בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה באחרונה את תביעתה של תחנת רדיו דרום, שביקשה לשלול פיצויי פיטורים ממנהל מכירות ותיק שלה, בטענה שניצל את שעות העבודה לעיסוקים פרטיים. השופטת יעל אנגלברג שהם קבעה כי גם אם הוכח שהתובע ביצע חלק מעבודתו באופן לא תקין, לא מדובר במקרה קיצוני, שמצדיק את שלילת פיצויי הפיטורים באופן מוחלט, בייחוד לאור הוותק של העובד והתרומה הרבה שהעניק לתחנה לאורך השנים.

התובע, שעבד בתחנה מ-1999, שימש מנהל מכירות ארצי לשוק הפרטי. לאורך השנים הוא נהפך לדמות מרכזית בתחנה, ותפקידו כלל גיוס מפרסמים ושימור לקוחות קיימים. בתחילת 2021 כוזב על שעות נוכחות.

לטענת התובע, ההאשמות שהופנו נגדו היו ניסיון להימנע מתשלום פיצויים. לדבריו, הוא פעל בתום לב וניסה לגייס לקוחות חדשים דווקא בתחומים שהיו רלוונטיים למצב הכלכלי בזמן מגפת הקורונה. הוא הסביר כי בתקופה זו ענף הפרסום נפגע באופן משמעותי, ולכן הוא פנה לאפיקים חדשים לשיווק, כולל עסקים מתחום המזון והירקות. לטענתו, לא היה מדובר בעבודה נוספת, אלא בניסיון לשמר ולפתח קשרים עם לקוחות פוטנציאליים עבור התחנה.

מנגד, טענה תחנת הרדיו כי התובע דיווח על נוכחות בזמן שלא שהה בפועל במקום העבודה, ובמהלך השעות האלה הוא עסק בעיסוקים פרטיים, לרבות נסיעות עסקיות הקשורות לתחום האחר. הנתבעת אף הציגה דו"חות חקירה שהראו כי התובע יצא ממקום עבודתו למשך שעות ארוכות, שבמהלכן נהג במשאית, העביר סחורה ואף ביקר במקומות פרטיים. לטענת הנתבעת, מדובר בהפרת אמון חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים.

• הודיעה שהיא בהיריון - ופוטרה במקום
• פוטרה במהלך הקורונה - ותבעה רבע מיליון שקל בטענה שהופלתה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת אנגלברג שהם בחנה את הראיות שהוצגו בפניה, כולל עדויות של עדים משני הצדדים, דו"חות החקירה, מסמכים שונים ועדויות מומחים. בית הדין קבע כי גם אם הוכח שהתובע לא נכח במקום העבודה בשעות שבהן דווח כעובד, לא הוכח כי גרם נזק ישיר לתחנה או פעל בזדון כדי להונות את מעסיקתו.

בית הדין ציין בפסק הדין שפורסם כי, "הנטל להוכיח כי התקיימו נסיבות המצדיקות שלילה של פיצויי הפיטורים מוטל על המעסיק", והוסיף כי אף שהתובע הפר חלק מההתחייבויות שלו, אין בכך כדי להצדיק את שלילת הפיצויים לחלוטין. השופטת ציינה כי פיטורים עצמם הם עונש חמור דיו, ושלילת הפיצויים היא סנקציה קיצונית שמחייבת הצדקה יוצאת דופן.

עוד קבעה השופטת כי תחנת הרדיו פעלה שלא כדין כששללה את פיצויי הפיטורים על דעת עצמה, ללא פנייה מקדימה לבית הדין. "החוק מחייב את המעסיק לקבל אישור של בית הדין לפני שלילת פיצויים, ולא לנקוט בפעולה חד-צדדית", נכתב בפסק הדין.

• המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
• כשהריבית הפכה לנטל בלתי אפשרי: החלטה חריגה בהוצל"פ
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...

