צוואה שונתה כמה ימים לפני שהאיש מת - האם היא תקפה?
האיש הוריש בצוואתו החדשה את רכושו לאחד מילדיו, שסעד אותו לפני מותו. שאר הילדים, שנושלו ממנה, הגישו התנגדות לצוואה, נדחו על ידי בית המשפט לענייני משפחה - וערערו למחוזי. לטענתם, מצבו הבריאותי של האב הפך אותו לפגיע, והאח ניצל זאת כדי לשכנעו לשנות את הצוואה לטובתו. הם הצביעו על כך שהצוואה נערכה זמן קצר לאחר שי' החל לסעוד את האב, וכי האב היה מבודד משאר ילדיו בתקופה הזו
בפסק דין שניתן באחרונה, בית המשפט המחוזי בבאר שבע נדרש להכריע בסוגיה רגישה ומורכבת: האם צוואה שנערכה על ידי אב עיוור ומרותק למיטתו, המנשלת את רוב ילדיו ומורישה את רכושו לבן האחד שסעד אותו, משקפת את רצונו האמיתי. הסוגיה המרכזית היתה האם הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של הבן המטפל, או שהיא מבטאת את רצונו החופשי של האב. בנוסף, האב ערך את הצוואה החדשה כמה ימים בלבד לפני שהלך לעולמו.
האב, שנפטר ב-2020, הותיר אחריו חמישה ילדים. בשנותיו האחרונות, הוא סבל מבעיות בריאותיות חמורות, כולל עיוורון ומוגבלות תנועה, והיה מרותק למיטתו. באותה תקופה, אחד מבניו עבר להתגורר עמו וסעד אותו במסירות. שאר האחים, לטענת הבן שסעד אותו, לא היו מעורבים בטיפול באביהם. ב-2019, כחצי שנה לפני פטירתו, ערך האב צוואה חדשה שבה הוריש את כל רכושו, שכלל בין היתר שתי דירות בבאר שבע וחנות שנמצאת בשוק העירוני, לבן שסייע לו. הצוואה הזו נוגדת צוואה קודמת מ-2015, שבה חילק האב את רכושו באופן שווה בין כל ילדיו. הצוואה נערכה בנוכחות עורך דין, אך ללא נוכחות עדים נוספים. האחים הגישו התנגדות לצוואה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אך זה דחה את ההתנגדות - והם החליטו לערער על ההחלטה למחוזי.
לטענת האחים, הצוואה החדשה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת
ארבעת הילדים האחרים התנגדו כאמור לקיום הצוואה החדשה, בטענה כי היא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של אחיהם על אביהם. לטענתם, מצבו הבריאותי של האב הפך אותו לפגיע, והאח ניצל זאת כדי לשכנעו לשנות את הצוואה לטובתו. הם הצביעו על כך שהצוואה נערכה זמן קצר לאחר שי' החל לסעוד את האב, וכי האב היה מבודד משאר ילדיו בתקופה הזו.
מנגד, הבן טען כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של האב, להכיר במסירותו ובטיפולו הדואג. הוא הדגיש כי האב היה צלול בדעתו בעת עריכת הצוואה, וכי עורך הדין שערך את הצוואה וידא שהאב מבין את משמעותה ותוכנה.
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט, בהרכב של סגן נשיא המחוזי בבאר שבע, אריאל ואגו, והשופטים עמית כהן ופאני גילת כהן, בחן את הראיות והעדויות שהובאו בפניו בערעור, כולל עדותו של עורך הדין שערך את הצוואה. לדברי השופטים שדנו במקרה, "הנטל להוכיח שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגדים לקיומה". עוד הוסיף כי "קיומה של מערכת יחסים קרובה בין המוריש ליורש אינה מהווה כשלעצמה הוכחה להשפעה בלתי הוגנת".
בית המשפט גם התייחס למצבו הבריאותי של האב, אך הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "אין במצבו הרפואי של המנוח כדי להעיד על חוסר כשירותו לערוך צוואה, כל עוד הוא מבין את טיבה ותוכנה". השופטים ציינו כי עורך הדין שערך את הצוואה העיד שהאב היה "צלול, מודע ומבין את משמעות הצוואה". בנוגע לטענת הבידוד, בית המשפט קבע בהכרעתו כי, "העובדה שהמנוח בחר להתרחק משאר ילדיו אינה מעידה בהכרח על השפעה בלתי הוגנת, אלא יכולה לשקף את רצונו החופשי". הוא הדגיש כי האב היה מודע למעשיו ובחר להוקיר את הבן שסעד אותו.
