עסקאות מכונס נכסים: 7 דירות במרכז (ובת"א) שמוצעות עכשיו למכירה

Bizportal ליקט באמצעות אתר 'יפעת מכרזים' נכסי מגורים בולטים המוצעים למכירה ומצא עסקאות דומות שנסגרו בקרבתם
לירן סהר |

Bizportal ליקט באמצעות אתר 'יפעת מכרזים' שבעה נכסי מגורים המוצעים כעת למכירה באזורי הביקוש דרך כונס נכסים. כמו כן ליקטנו באמצעות אתר 'מדלן' עסקאות דומות שבוצעו לאחרונה בסביבתם זאת כדי להעריך את שוויו המשוער של הנכס הנמכר.

תל אביב

ברחוב יעב"ץ 25 מוצעת למכירה דירת 2 חדרים בשטח 60 מ"ר. מועד אחרון להגשה 9 בדצמבר. לא הרחק משם, ברחוב גרוזנברג 19, נמכרה בחודש יוני דירת 3 חדרים בשטח 59 מ"ר ב-2.16 מיליון שקל.

רמת גן

ברחוב מעלה הבנים 23 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים בשטח 157 מ"ר. מדובר בדירה בבניין דו קומתי בקומת קרקע, וכן זכויות ביחידת דיור בת 2 חדרים בשטח של כ-37 מ"ר + מחסן בשטח של כ-6 מ"ר. מועד אחרון להגשה -4 בדצמבר. לא הרחק משם, ברחוב בן גוריון 162 נמכרה בחודש שעבר דירת 5 חדרים בשטח 145 מ"ר, קומה 6 מתוך 6, ב-2.425 מיליון שקל.

גבעתיים

ברחוב סירקין 18א' מוצעת למכירה דירת 3 חדרים בשטח של כ-90 מ"ר בקומה הראשונה. מועד אחרון להגשה 4 בדצמבר. לא הרחק משם, ברחוב בלוך 21 מוצעת למכירה דירת 3 חדרים בשטח 101 מ"ר ב-2.1 מיליון שקל

נס ציונה

ברחוב הבנים 95 מוצעת למכירה דירת 5.5 חדרים בשטח 134 מ"ר. מועד אחרון להגשה 30 בנובמבר. ברחוב הגיא, בשכונת לב המושבה, נמכרה בחודש ספטמבר דירת 5 חדרים בשטח 125 מ"ר, קומה 1 מתוך 5, ב-2.21 מיליון שקל.

ברחוב מאיר הרמן 11 מוצעת למכירה דירת 3 חדרים. מועד אחרון להגשה 27 בנובמבר. באותו הרחוב, בהרמן מאיר 19, נמכרה בחודש יולי דירת 3 חדרים בשטח 71 מ"ר, בקומה 2 מתוך 5, ב-1.15 מיליון שקל.

בת ים

ברחוב ניצנה 2, פינת החלוצים 7/1, מוצעת למכירה דירת 2 חדרים בשטח 40 מ"ר. מועד אחרון להגשה 30 בנובמבר. לא הרחק משם, ברחוב גנם מתתיהו 6, נמכרה בחודש יוני דירת 2 חדרים בשטח 38 מ"ר ב-525 אלף שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

קריית אונו

ברחוב שאול המלך 5 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים בקומה הרביעית. מועד אחרון להגשה 11 בדצמבר. ברחוב מונטיפיורי 23 נמכרה בחודש יוני דירת 4 חדרים בשטח 86 מ"ר, קומה 1 מתוך 6, ב-1.6 מיליון שקל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.