עינת כרמי ברק
עינת כרמי ברק
ראיוןTV

לקחתם יום מחלה לפני שימוע? "בית הדין קבע שזה שקול להתפטרות"

עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין שעתיד להשפיע על יחסי עובד-מעביד והאם בעתיד המעסיק יוכל לשלוח אתכם לרופא מטעמו על מנת שתקבלו אישור מחלה?

צחי אפרתי | (25)
נושאים בכתבה פסק דין שימוע

פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה עשוי לשנות את הכללים בנוגע לניצול ימי מחלה לפני שימוע. במקרה שנדון, עובדת שניסתה להתחמק מפיטורים באמצעות אישורי מחלה מצאה את עצמה "מתפטרת" בעל כורחה. עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה בעמית פולק מטלון, על פסק דין בנושא ימי מחלה ושימועים והאם תצטרכו לגשת לרופא מטעם המעסיק על מנת לקבל אישור מחלה?

 

מה היה פסק הדין בעניין של זימון לשימוע וימי מחלה?

"לאחרונה היה פסק דין חדשני ותקדימי שניתן בתחילת מרץ 2025. חוק דמי מחלה קובע שלא ניתן לפטר עובד כל עוד הוא נמצא בימי מחלה ומקבל דמי מחלה. נוצרה מגפה במדינת ישראל שבה עובדים מנצלים את החוק באופן לא הוגןעובדים מוזמנים לשימוע לפני פיטורים, ומיד לאחר הזימון הם פונים לרופא המשפחה. היום אפילו לא צריך לבקר אצל הרופא - המזכירה של הרופא כבר יכולה להוציא אישורי מחלה. מה שקורה הוא שבזמן שעובד נמצא במחלה, אי אפשר לפטר אותו

"אם אחרי השימוע יחליטו על פיטורים, תקופת ההודעה המוקדמת לא תיכנס לתוקף. עובד שתמיד היה בריא, פתאום מגיע לשימוע עם 90 ימי מחלה צבורים, ולעתים אף יותר - במיוחד אם יש הסכמים קיבוציים או הסדרים אחרים. הוא מתחיל לנצל ימי מחלה חודש אחר חודש".


מה ההשלכות הכלכליות?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"זו תופעה שמבזבזת כספים גבוהים מאוד מהמעסיקים. הם לא מפרישים על כך בדוחות הכספיים כמו שמפרישים על זכויות עובדים אחרות כמו חופשה, הבראה, הודעה מוקדמת או בונוסים. פתאום המעסיק מוצא את עצמו מוציא הרבה כסף על עובד שלא מגיע לעבודה, ועוד תקוע בכך שאינו יכול להביא מחליף לתפקיד".


מה היו נסיבות פסק הדין הספציפי?

קיראו עוד ב"משפט"

"במקרה הספציפי, עובדת שזומנה לשימוע החלה להציג אישורי מחלה. המעסיק, שחשד שהיא לא חולה, ביקש שתיבדק על ידי רופא מטעמו. העובדת לא שיתפה פעולה בטענות כאלה ואחרות. במקביל התגלה למעסיק שהיא עובדת אצל מתחרה בזמן שהיא מציגה אישורי מחלה".


מה קבע בית הדין?

"בית הדין האזורי בתל אביב קבע שבנסיבות אלה, העובדת "התפטרה" תחת המעסיק. היא הציגה אישורי מחלה מוזמנים ומפוברקים, עבדה אצל מתחרה, ולכן לא רק שהיא לא תפוטר - אלא שהתנהלותה נחשבת כהתפטרות. במקרה כזה, ייתכן שלא תקבל השלמת פיצויי פיטורים, וייתכן שאף ישללו ממנה את ההודעה המוקדמתפסק הדין אינו סופי עדיין. יש 30 יום להגיש ערעור. אני דווקא מקווה שיוגש ערעור, כדי שבית הדין לעבודה יתן גושפנקה לפסק הדין, יאשרר אותו ויקבע הלכה חדשה בנושא".


האם ניתן יהיה להרחיב את פסק הדין למצבים נוספים?

