שרת המשפטים איילת שקד
צילום: דיאגו מיטלברג

המדריך למדריכי הדירוג של עורכי הדין: כולם רוצים להיות בראש

 מה ההבדלים בין המדריכים השונים? איזה יתרונות יש לדירוג? איזה טיפים ניתן לתת למשרדים שרוצים להגיע לטופ ואיך תמנפו את הדירוג שקיבלתם? מיוחד

מדי כמה חודשים מתפרסם דירוג המונה את משרדי עורכי הדין המובילים בישראל על פי קריטריונים שונים. אין ספק שהופעה באחד ממדריכי הדירוג הללו, בייחוד הנחשבים שבהם, מהווה בעיקר סמל ליוקרה ומצוינות עבור פירמת עורכי הדין וטומנת בחובה יתרונות לא מבוטלים ובכללם חשיפה ללקוחות פוטנציאליים, הזדמנות לשיתופי פעולה עסקיים ומיתוג המשרד כמוביל, איכותי ורציני.

אז איך בכלל התחיל הנוהג של הדירוגים? מתי הם מתפרסמים? איזה מדריכים מובילים יש ומה ההבדלים ביניהם? שוחחנו עם עו"ד רועי מקדסי, ראש מחלקת ליגל-מרקטינג במשרד Robus, וביקשנו ממנו לענות על שאלות נפוצות בנושא וגם לתת טיפים לדוגמה למשרדים שמעוניינים להגיש בקשות לדירוג ולמצוא עצמם בראש הרשימה היוקרתית.

מתי התחיל כל נושא הדירוג של משרדי עורכי דין?

חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט פועלת מזה כ-178 שנה, ובישראל במשך 58 שנה. דירוג משרדי עורכי הדין פורסם לראשונה בשנת 1999, ודירוג הנישות ותחומי העיסוק השונים פורסם לראשונה ב-2005. חברת המידע העסקי BDI נוסדה בשנת 1989 והיא מסקרת את שוק עורכי הדין בישראל ומדרגת משרדי עורכי דין החל משנת 2005.

מתי במהלך השנה מתבצעות ההגשות למדריכי הדירוג? מתי מתפרסמים הדירוגים עצמם?

ההגשות למדריכי הדירוג השונים מתבצעות לאורך כל השנה, עם תאריכי הגשה פחות או יותר קבועים עבור תחומי עיסוק שונים אצל אותו מדריך. באופן כללי, ההגשות למדריכי הדירוג הישראליים-Dun’s 100 ו-BDI – מתבצעות מדי שנה בחודשי אוקטובר-נובמבר, כאשר תוצאות הדירוג עצמן מתפרסמות בחודשי יולי-אוגוסט, בשנה העוקבת.

מבחינת מדריכי הדירוג הבינלאומיים – ההגשות לכלל תחומי העיסוק למדריך הדירוג  Legal 500 מתבצעות לרוב במהלך חודש אוגוסט, כאשר תוצאות הדירוג מתפרסמות בחודשים מרץ- אפריל, שלאחריו. ההגשות עבור מרבית תחומי העיסוק למדריך הדירוג Chambers & Partners מתבצעות בחודש יוני, כאשר התוצאות מתפרסמות סביב  פברואר-מרץ שלאחריו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

יחד עם זאת, ישנם מספר תחומי עיסוק הרלוונטיים גם לישראל המוגשים באופן נפרד, ושמועדי  הגשתם מפוזרים על פני  השנה. מדריך הדירוג 1000 IFLR, המתמקד ברשימה מצומצמת יותר של תחומי עיסוק בתחום המסחרי, מבקש להגיש את מסמכי ההגשה בחודש אפריל, ומפרסם את ממצאיו סביב חודש נובמבר. לבסוף, מדריך הדירוג Who’s Who Legal מדרג רשימה ארוכה של תחומי עיסוק הפרוסים לכל אורך השנה. ישנם מדריכי נישה נוספים, רובם המכריע קטנים יותר הן מבחינת היקף סיקור בסמכויות השיפוט השונות והן מבחינת חשיפה ויוקרה ומשכך הפכו פחות רלוונטיים לפירמות עורכי דין בישראל.

