לקחתם יום מחלה לפני שימוע? "בית הדין קבע שזה שקול להתפטרות"
עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין שעתיד להשפיע על יחסי עובד-מעביד והאם בעתיד המעסיק יוכל לשלוח אתכם לרופא מטעמו על מנת שתקבלו אישור מחלה?
פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה עשוי לשנות את הכללים בנוגע לניצול ימי מחלה לפני שימוע. במקרה שנדון, עובדת שניסתה להתחמק מפיטורים באמצעות אישורי מחלה מצאה את עצמה "מתפטרת" בעל כורחה. עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין בנושא ימי מחלה ושימועים והאם תצטרכו לגשת לרופא מטעם המעסיק על מנת לקבל אישור מחלה?
מה היה פסק הדין בעניין של זימון לשימוע וימי מחלה?
"לאחרונה היה פסק דין חדשני ותקדימי שניתן בתחילת מרץ 2025. חוק דמי מחלה קובע שלא ניתן לפטר עובד כל עוד הוא נמצא בימי מחלה ומקבל דמי מחלה. נוצרה מגפה במדינת ישראל שבה עובדים מנצלים את החוק באופן לא הוגן. עובדים מוזמנים לשימוע לפני פיטורים, ומיד לאחר הזימון הם פונים לרופא המשפחה. היום אפילו לא צריך לבקר אצל הרופא - המזכירה של הרופא כבר יכולה להוציא אישורי מחלה. מה שקורה הוא שבזמן שעובד נמצא במחלה, אי אפשר לפטר אותו.
"אם אחרי השימוע יחליטו על פיטורים, תקופת ההודעה המוקדמת לא תיכנס לתוקף. עובד שתמיד היה בריא, פתאום מגיע לשימוע עם 90 ימי מחלה צבורים, ולעתים אף יותר - במיוחד אם יש הסכמים קיבוציים או הסדרים אחרים. הוא מתחיל לנצל ימי מחלה חודש אחר חודש".
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- בין הולנד לישראל: ביהמ"ש קובע כללים חדשים למיסוי קבוצות אחזקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההשלכות הכלכליות?
"זו תופעה שמבזבזת כספים גבוהים מאוד מהמעסיקים. הם לא מפרישים על כך בדוחות הכספיים כמו שמפרישים על זכויות עובדים אחרות כמו חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת או בונוסים. פתאום המעסיק מוצא את עצמו מוציא הרבה כסף על עובד שלא מגיע לעבודה, ועוד תקוע בכך שאינו יכול להביא מחליף לתפקיד".
מה היו נסיבות פסק הדין הספציפי?
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
"במקרה הספציפי, עובדת שזומנה לשימוע החלה להציג אישורי מחלה. המעסיק, שחשד שהיא לא חולה, ביקש שתיבדק על ידי רופא מטעמו. העובדת לא שיתפה פעולה בטענות כאלה ואחרות. במקביל התגלה למעסיק שהיא עובדת אצל מתחרה בזמן שהיא מציגה אישורי מחלה".
מה קבע בית הדין?
"בית הדין האזורי בתל אביב קבע שבנסיבות אלה, העובדת "התפטרה" תחת המעסיק. היא הציגה אישורי מחלה מוזמנים ומפוברקים, עבדה אצל מתחרה, ולכן לא רק שהיא לא תפוטר - אלא שהתנהלותה נחשבת כהתפטרות. במקרה כזה, ייתכן שלא תקבל השלמת פיצויי פיטורים, וייתכן שאף ישללו ממנה את ההודעה המוקדמת. פסק הדין אינו סופי עדיין. יש 30 יום להגיש ערעור. אני דווקא מקווה שיוגש ערעור, כדי שבית הדין לעבודה יתן גושפנקה לפסק הדין, יאשרר אותו ויקבע הלכה חדשה בנושא".
האם ניתן יהיה להרחיב את פסק הדין למצבים נוספים?
