מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה

נתחיל מהסוף: אין שום סיכוי שהאיחוד האירופי יטיל עלינו חרם. מדוע? אירוע כזה מצריך אישור של כל 27 מדינות האיחוד, עד האחרונה שבהן. מכיוון שיש 6 עד 8 מדינות באיחוד שמתנגדות בכל תוקף לפגיעה בישראל, זה פשוט לא יעבור (אפילו אם רק אחת היתה מתנגדת, זה לא היה עובר).

ולמי שמפחד מאמברגו נשק על ישראל: ב-2025, 98% מהיבוא הביטחוני מגיע מארה"ב (לא פלא, הדוד סאם מממן הכל). איך זה מסתדר עם הפרסומים על 30% מהיבוא הביטחוני שמגיע מגרמניה? זו טעות של המדיה הישראלית שלא חוקרת דברים עד הסוף. הסבר בהמשך.

מה יכול לכאורה בכ"ז לקרות? שמדינות מסוימות תטלנה עלינו סנקציות כלכליות (מדינות קיצוניות דוגמת אירלנד או ספרד). הסיכוי שזה יקרה נמוך מאד, כי קיים הבדל תהומי בין דיבורים ומעשים, כי מדינות אולי תהיינה מוכנות להפסיק לייבא מישראל אך אם ישראל תטיל עליהן חרם חזרה הן תפגענה והן לא מעוניינות לפגוע ביצוא שלהן לישראל, קטן ככל שיהיה. אמנם קרה בדיוק כעת שספרד השעתה את עסקת הנשק עם רפאל, אך במקרה זה מדובר בנשק "שמשמש את צה"ל בעזה" וההקשר הוא ספציפי ולא כולל.

אפילו מקרה ארדואן בטורקיה. שם לא סתם עשו חרם אלא העבירו אותו בחקיקה, כולל קנסות כספיים ובדיקות. עדיין יצואנים טורקיים מוצאים דרכים להעביר סחורה לישראל דרך מדינות שלישיות וחלק ניכר מהסחורה ממשיך בפועל להגיע. ביתר המקרים פשוט עברנו לייבא ממדינות אחרות. קצת סרבול תפעולי, אך יש פתרונות.

• החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
• רעיונות השקעה גרועים – רכישת נדל"ן ביוון ובקפריסין ועוד טעויות

תחרימו? לא תקבלו אמל"ח ישראלי

מאז מלחמת רוסיה אוקראינה נכנס פקטור נוסף שאין לזלזל בו, שהתעצם גם עם איומי סין כלפי טאיוואן – ביקושים גלובליים אדירים לאמל"ח מכל הסוגים והמינים. תעשיית הנשק העולמית צומחת ב-8% בממוצע, כבר שנה שלישית ברציפות.

חלק מהאמל"ח שישראל מייצרת הוא ייחודי וחלקו אינו קיים בידי אף מדינה אחרת זולת ישראל (וארה"ב). רבות ממדינות אירופה עומדות בתור כדי לרכוש אותו. הוא גם הוכח בתנאי קרב, מה שחלק מהמדינות היצרניות האחרות לא יכולות להוכיח. לא פלא שצבר ההזמנות של התעשיות הביטחוניות הישראליות (תע"א, אלביט, רפאל והחברות הקטנות) הגיע לשיא של מעל 70 מיליארדי דולרים!!! מדובר בטילי החץ, קלע דוד וכיפת ברזל, מכ"מי התרעה דוגמת אורן ירוק, ציוד ללחימה בכטב"מים, מערכת מעיל רוח להגנה אקטיבית של טנקים וכעת אולי גולת הכותרת שמדינות רבות ברחבי העולם תעמודנה בתור לקבל: מערכת הלייזר מגן אור.

