כחול לבן
צילום: gettyimages

השקעה בהייטק כחול לבן: לא לעשירים בלבד

מגזר ההייטק פורח בישראל ובעולם, ומושך כלכלות קדימה. לצד זאת, אוכלוסיות רבות נשארות מחוץ למעגל השגשוג פשוט בגלל חסמים בירוקרטיים וכלכליים. מיזם פיפלביז מביא את ההשקעה החברתית לישראל והופך את ההשתתפות בחגיגת ההייטק לקלה ופשוטה מתמיד

בשנים האחרונות מניות הטכנולוגיה מובילות את המדדים כמעט בכל העולם המפותח. סטארטאפים, מיזמים חדשים, פתרונות מהפכניים התחומי התחבורה, הרפואה, הנדסת החומרים, התקשורת (ועוד ועוד) משנים את המציאות בכל הרמות: קשה להאמין כמה השתנו הרגלי הצריכה, הבילוי החופשה והתקשורת שלנו בעשור האחרון, עם חדירתן של שלל חברות טכנולוגיה חדשות כמעט לכל תחום של החיים.

להשקעה לחצו כאן>>

פריחה עצומה של מיזמים – ושותפות מוגבלת של הציבור

עד לאחרונה, יכולתם של מעגלים רחבים בציבור ליהנות מפירות הצמיחה המואצת בעולם הטכנולוגיה הייתה מוגבלת. מחקר שפורסם בארה"ב ב 2017 העלה שהעשירון העליון בארה"ב מחזיק ב 84% מכלל המניות הנסחרות בבורסות האמריקאיות.

נתונים עדכניים לגבי שיעור המחזיקים במניות בישראל אינם זמינים, אולם אין יסוד להניח שהם שונים מהנתונים האמריקאיים באופן מהותי. משמעות הדבר היא שהרוב הגדול של הציבור, גם אם הוא חשוף בעקיפין לשוק המניות דרך חסכונות ופיקדונות שונים, לא נהנה מעליית הבורסות בכלל, ומהעלייה האדירה במניות הטכנולוגיה בכלל.

כמובן, רק חלק קטן מחברות הסטארטאפ יעשה את דרכו להנפקה מוצלחת, או לאקזיט עתיר דולרים, אבל אם משקיעים בתבונה בשוק הטכנולוגי רווי ההתפתחויות, ובמיוחד בישראל, מובילת חדשנות עולמית, הסיכויים לשותפות בהצלחה כלכלית גדולה לאורך זמן כבעלי מניות היא צעד מחושב שאינו צריך להיות שמור למשקיעים "כבדים" ומנוסים בלבד.

החזון של חברות כמו פיפלביז הוא להביא את תרבות ההשקעה והתגמול שבצידה לציבורים רחבים יותר, שעד עתה לא היו שחקנים אקטיביים בשוק ההון.

השקעה חברתית: בלי בירוקרטיה, בלי חסמי כניסה, ישר ללב העשייה הטכנולוגית  

בלב החזון של ההשקעה החברתית נמצאות הפשטות והנגישות. הפלטפורמה החכמה של פיפלביז מביאה שורת סטארטאפים ישראליים מתחומים שונים לתשומת לב המשקיעים הפוטנציאליים (שהם למעשה כל אחת ואחת מאיתנו), ומזמינה אותם לבחון אם ההשקעה מתאימה להם, ואם כן – להשקיע, ישירות ובקלות, ללא בירוקרטיה, ללא מגבלות מיוחדות.

רבים מהמיזמים המשתמשים בפלטפורמה של פיפביז לגיוס היון מאפשרים השקעה של מאות שקלים בודדים, כך שלא יתקיים חסם כניסה של מחירי מניות יקרים.

כך, במחיר של ארוחה משפחתית במסעדה, תוכלו להיות בעלי מניות רשומים בפריצת הדרך הטכנולוגית-פיננסית הבאה של ישראל. אנחנו חושבים שזה די מדהים.

השוק - מוסדר על ידי המדינה. הסטרטאפים שמבקשים לגייס הון נבחנים בקפידה

השקעה חברתית בישראל אפשרית מאז דצמבר 2015, שאז עבר החוק המאפשר השקעה תמורת מניות או אגרות חוב לציבור הרחב באמצעות "רכז השקעה" מוסמך על ידי המדינה. מיזם פיפלביז הוא הראשון שקיבל את האישור לשמש כרכז השקעה, ופועל כדי להביא את שוק ההשקעות אל ההמונים.

קיראו עוד ב"פיפלביז"

כחלק מאישור המדינה, תפקידה של פיפלביז הוא לוודא שהחברות המגייסות הון באמצעותה עומדות בקריטריונים של הרשות לניירות ערך, וממלאות את חובתן לדווח למשקיעים כנדרש. הרגולציה והפיקוח הקפדניים מאפשרים למשקיעים לבחון את האופציות שלהם בראש שקט, ופשוט לחפש את ההשקעה הטובה ביותר עבורם מתוך ההזדמנויות המצויינות בפיפלביז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפואה
צילום: שאטרסטוק

למה סטארטאפים בתחום המכשור הרפואי מעניינים את הענקיות בתחום?