לגבי ההאשמות על כך שהתובע עסק בעבודה נוספת תוך כדי עבודתו בתחנה, השופטת ציינה כי גם אם התובע סייע לחבר או ביצע פעולות פרטיות מסוימות, אין בכך כדי להוכיח שהוא הועסק בפועל בעבודה נוספת באופן מסודר. "יש להבדיל בין עבודה צדדית שנעשית מתוך יוזמה עסקית לבין הפרה חמורה של חובת האמון כלפי המעסיק", נכתב בפסק הדין.

לבסוף קבעה השופטת כי התובע זכאי למלוא פיצויי הפיטורים, בסכום כולל של 278,122 שקל, בניכוי הסכומים שהופרשו לקופת הפיצויים. עם זאת, היא דחתה את תביעתו לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש, כמו גם את דרישתו לפדיון חופשה מעבר למה שכבר קיבל.

עוד ציינה השופטת בפסק הדין שפורסם כי שלילת הפיצויים היתה יכולה להיות מוצדקת אילו הנתבעת היתה מוכיחה נזק משמעותי שנגרם לה, או אם היה מדובר בהפרה חמורה ובוטה של ההסכם. עם זאת, במקרה זה נקבע כי הפיטורים עצמם היו עונש מספיק חמור, ושאין הצדקה לפגיעה כלכלית נוספת בעובד שהועסק בתחנה במשך יותר משני עשורים. תחנת רדיו דרום חויבה גם לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 30 אלף שקל.

פסק הדין מבהיר כי מעסיקים לא יכולים לשלול פיצויי פיטורים באופן חד-צדדי, גם כשהם סבורים שהעובד הפר את ההסכם עמם. רק במקרים חריגים וקיצוניים ניתן להצדיק שלילה של פיצויים, וגם אז - יש להוכיח את הפגיעה שנגרמה למעסיק. בנוסף, פסק הדין מדגיש את החשיבות של עקרון המידתיות. כלומר גם אם נמצא שהתובע ביצע עבירות משמעת מסוימות, אין בכך כדי להצדיק סנקציות כלכליות קיצוניות המשליכות על עתידו הכלכלי.

במקרה אחר, עובדת טלמרקטינג לשעבר שקיבלה מהמעסיק שלה מכתב פיטורים לא קיבלה פיצויי פיטורים – ותבעה. המקרה הוכרע בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביוני האחרון. במהלך הדיונים נחשף כי המכתב ניתן לבקשת העובדת, כדי שזו תוכל לחתום ולקבל דמי אבטלה, כך שלמעשה מדובר בהתפטרות. ביוני 2004 החלה התובעת את עבודתה כנציגת טלמרקטינג בשיווק ומכירת ביטוחים. כעבור 14.5 שנה הסתיימה עבודתה בחברה, ולאחר מכן התגלעה בינה לבין המעסיק שלה לשעבר מחלוקת סביב השאלה אם היא אכן התפטרה או שמא פוטרה. עם זאת, לא היתה בין הצדדים מחלוקת סביב העבודה שעם סיום העסקתה קיבלה העובדת לשעבר מכתב פיטורים. בתביעה שהיא הגישה לבית הדין לעבודה במרץ 2019, טענה העובדת כי למעשה היא פוטרה בזמן ששהתה בחופשת מחלה ומבלי שנערך לה שימוע לפני פיטורים כדין. לכן, לדבריה, היא זכאית לפיצויי פיטורים בסכום כולל של כ-330 אלף שקל ולזכויות נוספות שנובעות לטענתה מסיום העסקתה, כמו פדיון חופשה ודמי הבראה. מנגד, טען המעסיק כי העובדת התפטרה מהעבודה מיוזמתה, לאור מצבה הנפשי ובעיות אישיות שמהן סבלה. לדבריו, העובדת התחננה בפניו שיסכים לתת לה מכתב פיטורים כדי שהיא תוכל למצות את הזכויות שלה במוסד לביטוח הלאומי, והוא נעתר לבקשתה לפנים משורת הדין.