גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

מה צפוי בשווקים? ועל ברבור שחור וברבורים לבנים

מהו הקארי טרייד היפני שהפתיע את השווקים ודרבן את הירידות? האם יש חשש אמיתי למיתון בארצות הברית שידרבן את הפד' לחתוך את ריבית לפני הזמן? האם דוחות ענקיות הטק מצדיקים כניסה לשוק דובי? הדבר החשוב ביותר לזכור: פאניקה היא יועצת השקעות גרועה
גיא טל | (8)

שוק המניות: פאניקה היא יועצת השקעות גרועה

ב-19 באוקטובר 1987 קרס מדד הדאו ג'ונס ב-22.6% ביום אחד, במה שידוע כ"יום שני השחור" או "התיקון הגדול". אם השקעת באוסטרליה באותה תקופה ראית את כספך נחתך בקרוב ל-50% ביום אחד. האם אנחנו בפני תרחיש דומה?

 

לאחר תקופה ארוכה של עליות, לעיתים יש נטייה לשכוח שירידות שערים, לפעמים אפילו ירידות חדות, הן חלק טבעי ונורמלי ואפילו בריא מהתנהלות השווקים. הדבר הגרוע ביותר לעשות הוא להיכנס לפאניקה כשהמסכים אדומים. לקח לשוק שנתיים כדי לתקן את הירידה החדה של 1987 שהגיעה לאחר תקופה ארוכה של עליות מוגזמות. את הירידות של תקופת הקורונה לקח חודש אחד לתקן, והמיני תיקון שחווינו בחודש אפריל נסגר עם כמה ימי עליות במאי. זה לא אומר שתמיד יהיה כך. את הקריסה של 1929 לקח 25 שנה לסגור ושוק המניות היפני רק לאחרונה חזר לשיאים של שנות התשעים (לפני שקרס שוב השבוע). אין הבטחה שהתיקון הנוכחי יסתיים מהר, אבל יש לא מעט סיבות טובות לקוות לכך. כך או כך, השקעה במניות היא לטווח ארוך, ופאניקה היא יועצת ההשקעות הגרועה ביותר. 

אנחנו לא ב-1987 וגם לא קרובים לכך, אם כי ביפן הירידות מתחילות להזכיר את התיקון הגדול. מעניין שוורן באפט השקיע לאחרונה ביפן באסטרטגיה שמזכירה את הקארי טרייד היפני שמפיל את השווקים ושנתייחס אליו בהמשך. על כל פנים, כשמתרחשות ירידות בהיקף כזה כדי לנסות להבין מה הסיבות לכך, והאם יש סיבות טובות לדאוג.

שוק המניות: ברבור שחור אחד ולהקת ברבורים לבנים

המושג ברבור שחור בהקשר של עולם ההשקעות הוגדר על ידי הכלכלן נאסים טאלב כארוע חריג שקשה לצפות מראש, שמפתיע את השווקים ובדרך כלל גורם למפולת, להבדיל מ"ברבור לבן" - אירוע שניתן לחזותו מראש והוא חלק מההתנהלות הכלכלית הנורמלית. נראה שאפשר למצוא לכל הפחות שלושה גורמים מרכזיים לטלטלה האחרונה בשווקים - ברבור אחד שחור ושניים לבנים.

 

הברבור השחור - קארי טרייד היפני

קארי טרייד הוא מונח המתאר אסטרטגיית השקעה הכוללת לקיחת הלוואות בריבית נמוכה והשקעה בנכסים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. בדרך כלל הדבר כולל שימוש בהפרשי ריביות על מטבעות שונים. בשנים האחרונות המטבע שבו לווים בגלל הריבית הנמוכה הוא המטבע היפני, עם ריבית נמוכה ואפילו שלילית במשך שנים ארוכות. הריבית יוצאת הדופן הזו נקבעה במסגרת המאמצים הנואשים של הממשלה והבנק המרכזי של יפן לתמרץ את הכלכלה שהייתה שקועה בסטגנציה עמוקה שנים רבות.

משקיעים רבים ניצלו את הריבית הנמוכה באופן חריג, שהמשיכה להיות נמוכה גם כשהריביות בכל העולם החלו לטפס, לוו כספים במטבע היפני והשקיעו בנכסי סיכון עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. בראש ובראשונה בשוק המניות היפני (שנהנה גם מרכישות ממשלתיות), אבל גם בשלל נכסים במטבעות אחרים ונהנו גם מההיחלשות העקבית של הין מול המטבעות המרכזיים, ובעיקר הדולר, המשקיעים השקיעו בשלל נכסים, החל מאג"ח דרך מניות, כשהנאסד"ק וענקיות הטק מככבות, ועד ביטקוין ומטבעות קריפטו. טרייד שנראה כמו כסף על הרצפה. הבעיה היא שאין ארוחות חינם בשוק ההון, וכשלווים ולווים יש לזה מחיר, ומצבים לא טבעיים כמו ריבית שלילית גורמים גם נזקים בטווח הארוך.

