עינת כרמי ברק

ראיוןTV

לקחתם יום מחלה לפני שימוע? "בית הדין קבע שזה שקול להתפטרות"

עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין שעתיד להשפיע על יחסי עובד-מעביד והאם בעתיד המעסיק יוכל לשלוח אתכם לרופא מטעמו על מנת שתקבלו אישור מחלה?

צחי אפרתי | 09/04/2025 05:30 (25)

נושאים בכתבה פסק דין שימוע

פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה עשוי לשנות את הכללים בנוגע לניצול ימי מחלה לפני שימוע. במקרה שנדון, עובדת שניסתה להתחמק מפיטורים באמצעות אישורי מחלה מצאה את עצמה "מתפטרת" בעל כורחה. עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין בנושא ימי מחלה ושימועים והאם תצטרכו לגשת לרופא מטעם המעסיק על מנת לקבל אישור מחלה?

מה היה פסק הדין בעניין של זימון לשימוע וימי מחלה?

"לאחרונה היה פסק דין חדשני ותקדימי שניתן בתחילת מרץ 2025. חוק דמי מחלה קובע שלא ניתן לפטר עובד כל עוד הוא נמצא בימי מחלה ומקבל דמי מחלה. נוצרה מגפה במדינת ישראל שבה עובדים מנצלים את החוק באופן לא הוגן. עובדים מוזמנים לשימוע לפני פיטורים, ומיד לאחר הזימון הם פונים לרופא המשפחה. היום אפילו לא צריך לבקר אצל הרופא - המזכירה של הרופא כבר יכולה להוציא אישורי מחלה. מה שקורה הוא שבזמן שעובד נמצא במחלה, אי אפשר לפטר אותו.

"אם אחרי השימוע יחליטו על פיטורים, תקופת ההודעה המוקדמת לא תיכנס לתוקף. עובד שתמיד היה בריא, פתאום מגיע לשימוע עם 90 ימי מחלה צבורים, ולעתים אף יותר - במיוחד אם יש הסכמים קיבוציים או הסדרים אחרים. הוא מתחיל לנצל ימי מחלה חודש אחר חודש".

מה ההשלכות הכלכליות?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים

אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"זו תופעה שמבזבזת כספים גבוהים מאוד מהמעסיקים. הם לא מפרישים על כך בדוחות הכספיים כמו שמפרישים על זכויות עובדים אחרות כמו חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת או בונוסים. פתאום המעסיק מוצא את עצמו מוציא הרבה כסף על עובד שלא מגיע לעבודה, ועוד תקוע בכך שאינו יכול להביא מחליף לתפקיד".

מה היו נסיבות פסק הדין הספציפי?

קיראו עוד ב"משפט"

"במקרה הספציפי, עובדת שזומנה לשימוע החלה להציג אישורי מחלה. המעסיק, שחשד שהיא לא חולה, ביקש שתיבדק על ידי רופא מטעמו. העובדת לא שיתפה פעולה בטענות כאלה ואחרות. במקביל התגלה למעסיק שהיא עובדת אצל מתחרה בזמן שהיא מציגה אישורי מחלה".

מה קבע בית הדין?

"בית הדין האזורי בתל אביב קבע שבנסיבות אלה, העובדת "התפטרה" תחת המעסיק. היא הציגה אישורי מחלה מוזמנים ומפוברקים, עבדה אצל מתחרה, ולכן לא רק שהיא לא תפוטר - אלא שהתנהלותה נחשבת כהתפטרות. במקרה כזה, ייתכן שלא תקבל השלמת פיצויי פיטורים, וייתכן שאף ישללו ממנה את ההודעה המוקדמת. פסק הדין אינו סופי עדיין. יש 30 יום להגיש ערעור. אני דווקא מקווה שיוגש ערעור, כדי שבית הדין לעבודה יתן גושפנקה לפסק הדין, יאשרר אותו ויקבע הלכה חדשה בנושא".

האם ניתן יהיה להרחיב את פסק הדין למצבים נוספים?

"אני חושבת שכן. אם יפתח הפתח לבדיקת רופא מטעם המעסיק במקרים של חשד לתעודת מחלה לא אותנטית, זה יכול להתרחב למצבים נוספים. למשל, בחופשות מרוכזות כמו חול המועד פסח, חול המועד סוכות, או בסוף אוגוסט, שבהם עובדים מציגים אישורי מחלה כדי להוריד ימי מחלה במקום ימי חופשה. גם במקרים של צעדים ארגוניים או "שביתה איטלקית" במקומות עבודה, ניתן יהיה לשלוח את העובדים לבדיקת רופא מטעם המעסיק".