מהם מדריכי הדירוג הבולטים והנחשבים ביותר? איזה הבדלים יש בין המדריכים השונים?

כיום, ניתן למנות עשרות מדריכי דירוג משפטיים, הן ישראליים והן בינלאומיים. עם זאת, רבים מהם מתמקדים בתחומי עיסוק ספציפיים ונישתיים, חלקם אינם רלוונטיים במקרה הטוב וחלקם הינם בעצם ניסיונות הונאה, המעניקים תארים חסרי משמעות ותוכן לכל המרבה במחיר. ההבדלים נעוצים בעיקר בטיב ואיכות תהליך המחקר, היקף החשיפה, וכפועל יוצא - תוצאות הדירוג עצמו וכמה הוא משקף את המצב הנוכחי בשוק. בסופו של דבר, קיימת קבוצה (יחסית) מצומצמת של מדריכי דירוג בולטים ונחשבים. בארץ, מדובר ב-Dun’s 100 וב-BDI, ומבחינת המדריכים הבינלאומיים ניתן למנות את Legal 500, Chambers & Partners, IFLR 1000 ו-Who’s Who Legal".

קיראו עוד ב"משפט"

מדריך הדירוג Dun’s 100, מדרג את משרדי עורכי הדין לפי גודלם, בדירוג שמתפרסם בחודש פברואר מדי שנה, וגולת הכותרת שלו היא פורום 25 המשרדים הגדולים בישראל. מעבר לכך, מדרג המדריך את פעילות עורכי הדין בקרוב ל- 40 תחומי עיסוק (נישות). מדריך הדירוג BDI מפרסם את דירוג האיכות במסגרתו מתחשב המדריך הן בכמות עורכי הדין, אך גם לוקח בחשבון את מגוון הלקוחות, ההישגים המשפטיים של המשרד בשנה החולפת וכמובן - ההון האנושי. בנוסף בדירוג תחומי העיסוק של BDI ניתן לראות הפרדה במרבית התחומים בין המשרדים הגדולים – לבין משרדי הבוטיק - עובדה המסייעת למשרדים קטנים יותר אך בעלי פעילות מרשימה, לבוא לידי ביטוי ברשימות הדירוג.

כיצד מתבצע הדירוג עצמו?

מתודולוגיית הדירוג של כלל המדריכים דומה באופן יחסי, ומבוססת על איכות הפעילות העסקית בה מעורבים המשרדים בייצוג גופים מובילים במשק הישראלי והבינלאומי, לצד איכות ההמלצות על המשרדים - הן מצד לקוחות המשרד והן מצד קולגות. הדירוג מבוצע כך שהמשרדים מעבירים אל החברה מידע (בפורמטים שונים לכל מדריך) עם פירוט העסקאות והפרויקטים שבהם היו מעורבים עם שמות הלקוחות, היקפי הפעילות, פסקי דין משמעותיים מהשנה החולפת, תקדימים משפטיים ושמות עורכי הדין שמובילים את המחלקה.

צוות הדירוג עורך ראיונות עומק עם המשרדים לקבלת מלוא האינפורמציה על פעילותם, לבחינת איכות ופרופיל לקוחות המשרד תוך קבלת משוב על איכות, מקצועיות ואופי השירותים הניתנים ללקוחות ע"י המשרד. כמו כן, כמדי שנה, מתבצעת פנייה למשרדי עורכי הדין על מנת לקבל חוות דעת על המשרדים הפעילים בתחומים השונים.

איזה יתרונות מעניק הדירוג למשרד?