אכן, בניגוד למגמה בעולם שהחל לאחרונה בהורדות ריבית, הבנק היפני החליט לפתע\ כנראה בצדק, שעכשיו הזמן דווקא להעלות את הריבית ולחסל את מדיניות הריבית השלילית במדינה. הסיבה לכך היא שהאינפלציה הצליחה לחדור את חומות האי היפני והחלה להשפיע על הכלכלה המקומית, בין השאר עקב ההיחלשות העקבית של המטבע היפני, שנגרמה גם על ידי אותו קארי טרייד. התוצאה היא שהמטבע היפני מזנק ומחסל את כדאיות ההשקעות של הקארי טרייד, ובנוסף לפתע ההלוויות הזולות כבר לא כל כך זולות, הבנקים מתחילים עם מרג'ין קאלס (דרישה להעמדת ערבויות נוספות להלוואות או הנזלת הנכסים כדי לשלם את ההלוואות), ומתחיל כדור שלג של מכירות בכל נכסי הסיכון. לפתע מתברר שההלוואות היפניות הזולות היו הרבה יותר רחבות היקף ומשמעותיות בשווקי ההון. מעל 200 אלף חשבונות ביטקוין הונזלו בימים האחרונים, הין מזנק, הבורסה ביפן רשמה את הירידה התלת יומית הגדולה בהיסטוריה, וגם בורסת ניו יורק מושפעת מסגירת הפוזיציות המאסיבית, שכן הסוחרים נאלצים להנזיל את האחזקות שם שנופחו על ידי ההלוואות היפניות זולות, וכך מתגלגל לו כדור השלג מהברבור השחור היפני שאף אחד, אפילו וורן באפט, לא ראה.

האם זו סיבה מספיקה להיכנס לפאניקה? כנראה שלא. הנזק בסופו של דבר מוגבל, ביצת מינוף היתר תתייבש, אמזון לא תפסיק למכור אינסוף מוצרים, גוגל תמשיך למכור פרסומות כמו לחמניות טריות, ואפל תמשוך למכור טלפונים בעשרות מיליארדי דולרים מדי רבעון. במוקדם או במאוחר, כנראה יותר מוקדם ממאוחר, הגורם הזה ימצה את עצמו, ולכל הפחות לבדו הוא לא יכול להצדיק שוק דובי לאורך זמן. הבעיה שהברבור השחור הזה הצטרף ללהקה של ברבורים לבנים, שאליהם יש להתייחס יותר ברצינות. 

ברבור לבן: הריבית הגבוהה פוגעת בכלכלה הריאלית

התחושה בשוק לאחר נתוני שוק העבודה שפורסמו בשבוע שעבר היא שהפד' שוב פספס את הטיימינג הנכון להתחיל בהורדות הריבית, כשם שהוא פספס את הטיימינג הנכון להתחיל להעלות אותה. הפד' אמור לשחק משחק עדין בין עצירת האינפלציה מצד אחד שדורשת ריבית גבוהה, לבין זהירות שלא לדכא את הכלכלה יותר מדי עם ריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי מן הצד השני. זהו משחק עדין מאד ואין כללים ברורים מתי לנטות לצד אחד ומתי לצד השני. טעות בטיימינג יכולה לגרום לנזק רב. ייתכן שהנזק הזה כבר נעשה, וייתכן שהוא ממשיך להצטבר, לאחר שגם בשבוע שעבר הפד' החליט להשאיר את הריבית על כנה פעם נוספת.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה שמעורר את החששות שהפעם משהו בכלכלה באמת נשבר הוא נתוני שוק העבודה, עד כה מבצר איתן של עוצמה כלכלית. החל מאמצע השבוע שעבר החלו להגיע נתונים שליליים משוק העבודה. סקר המשרות הפתוחות (JLOT) וסקר המשרות חדשות במגזר הלא חקלאי (ADP), היו חלשים אך עוד לא עוררו דאגות. אבל החל מיום חמישי עם נתוני תביעות האבטלה החדשות שהיו הרבה מעל הצפי החשש החל להתעורר. עד כה "חדשות רעות הן חדשות טובות" שכן החלשות שוק העבודה מקרבת את הורדת הריבית המיוחלת כל כך, אבל הנתון היה לא רק חלש, הוא היה מאד חלש. אם 240 אלף תביעות חדשות היה הרף אליו לא הגענו עד כה, ושנחשב ככזה שמסמן שוק חלש מדי, השבוע נרשמו 249 אלף תביעות חדשות, נתון גבוה מהרצוי, ונתון שאף אחד לא ציפה לו. אם זה לא הספיק הגיע יום שישי עם דוח התעסוקה הרשמי שפספס בכל הפרמטרים בצורה משמעותית. האבטלה הרבה מעל הצפי (4.3% לעומת 4.1%) יצירת משרות חלשה מאד בסקטור הפרטי ועליית שכר נמוכה מהצפי. התחושה בשוק היא שלא מדובר רק בדוח חלש, אלא שמשהו נשבר והריבית הגבוהה הופכת להרסנית.