"אני חושבת שכן. אם יפתח הפתח לבדיקת רופא מטעם המעסיק במקרים של חשד לתעודת מחלה לא אותנטית, זה יכול להתרחב למצבים נוספים. למשל, בחופשות מרוכזות כמו חול המועד פסח, חול המועד סוכות, או בסוף אוגוסט, שבהם עובדים מציגים אישורי מחלה כדי להוריד ימי מחלה במקום ימי חופשה. גם במקרים של צעדים ארגוניים או "שביתה איטלקית" במקומות עבודה, ניתן יהיה לשלוח את העובדים לבדיקת רופא מטעם המעסיק".
לראיון המלא:
- 21.גולדפינגר 06/05/2025 15:03הגב לתגובה זואז שיקזזו מהשכר הגבוה בעליל של ההנהלה הבכירה!שכרם של מנכלים וסמנכלים ברוב החברות הוא פי 50 ויותר מהשכר הממוצע של העובדים.
- 20.גולדפינגר 06/05/2025 14:57הגב לתגובה זועובד צעיר שעובד מספר שנים בחברה צובר ימי מחלה לצורך העניין נגיד כ50 ימי מחלה כאשר הוא מפוטר הימים נמחקים.כעת כאשר הוא מבוגר יותר ומגיע לעבודה חדשה הוא מתחיל מאפס ימי מחלה אם למזלו הרע הוא נפל למשכב או מי מבני משפחתו אין לו ימי מחלה לנצל וימי המחלה שיקח הם על חשבונו. ראוי שימי המחלה יצמדו לעובד דרך הביטוח הלאומי ולא למקום העבודה.
- 19.מישהו 30/04/2025 18:22הגב לתגובה זואי אפשר להוכיח שלקחתם סתם חופש מחלה.למה זה שקול להתפטרות. קורה שחולים. לא תמיד מתחמנים.אם אתם חולים במהלך ההודעה של 30 יום עד סיום העבודה זה גם מקשה עליכם לחפש עבודה ואז צריך עוד פרק זמן עד סיום עבודה בפועל.לי זה קרה ודחו לי את הסיום עבודה בפועל בשל כך כמספר הימים שהייתי חולה.
- 18.הם לא הפסיקו לצחוק 30/04/2025 17:15הגב לתגובה זואבל לא מתלונן.שמח שלא הייתי צריך לנצל ימי מחלה
- 17.אנונימי 22/04/2025 09:27הגב לתגובה זוזה מקרה קיצוני היא עבדה במקביל באפשרות אחרת זה לא היה קורה
- 16.זה חלק ממדיניות ההכלה של הפרוגרס הכל מותר ולמעסיק אסור לדבר הלואי ויהי שינוי (ל"ת)עובד עם יושרה 15/04/2025 22:33הגב לתגובה זו
- בדכ הנצלנים והבטלנים הם מתומכי הממשלה מהיכרות אישית... (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 15:14הגב לתגובה זו
- 15.חוקי המגן מזמן לא רלוונטי ומנוצלים עי עובדים מסויימים (ל"ת)רון 12/04/2025 09:51הגב לתגובה זו
- 14.יפה 11/04/2025 11:12הגב לתגובה זוהדבר הפך למגפה עובדת שסרחה ועשיתי לה שימוע הלכה והוציאה חודש ימי מחלה פעם מרופא משפחה ופעם מאורתופד פעם מרופא עיניים ופעם מרופא לב בקיצור עברה את כל הרופאים וכשחזרה לעבודה לאחר חודש קיבלה מכתב פיטורין ואף שילמתי על חודש הודעה מראש.מעסיקים חושבים אלף פעמים אם לפטר עובד ומה יגרור הדבר ועובדים מנצלים זאת.