לראיון המלא:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

21.
גולדפינגר 06/05/2025 15:03
הגב לתגובה זו
אז שיקזזו מהשכר הגבוה בעליל של ההנהלה הבכירה!שכרם של מנכלים וסמנכלים ברוב החברות הוא פי 50 ויותר מהשכר הממוצע של העובדים.
20.
גולדפינגר 06/05/2025 14:57
הגב לתגובה זו
עובד צעיר שעובד מספר שנים בחברה צובר ימי מחלה לצורך העניין נגיד כ50 ימי מחלה כאשר הוא מפוטר הימים נמחקים.כעת כאשר הוא מבוגר יותר ומגיע לעבודה חדשה הוא מתחיל מאפס ימי מחלה אם למזלו הרע הוא נפל למשכב או מי מבני משפחתו אין לו ימי מחלה לנצל וימי המחלה שיקח הם על חשבונו. ראוי שימי המחלה יצמדו לעובד דרך הביטוח הלאומי ולא למקום העבודה.
19.
מישהו 30/04/2025 18:22
הגב לתגובה זו
אי אפשר להוכיח שלקחתם סתם חופש מחלה.למה זה שקול להתפטרות. קורה שחולים. לא תמיד מתחמנים.אם אתם חולים במהלך ההודעה של 30 יום עד סיום העבודה זה גם מקשה עליכם לחפש עבודה ואז צריך עוד פרק זמן עד סיום עבודה בפועל.לי זה קרה ודחו לי את הסיום עבודה בפועל בשל כך כמספר הימים שהייתי חולה.
18.
הם לא הפסיקו לצחוק 30/04/2025 17:15
הגב לתגובה זו
אבל לא מתלונן.שמח שלא הייתי צריך לנצל ימי מחלה
17.
אנונימי 22/04/2025 09:27
הגב לתגובה זו
זה מקרה קיצוני היא עבדה במקביל באפשרות אחרת זה לא היה קורה
16.
זה חלק ממדיניות ההכלה של הפרוגרס הכל מותר ולמעסיק אסור לדבר הלואי ויהי שינוי (ל"ת)
עובד עם יושרה 15/04/2025 22:33
הגב לתגובה זו
בדכ הנצלנים והבטלנים הם מתומכי הממשלה מהיכרות אישית... (ל"ת)
אנונימי 21/04/2025 15:14
הגב לתגובה זו
15.
חוקי המגן מזמן לא רלוונטי ומנוצלים עי עובדים מסויימים (ל"ת)
רון 12/04/2025 09:51
הגב לתגובה זו
14.
יפה 11/04/2025 11:12
הגב לתגובה זו
הדבר הפך למגפה עובדת שסרחה ועשיתי לה שימוע הלכה והוציאה חודש ימי מחלה פעם מרופא משפחה ופעם מאורתופד פעם מרופא עיניים ופעם מרופא לב בקיצור עברה את כל הרופאים וכשחזרה לעבודה לאחר חודש קיבלה מכתב פיטורין ואף שילמתי על חודש הודעה מראש.מעסיקים חושבים אלף פעמים אם לפטר עובד ומה יגרור הדבר ועובדים מנצלים זאת.
13.
אנונימי 10/04/2025 09:09
הגב לתגובה זו
המדינה צריכה להכיר בימי מחלה.יש עובדים שלא מנצלים בכלל וצחברים כמויות של ימי מחלה. מן הראוי שבמידה והעובד מפוטר תהיה הכרה של אחוז יחסי בכסף תמורת ימי המחלה.
12.
רוברט 09/04/2025 22:20
הגב לתגובה זו
כדי להפגין למען שחרור החטופים וגיוס כל החרדים הפרזיטים לצהל.
11.
הכי טבעי לא להרגיש טוב אם יודעים שרוצים לפטר אותך (ל"ת)
אנונימי 09/04/2025 18:25
הגב לתגובה זו
10.
לפני שמוע יום מחלה אני הייתי מגיע עם מיכל דלק ושורף את המקום! (ל"ת)
אנונימי 09/04/2025 13:10
הגב לתגובה זו
9.
ירון 09/04/2025 13:01
הגב לתגובה זו
באמת זה נהיה מכת מדינה למעסיקים סוף סוף שמים לזה סוף
8.
אופס 09/04/2025 12:56
הגב לתגובה זו
יש כאן מקרה פרטילפעמים עובדים סוחבים מצב בריאותי שהתדרדר גם בגלל תנאי העסקה והתחשבות במעסיק אלו בדרך כלל עובדים שצברו הרבה ימי מחלה ופתאום המעסיק הנצלן רוצה לסחוט עוד את הלימון ואז העובדת הבינה שאין לה ברירה אלא לצאת להחלים.אם היא בזמן חופשת המחלה עבדה זה מקרה בעייתי וזה ציר פסק הדין נגדה כדאי למעסיקים לא לשחק באש ולסיים בצוקה מכובדת העסקה
7.
לא גורף 09/04/2025 12:50
הגב לתגובה זו
