכספי קופת החיסכון הועברו לחשבונה, רכשה העובדת מניות סודהסטרים נוספות בסך כ-100 אלף שקל.
ביום שלאחר פרסום הדוח הכספי, ובסמוך לאחר שסודהסטרים דיווחה לציבור על חתימת הסכם המיזוג עם פפסי, מכרה העובדת את יתרת מניות סודהסטרים שרכשה ורשמה רווח של כ-156 אלף שקל.
- 7.רגע מה עם העובדת? (ל"ת)mni levin 27/11/2023 03:00הגב לתגובה זו
- 6.מידתיות 25/10/2023 15:49הגב לתגובה זולחלוטין
- 5.שאול 25/10/2023 15:17הגב לתגובה זוביבי צריך להיתלות .
- 4.יפתח 25/10/2023 11:11הגב לתגובה זואדם מצוין ערכי וטוב לב שכשל ולכן שילם וישלם מחיר קצת פרופורציה ו פחות שנאה יועילו לנו
- 3.שאול 25/10/2023 04:48הגב לתגובה זולעומתו ראש ממשלה עבריין מושחת שבוגד במדינה וסביבו ממשלת עבריינים פירומנים כלומניקים ששרפו את המדינה מסתובבים חופשי .. מדינה משוגעת .
- 2.ככה זה במדינה מושחתת, במקום לקבל 4 שנים בפנים (ל"ת)רונן 23/10/2023 19:57הגב לתגובה זו
- הפושע המושחת ?! (ל"ת)מעניין כמה יקבל 24/10/2023 09:32הגב לתגובה זו
- 1.מעניין מה קיבל בתמורה (ל"ת)יוסי 23/10/2023 19:46הגב לתגובה זו
הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד
בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פרסם באחרונה פסק דין שחתם פרק ארוך וסבוך בחייהם של בני זוג לשעבר. מאחורי ההכרעות המשפטיות הסתתר סיפור חיים יומיומי של זוגיות שנמשכה יותר מעשור, ילדים עם צרכים מיוחדים, הקרבה מקצועית מצד אחד וקריירה ניהולית מצליחה מצד שני. בעוד שהבעל התקדם לתפקידי מפתח בעבודתו והכנסתו גדלה והלכה, האשה בחרה להישאר בבית ולטפל בילדים - בחירה שהובילה בסופו של דבר גם לקרב משפטי על חלוקת הנכסים.
השניים נישאו ב-2008. היא היתה אז גרושה ואם לבן מתבגר, והוא רווק שעבד כמהנדס בתפקיד ניהולי. במהלך חיי הנישואים נולדו להם שני ילדים משותפים, שניהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. לפי עדות האם, היא הקדישה את חייה לטיפול בילדים, למדה את תחום האוטיזם לעומקו, ליוותה את הילדים בטיפולים ובמסגרות החינוך, ואף ויתרה לחלוטין על קריירה עצמאית. לדבריה, חלוקת התפקידים היתה מוסכמת: "אני אטפל בילדים, והוא יתקדם בעבודה".
מנגד, האב טען כי לא מנע ממנה לצאת לעבודה, וכי "עצם הבחירה שלה להישאר בבית אינה ויתור שמזכה אותה בזכויות יתר". עוד הוא הדגיש כי גם הוא היה מעורב בגידול הילדים במידת האפשר, ולטענתו פעמים רבות יצא מוקדם מהעבודה כדי לקחת אותם לחוגים.
"נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים"
האשה דרשה מבית המשפט לקבוע איזון רכוש בלתי שוויוני, באופן ש-75% מהנכסים המשותפים יחולקו לה ורק 25% יועברו לבעל. לטענתה, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן היא הקריבה את כל עתידה המקצועי למען הילדים והבית, בעוד שהבעל התקדם ונהפך לסמנכ"ל בחברה ציבורית. כשהבינה שדרישתה עלולה להידחות, היא העלתה טענה חלופית: לחייב את הבעל בפיצוי בשל "פערי כושר השתכרות" ובשל "נכסי קריירה" שנצברו אצלו במהלך הנישואים. לטענתה, "במהלך הנישואין נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים מבחינת יכולת צבירת זכויות סוציאליות", והיא עצמה איבדה את היכולת להשתכר ולחסוך לפנסיה.
- עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
- האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעל טען שהאשה לא הוכיחה שוויתרה על קריירה קיימת או פוטנציאל ממשי, והוסיף כי היא יכלה לעבוד גם כשהילדים שהו במסגרות חינוך. בעדותו טען שהעדפתה להישאר בבית נבעה, "מעצלנות וחוסר רצון אישי", ולא מהכרח או הסכמה זוגית מחייבת. הוא הוסיף כי עבד לפרנסת המשפחה תוך כדי שהוא נושא בנטל הכלכלי כמעט לבדו, וכי חלק מהתקופות שבהן הציגה האשה תלושי שכר היו "פיקטיביות", כך לדבריו, בידיעתה ובידיעתו.