בסופו של דבר, בית המשפט דחה את ההתנגדות לקיום הצוואה וקבע כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של האב. בפסק הדין נכתב כי, "הצוואה נערכה כדין, מתוך רצון חופשי, וללא השפעה בלתי הוגנת".
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגדים
פסק דין זה מדגיש את החשיבות שבבחינת נסיבות עריכת הצוואה ומצבו הנפשי והפיזי של המוריש. הוא מבהיר כי גם במקרים שבהם יש סמיכות זמנים בין תחילת הטיפול במוריש לעריכת הצוואה, אין בכך כדי להעיד בהכרח על השפעה בלתי הוגנת. הנטל להוכיח השפעה כזו מוטל על המתנגדים לצוואה, ועליהם להציג ראיות ממשיות לכך. כמו כן, פסק הדין מדגיש את החשיבות שבקיום הליך עריכת הצוואה באופן מקצועי, בנוכחות עורך דין שמוודא את הכשירות של המוריש ואת הבנתו את משמעות הצוואה. עדותו של עורך הדין במקרה זה היתה גורם מכריע בהחלטת בית המשפט, שהשתכנע כי האב היה צלול ומודע למעשיו בעת עריכת הצוואה.
מהי השפעה בלתי
הוגנת בעריכת צוואה?
השפעה בלתי הוגנת מתרחשת כשאדם מנצל את מעמדו או קרבתו למוריש כדי להשפיע על תוכן הצוואה לטובתו, באופן שאינו משקף את רצונו החופשי של המוריש. במקרים כאלה, הצוואה עלולה להיפסל.
כיצד בית המשפט בוחן אם היתה השפעה בלתי הוגנת?
בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות, כולל מצב המוריש בעת עריכת הצוואה, מידת התלות שלו ביורש, נוכחות עדים בלתי תלויים, והאם הצוואה נערכה באופן מקצועי וללא לחץ.
נוכחות עורך דין מבטיחה שהצוואה תיערך בהתאם לדרישות החוק, שהמוריש מבין את משמעותה ותוכנה, ומפחיתה את הסיכון להתנגדויות עתידיות.
במקרה נוסף, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש שעבר בתביעה שהוגשה בעקבות צוואה שבה סבתא שהלכה לעולמה בגיל 97, הורישה את דירתה לנכדה אחת בלבד. למנוחה, שהיתה אלמנה, היו כמה ילדים וצאצאים. ואולם בצוואתה, שנערכה ב-18 לספטמבר 2006, היא ציוותה להעביר את זכויות הדירה – הנכס המרכזי שבבעלותה – לבת היחידה של אחד מבניה. בעת פטירתה, היתה האשה אלמנה והותירה אחריה חמישה ילדים – מהם ארבעה נתבעים, וכן צאצאים נוספים. אחד מבניה נפטר ב-2011 והותיר בת אחת, שהיא התובעת. ב-24 באפריל 2001, במסגרת מבצע קנה ביתך של עמידר, רכשה המנוחה את זכויות הדירה שבה היא התגוררה עד אז כשוכרת. בעקבות רכישת הדירה, נרשמו זכויות הבעלות על שמה ביום ב-2006. בהמשך, באותה השנה, ערכה המנוחה צוואה בפני הנוטריון עו"ד ו', שבה ציוותה שהזכויות בדירה יועברו לבתו היחידה של הבן שנפטר מאוחר יותר. לאחר פטירתה של המנוחה ב-2020, הגישה התובעת בקשה לקיום הצוואה, בעוד הנתבעים הגישו התנגדויות. לטענתם, הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת או בהשתתפות של גורמים חיצוניים.
- 2.חייב להיות תיעוד וידאו (ל"ת)אנונימי 08/03/2025 10:06הגב לתגובה זו
- 1.חייב להיות תיעוד וידאו (ל"ת)אנונימי 08/03/2025 10:06הגב לתגובה זו
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
