עינת כרמי ברקלקחתם יום מחלה לפני שימוע? "בית הדין קבע שזה שקול להתפטרות"
עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין שעתיד להשפיע על יחסי עובד-מעביד והאם בעתיד המעסיק יוכל לשלוח אתכם לרופא מטעמו על מנת שתקבלו אישור מחלה?
פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה עשוי לשנות את הכללים בנוגע לניצול ימי מחלה לפני שימוע. במקרה שנדון, עובדת שניסתה להתחמק מפיטורים באמצעות אישורי מחלה מצאה את עצמה "מתפטרת" בעל כורחה. עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין בנושא ימי מחלה ושימועים והאם תצטרכו לגשת לרופא מטעם המעסיק על מנת לקבל אישור מחלה?
מה היה פסק הדין בעניין של זימון לשימוע וימי מחלה?
"לאחרונה היה פסק דין חדשני ותקדימי שניתן בתחילת מרץ 2025. חוק דמי מחלה קובע שלא ניתן לפטר עובד כל עוד הוא נמצא בימי מחלה ומקבל דמי מחלה. נוצרה מגפה במדינת ישראל שבה עובדים מנצלים את החוק באופן לא הוגן. עובדים מוזמנים לשימוע לפני פיטורים, ומיד לאחר הזימון הם פונים לרופא המשפחה. היום אפילו לא צריך לבקר אצל הרופא - המזכירה של הרופא כבר יכולה להוציא אישורי מחלה. מה שקורה הוא שבזמן שעובד נמצא במחלה, אי אפשר לפטר אותו.
"אם אחרי השימוע יחליטו על פיטורים, תקופת ההודעה המוקדמת לא תיכנס לתוקף. עובד שתמיד היה בריא, פתאום מגיע לשימוע עם 90 ימי מחלה צבורים, ולעתים אף יותר - במיוחד אם יש הסכמים קיבוציים או הסדרים אחרים. הוא מתחיל לנצל ימי מחלה חודש אחר חודש".
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- בין הולנד לישראל: ביהמ"ש קובע כללים חדשים למיסוי קבוצות אחזקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההשלכות הכלכליות?
"זו תופעה שמבזבזת כספים גבוהים מאוד מהמעסיקים. הם לא מפרישים על כך בדוחות הכספיים כמו שמפרישים על זכויות עובדים אחרות כמו חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת או בונוסים. פתאום המעסיק מוצא את עצמו מוציא הרבה כסף על עובד שלא מגיע לעבודה, ועוד תקוע בכך שאינו יכול להביא מחליף לתפקיד".
מה היו נסיבות פסק הדין הספציפי?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
"במקרה הספציפי, עובדת שזומנה לשימוע החלה להציג אישורי מחלה. המעסיק, שחשד שהיא לא חולה, ביקש שתיבדק על ידי רופא מטעמו. העובדת לא שיתפה פעולה בטענות כאלה ואחרות. במקביל התגלה למעסיק שהיא עובדת אצל מתחרה בזמן שהיא מציגה אישורי מחלה".
מה קבע בית הדין?
"בית הדין האזורי בתל אביב קבע שבנסיבות אלה, העובדת "התפטרה" תחת המעסיק. היא הציגה אישורי מחלה מוזמנים ומפוברקים, עבדה אצל מתחרה, ולכן לא רק שהיא לא תפוטר - אלא שהתנהלותה נחשבת כהתפטרות. במקרה כזה, ייתכן שלא תקבל השלמת פיצויי פיטורים, וייתכן שאף ישללו ממנה את ההודעה המוקדמת. פסק הדין אינו סופי עדיין. יש 30 יום להגיש ערעור. אני דווקא מקווה שיוגש ערעור, כדי שבית הדין לעבודה יתן גושפנקה לפסק הדין, יאשרר אותו ויקבע הלכה חדשה בנושא".
האם ניתן יהיה להרחיב את פסק הדין למצבים נוספים?
"אני חושבת שכן. אם יפתח הפתח לבדיקת רופא מטעם המעסיק במקרים של חשד לתעודת מחלה לא אותנטית, זה יכול להתרחב למצבים נוספים. למשל, בחופשות מרוכזות כמו חול המועד פסח, חול המועד סוכות, או בסוף אוגוסט, שבהם עובדים מציגים אישורי מחלה כדי להוריד ימי מחלה במקום ימי חופשה. גם במקרים של צעדים ארגוניים או "שביתה איטלקית" במקומות עבודה, ניתן יהיה לשלוח את העובדים לבדיקת רופא מטעם המעסיק".