"אני חושבת שכן. אם יפתח הפתח לבדיקת רופא מטעם המעסיק במקרים של חשד לתעודת מחלה לא אותנטית, זה יכול להתרחב למצבים נוספים. למשל, בחופשות מרוכזות כמו חול המועד פסח, חול המועד סוכות, או בסוף אוגוסט, שבהם עובדים מציגים אישורי מחלה כדי להוריד ימי מחלה במקום ימי חופשה. גם במקרים של צעדים ארגוניים או "שביתה איטלקית" במקומות עבודה, ניתן יהיה לשלוח את העובדים לבדיקת רופא מטעם המעסיק".

 

לראיון המלא:




תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    גולדפינגר 06/05/2025 15:03
    הגב לתגובה זו
    אז שיקזזו מהשכר הגבוה בעליל של ההנהלה הבכירה!שכרם של מנכלים וסמנכלים ברוב החברות הוא פי 50 ויותר מהשכר הממוצע של העובדים.
  • 20.
    גולדפינגר 06/05/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    עובד צעיר שעובד מספר שנים בחברה צובר ימי מחלה לצורך העניין נגיד כ50 ימי מחלה כאשר הוא מפוטר הימים נמחקים.כעת כאשר הוא מבוגר יותר ומגיע לעבודה חדשה הוא מתחיל מאפס ימי מחלה אם למזלו הרע הוא נפל למשכב או מי מבני משפחתו אין לו ימי מחלה לנצל וימי המחלה שיקח הם על חשבונו. ראוי שימי המחלה יצמדו לעובד דרך הביטוח הלאומי ולא למקום העבודה.
  • 19.
    מישהו 30/04/2025 18:22
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להוכיח שלקחתם סתם חופש מחלה.למה זה שקול להתפטרות. קורה שחולים. לא תמיד מתחמנים.אם אתם חולים במהלך ההודעה של 30 יום עד סיום העבודה זה גם מקשה עליכם לחפש עבודה ואז צריך עוד פרק זמן עד סיום עבודה בפועל.לי זה קרה ודחו לי את הסיום עבודה בפועל בשל כך כמספר הימים שהייתי חולה.
  • 18.
    הם לא הפסיקו לצחוק 30/04/2025 17:15
    הגב לתגובה זו
    אבל לא מתלונן.שמח שלא הייתי צריך לנצל ימי מחלה
  • 17.
    אנונימי 22/04/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    זה מקרה קיצוני היא עבדה במקביל באפשרות אחרת זה לא היה קורה
  • 16.
    זה חלק ממדיניות ההכלה של הפרוגרס הכל מותר ולמעסיק אסור לדבר הלואי ויהי שינוי (ל"ת)
    עובד עם יושרה 15/04/2025 22:33
    הגב לתגובה זו
  • בדכ הנצלנים והבטלנים הם מתומכי הממשלה מהיכרות אישית... (ל"ת)
    אנונימי 21/04/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    חוקי המגן מזמן לא רלוונטי ומנוצלים עי עובדים מסויימים (ל"ת)
    רון 12/04/2025 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    יפה 11/04/2025 11:12
    הגב לתגובה זו
    הדבר הפך למגפה עובדת שסרחה ועשיתי לה שימוע הלכה והוציאה חודש ימי מחלה פעם מרופא משפחה ופעם מאורתופד פעם מרופא עיניים ופעם מרופא לב בקיצור עברה את כל הרופאים וכשחזרה לעבודה לאחר חודש קיבלה מכתב פיטורין ואף שילמתי על חודש הודעה מראש.מעסיקים חושבים אלף פעמים אם לפטר עובד ומה יגרור הדבר ועובדים מנצלים זאת.
  • 13.
    אנונימי 10/04/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
    המדינה צריכה להכיר בימי מחלה.יש עובדים שלא מנצלים בכלל וצחברים כמויות של ימי מחלה. מן הראוי שבמידה והעובד מפוטר תהיה הכרה של אחוז יחסי בכסף תמורת ימי המחלה.
  • 12.
    רוברט 09/04/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
    כדי להפגין למען שחרור החטופים וגיוס כל החרדים הפרזיטים לצהל.
  • 11.
    הכי טבעי לא להרגיש טוב אם יודעים שרוצים לפטר אותך (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לפני שמוע יום מחלה אני הייתי מגיע עם מיכל דלק ושורף את המקום! (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ירון 09/04/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    באמת זה נהיה מכת מדינה למעסיקים סוף סוף שמים לזה סוף
  • 8.
    אופס 09/04/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
