הירשמו
  1. ראשי
  2. משפט
עמית סגל (X, מסך ערוץ 12)
עמית סגל (X, מסך ערוץ 12)

עמית סגל זכה ב-120 אלף שקל; בית המשפט קבע כי דוברו של יאיר גולן פגע בשמו הטוב של סגל

 השופט: "הכינויים הגזעניים והמניפולטיביים – לא נכתבו בתום לב, ונועדו לפגוע בשמו הטוב של סגל כעיתונאי"

עוזי גרסטמן | (15)
נושאים בכתבה עמית סגל

דוברו לשעבר של יאיר גולן יפצה את עמית סגל בעקבות חמישה פרסומים ברשתות החברתיות מ־2020. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי עומר נחמני, לשעבר יועצו ודוברו הפרלמנטרי של חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן, יידרש לשלם לעיתונאי עמית סגל פיצוי של 120 אלף שקלים והוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים. מדובר בפסק דין תקדימי במאבק המתמשך בין אנשי ציבור ועיתונאים לבין משתמשים ברשתות החברתיות שמביעים עליהם ביקורת קשה ולעיתים בוטה.

מאבק של ארבע שנים על חופש הביטוי

התביעה, שהוגשה בשנת 2020, כללה שישה פרסומים שכתב נחמני ברשתות החברתיות. לטענת סגל, מדובר בפרסומים שמהווים לשון הרע מובהק, שכוונתם הייתה לפגוע ביושרה המקצועית שלו ובמעמדו הציבורי. בין היתר טען סגל לפגיעה חריפה בתדמיתו כעיתונאי מוכר, תוך שימוש במילים כמו "גזען", "מסית" ו"מניפולטור".

נחמני טען להגנתו כי מדובר בביקורת לגיטימית על איש תקשורת משפיע, וכי הוא עצמו פעל מתוך תחושת חובה אזרחית לבקר את עמדותיו ופעולותיו של סגל. בנוסף טען כי גם סגל נוהג לפרסם התבטאויות חריפות כלפי נבחרי ציבור ואישי תקשורת אחרים.

מה בדיוק נכתב?

בין הפרסומים שצוינו בכתב התביעה: "עמית סגל הוא גזען שנתפס בטעות כעיתונאי רציני";  "הפרצוף האמיתי של סגל מתגלה לא בפרויקטים מלאי רייטינג אלא במניפולציות שהוא עושה בסקרים"; שיתוף
ציוץ של ח"כ יאיר גולן שבו נכתב כי סגל הוא "שותף לעבריין לכאורה" וכי הוא "עיתונאי החצר של בלפור";  משפט שצירף נחמני לציוץ עם תמונת סגל: "הדרך היחידה לפרק ארגון פשע היא לא לפחד ממנו". 

השופט אריה ביטון כתב בפסק הדין: "חוסר סבירותו של הפרסום והמסקנות העולות ממנו מעידות גם על חוסר תום לבו של הנתבע בעת ביצוע הפרסום, וכי כל כוונתו הייתה להשמיץ את סגל כעיתונאי, אך ורק בשל עמדותיו השנויות במחלוקת".

לא מדובר בתביעת השתקה

אחת מטענות ההגנה המרכזיות של נחמני הייתה שמדובר בתביעת השתקה – כלומר, תביעה שמטרתה לאיים או להשתיק ביקורת לגיטימית. השופט ביטון דחה טענה זו, וציין כי לא מתקיים פער מהותי בין הצדדים. לדבריו, גם אם סגל הוא עיתונאי מוכר, אין לו "יתרון מהותי מבחינת כוח כלכלי, משאבים, או נגישות להליך המשפטי" על פני נחמני, שהוא כיום עורך דין בעצמו. לדבריו, "מדובר בשני אנשים פרטיים. אין במאפיין זה כדי להוות אינדיקציה להיותה של התביעה כתביעת השתקה."

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ארתור 24/04/2025 00:21
    הגב לתגובה זו
    אין לו שם טוב. בית המשפט טעה.עדיף שבית המשפט יעסוק בגיוס החרדים הפרזיטים לצהל.
  • 12.
    קפלניסט 23/04/2025 23:28
    הגב לתגובה זו
    לסגל לא היה ולא יהיה לעולם שם טוב.
  • 11.
    לעמית סגל שם טוב לא ידעתי היה לי רושם שהוא מהדהד שקרים כרוני אבל כנראה שטעיתי. (ל"ת)
    אנונימי 22/04/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ככה יעשה !! לכל לכל השמאלנים עוכרי ישראל המסיתים !! (ל"ת)
    מרדכי היהודי 22/04/2025 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    המסביר הלאומי 22/04/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לעמית סגל שלא היסס לתבוע את מזוהמי הפה.
  • 8.
    tuohr 22/04/2025 13:31
    הגב לתגובה זו
    ולקצין מגב פעם מגב שמר על הגבולות והמדינה היום זו מיליציה אלימה התומכת בשלטון כנופיית הפשיעה הקרויה בטעות ממשלה
  • 7.
    בני 21/04/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד עמית המשך בדרך שלך בעיתונות חופשית והמשך לתבוע את כל העשבים השוטים
  • 6.
    שמאלנים רקובים ואלימים. כשנפרק אותם עם אלות יתבכיינו ...על אלימות (ל"ת)
    קצין מגב 20/04/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לעמית סגל 20/04/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    עמית לא לשכוח להוציא חשבונית מס כחוק ולדווח עליה לרשויות המס
  • על הכנסה מתביעת לשון הרע לא צריך להוציא חשבונית (ל"ת)
    השמאלנים ממורמרים 21/04/2025 01:15
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 23/04/2025 05:05
    בטח שכן זה כסף שיקבל שלו זיקה ישירה למקצוע שלו ולעיסוק שלו הן כ שופר של ביבי והן כהתחזות לעיתונאי.
  • 4.
    עוד דרך לפרק את מרעילי השמאל. בית משפט העליון. מעתה תקדים. יפה מאוד. (ל"ת)
    ערוץ 14 20/04/2025 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברכות לסגל. (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2025 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שוב החונטה המשפטית מגינה על הימין (ל"ת)
    שי 20/04/2025 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחחח איזה יופי... (ל"ת)
    השמאל זן נכחד.. 20/04/2025 18:33
    הגב לתגובה זו
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים

החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ.  על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה דיני חוזים גג משותף רישום מקרקעין רישום בטאבו

דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.

פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?

הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין. 

על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות

בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין. 

על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherמלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה מלון הילטון דמי ניהול

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".

להמשך הכתבה לחץ כאן