לראיון המלא:
- 21.גולדפינגר 06/05/2025 15:03הגב לתגובה זואז שיקזזו מהשכר הגבוה בעליל של ההנהלה הבכירה!שכרם של מנכלים וסמנכלים ברוב החברות הוא פי 50 ויותר מהשכר הממוצע של העובדים.
- 20.גולדפינגר 06/05/2025 14:57הגב לתגובה זועובד צעיר שעובד מספר שנים בחברה צובר ימי מחלה לצורך העניין נגיד כ50 ימי מחלה כאשר הוא מפוטר הימים נמחקים.כעת כאשר הוא מבוגר יותר ומגיע לעבודה חדשה הוא מתחיל מאפס ימי מחלה אם למזלו הרע הוא נפל למשכב או מי מבני משפחתו אין לו ימי מחלה לנצל וימי המחלה שיקח הם על חשבונו. ראוי שימי המחלה יצמדו לעובד דרך הביטוח הלאומי ולא למקום העבודה.
- 19.מישהו 30/04/2025 18:22הגב לתגובה זואי אפשר להוכיח שלקחתם סתם חופש מחלה.למה זה שקול להתפטרות. קורה שחולים. לא תמיד מתחמנים.אם אתם חולים במהלך ההודעה של 30 יום עד סיום העבודה זה גם מקשה עליכם לחפש עבודה ואז צריך עוד פרק זמן עד סיום עבודה בפועל.לי זה קרה ודחו לי את הסיום עבודה בפועל בשל כך כמספר הימים שהייתי חולה.
- 18.הם לא הפסיקו לצחוק 30/04/2025 17:15הגב לתגובה זואבל לא מתלונן.שמח שלא הייתי צריך לנצל ימי מחלה
- 17.אנונימי 22/04/2025 09:27הגב לתגובה זוזה מקרה קיצוני היא עבדה במקביל באפשרות אחרת זה לא היה קורה
- 16.זה חלק ממדיניות ההכלה של הפרוגרס הכל מותר ולמעסיק אסור לדבר הלואי ויהי שינוי (ל"ת)עובד עם יושרה 15/04/2025 22:33הגב לתגובה זו
- בדכ הנצלנים והבטלנים הם מתומכי הממשלה מהיכרות אישית... (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 15:14הגב לתגובה זו
- 15.חוקי המגן מזמן לא רלוונטי ומנוצלים עי עובדים מסויימים (ל"ת)רון 12/04/2025 09:51הגב לתגובה זו
- 14.יפה 11/04/2025 11:12הגב לתגובה זוהדבר הפך למגפה עובדת שסרחה ועשיתי לה שימוע הלכה והוציאה חודש ימי מחלה פעם מרופא משפחה ופעם מאורתופד פעם מרופא עיניים ופעם מרופא לב בקיצור עברה את כל הרופאים וכשחזרה לעבודה לאחר חודש קיבלה מכתב פיטורין ואף שילמתי על חודש הודעה מראש.מעסיקים חושבים אלף פעמים אם לפטר עובד ומה יגרור הדבר ועובדים מנצלים זאת.
- 13.אנונימי 10/04/2025 09:09הגב לתגובה זוהמדינה צריכה להכיר בימי מחלה.יש עובדים שלא מנצלים בכלל וצחברים כמויות של ימי מחלה. מן הראוי שבמידה והעובד מפוטר תהיה הכרה של אחוז יחסי בכסף תמורת ימי המחלה.
- 12.רוברט 09/04/2025 22:20הגב לתגובה זוכדי להפגין למען שחרור החטופים וגיוס כל החרדים הפרזיטים לצהל.
