צוואה שונתה כמה ימים לפני שהאיש מת - האם היא תקפה?
האיש הוריש בצוואתו החדשה את רכושו לאחד מילדיו, שסעד אותו לפני מותו. שאר הילדים, שנושלו ממנה, הגישו התנגדות לצוואה, נדחו על ידי בית המשפט לענייני משפחה - וערערו למחוזי. לטענתם, מצבו הבריאותי של האב הפך אותו לפגיע, והאח ניצל זאת כדי לשכנעו לשנות את הצוואה לטובתו. הם הצביעו על כך שהצוואה נערכה זמן קצר לאחר שי' החל לסעוד את האב, וכי האב היה מבודד משאר ילדיו בתקופה הזו
בפסק דין שניתן באחרונה, בית המשפט המחוזי בבאר שבע נדרש להכריע בסוגיה רגישה ומורכבת: האם צוואה שנערכה על ידי אב עיוור ומרותק למיטתו, המנשלת את רוב ילדיו ומורישה את רכושו לבן האחד שסעד אותו, משקפת את רצונו האמיתי. הסוגיה המרכזית היתה האם הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של הבן המטפל, או שהיא מבטאת את רצונו החופשי של האב. בנוסף, האב ערך את הצוואה החדשה כמה ימים בלבד לפני שהלך לעולמו.
האב, שנפטר ב-2020, הותיר אחריו חמישה ילדים. בשנותיו האחרונות, הוא סבל מבעיות בריאותיות חמורות, כולל עיוורון ומוגבלות תנועה, והיה מרותק למיטתו. באותה תקופה, אחד מבניו עבר להתגורר עמו וסעד אותו במסירות. שאר האחים, לטענת הבן שסעד אותו, לא היו מעורבים בטיפול באביהם. ב-2019, כחצי שנה לפני פטירתו, ערך האב צוואה חדשה שבה הוריש את כל רכושו, שכלל בין היתר שתי דירות בבאר שבע וחנות שנמצאת בשוק העירוני, לבן שסייע לו. הצוואה הזו נוגדת צוואה קודמת מ-2015, שבה חילק האב את רכושו באופן שווה בין כל ילדיו. הצוואה נערכה בנוכחות עורך דין, אך ללא נוכחות עדים נוספים. האחים הגישו התנגדות לצוואה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אך זה דחה את ההתנגדות - והם החליטו לערער על ההחלטה למחוזי.
לטענת האחים, הצוואה החדשה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת
ארבעת הילדים האחרים התנגדו כאמור לקיום הצוואה החדשה, בטענה כי היא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של אחיהם על אביהם. לטענתם, מצבו הבריאותי של האב הפך אותו לפגיע, והאח ניצל זאת כדי לשכנעו לשנות את הצוואה לטובתו. הם הצביעו על כך שהצוואה נערכה זמן קצר לאחר שי' החל לסעוד את האב, וכי האב היה מבודד משאר ילדיו בתקופה הזו.
מנגד, הבן טען כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של האב, להכיר במסירותו ובטיפולו הדואג. הוא הדגיש כי האב היה צלול בדעתו בעת עריכת הצוואה, וכי עורך הדין שערך את הצוואה וידא שהאב מבין את משמעותה ותוכנה.
- האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט, בהרכב של סגן נשיא המחוזי בבאר שבע, אריאל ואגו, והשופטים עמית כהן ופאני גילת כהן, בחן את הראיות והעדויות שהובאו בפניו בערעור, כולל עדותו של עורך הדין שערך את הצוואה. לדברי השופטים שדנו במקרה, "הנטל להוכיח שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגדים לקיומה". עוד הוסיף כי "קיומה של מערכת יחסים קרובה בין המוריש ליורש אינה מהווה כשלעצמה הוכחה להשפעה בלתי הוגנת".
בית המשפט גם התייחס למצבו הבריאותי של האב, אך הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "אין במצבו הרפואי של המנוח כדי להעיד על חוסר כשירותו לערוך צוואה, כל עוד הוא מבין את טיבה ותוכנה". השופטים ציינו כי עורך הדין שערך את הצוואה העיד שהאב היה "צלול, מודע ומבין את משמעות הצוואה". בנוגע לטענת הבידוד, בית המשפט קבע בהכרעתו כי, "העובדה שהמנוח בחר להתרחק משאר ילדיו אינה מעידה בהכרח על השפעה בלתי הוגנת, אלא יכולה לשקף את רצונו החופשי". הוא הדגיש כי האב היה מודע למעשיו ובחר להוקיר את הבן שסעד אותו.