- 13.אנונימי 10/04/2025 09:09הגב לתגובה זוהמדינה צריכה להכיר בימי מחלה.יש עובדים שלא מנצלים בכלל וצחברים כמויות של ימי מחלה. מן הראוי שבמידה והעובד מפוטר תהיה הכרה של אחוז יחסי בכסף תמורת ימי המחלה.
- 12.רוברט 09/04/2025 22:20הגב לתגובה זוכדי להפגין למען שחרור החטופים וגיוס כל החרדים הפרזיטים לצהל.
- 11.הכי טבעי לא להרגיש טוב אם יודעים שרוצים לפטר אותך (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 18:25הגב לתגובה זו
- 10.לפני שמוע יום מחלה אני הייתי מגיע עם מיכל דלק ושורף את המקום! (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 13:10הגב לתגובה זו
- 9.ירון 09/04/2025 13:01הגב לתגובה זובאמת זה נהיה מכת מדינה למעסיקים סוף סוף שמים לזה סוף
- 8.אופס 09/04/2025 12:56הגב לתגובה זויש כאן מקרה פרטילפעמים עובדים סוחבים מצב בריאותי שהתדרדר גם בגלל תנאי העסקה והתחשבות במעסיק אלו בדרך כלל עובדים שצברו הרבה ימי מחלה ופתאום המעסיק הנצלן רוצה לסחוט עוד את הלימון ואז העובדת הבינה שאין לה ברירה אלא לצאת להחלים.אם היא בזמן חופשת המחלה עבדה זה מקרה בעייתי וזה ציר פסק הדין נגדה כדאי למעסיקים לא לשחק באש ולסיים בצוקה מכובדת העסקה
- 7.לא גורף 09/04/2025 12:50הגב לתגובה זויש כאן מקרה פרטי היא עבדה בזמן הזה במקום פרטי אחר מה זה בדרך כלל בריאהיש כאן גם אשמה כנגד הרופאיםלא ברור אם המעסיק היה נצלן ודרש דברים לא חוקיים והביא אותה להתמודדות כזואולי הם באמת סחבה מחלה או חלילה פגיעה אחרת בגלל העבודה וחששה לצאת לחופשת מחלה דווקא אדם שצובר כל כך הרבה ימי מחלה נשמע כמו עובד חרוץ ונרצע
- 6.אנונימי 09/04/2025 12:05הגב לתגובה זוזה לא כזה תקדים הרי אם מעסיק יודע בוודאות שהעובד לא היה חולה ולמשל היה באילת אז מותר לא לשלם על ימי מחלה. בקיצור מנסים לבוא לקראת המעסיקים שממש קורסים תחת הנטל אבוי למעסיק שיבקש ממני שאבדק אצל הרופא שלו! ישראלים אנחנו תגידו שנתפס לכם הגב ואל תפרסמו תמונות במדיה. תודה לעורכי הדין שמוכרים את נשמתם
- חגית 10/04/2025 00:00הגב לתגובה זולשקר בנוגע לימי מחלה זה לגנוב מהמעסיק.זה שקר וגזל ויש דין ויש דיין. וזה לא ישראלי. זה סתם גועל נפש.
- אנונימי 09/04/2025 12:22הגב לתגובה זואת תהיי מחוייבת על פי חוק ללכת לרופא של המעסיק. מה תגידי אני מצפצפת על החוק
- 5.אנונימי 09/04/2025 11:50הגב לתגובה זואולי פשוט העובדים יקבלו פיצוי על י י מחלה שלא נוצלו וזה יפתור הרבה בעיות.עובדים נותנים את הנשמה שלהם למעסיק ולא לוקחים מחלה וברגע שהמעסיק לא צריך אותם הוא מפטר.אם יקבלו פיצוי כספי על זה זה ימנע הרבה בעיות.