- 11.הכי טבעי לא להרגיש טוב אם יודעים שרוצים לפטר אותך (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 18:25הגב לתגובה זו
- 10.לפני שמוע יום מחלה אני הייתי מגיע עם מיכל דלק ושורף את המקום! (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 13:10הגב לתגובה זו
- 9.ירון 09/04/2025 13:01הגב לתגובה זובאמת זה נהיה מכת מדינה למעסיקים סוף סוף שמים לזה סוף
- 8.אופס 09/04/2025 12:56הגב לתגובה זויש כאן מקרה פרטילפעמים עובדים סוחבים מצב בריאותי שהתדרדר גם בגלל תנאי העסקה והתחשבות במעסיק אלו בדרך כלל עובדים שצברו הרבה ימי מחלה ופתאום המעסיק הנצלן רוצה לסחוט עוד את הלימון ואז העובדת הבינה שאין לה ברירה אלא לצאת להחלים.אם היא בזמן חופשת המחלה עבדה זה מקרה בעייתי וזה ציר פסק הדין נגדה כדאי למעסיקים לא לשחק באש ולסיים בצוקה מכובדת העסקה
- 7.לא גורף 09/04/2025 12:50הגב לתגובה זויש כאן מקרה פרטי היא עבדה בזמן הזה במקום פרטי אחר מה זה בדרך כלל בריאהיש כאן גם אשמה כנגד הרופאיםלא ברור אם המעסיק היה נצלן ודרש דברים לא חוקיים והביא אותה להתמודדות כזואולי הם באמת סחבה מחלה או חלילה פגיעה אחרת בגלל העבודה וחששה לצאת לחופשת מחלה דווקא אדם שצובר כל כך הרבה ימי מחלה נשמע כמו עובד חרוץ ונרצע
- 6.אנונימי 09/04/2025 12:05הגב לתגובה זוזה לא כזה תקדים הרי אם מעסיק יודע בוודאות שהעובד לא היה חולה ולמשל היה באילת אז מותר לא לשלם על ימי מחלה. בקיצור מנסים לבוא לקראת המעסיקים שממש קורסים תחת הנטל אבוי למעסיק שיבקש ממני שאבדק אצל הרופא שלו! ישראלים אנחנו תגידו שנתפס לכם הגב ואל תפרסמו תמונות במדיה. תודה לעורכי הדין שמוכרים את נשמתם
- חגית 10/04/2025 00:00הגב לתגובה זולשקר בנוגע לימי מחלה זה לגנוב מהמעסיק.זה שקר וגזל ויש דין ויש דיין. וזה לא ישראלי. זה סתם גועל נפש.
- אנונימי 09/04/2025 12:22הגב לתגובה זואת תהיי מחוייבת על פי חוק ללכת לרופא של המעסיק. מה תגידי אני מצפצפת על החוק
- 5.אנונימי 09/04/2025 11:50הגב לתגובה זואולי פשוט העובדים יקבלו פיצוי על י י מחלה שלא נוצלו וזה יפתור הרבה בעיות.עובדים נותנים את הנשמה שלהם למעסיק ולא לוקחים מחלה וברגע שהמעסיק לא צריך אותם הוא מפטר.אם יקבלו פיצוי כספי על זה זה ימנע הרבה בעיות.
- ומי יפצה את המעסיק (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 23:58הגב לתגובה זו
- 4.איקס 09/04/2025 09:54הגב לתגובה זוהדבר פה שונה ממקרים אחרים מכיוון שאותה עובדת לכאורה רשום שהיא הוציאה אישורי מחלה וגם החלה לעבוד במקום אחרבמקביל ...אז כביכול לא הייתה חולה ...האם לא ברור אם לא היתה אצל מתחרה אני מאמין שפסק הדין היה שונה והיה מסתיים בפשרה
- 3.אזרח 09/04/2025 09:44הגב לתגובה זווכולנו מקבלים עונש קולקטיבי
- 2.אנדריי 09/04/2025 09:10הגב לתגובה זומה עם הרופאים שבקלות נותנים אישורי מחלה אפילו ללא בדיקה זה לא שקר זה לא זיוף מסמכים למה אין עונש לרופאים שקרנים
- 1.שי 09/04/2025 08:58הגב לתגובה זובמקרה הזה שהוצג אכן יש לראותה כמתפטרת אבל הרחקת לכת בתגובה שלך שיש לבדוק ימי מחלה אצל רופא של המעסיק.יש כוחות השוק וחוקי מדינה שנקבעו עפ מי שהרוב מבצעיםלא משנים את החוק לחוק דרקוןני רק בגלל כמה מקרים.רוב העובדים שעוזביםעוזבים בצורה יפה כי אין לדעת מתי ייפגשו שוב.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