בסופו של דבר, בית המשפט דחה את ההתנגדות לקיום הצוואה וקבע כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של האב. בפסק הדין נכתב כי, "הצוואה נערכה כדין, מתוך רצון חופשי, וללא השפעה בלתי הוגנת".
- כשהפוליסה המקיפה אינה מכסה: מחלוקת משפטית חושפת פרצות בביטוח רכב
- האם הביטוח הלאומי חייב להשיב כסף מיוזמתו?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגדים
פסק דין זה מדגיש את החשיבות שבבחינת נסיבות עריכת הצוואה ומצבו הנפשי והפיזי של המוריש. הוא מבהיר כי גם במקרים שבהם יש סמיכות זמנים בין תחילת הטיפול במוריש לעריכת הצוואה, אין בכך כדי להעיד בהכרח על השפעה בלתי הוגנת. הנטל להוכיח השפעה כזו מוטל על המתנגדים לצוואה, ועליהם להציג ראיות ממשיות לכך. כמו כן, פסק הדין מדגיש את החשיבות שבקיום הליך עריכת הצוואה באופן מקצועי, בנוכחות עורך דין שמוודא את הכשירות של המוריש ואת הבנתו את משמעות הצוואה. עדותו של עורך הדין במקרה זה היתה גורם מכריע בהחלטת בית המשפט, שהשתכנע כי האב היה צלול ומודע למעשיו בעת עריכת הצוואה.
מהי השפעה בלתי
הוגנת בעריכת צוואה?
השפעה בלתי הוגנת מתרחשת כשאדם מנצל את מעמדו או קרבתו למוריש כדי להשפיע על תוכן הצוואה לטובתו, באופן שאינו משקף את רצונו החופשי של המוריש. במקרים כאלה, הצוואה עלולה להיפסל.
כיצד בית המשפט בוחן אם היתה השפעה בלתי הוגנת?
בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות, כולל מצב המוריש בעת עריכת הצוואה, מידת התלות שלו ביורש, נוכחות עדים בלתי תלויים, והאם הצוואה נערכה באופן מקצועי וללא לחץ.
נוכחות עורך דין מבטיחה שהצוואה תיערך בהתאם לדרישות החוק, שהמוריש מבין את משמעותה ותוכנה, ומפחיתה את הסיכון להתנגדויות עתידיות.
במקרה נוסף, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש שעבר בתביעה שהוגשה בעקבות צוואה שבה סבתא שהלכה לעולמה בגיל 97, הורישה את דירתה לנכדה אחת בלבד. למנוחה, שהיתה אלמנה, היו כמה ילדים וצאצאים. ואולם בצוואתה, שנערכה ב-18 לספטמבר 2006, היא ציוותה להעביר את זכויות הדירה – הנכס המרכזי שבבעלותה – לבת היחידה של אחד מבניה. בעת פטירתה, היתה האשה אלמנה והותירה אחריה חמישה ילדים – מהם ארבעה נתבעים, וכן צאצאים נוספים. אחד מבניה נפטר ב-2011 והותיר בת אחת, שהיא התובעת. ב-24 באפריל 2001, במסגרת מבצע קנה ביתך של עמידר, רכשה המנוחה את זכויות הדירה שבה היא התגוררה עד אז כשוכרת. בעקבות רכישת הדירה, נרשמו זכויות הבעלות על שמה ביום ב-2006. בהמשך, באותה השנה, ערכה המנוחה צוואה בפני הנוטריון עו"ד ו', שבה ציוותה שהזכויות בדירה יועברו לבתו היחידה של הבן שנפטר מאוחר יותר. לאחר פטירתה של המנוחה ב-2020, הגישה התובעת בקשה לקיום הצוואה, בעוד הנתבעים הגישו התנגדויות. לטענתם, הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת או בהשתתפות של גורמים חיצוניים.
- 2.חייב להיות תיעוד וידאו (ל"ת)אנונימי 08/03/2025 10:06הגב לתגובה זו
- 1.חייב להיות תיעוד וידאו (ל"ת)אנונימי 08/03/2025 10:06הגב לתגובה זו
האם הביטוח הלאומי חייב להשיב כסף מיוזמתו?