רובוטים, בינה מלאכותית, לייזרים זה לא מדע בדיוני. זה עולם המכשור הרפואי
בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה בתחום המכשור הרפואי, וחברות ישראליות רבות נמצאות בכל תערוכה בתחום. לא רק זאת, חברות ישראליות מגייסות כסף או עושות אקזיטים חדשות לבקרים, ובהיקפים מרשימים. יש היום בארץ מאות סטארטאפים בתחום. אז נכון – יהיו כשלונות, אבל יש גם הצלחות – ובסה"כ התוחלת היא רווח, ליתר דיוק – רווח גבוה במיוחד.  קצב האקזטים בתחום הוא מהגבוהים בעולם הטכנולוגיה – עשרות בשנה, וההיקפים הולכים וגדלים. הסיבה – חברות המכשור הרפואי הגדולות בעול, נמצאות במעקב שוטף אחרי הטכנולוגיה המקומית. הן צריכות השלמה למו"פ שלהן, הן צריכות מנועי צמיחה חדשים והן משקיעות כאן והרבה. בשבילן זה לא כסף גדול – חברות הענק בתחום נסחרות במאות מיליארדים אז רכישה אפילו במיליארד היא לא כזו גדולה מבחינתן. בשביל הרוכשת זו כמובן חגיגה.       בישראל לבדה, פועלות כיום על פי ההערכות כמה מאות חברות אשר מתמחות בנישת המכשור הרפואי - רובן חברות סטארט אפ. בשנים האחרונות החברות מתבססות בעיקר על רובטיקה ובינה מלאכותית.   למה דווקא בישראל? צמיחת הטכנולוגיה הרפואית בישראל, כמו בתחומים אחרים קשורה בין היתר, לתעשייה הביטחונית. הדמיה, ניווט ולייזר הם כלים שנולדו בתעשייה הביטחונית ועברו לתעשייה הרפואית. יש בארץ יתרון גדול בתחומים האלו. מעבר לכך, ההשקעות במחקר ופיתוח בישראל גבוהות, הכח אדם באיכות גבוהה, האקדמיות כאן חזקות. למשל המערכת של מזור, לניתוחי הדמיה, מבוססת על טכנולוגיה שנולדה בטכניון. בישראל גם חממות טכנולוגיות המאפשרות למתכנתים, מהנדסים, רופאים, מדענים מתחום מדעי החיים ואפילו מעצבים לגבש פתרונות טכנולוגיים יצירתיים.   קצת נתונים ב-2019 פרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס את תחזית הצמיחה שלה בתחום. לפי התחזית הענף ירשום צמיחה של 4%-5% בשנתיים הקרובות, כאשר הצמיחה תגיע בעיקר מחדשנות במוצרים. התעשייה בכללותה מגלגלת 200 מיליארד דולר בשנה. מכך נהנים גם חברות וסטארט-אפים ישראליים.   האתגרים: גיוס כסף, פטנטים, בריחת מוחות ורגולציה האתגרים שעמם מתמודדת התעשייה הישראלית הם צורך במקורות מימון. על רקע זה, מתגברות אפשרויות המימון לחברות בתחום, לרבות דרך השקעות המונים – דרך שבה אנשים פרטיים יכולים לרכוש מניות של חברות בשלב מקדמי. זאת בעצם הנפקה פרטית, כשהכוונה כמובן להגיע לשלב הבא – הנפקה ציבורית או אקזיט. חברה בולטת בתחום ה medical device הנה חברת BreatheVision שפיתחה פתרון טכנולוגי ראשון מסוגו לניטור הנשימה לאחר ניתוח. לחברה רזומה מרשים, 2 ניסויים קליניים שעברו בהצלחה, שני פטנטים רשומים ושלושה מענים מהרשות לחדשנות. כעת החברה מגייסת דרך פלטפורמת השקעות ההמונים "פיפלביז" אשר בפיקוח רשות ניירות ערך ומציעה מניות החל מ 33,000 ₪.   לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision >   מכשור רפואי בעולם גם בעולם צומחות חברות המכשור הרפואי. שנת 2017 הייתה למשל שנה שבה חל שיוני מגמה ויותר חברות החלו במיזוגים וברכישות כדי להגדיל את כוח המיקוח שלהן מול בתי החולים. למשל רכישת אחת העסקאות הגדולות וזו שסללה את הדרך לגל המיזוגים הייתה עסקה שבה רכשה מדטרוניק, המתמחה בתחום מחלות הלב, את קובידיאן האירית, המתמחה בציוד לחדרי ניתוח ומייצרת איזמלים, רטיות רפואיות ואמפולות.   לפרטים על ההשקעה ב BreatheVision > הסיבה למיזוגים היא לא רק כוח המיקוח של החברות מול הלקוחות, אלא כי חברות מכשור רפואי לא יצליחו אם לא יציעו לחולים ולבתי החולים שלל טכנולוגיות ומגוון של מוצרים. הקטנות צפויות להיעלם או להירכש, כך שבתחום זה הגודל כן קובע. מצד שני – לחברות הקטנות זה כמובן מצויין – הן על הכוונת של הגדולות.