    יש כאן מקרה פרטילפעמים עובדים סוחבים מצב בריאותי שהתדרדר גם בגלל תנאי העסקה והתחשבות במעסיק אלו בדרך כלל עובדים שצברו הרבה ימי מחלה ופתאום המעסיק הנצלן רוצה לסחוט עוד את הלימון ואז העובדת הבינה שאין לה ברירה אלא לצאת להחלים.אם היא בזמן חופשת המחלה עבדה זה מקרה בעייתי וזה ציר פסק הדין נגדה כדאי למעסיקים לא לשחק באש ולסיים בצוקה מכובדת העסקה
  • 7.
    לא גורף 09/04/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    יש כאן מקרה פרטי היא עבדה בזמן הזה במקום פרטי אחר מה זה בדרך כלל בריאהיש כאן גם אשמה כנגד הרופאיםלא ברור אם המעסיק היה נצלן ודרש דברים לא חוקיים והביא אותה להתמודדות כזואולי הם באמת סחבה מחלה או חלילה פגיעה אחרת בגלל העבודה וחששה לצאת לחופשת מחלה דווקא אדם שצובר כל כך הרבה ימי מחלה נשמע כמו עובד חרוץ ונרצע
  • 6.
    אנונימי 09/04/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    זה לא כזה תקדים הרי אם מעסיק יודע בוודאות שהעובד לא היה חולה ולמשל היה באילת אז מותר לא לשלם על ימי מחלה. בקיצור מנסים לבוא לקראת המעסיקים שממש קורסים תחת הנטל אבוי למעסיק שיבקש ממני שאבדק אצל הרופא שלו! ישראלים אנחנו תגידו שנתפס לכם הגב ואל תפרסמו תמונות במדיה. תודה לעורכי הדין שמוכרים את נשמתם
  • חגית 10/04/2025 00:00
    הגב לתגובה זו
    לשקר בנוגע לימי מחלה זה לגנוב מהמעסיק.זה שקר וגזל ויש דין ויש דיין. וזה לא ישראלי. זה סתם גועל נפש.
  • אנונימי 09/04/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    את תהיי מחוייבת על פי חוק ללכת לרופא של המעסיק. מה תגידי אני מצפצפת על החוק
  • 5.
    אנונימי 09/04/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    אולי פשוט העובדים יקבלו פיצוי על י י מחלה שלא נוצלו וזה יפתור הרבה בעיות.עובדים נותנים את הנשמה שלהם למעסיק ולא לוקחים מחלה וברגע שהמעסיק לא צריך אותם הוא מפטר.אם יקבלו פיצוי כספי על זה זה ימנע הרבה בעיות.
  • ומי יפצה את המעסיק (ל"ת)
    אנונימי 09/04/2025 23:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איקס 09/04/2025 09:54
    הגב לתגובה זו
    הדבר פה שונה ממקרים אחרים מכיוון שאותה עובדת לכאורה רשום שהיא הוציאה אישורי מחלה וגם החלה לעבוד במקום אחרבמקביל ...אז כביכול לא הייתה חולה ...האם לא ברור אם לא היתה אצל מתחרה אני מאמין שפסק הדין היה שונה והיה מסתיים בפשרה
  • 3.
    אזרח 09/04/2025 09:44
    הגב לתגובה זו
    וכולנו מקבלים עונש קולקטיבי
  • 2.
    אנדריי 09/04/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    מה עם הרופאים שבקלות נותנים אישורי מחלה אפילו ללא בדיקה זה לא שקר זה לא זיוף מסמכים למה אין עונש לרופאים שקרנים
  • 1.
    שי 09/04/2025 08:58
    הגב לתגובה זו
    במקרה הזה שהוצג אכן יש לראותה כמתפטרת אבל הרחקת לכת בתגובה שלך שיש לבדוק ימי מחלה אצל רופא של המעסיק.יש כוחות השוק וחוקי מדינה שנקבעו עפ מי שהרוב מבצעיםלא משנים את החוק לחוק דרקוןני רק בגלל כמה מקרים.רוב העובדים שעוזביםעוזבים בצורה יפה כי אין לדעת מתי ייפגשו שוב.
בית המשפט
צילום: Pixbay

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.

האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.

האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?

הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.

התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.

בית המשפט
צילום: Pixbay

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.

האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.

האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?

הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.

התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.