באותו שבוע הפד' החליט להשאיר שוב את הריבית על כנה, אבל נתוני התעסוקה הם לא תוצאה של ההחלטה הזו, אלא של הקודמות. השפעת הריבית על הכלכלה מגיעה בשיהוי ולא באופן מיידי, כך שמתברר בדיעבד שכדי להשפיע על הנתונים של יולי הפד' היה צריך להוריד את ריבית כבר בהחלטה הקודמת, אם לא בזו שלפניה, וכעת מחכה עוד חודש וחצי עד ההחלטה הבאה. החשש הוא לתחילת כדור שלג גם בחזית הזו, הידרדרות שיהיה הרבה יותר קשה לעצור. הנתונים שפורסמו מכניסים את "חוק סאהם" לתוקף. החוק, הקרוי על שם הכלכלנית קלאודיה סאהם שניסחה אותו טוען שאם האבטלה עולה ביותר מחצי אחוז מהשפל השנתי זהו סימן למיתון. האבטלה כבר גבוהה ביותר מאחוז מהשפל השנתי. 

עד כמה חמורה הטעות של הפד'? במהלך מסיבות העיתונאים בחודשים האחרונים חזר פאוול כמה פעמים על האמירה שיותר קשה לתקן אינפלציה מאשר לתקן מיתון. כוונתו היא שבמקרה שמזהים חולשה בכלכלה אפשר להזריק נזילות (הרחבה כמותית) או להוריד ריבית בצורה מהירה ואגרסיבית. זו הסיבה שהחלו ספקלציות בשוק על הורדת ריבית בפגישה שלא מן המניין, או הורדות ריבית של חצי אחוז או אפילו שניים כאלו, מה שמתומחר כבר בחוזי הריבית בצורה כמעט מלאה.

קשה לי להאמין שהפד' ינקוט בצעד כל כך קיצוני שמשדר פאניקה ועלול להוות חרב פיפיות. המנדט של הפד' הוא לשמור על אינפלציה נמוכה ועל צמיחה כלכלית בריאה, לא לשמור על מחירי המניות, ולכן פאניקה בשוק המניות לא אמורה לגרום לו לשנות את מדיניותו. לא נראה שהנתונים הכלכליים אכן מצדיקים צעד כזה אגרסיבי. הצמיחה עדיין חזקה או לכל הפחות רחוקה מאד מהגדרה של מיתון. 4.3% זהו אחוז אבטלה נמוך בפרפסקטיבה היסטורית, ואף על פי שקרוב לוודאי שהוא עוד יטפס הוא צריך לטפס הרבה מאד כדי להיכנס לטריטוריה שבאמת צריכה להדאיג. בנוסף, נתון אחד לא קובע מגמה. הכלכלן אד ירדני טוען בבלוג שלו שהנתונים החלשים קשורים למזג האוויר של יולי, ושנראה תיקון כלפי מעלה. גם אם לא, אנחנו רחוקים ממצב של קטסטרופה בשוק התעסוקה. אפילו עקום התשואות חזר או עומד לחזור לנורמליות.

ההערכה שלי היא שהפד' אכן יוריד ריבית בקרוב, אבל אם לא תתרחש קסטסטרופה של ממש בנתונים השוטפים שזורמים מדי שבוע הוא יחכה לספטמבר, ולא יחתוך את הריבית בחצי אחוז אלא ברבע אחוז כמקובל. 

