דוברו לשעבר של יאיר גולן יפצה את עמית סגל בעקבות חמישה פרסומים ברשתות החברתיות מ־2020. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי עומר נחמני, לשעבר יועצו ודוברו הפרלמנטרי של חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן, יידרש לשלם לעיתונאי עמית סגל פיצוי של 120 אלף שקלים והוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים. מדובר בפסק דין תקדימי במאבק המתמשך בין אנשי ציבור ועיתונאים לבין משתמשים ברשתות החברתיות שמביעים עליהם ביקורת קשה ולעיתים בוטה.

מאבק של ארבע שנים על חופש הביטוי

התביעה, שהוגשה בשנת 2020, כללה שישה פרסומים שכתב נחמני ברשתות החברתיות. לטענת סגל, מדובר בפרסומים שמהווים לשון הרע מובהק, שכוונתם הייתה לפגוע ביושרה המקצועית שלו ובמעמדו הציבורי. בין היתר טען סגל לפגיעה חריפה בתדמיתו כעיתונאי מוכר, תוך שימוש במילים כמו "גזען", "מסית" ו"מניפולטור".

נחמני טען להגנתו כי מדובר בביקורת לגיטימית על איש תקשורת משפיע, וכי הוא עצמו פעל מתוך תחושת חובה אזרחית לבקר את עמדותיו ופעולותיו של סגל. בנוסף טען כי גם סגל נוהג לפרסם התבטאויות חריפות כלפי נבחרי ציבור ואישי תקשורת אחרים.

מה בדיוק נכתב?

בין הפרסומים שצוינו בכתב התביעה: "עמית סגל הוא גזען שנתפס בטעות כעיתונאי רציני";  "הפרצוף האמיתי של סגל מתגלה לא בפרויקטים מלאי רייטינג אלא במניפולציות שהוא עושה בסקרים"; שיתוף
ציוץ של ח"כ יאיר גולן שבו נכתב כי סגל הוא "שותף לעבריין לכאורה" וכי הוא "עיתונאי החצר של בלפור";  משפט שצירף נחמני לציוץ עם תמונת סגל: "הדרך היחידה לפרק ארגון פשע היא לא לפחד ממנו". 

השופט אריה ביטון כתב בפסק הדין: "חוסר סבירותו של הפרסום והמסקנות העולות ממנו מעידות גם על חוסר תום לבו של הנתבע בעת ביצוע הפרסום, וכי כל כוונתו הייתה להשמיץ את סגל כעיתונאי, אך ורק בשל עמדותיו השנויות במחלוקת".

• עמית סגל עובר לכתוב טור קבוע ב-"ישראל היום" ועוזב את "ידיעות אחרונות"
• כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא מדובר בתביעת השתקה

אחת מטענות ההגנה המרכזיות של נחמני הייתה שמדובר בתביעת השתקה – כלומר, תביעה שמטרתה לאיים או להשתיק ביקורת לגיטימית. השופט ביטון דחה טענה זו, וציין כי לא מתקיים פער מהותי בין הצדדים. לדבריו, גם אם סגל הוא עיתונאי מוכר, אין לו "יתרון מהותי מבחינת כוח כלכלי, משאבים, או נגישות להליך המשפטי" על פני נחמני, שהוא כיום עורך דין בעצמו. לדבריו, "מדובר בשני אנשים פרטיים. אין במאפיין זה כדי להוות אינדיקציה להיותה של התביעה כתביעת השתקה."