ההבנה, על רקע הלחימה המתמשכת באוקראינה, שנושא ההגנה מפני כטב"מים הפך לקריטי ושדה הקרב המודרני משתנה מול עינינו, וודאי כעת לאחר מתקפת הרחפנים בלב רוסיה, מה שמכונה "פרל הרבור הרוסי", עומדת בלב העניין. הבנה זו כוללת צורך דחוף ביותר ומיידי בהגנה של מתקנים אזרחיים (אפילו מפני מעשי טרור) כל שכן תשתיות קריטיות דוגמת שדות תעופה, נמלים, תחנות כוח, תחנות שאיבה ועוד. זה מביא לפרץ אדיר של חיפוש אחר פתרונות. לישראל, שלצערנו כבר שנים רבות נאלצת, עקב מצבה המיוחד, להתעמק בתחום, יש יתרון עולמי מובהק.

• דיאגנוסטיקה וביטקוין: כך תשקיעו בתקופה של חוסר ודאות
• האם להשקיע בערב הסעודית, ואיך להרוויח מהביקוש לחשמל?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם במקרים בהם יש תחרות מצד חברות אמריקניות ואחרות (ובהחלט יש), צוואר הבקבוק שנוצר בעולם, בעקבות הקפיצה האדירה בביקושים - הוא כה גדול, ותחושת הדחיפות כה רבה, שמדינות עושות פליק פלאק כדי להניח ידיהן על ציוד צבאי קריטי ועל ציוד להגנה אזרחית.

אמנם ישראל מעולם לא החרימה את המחרימים אותה, אך מן הסתם רבות ממדינות אירופה, תחשובנה פעמים רבות בהקשר הזה, בטרם תבצענה מהלך חפוז נגד ישראל.

מרוקו, כן מרוקו, ערכה ממש לאחרונה תרגיל צבאי בהשתתפות ישראל (במסגרת תרגיל בינלאומי בהובלת ארה"ב), על אף היותה חלק מהציר הערבי. היא זקוקה לנשק הישראלי אז אנחנו "חברים" שלהם. ישנן מדינות אירופאיות נוספות שממש לא תרצנה שאמל"ח ישראלי פתאום לא יגיע אליהן, כי הן החליטו להחרים את ישראל. זה לא חייב אפילו לבוא כהכרזה פומבית, אלא כרמיזה, שחרם על ישראל עלול, משום מה, לשבש את זמני האספקה של האמל"ח שאותה מדינה אירופית קונה מאיתנו. זה יספיק.

אומר זאת שוב, כפי שציינתי פעמים רבות בעבר: זה עולם של אינטרסים קרים בלבד. כל היתר זה כותרות במדיה, קצף על המים והכרזות של פוליטיקאים.

ספרד משעה את העסקה עם רפאל

אך לכל כלל יש יוצא מהכלל. בדיוק "התבשרנו" שספרד משעה (לא מבטלת) את העיסקה הענקית שעשתה עם חברת רפאל, לרכישת טילי ספייק ב-310 מיליון דולר. מעניין שהידיעה לא הפריעה למניית אלביט לעלות ביום הפרסום הזה ב-5.8%, זאת על אף שמה שקרה לרפאל בספרד יכול לקרות לאלביט בספרד או במקומות אחרים (וזה קרה לה בברזיל עם תותחי האטמוס, גם שם העיסקה מושעית).

אך מסתבר ששוק ההון לא מוטרד. מדוע? מה שקרה אמנם "לא נחמד" אך כפי שאמר לי אחד מהבכירים ביותר באלביט לפני כשנה: "על כל מדינה שתבטל הסכם עם אלביט, עומדות בתור 10 מדינות אחרות שתשמחנה לקבל את האספקה מוקדם יותר מכפי שתוכנן."