המדריכים המשפטיים מהווים כלי תומך החלטה משמעותי ואיכותי ליכולת של כל גוף רלוונטי לבחור משרד עורכי דין – בין אם מדובר בסטודנט למשפטים המתלבט על מקום ההתמחות העתידי, בין אם מדובר בכתב משפטי המבקש לסקור את תחום עריכת הדין וחוכך בדעתו עם מי לשוחח, וכמובן – גולת הכותרת – חלק לא מבוטל מפעילותו של יועץ משפטי פנימי או כל אדם המבקש להסתייע בייעוץ משפטי. מדריכי הדירוג המשפטיים מאפשרים לקורא לקבל 'כיוון' אודות המוניטין ואיכות משרד עורכי הדין החיצוני שהחברה מעוניינת בשירותיו, והם מהווים מעין תו תקן "איכות" בלתי תלוי המעיד על איכות הפעילות המשפטית שהמשרד מעניק.

בנוסף, מסייעים מדריכים משפטיים הן לעורכי הדין והן למשרדי עורכי הדין בתהליך של בחירת משרדי עו"ד אחרים עימם ניתן לשתף פעולה בתיקים ספציפיים או בתחומי עניין מסוימים. סוגיה זו משמעותית במיוחד כאשר מדובר במשרד עורכי דין שאינו מקושר לרשת משפטית (Legal Networks), ולכן אינו מכיר באופן ישיר או עקיף משרדים פוטנציאליים שעמם ניתן לשתף פעולה בביטחון וכי הרמה המקצועית של המשרד הולמת את הצרכים של הלקוח.

למרות שישנה חשיבות לא מבוטלת למשרד להיות מדורג כמוביל שוק תחת תחומי עיסוקו, גם משרדים ועורכי דין ספציפיים המדורגים בקבוצות הדירוג הנמוכות יותר זוכים לחשיפה באמצעות הדירוגים המשפטיים. לא פעם, עצם הכניסה היא התהליך החשוב, ועומדת בפני עצמה כאקט שיווקי ומיתוגי משמעותי – לרבות בזכות החלק המילולי במדריכי הדירוג, חלק הצובר תאוצה בחשיבותו בשנים האחרונות.

* הזירה הבינלאומית – הבדלים ניכרים יותר בין מדריכי הדירוג*

בכל הנוגע למדריכים הזרים, מסביר עו"ד מקדסי כי ההבדלים הם ניכרים יותר, בייחוד בנוגע ל-Legal 500 ו-Chambers & Partners, המהווים את שני המדריכים הבינלאומיים הבולטים והנחשבים ביותר. לדבריו, בעוד שקיים דמיון רב בכל הנוגע לתחומי השיפוט ותחומי העיסוק אותם הם סוקרים, ואף שיטות המחקר על פיהן הם פועלים, קיימים הבדלים במספר נושאים ובכלל זאת ההכרה הבינלאומית שלהם, גודל והיקף הפעילות, פרסום הדירוג המשפטי והליך המחקר של השוק הישראלי. בעניין זה מסביר עו"ד מקדסי כי מדריך הדירוגLegal 500 עורך מחקר מעמיק הכולל הגעה פיזית אל המדינה הנסקרת, לרבות הגעה אחת לשנה לישראל, לפגישות עם צבר נרחב של משרדי עורכי דין, ראיונות טלפוניים עם משרדים ושותפים וכן שולח את אנשי המדריך לביקורים תכופים בישראל תוך ביצוע של עשרות שינויים בדירוג מדי שנה. לעומתו, מדריך הדירוגChambers and Partners מבצע מעט מאוד שינויים בדירוג בכל שנה, וניכר כי משקיע פחות מאמץ בהכרה לעומק ולרוחב של השוק הישראלי.