בית הדין הארצי לעבודה דן בבקשת רשות ערעור על החלטה חריגה שאישרה תובענות ייצוגיות נגד המוסד לביטוח לאומי. במוקד ניצבה השאלה האם כשנגבו דמי ביטוח ממבוטחים נכים הזכאים לפטור, המוסד אמור לפעול בעצמו כדי להשיב את הכספים, גם בלי שהמבוטח יפנה, ומה המשמעות
של המגבלות הטכנולוגיות והגנת הפרטיות
בבסיס ההליך שנדון באחרונה בבית הדין הארצי לעבודה עומדת שאלה פשוטה לכאורה, אך כזו שנוגעת בלב היחסים שבין אזרח לרשות ציבורית: מה קורה כשהמדינה גובה כסף ממי שלא היה אמור לשלם אותו מלכתחילה. האם די בכך שהאזרח יוכל לבקש החזר, או שמא מוטלת על הרשות חובה אקטיבית לפעול ולהשיב את הכסף מיוזמתה, גם בלי פנייה מצדו של המבוטח. הדיון התעורר בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שאישר שלוש בקשות לנהל תובענות ייצוגיות נגד המוסד. ההליכים האזוריים עסקו כולם בטענה כי המוסד גבה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממבוטחים שהיו זכאים לפטור מתשלום, בעיקר בשל מצבם הרפואי ושיעור נכותם, ובכך התעשר שלא כדין.
בפתח פסק הדין הארצי מתואר הרקע הנורמטיבי: תושבי ישראל מחויבים בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, כשאופן הגבייה משתנה בהתאם למעמדם: שכירים, עצמאים או מקבלי פנסיה מוקדמת. לצד חובת התשלום, חוק הביטוח הלאומי מעגן שורה של פטורים, ובהם פטורים הניתנים למי שנקבעה להם דרגת נכות גבוהה, לעתים גם אם יש להם הכנסה נוספת. סעיף 351 לחוק קובע, בין היתר, כי מי שמקבל קצבת נכות בשיעור המזכה בכך, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח עבור תקופות מסוימות. הבעיה מתעוררת כשהפטור הזה אינו מיושם בפועל. במקרים רבים, דמי הביטוח מנוכים משכר העבודה על ידי המעסיק או מקצבת פנסיה מוקדמת על ידי גוף משלם, בעוד שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה שמקבל את הכספים. כשמבוטח אינו מודע לזכאותו לפטור, או מתקשה לממש אותה, הכסף ממשיך להיגבות - לעתים במשך שנים.
שלוש הבקשות שאושרו בבית הדין האזורי הוגשו בשם קבוצות שונות של מבוטחים ומעסיקים. חלק מהמבקשים היו מקבלי קצבת נכות כללית שנוכו מהם דמי ביטוח מהכנסות נוספות, חלקם עצמאים שטענו כי ההחזר שניתן להם היה חלקי בלבד, ואילו אחת המבקשות היתה חברה מעסיקה שטענה כי שילמה דמי ביטוח עבור עובדים שהיו זכאים לפטור. בחלק מהמקרים, המבוטחים עצמם הלכו לעולמם במהלך ניהול ההליך, ויורשיהם תפסו את מקומם.
האם הביטוח הלאומי חייב לפעול מיוזמתו?
השאלה המרכזית שעמדה להכרעה בפני בית הדין האזורי, ושהגיעה כעת לפתחו של בית הדין הארצי, היתה האם חלה על המוסד לביטוח לאומי חובה לפעול מיוזמתו להשבת דמי ביטוח שנגבו ביתר, כשכל הנתונים הדרושים לכך מצויים בידיו, או שמא חובתו מסתכמת בכך שכשמבוטח פונה ומבקש החזר, עליו לבדוק את הבקשה ולהשיב את הכסף. בית הדין האזורי השיב לשאלה זו בחיוב, לפחות בשלב הדיוני של אישור התובענה הייצוגית. בהחלטתו נקבע כי קיימת אפשרות סבירה שבסיום ההליך העיקרי ייקבע כי על המוסד מוטלת חובה לבצע החזר יזום של דמי הביטוח שנגבו ביתר, גם ללא פנייה מצד המבוטח. בית הדין האזורי הדגיש כי סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי, שעוסק בהחזרת תשלום יתר, קובע כי כששולמו דמי ביטוח ביתר - יש להשיבם, וכי המוסד אף מחויב להודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר.
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
- מכתב אחד, טעות אחת - ופיצוי חלקי בערעור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סעיף זה, כך צוין, אינו קובע במפורש שהיוזמה להשבה חייבת לבוא מהמבוטח, ובוודאי שאינו מתיר למוסד להיוותר פסיבי כשבידיו מצויים הנתונים הדרושים לביצוע ההחזר. בית הדין האזורי הוסיף והסתמך על פסיקה קודמת, כולל אמירות חריפות שנאמרו בעבר בבית המשפט העליון, שלפיהן אין זה ראוי שרשות ציבורית תפיק תועלת מאי-ידיעת הציבור או מקשיים ביורוקרטיים שמונעים מימוש זכויות.

בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
בית משפט השלום קבע כי היועץ העסקי הציג מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות כלכלית לפתיחת מכבסה, למרות הון עצמי זעום וסיכונים ברורים. הפערים בתכנון, גיוס ההלוואות והניהול הובילו לקריסה בתוך כמה חודשים. השופטת: היועץ היה צריך להציב תמרור עצור, ולא לעשות
זאת
הרעיון לפתוח עסק עצמאי, כזה שמבטיח פרנסה יציבה ועצמאות כלכלית, מלווה לא פעם בתחושת אופטימיות וזהירות גם יחד. במקרה שנדון בבית משפט השלום באילת, האופטימיות הזו קיבלה דחיפה משמעותית מיועץ כלכלי מנוסה, שהבטיח בדיקות היתכנות, ליווי פיננסי, וגיוס מימון שיאפשר ליזם מקומי להגשים חלום ישן: הקמת מכבסה חדשה בעיר הדרומית. אלא שבתוך חודשים ספורים, החלום קרס, העסק נסגר, החובות תפחו - ובית המשפט נדרש להכריע מי נושא באחריות לקריסה הכלכלית החריפה.
בפסק דין חריג בהיקפו ובעוצמת הביקורת שבו, קבעה השופטת ליאורה אדלשטיין כי האחריות העיקרית לקריסת העסק רובצת על היועץ הכלכלי, שהציג ללקוח מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות עסקית, חרף נתוני הפתיחה הבעייתיים, פערי תכנון קיצוניים, והיעדר הון עצמי מספק. בית המשפט חייב את היועץ וחברת הייעוץ שבבעלותו לשלם ליזם פיצוי של מאות אלפי שקלים, תוך קביעה עקרונית שלפיה תפקידו של יועץ פיננסי אינו מסתכם בגיוס הלוואות, אלא בראש ובראשונה בהצבת גבולות מקצועיים ואזהרות בזמן אמת.
התובע, תושב קיבוץ אילות ובעל ניסיון קודם בניהול מכבסה, פנה לנתבע לאחר שנחשף לפרסומיו ברשתות החברתיות. באותם פרסומים הציג הנתבע את עצמו כיועץ כלכלי-פיננסי המתמחה בגיוס מימון בנקאי ובהובלת עסקים חדשים. בפגישה הראשונה, שהתקיימה באוגוסט 2018, העריך התובע כי עלות שיפוץ המבנה תגיע לכ-150 אלף שקל - הערכה שהנתבע לא רק שלא חלק עליה, אלא אף חיזק אותה, תוך שהוא מציין כי באילת יש צורך במכבסה נוספת. יומיים לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם ליווי, שבמסגרתו התחייב הנתבע להכין בדיקת היתכנות, תוכנית עסקית תלת שנתית וללוות את גיוס ההון.
כבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים
בהמשך, הכין הנתבע תוכנית עסקית שבה הוערכה עלות ההשקעה בכ-300 אלף שקל בלבד, לרבות ציוד, שיפוץ ותראות. אלא שכבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים בתמונה האופטימית. עלויות השיפוץ תפחו, הלוואות נוספות נלקחו, והיקף ההשקעה חרג באופן משמעותי מהתחזיות הראשוניות. בתוך חודשים ספורים גייס התובע, באמצעות הלוואות והשקעות, סכום כולל של כ-910 אלף שקל, שעלה בהרבה על כל אחת מההערכות שניתנו בתחילת הדרך.
- "כל היועצים מתייעצים עם ה-AI, חלק בסתר וחלק בריש גלי אבל כולם"- קריירה בעידן ה-AI
- שכר הטרחה של PwC יורד - ה-AI מוריד עלויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי הפער הזה אינו תולדה של שינויים שוליים או דרישות חריגות מצד היזם, אלא של הערכת חסר חמורה מצד היועץ. השופטת הדגישה כי גם אם בתוכנית הראשונית נכללה רכישת מכונות בסכום של כ-150 אלף שקל, הרי שבפועל המודל העסקי השתנה והמכונות הושכרו, כך שההשוואה הנכונה היא בין הערכת שיפוץ של כ-150 אלף שקל לבין עלות בפועל שזינקה ליותר מ-600 אלף שקל. "מדובר בפער תהומי פי כמה", כתבה השופטת בהחלטתה, "סטייה קיצונית שכזו… מעידה על רשלנות מקצועית חמורה בהערכת העלויות מצד הנתבע".
.jpg)