- ומי יפצה את המעסיק (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 23:58הגב לתגובה זו
- 4.איקס 09/04/2025 09:54הגב לתגובה זוהדבר פה שונה ממקרים אחרים מכיוון שאותה עובדת לכאורה רשום שהיא הוציאה אישורי מחלה וגם החלה לעבוד במקום אחרבמקביל ...אז כביכול לא הייתה חולה ...האם לא ברור אם לא היתה אצל מתחרה אני מאמין שפסק הדין היה שונה והיה מסתיים בפשרה
- 3.אזרח 09/04/2025 09:44הגב לתגובה זווכולנו מקבלים עונש קולקטיבי
- 2.אנדריי 09/04/2025 09:10הגב לתגובה זומה עם הרופאים שבקלות נותנים אישורי מחלה אפילו ללא בדיקה זה לא שקר זה לא זיוף מסמכים למה אין עונש לרופאים שקרנים
- 1.שי 09/04/2025 08:58הגב לתגובה זובמקרה הזה שהוצג אכן יש לראותה כמתפטרת אבל הרחקת לכת בתגובה שלך שיש לבדוק ימי מחלה אצל רופא של המעסיק.יש כוחות השוק וחוקי מדינה שנקבעו עפ מי שהרוב מבצעיםלא משנים את החוק לחוק דרקוןני רק בגלל כמה מקרים.רוב העובדים שעוזביםעוזבים בצורה יפה כי אין לדעת מתי ייפגשו שוב.
“שש שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת
הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה
היא עלתה לישראל מאוקראינה בסוף 2016, מצאה עבודה במהרה במאפייה קטנה בדרום, והחלה לעבוד לילות שלמים כדי לפרנס את עצמה. במשך שש שנים עבדה ויקטוריה בלייבה במאפייה שבבעלות עשהאל ידאעי - 12 שעות במשמרת, לעתים יותר, כמעט בלי ימי חופשה, בלי הפקדות לפנסיה ובלי תשלום על שעות נוספות. רק כשהיא הבינה שדבר לא עומד להשתנות, היא שלחה מכתב התראה, ובחלוף שבוע גם מכתב התפטרות. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מדובר למעשה בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה פיצויים נרחבים על עוולות שנמשכו שנים. פסק הדין, שניתן בידי השופטת רינת סיני־אלוש ביחד עם נציגי הציבור עינב מורדוך ויפה פחימה, מתפרש על פני עשרות עמודים ומתאר סיפור של עובדת שנוצלה בעבודה ממושכת בתנאים קשים, תוך הפרה בוטה של חוקי העבודה הבסיסיים ביותר.
בית הדין קבע כבר בתחילת פסק הדין כי תלושי השכר שהונפקו לבלייבה “חסרי כל ערך”. השופטת סיני־אלוש ציינה כי הם לא שיקפו את תנאי עבודתה או את השכר ששולם בפועל, וכי הנתבע עצמו הודה שהתלושים נערכו “מטעמים שאינם קשורים לתכלית שלשמה הם נועדו - שעניינם התחמקות משתלום מס”. בעדותו בבית הדין, אמר ידאעי במפורש כי, “חטאתי כלפי רשויות המס, נכון, מוכן לתת על זה את הדין”. בפועל בלייבה קיבלה את שכרה השבועי במזומן - 2,000 שקל בתחילת תקופת עבודתה, ו-900 שקל בשבוע בתקופה המאוחרת יותר. “אופן תשלום השכר אינו שנוי במחלוקת”, כתבה השופטת, “והנתבע הודה כי תשלום השכר חושב לפי דו"חות נוכחות שנערכו בזמן אמת, בהתאם לתעריף שנקבע בכל תקופה”.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו במהלך המשפט נגעה לשאלה אם העסק של ידאעי נחשב מאפייה או רק מקום לשיווק מאפים, שכן על פי ההגדרה המשפטית לכך תלוי גם תחולתו של צו ההרחבה בענף האפייה. בלייבה טענה שעבדה במאפייה עצמה, ליד התנור, כשהיא לשה בצקים ואופה פיתות. מנגד, הנתבע טען שעיקר עבודתה היה באריזה ובניקיון. בית הדין בחן את העדויות וקבע כי, “המסקנה היא שעבודתה של התובעת היתה בייצור פיתות, לרבות אפייתן בתנור ואריזתן”. בהתאם לכך, נקבע כי צו ההרחבה בענף האפייה חל על יחסי העבודה, וכפועל יוצא - בלייבה זכאית לתוספת לילה ולגמול שעות נוספות לפי ההסדרים הקבועים בצו.
“עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות"
בלייבה העידה כי עבדה שישה ימים בשבוע, במשמרות שנמשכו בין 12 ל-13 שעות ביום, כמעט תמיד בלילות. היא סיפרה שהיתה מגיעה לעבודה בין 22:00 ל-2:00 בלילה, ועובדת עד שעות הבוקר. בית הדין קבע כי אכן כך היה: “אין חולק שהתובעת הועסקה בשעות נוספות ובשעות לילה, מבלי שקיבלה תגמול על כך". הנתבע לא חלק על כך, ואף הודה כי שולם לה שכר אחיד לכל שעות העבודה, בלי גמול על עבודה מעבר לשמונה שעות ביום. השופטת הדגישה כי הנתבע אף לא הציג את כל דו"חות הנוכחות, אף שהודה כי הם קיימים. “עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות... והדו"חות המצויים ברשותו לא הוגשו לתיק", נכתב בהכרעת הדין. בהתאם לכך, חישב בית הדין את גמול השעות הנוספות ותוספת הלילה לפי דו"חות שנמצאו, ופסק לבלייבה סכום של 82,809 שקל עבור שעות נוספות ו-163,461 שקלים כתוספת לילה.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- העובד טען שהוא חולה, נתפס בתערוכת נחשים - ובכל זאת יפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב פסק הדין עומדת ההכרעה הדרמטית: האם מדובר בהתפטרות רגילה, או בהתפטרות בדין מפוטרת, המזכה בפיצויי פיטורים. בלייבה טענה כי אחרי שנים שבהן הופרו זכויותיה, היא שלחה לנתבע מכתב התראה וביקשה להסדיר את התשלומים בתוך שבעה ימים, אך הוא התעלם ממנה והשיב לה בזלזול. רק אז היא שלחה מכתב נוסף, ובו הודיעה על התפטרותה. ידאעי טען מצדו כי בלייבה תכננה לעזוב ממילא, משום שהתכוונה לעבור דירה ולעזוב את בן זוגה. אבל בית הדין לא קיבל את גרסתו. השופטת סיני־אלוש קבעה כי, “אין חולק כי נסיבות העניין עונות על התנאי הראשון, בדבר נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. התובעת הועסקה משך שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות". עוד היא הוסיפה כי, “התובעת הוכיחה כי בזמן אמת לא היה בכוונת הנתבע לפעול לתיקון ההפרות. אי מתן התראה סבירה אינו שולל את זכאותה לפיצויי פיטורים". בהתאם לכך, נקבע כי יש לראות בהתפטרותה של בלייבה כפיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, והיא זכאית לפיצויים בסכום כולל של 44,254 שקל.
בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
פרשת זיוף השטרות שהחלה במכירה חשאית לסוכן משטרתי מסתיימת בפסק דין אזרחי נוקב. השופטת מיקה בנקי הטעימה כי כל צד של שטר מהווה יצירה עצמאית המוגנת בזכות יוצרים, וכי פעולות הזיוף פגעו בליבת תפקידו של הבנק. בהליך שנגרר מהכרעת הדין הפלילית, נפסק כי הנתבע
ישלם לבנק ישראל פיצוי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. היקף התהליך היצירתי וההשקעה בעיצוב השטרות עמדו במרכז טענות התובע, ובית המשפט קיבל אותן במלואן
הבוקר שבו נתפסו השטרות המזויפים היה שגרתי לחלוטין עבור בתי העסק שקיבלו אותם. רק בהמשך התברר כי אותם פיסות נייר צבעוניות, שנראו כמו שטרות רשמיים לכל דבר, היו למעשה פרי מלאכתו של אדם אחד, יוסף דהן, שבמשך חודשים ייצר, העתיק, הדפיס ומכר שטרות מזויפים בערכים שונים. המקרה, שהחל כסיפור פלילי של זיוף כסף ושימוש בו, הוביל כעבור זמן מה גם לתביעה אזרחית חריגה: בנק ישראל, הגוף היחיד במדינה שמוסמך להנפיק שטרות, דרש פיצוי כספי בשל הפרת זכויות היוצרים על השטרות עצמם.
בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים על-ידי השופטת מיקה בנקי, נקבע כי דהן יידרש לשלם לבנק ישראל פיצוי בסכום כולל של 240 אלף שקל, במסגרת תביעה נגררת לפלילים שנולדה לאחר שהוא הורשע בתיק הפלילי (ת"פ 37293-06-18). ההרשעה, על-פי הודאתו, כללה זיוף שטרי כסף, החזקת חומר לזיוף שטרות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מדובר בתביעה מסוג שאינו שכיח: פיצוי סטטוטורי לפי חוק זכות יוצרים, ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.
כבר בראשית פסק הדין הובהר כי, "התביעה האזרחית הכספית נגררת לפלילים לאחר הרשעת הנתבע בזיוף שטרות כסף ושימוש בהם". למעשה, שאלת האחריות כלל לא התעוררה בהליך האזרחי, שכן סעיף 42ד' לפקודת הראיות קובע שממצאי ההליך הפלילי מחייבים גם בהליך האזרחי. דהן הודה בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודאתו, ולא ביקש לסתור דבר. בית המשפט הבהיר כי בנסיבות האלה ההתמקדות היחידה שנותרה היא בשאלת שיעור הפיצויים. ההליך האזרחי עצמו נוהל בנסיבות מורכבות. דהן התייצב לשני דיונים ללא ייצוג משפטי, טען שהוא ממתין למינוי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, אך בפועל לא הגיש את ראיותיו ולא את סיכומיו. לבסוף, לאחר דחיות והתראות, החליטה השופטת בנקי כי אין מנוס ממתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בלבד.
תהליך "מורכב ועתיר משאבים"
מרכז הכובד של התביעה היה הטענה כי בנק ישראל הוא בעל זכויות היוצרים בשטרות הכסף, וכי זיופם מהווה פגיעה בזכות זו. בנק ישראל הציג בהליך תשתית נרחבת ומפורטת על תהליך עיצוב השטרות, תהליך שלדברי הבנק היה "מורכב ועתיר משאבים". בתצהירו של מנהל היחידה לתפעול מזומנים בבנק ישראל, רועי גרוס, פורט כי עיצוב השטרות נבחר במסגרת תחרות פומבית שבה השתתפו יותר מ-80 אמנים ומעצבים גרפיים, שהגישו יותר מ-100 הצעות. לאחר בחירת העיצובים, עברו השטרות התאמות מקצועיות, שילוב אמצעי ביטחון ואלמנטים ויזואליים, עד שאושרו על-ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל.
- עקב מסמך מזויף: בנק לאומי יקבל פיצוי מהמדינה
- מילאנו נגד פריז: תביעה נגד יבואנית בגדים בטענה להפרת קניין רוחני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנקודה הזו הדגישה השופטת כי הזכויות הקנייניות, לרבות זכות היוצרים בעיצוב, שייכות לבנק ישראל בלבד - הן מכוח החוק והן מכוח ההתקשרות עם המעצבת. לכן, עצם העתקת העיצוב והדפסתו מהווה הפרת זכות היוצרים, ללא קשר לעבירת הזיוף הפלילית.
