לקחתם יום מחלה לפני שימוע? "בית הדין קבע שזה שקול להתפטרות"
עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין שעתיד להשפיע על יחסי עובד-מעביד והאם בעתיד המעסיק יוכל לשלוח אתכם לרופא מטעמו על מנת שתקבלו אישור מחלה?
פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה עשוי לשנות את הכללים בנוגע לניצול ימי מחלה לפני שימוע. במקרה שנדון, עובדת שניסתה להתחמק מפיטורים באמצעות אישורי מחלה מצאה את עצמה "מתפטרת" בעל כורחה. עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין בנושא ימי מחלה ושימועים והאם תצטרכו לגשת לרופא מטעם המעסיק על מנת לקבל אישור מחלה?
מה היה פסק הדין בעניין של זימון לשימוע וימי מחלה?
"לאחרונה היה פסק דין חדשני ותקדימי שניתן בתחילת מרץ 2025. חוק דמי מחלה קובע שלא ניתן לפטר עובד כל עוד הוא נמצא בימי מחלה ומקבל דמי מחלה. נוצרה מגפה במדינת ישראל שבה עובדים מנצלים את החוק באופן לא הוגן. עובדים מוזמנים לשימוע לפני פיטורים, ומיד לאחר הזימון הם פונים לרופא המשפחה. היום אפילו לא צריך לבקר אצל הרופא - המזכירה של הרופא כבר יכולה להוציא אישורי מחלה. מה שקורה הוא שבזמן שעובד נמצא במחלה, אי אפשר לפטר אותו.
"אם אחרי השימוע יחליטו על פיטורים, תקופת ההודעה המוקדמת לא תיכנס לתוקף. עובד שתמיד היה בריא, פתאום מגיע לשימוע עם 90 ימי מחלה צבורים, ולעתים אף יותר - במיוחד אם יש הסכמים קיבוציים או הסדרים אחרים. הוא מתחיל לנצל ימי מחלה חודש אחר חודש".
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- בין הולנד לישראל: ביהמ"ש קובע כללים חדשים למיסוי קבוצות אחזקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההשלכות הכלכליות?
"זו תופעה שמבזבזת כספים גבוהים מאוד מהמעסיקים. הם לא מפרישים על כך בדוחות הכספיים כמו שמפרישים על זכויות עובדים אחרות כמו חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת או בונוסים. פתאום המעסיק מוצא את עצמו מוציא הרבה כסף על עובד שלא מגיע לעבודה, ועוד תקוע בכך שאינו יכול להביא מחליף לתפקיד".
מה היו נסיבות פסק הדין הספציפי?
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
"במקרה הספציפי, עובדת שזומנה לשימוע החלה להציג אישורי מחלה. המעסיק, שחשד שהיא לא חולה, ביקש שתיבדק על ידי רופא מטעמו. העובדת לא שיתפה פעולה בטענות כאלה ואחרות. במקביל התגלה למעסיק שהיא עובדת אצל מתחרה בזמן שהיא מציגה אישורי מחלה".
מה קבע בית הדין?
"בית הדין האזורי בתל אביב קבע שבנסיבות אלה, העובדת "התפטרה" תחת המעסיק. היא הציגה אישורי מחלה מוזמנים ומפוברקים, עבדה אצל מתחרה, ולכן לא רק שהיא לא תפוטר - אלא שהתנהלותה נחשבת כהתפטרות. במקרה כזה, ייתכן שלא תקבל השלמת פיצויי פיטורים, וייתכן שאף ישללו ממנה את ההודעה המוקדמת. פסק הדין אינו סופי עדיין. יש 30 יום להגיש ערעור. אני דווקא מקווה שיוגש ערעור, כדי שבית הדין לעבודה יתן גושפנקה לפסק הדין, יאשרר אותו ויקבע הלכה חדשה בנושא".
האם ניתן יהיה להרחיב את פסק הדין למצבים נוספים?
"אני חושבת שכן. אם יפתח הפתח לבדיקת רופא מטעם המעסיק במקרים של חשד לתעודת מחלה לא אותנטית, זה יכול להתרחב למצבים נוספים. למשל, בחופשות מרוכזות כמו חול המועד פסח, חול המועד סוכות, או בסוף אוגוסט, שבהם עובדים מציגים אישורי מחלה כדי להוריד ימי מחלה במקום ימי חופשה. גם במקרים של צעדים ארגוניים או "שביתה איטלקית" במקומות עבודה, ניתן יהיה לשלוח את העובדים לבדיקת רופא מטעם המעסיק".
