בניה
צילום: בניה
מחירי הדירות לאן

האם אדריכלים באמת יצליחו לקצר תהליכים? ומה המשמעות למחירי הדירות?

אחת הרפורמות המשמעותיות בתחום הנדל"ן מתחילה לקרום עור וגידים: הליך הרישוי מתקצר, ובפעם הראשונה, אדריכלים מקבלים סמכות להנפיק היתרי בנייה בעצמם; המהלך, שנראה לפני שנה כמו בשורה תיאורטית בלבד, מתחיל לקבל תוקף בשטח - וגם- האם מדובר בבשורה עבור מחירי הדירות?

הרצי אהרון |

רפורמת הרישוי העצמי, אשר קידם מנהל התכנון, מאפשרת לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, בנוסף לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. לפחות על הנייר, מהלך זה צפוי לייעל דרמטית את תהליך קבלת ההיתרי, שהיום עומד על משך זמן שיכול להגיע אף ל-7 שנים (למשל בגבעתיים) או ל-5 שנים (רמת גן) ועוד.

 
האם נראה בקרוב קיצור אמיתי בזמני הבנייה והוזלה בעלויות? במבט ישיר על הרפורמה נראה כי היא תוביל לירידה דרמטית בעלויות הבנייה ליזמים /קבלנים שכן משך הבניה יתקצר, עלויות המימון יהיו ממוקדות יותר ולא ייפרסו לאורך שנים רבות ובכלל - כל הליך הבנייה אמור להיות יותר יעיל ולבנות יותר דירות. אם כי - לא בטוח שזו בכלל הבעיה.

ראינו למשל שבפרסום האחרון של הלמ"ס, קיים מלאי בישראל של כ-76 אלף דירות לא מכורות אצל הקבלנים. זה כמות היצע מאוד גבוהה שאם תוצף בשוק זה בהחלט יוכל להוות בשורה למחירי הדירות. היצע גדל מאוד וביקוש יציב.


רקע על השינוי בחוק

עד לאחרונה, תהליך הוצאת היתר בנייה בישראל היה ידוע כמסורבל וארוךוכפי שנאמר יכל לקחת שנים של עיכובים. במטרה לייעל את התהליך, הוחלט לאפשר לאדריכלים מורשים, שעומדים בקריטריונים מסוימים, להנפיק היתרי בנייה בעצמם, ללא צורך באישור ועדות הרישוי המקומיות.  זהו "מסלול עוקף" שבאמצעותו אפשר להגיש בקשה להיתר ולעלות על הקרקע תוך זמן קצר יותר. המשמעות עבור הקבלנים היא פשוטה: הם לוקחים אדריכל צמוד ומנוסה, והוא מגיש את הבקשה בצורה מהירה ופשוטה, ללא מנגנוני הסרבול ונחסך ממנו להתעסק עם טפסים ובירוקרטיה. 


הרפורמה, שנכנסה לתוקף באוקטובר 2024, נועדה לקצר את זמני ההמתנה ולהפחית את העומס על הרשויות המקומיות.​ בפועל, חלק מהרשויות המקומיות הביעו התנגדות למהלך, מה שהוביל לעיכובים. בנוסף, אדריכלים רבים חוששים מהאחריות הרבה המוטלת עליהם בתהליך זה, שכן אם יש ליקוי/תקלה או שהיה דבר שהיה צריך להדליק אצלם נורת אזהרה ולא נדלק - הם האחראיים הבלעדיים. ובשל כך הם נדרשים לביטוח מקצועי יקר, שלא תמיד מובן לכולם מי נדרש לצאת בהוצאות אלו. עם זאת, ישנן רשויות שאימצו את הרפורמה, ובמקומות אלו נרשמה האצה בתהליכי הוצאת ההיתרים.​


האם מדובר בבשורה עבור מחירי הדירות

כאשר בוחנים את השאלה ומנסים להבין האם מחירי הדירות ישתנו בעקבות הרפורמה - לא בטוח שזה המצב: כפי שנכתב קיים מלאי של המון דירות שאם ישוחררו לשוק כנראה שזה יעשה משהו למחירים ועדיין, לא רואים את זה קורה כרגע. למרות שנתוני רשות המסים לחודש ינואר 2025 מצביעים על ירידה חדה של 32% במספר עסקאות הנדל"ן לעומת דצמבר 2024. חשוב לציין שבדצמבר האחרון היו בשוק רוכשים שמיהרו לקנות לפני עליית המע"מ, אך יש גם בלימה אמיתית בשוק, שנובעת מהתקררות כללית, ריבית גבוהה, אי ודאות ביטחונית – וכעת גם רגולציה מחמירה יותר בעקבות סיום חגיגת מבצעי הקבלן בידי בנק ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות. 

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"