היקף המשכנתאות ב-2020: צפי של 76 מיליארד שקל

המשכנתה הממוצעת בישראל תהיה כ-774 אלף שקל. היקף נטילת המשכנתאות החודשי הממוצע: 6.35 מיליארד שקל. בנוסף, התשלום החודשי הממוצע עבור המשכנתה עלה ב-500 שקל לעומת שנה שעברה
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה שער הדולר

היקף המשכנתאות שלקח הציבור בישראל בכל שנת 2020 צפוי להסתכם בכ-76.2 מיליארד שקל, כך עולה מניתוח ביזפורטל לנתוני בנק ישראל. לקיחת המשכנתאות עומדת השנה על כ-6.35 מיליארד שקל בממוצע לחודש (כן, כולל בתקופת הקורונה). בחודש מרץ נרשם שיא כל הזמנים בלקיחה של משכנתאות חדשות: כ-8.68 מיליארד שקל לחודש בודד.

גובה המשכנתה הממוצעת בישראל יעמוד בסוף השנה על כ-774 אלף שקל, עלייה של כ-10% ביחס לשנה שעברה. בנוסף, על פי חישובי בנק ישראל, הישראלי הממוצע נוטל החזר חודשי גדול יותר של כ-500 שקל לחודש (או תוספת של 5,800 שקל בשנה). 

מגמת העלייה בנטילת המשכנתאות צפויה להימשך, לאור החלטת בנק ישראל לאפשר לציבור לקחת עד שני שלישים מההחזר על המשכנתה במסלול ריבית הפריים, שעל פי הערכות בשוק תתמרץ את הציבור לנטול משכנתאות נוספות ובסכומים גבוהים יותר.

מדובר ככל הנראה בשיא שנתי רצוף. זאת לאחר שבשנת 2019 כולה לקח הציבור הישראלי כ-67.7 מיליארד שקל, ולמעשה מדובר השנה על גידול צפוי של כ-13% בהיקף לקיחת המשכנתאות במהלך השנה האחרונה.

ניתן לראות כי ככל שהריבית הריאלית המשוקללת על המשכנתאות יורדת, כך היקף המשכנתאות החודשי שהציבור נוטל הולך ועולה בצורה משמעותית. למשל, כאשר במהלך שנת 2011 הריבית המשוקללת עלתה לכ-5%, היקף המשכנתאות ירד בחדות והציבור נטל כ-2.3 מיליארד שקלים באוקטובר 2011, כאשר ב-2012 השתנתה המגמה - הציבור הגדיל את נטילת המשכנתאות החודשית שהגיעה לכמעט 7 מיליארד שקל ביוני 2015. לאחר מכן המגמה השתנתה שוב - והציבור הקטין את היקף המשכנתאות בין 2016 ל-2018. מאז ההיקף החודשי נמצא שוב בעלייה תלולה ובמהלך מרץ 2020 נטל הציבור כאמור לא פחות מ-8.68 מיליארד בחודש אחד.

סך תיק המשכנתאות של הציבור הישראלי עומד היום על כ-398 מיליארד שקלים. בעקבות משבר הקורונה איפשר בנק ישראל דחייה (גרייס) בתשלום ההלוואות. הציבור התנפל על ההחלטה ובחודשי הסגר הראשון זינק אחוז ההלוואות שהלקוחות ביקשו לדחות בו את התשלומים מ-3% עד לפני הקורונה לכ-25%. בחודשים האחרונים התייצב המספר על כ-13% מכלל ההלוואות, שהם כ-52.8 מיליארד שקל של הלוואות נדחות, מתוכן כ-45.9 מיליארד הן הלוואות לדיור (משכנתאות) והשאר - הלוואות פרטיות שאינן למטרות דיור (כ-5.8 מיליארד שקל), הלוואות לעסקים זעירים (7.6 מיליארד שקל), הלוואות לעסקים קטנים (2.2 מיליארד שקל), הלוואות לעסקים בינוניים (2.6 מיליארד שקל) והלוואות לעסקים גדולים (2.6 מיליארד שקל).

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זוגות צעירים. (ל"ת)
    שלום 24/12/2020 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רבקה 24/12/2020 09:28
    הגב לתגובה זו
    לתקופות לא קצרות.
  • 2.
    נגידים מטורפים 23/12/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
    למען עשירים
  • 1.
    פשיייי 23/12/2020 19:40
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים למה הכלכלה שלנו כזאת חזקה פירקו לצעירים את הצורה ושיעבדו להם את החיים זאת הסיבה לפימפום האגרסיבי מפחדים שתשחט הפרה החולבת
  • זוגות צעירים. (ל"ת)
    שלום 24/12/2020 22:29
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.