לראיון המלא:
- 21.גולדפינגר 06/05/2025 15:03הגב לתגובה זואז שיקזזו מהשכר הגבוה בעליל של ההנהלה הבכירה!שכרם של מנכלים וסמנכלים ברוב החברות הוא פי 50 ויותר מהשכר הממוצע של העובדים.
- 20.גולדפינגר 06/05/2025 14:57הגב לתגובה זועובד צעיר שעובד מספר שנים בחברה צובר ימי מחלה לצורך העניין נגיד כ50 ימי מחלה כאשר הוא מפוטר הימים נמחקים.כעת כאשר הוא מבוגר יותר ומגיע לעבודה חדשה הוא מתחיל מאפס ימי מחלה אם למזלו הרע הוא נפל למשכב או מי מבני משפחתו אין לו ימי מחלה לנצל וימי המחלה שיקח הם על חשבונו. ראוי שימי המחלה יצמדו לעובד דרך הביטוח הלאומי ולא למקום העבודה.
- 19.מישהו 30/04/2025 18:22הגב לתגובה זואי אפשר להוכיח שלקחתם סתם חופש מחלה.למה זה שקול להתפטרות. קורה שחולים. לא תמיד מתחמנים.אם אתם חולים במהלך ההודעה של 30 יום עד סיום העבודה זה גם מקשה עליכם לחפש עבודה ואז צריך עוד פרק זמן עד סיום עבודה בפועל.לי זה קרה ודחו לי את הסיום עבודה בפועל בשל כך כמספר הימים שהייתי חולה.
- 18.הם לא הפסיקו לצחוק 30/04/2025 17:15הגב לתגובה זואבל לא מתלונן.שמח שלא הייתי צריך לנצל ימי מחלה
- 17.אנונימי 22/04/2025 09:27הגב לתגובה זוזה מקרה קיצוני היא עבדה במקביל באפשרות אחרת זה לא היה קורה
- 16.זה חלק ממדיניות ההכלה של הפרוגרס הכל מותר ולמעסיק אסור לדבר הלואי ויהי שינוי (ל"ת)עובד עם יושרה 15/04/2025 22:33הגב לתגובה זו
- בדכ הנצלנים והבטלנים הם מתומכי הממשלה מהיכרות אישית... (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 15:14הגב לתגובה זו
- 15.חוקי המגן מזמן לא רלוונטי ומנוצלים עי עובדים מסויימים (ל"ת)רון 12/04/2025 09:51הגב לתגובה זו
- 14.יפה 11/04/2025 11:12הגב לתגובה זוהדבר הפך למגפה עובדת שסרחה ועשיתי לה שימוע הלכה והוציאה חודש ימי מחלה פעם מרופא משפחה ופעם מאורתופד פעם מרופא עיניים ופעם מרופא לב בקיצור עברה את כל הרופאים וכשחזרה לעבודה לאחר חודש קיבלה מכתב פיטורין ואף שילמתי על חודש הודעה מראש.מעסיקים חושבים אלף פעמים אם לפטר עובד ומה יגרור הדבר ועובדים מנצלים זאת.
- 13.אנונימי 10/04/2025 09:09הגב לתגובה זוהמדינה צריכה להכיר בימי מחלה.יש עובדים שלא מנצלים בכלל וצחברים כמויות של ימי מחלה. מן הראוי שבמידה והעובד מפוטר תהיה הכרה של אחוז יחסי בכסף תמורת ימי המחלה.
- 12.רוברט 09/04/2025 22:20הגב לתגובה זוכדי להפגין למען שחרור החטופים וגיוס כל החרדים הפרזיטים לצהל.