אדגיש שוב, בעולם קיים צוואר בקבוק מטורף של מחסור עצום בציוד צבאי מכל הסוגים והמינים, החל מתחמושת פשוטה ועד אמל"ח. לוחות הזמנים לאספקה ארוכים ביותר ומדינות רבות לחוצות מאד לנסות לזרז כמה שניתן. ספרד אולי יכולה להרשות לעצמה להקפיא אספקה צבאית, כי היא כה רחוקה מהגבול עם רוסיה ובדרך אליה הרוסים יצטרכו לכבוש את אוקראינה, הונגריה, סלובניה, איטליה וצרפת (בסדר הזה), אך המדינות ש"בדרך" לספרד יכולות להרשות זאת לעצמן?

הערמת קשיים וחרמות שקטות

מה שיקרה כנראה מול מדינות אירופאיות מסוימות זה לא חרם ולא סנקציות רשמיות אלא רק הערמת קשיים. פתאום בלא הסבר משהים חלפים שאנו זקוקים להם לרכיבים שעשויים לשמש לתעשיות הביטחוניות הישראליות. לפתע דורשים עוד חתימה, עוד טופסולוגיה, עוד בירוקרטיה.

זה לא נחמד, זה כבר קרה בעבר במהלך המלחמה ומייצר מבחינתנו קשיים תפעוליים מסוימים ומשכי זמן ארוכים יותר בשרשרת האספקה. ברור שהיה עדיף שלא היה קורה. אך אפשר לפנות תמיד למדינות שלישיות שמייבאות את אותם רכיבים ולבקש שיזמינו בחשאי גם עבורנו. מתגברים.

הבעיה בעיקר בעולם האקדמי

בעולם העיסקי נדיר שמערבים עניינים פוליטיים. יתכן והדוגמה הטובה ביותר היא עסקת המכירה של WIZ ב-32 מיליארדי דולרים. סכום פנטסטי ובלתי נתפס ועוד בעיצומה של המלחמה ועל אף "פשעיה" של ישראל בעזה.

כפי שציינתי בעבר, הבעיה הגדולה שיש לישראל היתה תמיד בעולם האקדמי. שם היו חרמות עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר אך כעת ביתר שאת. מקדמים שם חרמות שקטות וחרמות פומביות. קיימת ירידה במספר הפרסומים של אקדמאים ישראליים. כמו כן במקרים רבים מונעים כעת גיוס של אקדמאים ישראליים המעוניינים לעבור למוסדות בחו"ל, זאת "כדי לא לפגוע ברגשות של עמיתינו המוסלמים" ועוד.

אמברגו נשק? 98% מהיבוא הביטחוני הישראלי מגיע כעת מארה"ב

בניגוד לפרסומים שונים שיצאו במדיה הישראלית ומבוססים על מידע שהיה נכון ללפני המלחמה, גרמניה כבר לא אחראית ל-30% מהיבוא הביטחוני של ישראל אלא רק לכ-1%, מכיוון שהעסקאות הגדולות של הסטי"לים מדגם סער 6 כבר סופקו והעסקה המשמעותית היחידה שנותרה היא עסקת הצוללות. אלו אמורות להתקבל רק החל משנת 2031, ומכיוון שישראל משלמת עליהן לשיעורין אז על אף מחירן העצום משקל העסקה ביבוא הביטחוני ב-2025 כ-1% בלבד. מצד שני היתה קפיצה דרמטית ביבוא מארה"ב. על פי פרויקט עלויות המלחמה באוניברסיטת בראון, ארה"ב הוציאה 17.9 מיליארדי דולרים על סיוע צבאי לישראל מאוקטובר 2023. זה ההסבר לכך ש-98% מהיבוא הביטחוני הישראלי מגיע כעת מארה"ב.

נקודה אחרונה למחשבה: אם היה באמת סיכון של חרם של האיחוד האירופי על ישראל, אתם חושבים שהשקל היה כה חזק? עד כי הדולר צנח מולו לרמה של כמעט 3.50 שקל לדולר, רמה כמוה לא ראינו מאז פברואר 2023? אם היה סיכון כזה בורסת ת"א היתה ברמות הכי גבוהות שלה אי פעם?