יש כאן מקרה פרטי היא עבדה בזמן הזה במקום פרטי אחר מה זה בדרך כלל בריאהיש כאן גם אשמה כנגד הרופאיםלא ברור אם המעסיק היה נצלן ודרש דברים לא חוקיים והביא אותה להתמודדות כזואולי הם באמת סחבה מחלה או חלילה פגיעה אחרת בגלל העבודה וחששה לצאת לחופשת מחלה דווקא אדם שצובר כל כך הרבה ימי מחלה נשמע כמו עובד חרוץ ונרצע
6.
אנונימי 09/04/2025 12:05
הגב לתגובה זו
זה לא כזה תקדים הרי אם מעסיק יודע בוודאות שהעובד לא היה חולה ולמשל היה באילת אז מותר לא לשלם על ימי מחלה. בקיצור מנסים לבוא לקראת המעסיקים שממש קורסים תחת הנטל אבוי למעסיק שיבקש ממני שאבדק אצל הרופא שלו! ישראלים אנחנו תגידו שנתפס לכם הגב ואל תפרסמו תמונות במדיה. תודה לעורכי הדין שמוכרים את נשמתם
חגית 10/04/2025 00:00
הגב לתגובה זו
לשקר בנוגע לימי מחלה זה לגנוב מהמעסיק.זה שקר וגזל ויש דין ויש דיין. וזה לא ישראלי. זה סתם גועל נפש.
אנונימי 09/04/2025 12:22
הגב לתגובה זו
את תהיי מחוייבת על פי חוק ללכת לרופא של המעסיק. מה תגידי אני מצפצפת על החוק
5.
אנונימי 09/04/2025 11:50
הגב לתגובה זו
אולי פשוט העובדים יקבלו פיצוי על י י מחלה שלא נוצלו וזה יפתור הרבה בעיות.עובדים נותנים את הנשמה שלהם למעסיק ולא לוקחים מחלה וברגע שהמעסיק לא צריך אותם הוא מפטר.אם יקבלו פיצוי כספי על זה זה ימנע הרבה בעיות.
ומי יפצה את המעסיק (ל"ת)
אנונימי 09/04/2025 23:58
הגב לתגובה זו
4.
איקס 09/04/2025 09:54
הגב לתגובה זו
הדבר פה שונה ממקרים אחרים מכיוון שאותה עובדת לכאורה רשום שהיא הוציאה אישורי מחלה וגם החלה לעבוד במקום אחרבמקביל ...אז כביכול לא הייתה חולה ...האם לא ברור אם לא היתה אצל מתחרה אני מאמין שפסק הדין היה שונה והיה מסתיים בפשרה
3.
אזרח 09/04/2025 09:44
הגב לתגובה זו
וכולנו מקבלים עונש קולקטיבי
2.
אנדריי 09/04/2025 09:10
הגב לתגובה זו
מה עם הרופאים שבקלות נותנים אישורי מחלה אפילו ללא בדיקה זה לא שקר זה לא זיוף מסמכים למה אין עונש לרופאים שקרנים
1.
שי 09/04/2025 08:58
הגב לתגובה זו
במקרה הזה שהוצג אכן יש לראותה כמתפטרת אבל הרחקת לכת בתגובה שלך שיש לבדוק ימי מחלה אצל רופא של המעסיק.יש כוחות השוק וחוקי מדינה שנקבעו עפ מי שהרוב מבצעיםלא משנים את החוק לחוק דרקוןני רק בגלל כמה מקרים.רוב העובדים שעוזביםעוזבים בצורה יפה כי אין לדעת מתי ייפגשו שוב.

חוזה מכירת דירה CHATGPT

ביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים

החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ. על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים

עוזי גרסטמן | 05/12/2025 18:11

נושאים בכתבה דיני חוזים גג משותף רישום מקרקעין רישום בטאבו

דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.

פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?

הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין.

על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות

בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין.

על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.

להמשך הכתבה לחץ כאן

מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן | 05/12/2025 23:32

נושאים בכתבה מלון הילטון דמי ניהול

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".

להמשך הכתבה לחץ כאן