- 11.הכי טבעי לא להרגיש טוב אם יודעים שרוצים לפטר אותך (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 18:25הגב לתגובה זו
- 10.לפני שמוע יום מחלה אני הייתי מגיע עם מיכל דלק ושורף את המקום! (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 13:10הגב לתגובה זו
- 9.ירון 09/04/2025 13:01הגב לתגובה זובאמת זה נהיה מכת מדינה למעסיקים סוף סוף שמים לזה סוף
- 8.אופס 09/04/2025 12:56הגב לתגובה זויש כאן מקרה פרטילפעמים עובדים סוחבים מצב בריאותי שהתדרדר גם בגלל תנאי העסקה והתחשבות במעסיק אלו בדרך כלל עובדים שצברו הרבה ימי מחלה ופתאום המעסיק הנצלן רוצה לסחוט עוד את הלימון ואז העובדת הבינה שאין לה ברירה אלא לצאת להחלים.אם היא בזמן חופשת המחלה עבדה זה מקרה בעייתי וזה ציר פסק הדין נגדה כדאי למעסיקים לא לשחק באש ולסיים בצוקה מכובדת העסקה
- 7.לא גורף 09/04/2025 12:50הגב לתגובה זויש כאן מקרה פרטי היא עבדה בזמן הזה במקום פרטי אחר מה זה בדרך כלל בריאהיש כאן גם אשמה כנגד הרופאיםלא ברור אם המעסיק היה נצלן ודרש דברים לא חוקיים והביא אותה להתמודדות כזואולי הם באמת סחבה מחלה או חלילה פגיעה אחרת בגלל העבודה וחששה לצאת לחופשת מחלה דווקא אדם שצובר כל כך הרבה ימי מחלה נשמע כמו עובד חרוץ ונרצע
- 6.אנונימי 09/04/2025 12:05הגב לתגובה זוזה לא כזה תקדים הרי אם מעסיק יודע בוודאות שהעובד לא היה חולה ולמשל היה באילת אז מותר לא לשלם על ימי מחלה. בקיצור מנסים לבוא לקראת המעסיקים שממש קורסים תחת הנטל אבוי למעסיק שיבקש ממני שאבדק אצל הרופא שלו! ישראלים אנחנו תגידו שנתפס לכם הגב ואל תפרסמו תמונות במדיה. תודה לעורכי הדין שמוכרים את נשמתם
- חגית 10/04/2025 00:00הגב לתגובה זולשקר בנוגע לימי מחלה זה לגנוב מהמעסיק.זה שקר וגזל ויש דין ויש דיין. וזה לא ישראלי. זה סתם גועל נפש.
- אנונימי 09/04/2025 12:22הגב לתגובה זואת תהיי מחוייבת על פי חוק ללכת לרופא של המעסיק. מה תגידי אני מצפצפת על החוק
- 5.אנונימי 09/04/2025 11:50הגב לתגובה זואולי פשוט העובדים יקבלו פיצוי על י י מחלה שלא נוצלו וזה יפתור הרבה בעיות.עובדים נותנים את הנשמה שלהם למעסיק ולא לוקחים מחלה וברגע שהמעסיק לא צריך אותם הוא מפטר.אם יקבלו פיצוי כספי על זה זה ימנע הרבה בעיות.
- ומי יפצה את המעסיק (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 23:58הגב לתגובה זו
- 4.איקס 09/04/2025 09:54הגב לתגובה זוהדבר פה שונה ממקרים אחרים מכיוון שאותה עובדת לכאורה רשום שהיא הוציאה אישורי מחלה וגם החלה לעבוד במקום אחרבמקביל ...אז כביכול לא הייתה חולה ...האם לא ברור אם לא היתה אצל מתחרה אני מאמין שפסק הדין היה שונה והיה מסתיים בפשרה
- 3.אזרח 09/04/2025 09:44הגב לתגובה זווכולנו מקבלים עונש קולקטיבי
- 2.אנדריי 09/04/2025 09:10הגב לתגובה זומה עם הרופאים שבקלות נותנים אישורי מחלה אפילו ללא בדיקה זה לא שקר זה לא זיוף מסמכים למה אין עונש לרופאים שקרנים
- 1.שי 09/04/2025 08:58הגב לתגובה זובמקרה הזה שהוצג אכן יש לראותה כמתפטרת אבל הרחקת לכת בתגובה שלך שיש לבדוק ימי מחלה אצל רופא של המעסיק.יש כוחות השוק וחוקי מדינה שנקבעו עפ מי שהרוב מבצעיםלא משנים את החוק לחוק דרקוןני רק בגלל כמה מקרים.רוב העובדים שעוזביםעוזבים בצורה יפה כי אין לדעת מתי ייפגשו שוב.

צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.