לעומת מדריכים אלו, אומר עו"ד מקדסי, מדריך IFLR סוקר שורה מצומצמת של תחומי עיסוק הנוגעים אך ורק לתחומי המשפט המסחרי-פיננסי (דוגמת מיזוגים ורכישות, שוק ההון, מימון פרויקטים וכיו"ב). מדריך Who’s Who Legal לעומתם, שונה בנוף, ולא פעם אין אפשרות להגיש מסמך הגשות עבור תחומי העיסוק. במקום זאת, המדריך מבצע מחקר עצמאי המבוסס על המלצות עמיתים בתחום, במסגרתו הוא בוחר את עורכי הדין המובילים בכל אחד מתחומי העיסוק, אותם הוא מדרג לאחר שיחות טלפוניות עם עורכי הדין המובילים בכל תחום.

איזה טיפים תוכל לתת למשרדים שרוצים להגיש בקשות לדירוג?

כדי לבחור לאיזה מדריך משפטי ברצונכם להיכנס, יש לבחון מי קהל היעד של המדריך ואיך הוא משתמש בו. ההגשה למדריך הדירוג היא חינמית לחלוטין אבל מצריכה עבודה רבה והתאמה לפורמט המבוקש של המדריך:

1. גיבוש אסטרטגיה ומטרות שיווקיות - יש לבחון היכן המשרד מדורג בדירוגים השונים, בדגש על הדירוג אל מול מתחריו בשוק המקומי והבינלאומי. כניסה למדריך משפטי צריכה להיות חלק מאסטרטגיה שיווקית מקיפה ולא רק כצעד בודד למיתוג המשרד. מדובר בהליך הדורש משאבים מצד עורכי הדין במשרד ולכן יש לקדמו באופן יעיל, תוך הבנה שכניסה למדריך דירוג מרכזי יחזק את מעמד משרד עורכי דין ובתוך כך יגדיל את בסיס הלקוחות של המשרד, ברמת היקפם ואיכותם.

2. מיקוד בתחומי עיסוק – טעות שכיחה של משרדי עורכי דין היא לבצע הגשה לכל תחומי העיסוק בהם עוסק המשרד, גם אם הפעילות עצמה לא מצדיקה דירוג ולא מרשימה. מדריכי הדירוג 'לא אוהבים' (בלשון המעטה) את התופעה, וההמלצה היא להתמקד בתחומי העיסוק המובילים של המשרד.

3. מגרש המשחקים שלכם - קודם ביצוע הגשה למדריך הדירוג, מומלץ לפתוח את הדירוג של השנה החולפת בתחום המבוקש ולהכיר מי הם עורכי הדין והמשרדים המדורגים שם ולבחון האם זהו 'מגרש המשחקים'  שלכם.

לבסוף מתייחס עו"ד מקדסי לנושא של "מינוף" הדירוג במדריכים המשפטיים לטובת מיתוג, חיזוק התדמית וקידום תועלות המשרד. "ההמלצה היא להציג את סמלי המדריכים (לוגואים) באתר האינטרנט של המשרד, ברשתות החברתיות ואף בחתימת בדואר האלקטרוני של עובדי הפירמה", הוא אומר. "במידה שמשרד עורכי דין קיבל דירוג גבוה, ולעיתים אף עצם הכניסה למדריך זה או אחר היא חשובה – ראוי להכניס זאת לכל מקום אפשרי, וככל שניתן, להוסיף טקסט מפרגן וראוי לצד הדירוג –ניתן גם לצרף ציטוט מתוך המדריך עצמו".

ומה לגבי הטענה שמשרדים המופיעים בדירוג 'קונים' את הזכות להופיע שם? "מניסיון רב שנים בתחום ועבודה צמודה לצד אנשי המדריכים בארץ ובחו"ל אנו יכולים להעיד שהדירוג נקבע על פי קריטריונים מקצועיים ואיכותיים לצד כמותיים בלבד, וחבילות הפרסום ניתנות אך ורק למשרדים אשר ראויים מקצועית להיכלל ברשימה האקסקלוסיבית", הוא אומר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.