נדחה ערעור בנוגע לצוואות: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
בית המשפט לענייני משפחה פסל את צוואותיה האחרונות של המנוחה, וקבע כי יש לקיים את צוואתה המוקדמת, שחילקה את עיזבונה באופן שוויוני בין כל ילדיה. הערעור שהגיש אחד הילדים, שטען להשפעה בלתי הוגנת מצד אחיותיו ולפגמים מהותיים בהליך, נדחה בבית המשפט המחוזי,
שהדגיש כי מדובר בממצאי מהימנות מובהקים של הערכאה הדיונית, וכי "אין מקום להתערבות ערעורית"
במרכז הסכסוך המשפחתי שהגיע לפתחו של בית המשפט עמדה אשה מבוגרת, אם לשמונה ילדים, שבמהלך שנותיה האחרונות ערכה לא פחות משבע צוואות. כל אחת מהן שינתה את חלוקת הירושה בין ילדיה, עד שגם לאחר מותה נותרו בני המשפחה חלוקים בשאלה מהו רצונה האמיתי. אחד הבנים שלה ביקש לקיים את שלוש הצוואות האחרונות שנערכו על ידי אמו, שלטענתו ביטאו את רצונה החופשי להוריש חלקים משמעותיים ממנו לו ולאחד האחים, בעוד שהאחיות שלהם התנגדו לכך וטענו להשפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בפרשה במשך תקופה ארוכה, פסל את אותן צוואות מאוחרות וקבע כי יש לקיים את הצוואה המוקדמת מה-19 באוקטובר 2010, שבה חילקה המנוחה את רכושה שווה בשווה בין ילדיה. בפסק הדין נכתב כי, "הוכח כי בתקופה שבה נערכו הצוואות המאוחרות היתה המנוחה נתונה להשפעות חיצוניות בלתי הוגנות מצד חלק מילדיה, ולא היתה עוד במצב נפשי המאפשר לה גיבוש רצון חופשי ועצמאי". עוד נקבע כי אחת העדות המרכזיות בתיק, שהיא אחת האחיות, מסרה תצהיר מוקדם שנמצא אמין יותר לעומת גרסתה המאוחרת, שנמסרה כשהיתה חולה ובמצב רפואי קשה.
הבן, שלא השלים עם ההכרעה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורכי דינו רון דרור וחן פייביש. לטענתו, הערכאה הראשונה טעתה כשהתעלמה מראיות משמעותיות שהעידו, לדבריו, על רצונה האמיתי של האם להעדיף אותו ואת שניים מאחיו. הוא טען כי השופטת שדנה בתיק בערכאה הראשונה "ננעלה על מסקנה מוקדמת", והושפעה מהחלטות שניתנו בהליך קודם בעניינה של אותה משפחה.
קונפליקט סביב העדויות של האחות פנינה
הבן טען עוד כי בית המשפט לענייני משפחה לא נתן משקל ראוי לעדותה של האחות, שלדבריו הגיעה אליו מיוזמתה "כדי לומר את האמת", וחתמה אצלו על תצהיר שבו חזרה בה מגרסתה הקודמת. "באה האשה הזו, חולה במחלה סופנית, ואמרה לי שהיא רוצה לעשות יושר ולהגיד את האמת. זה לא דבר רגיל שעד מפתח של הצד השני בא אליך מיוזמתו", אמר בא כוחו במהלך הדיון. ואולם בית המשפט המחוזי, בהרכב של השופטים גרשון גונטובניק, נפתלי שילה ואיריס אילוטוביץ’ סגל, דחה את הטענות האלה וקבע כי אין מקום להתערבות.
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיון בערעור הבהירו השופטים למערער כי עיקר הכרעתה של השופטת נשענה על התרשמות ישירה ממהימנות העדים, ובפרט מהתרשמותה מעדותה של האחות. "הרושם שלנו", אמר אחד השופטים במחוזי, "הוא שפסק הדין במידה רבה נשען על ממצאי מהימנות. המשוכה בפני אדוני אינה פשוטה". בהמשך הם הוסיפו כי בית המשפט הראשון "נימק בפסק דין מנומק ומפורט מדוע מצא לנכון לפסול את שתי הצוואות האחרונות", וכי מדובר בפררוגטיבה (זכות מיוחדת) מובהקת של הערכאה הדיונית.