בהקשר הזה חשוב לשים לב לנתון תביעות האבטלה השבועיות שיתפרסם השבוע ביום חמישי כמדי שבוע. האם נתחיל כבר לראות את התיקון עליו מדבר ירדני? נראה שנתון מתחת 240 אלף ירגיע את השווקים. נתון גבוה מ-250 אלף עלול להלחיץ את השווקים יותר, ואולי לטרגר את הפד' לפעול מוקדם בצעד שעלול לשדר פאניקה. כעת ממוצע תחזיות הכלכלנים הוא לנתון של 245 אלף תביעות חדשות, נתון שאם יתממש לא אמור להשפיע בצורה קיצונית לכאן או לכאן.

ברבור לבן: תמחור גבוה - סקפטיות ביחס לבינה המלאכותית ודוחות ענקיות הטק

מלבד עוד כמה ברבורונים לבנים או חצי שחורים כמו המלחמה במזרח התיכון או חזרתה המפתיעה של המפלגה הדמוקרטית למרוץ לנשיאות לאחר שכמעט כבר השבענו את טראמפ לכהונה נוספת, הגורם המרכזי הנוסף לירידות הוא עונת הדוחות, ובמיוחד של ענקיות הטק.

המספרים עצמם דווקא לא רעים. החברות לפעמים מכות את התחזיות, לפעמים מפספסות במקצת, אך לא משהו דרמטי שאמור להשפיע בצורה כל כך קיצונית. ובכל זאת, על רקע התמחור הגבוה השוק כראה מצפה ליותר. אבל יותר מכך, וכפי שהרחבנו בשבוע שעבר, הפוקוס הוא על הבינה המלאכותית, המנוע העיקרי של העליות בחודשים האחרונים, ובעיקר על היכולת שלה לייצר רווחים. מה שמסתמן בינתיים הוא שהיא בעיקר מככבת בטור ההוצאות ומהווה משקולת רצינית על שורת הרווח, כשהחברות הגדולות מוציאות סכומי עתק על תשתיות, ואילו ההכנסות והרווחים לא נראים באופק. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טראמפ 07/08/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
    את פאוול בקדנציה הזו,יטען "הנגיד הזה טועה חדשות לבקרים"
  • 6.
    ניתוח מעולה ומחכים (ל"ת)
    מאיר ט. 06/08/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רון 06/08/2024 21:14
    הגב לתגובה זו
    כהרגלו עם כתבות עומק מדויקות ומחכימות.תודה, כיף לקרוא!
  • 4.
    נמאס כבר מכל היועצים וכל הפרשנים וכל הלשעברים...... (ל"ת)
    דן 06/08/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 06/08/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה דווח כי החוב האמרקאי מגיע לכמה עשרות טריליוני דולאר ,כאש מדברים על ברבור שחור האם חוב בגודל כזה לא יכול להיות ברבור שחור ? אני מבין שלארהב יש את הפריוילגיה להדפיס דולארים .
  • הבנת הנקרא 06/08/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
    לכן הוא יתואר כברבור לבן.
  • 2.
    אחלה כתבה תודה 06/08/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    בזכותך אני לומד כלכלה
  • 1.
    כתבה מחכימה ויפה (ל"ת)
    יולי 06/08/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

טסלה סיימה בשיא חדש, למונייד זינקה ב-8%; הנאסד״ק עלה ב-0.2%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

השווקים בוול סטריט סיימו את יום שלישי במגמה מעורבת, לאחר שפרסום נתוני תעסוקה הצביע על תמונה לא אחידה של שוק העבודה האמריקאי. המשקיעים ניסו לאזן בין עלייה במספר המשרות שנוספו בנובמבר לבין עלייה חדה בשיעור האבטלה, שהגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2021.

אחרי יום תנודתי במיוחד, מדד הנאסד״ק, המוטה לטכנולוגיה, עלה בכ־0.2%, בין היתר בעקבות עלייה במניית טסלה לשיא חדש על רקע התקדמות בפרויקט הרובוטקסי של החברה. מנגד, מדד S&P 500 ירד בכ־0.2%, ומדד דאו ג׳ונס איבד כ־0.6%, כאשר מניות של חברות תעשייה ופיננסים הכבידו על המסחר.

דו״ח התעסוקה הציג תמונה מעורבת. מספר המשרות במשק האמריקאי עלה בנובמבר ב־64 אלף בלבד, לאחר ירידה חדה באוקטובר, בין היתר על רקע צמצום בתעסוקה הפדרלית בעקבות השבתת הממשל. שיעור האבטלה עלה ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, אך כלכלנים מזהירים כי הנתונים מושפעים מגורמים חד־פעמיים ולכן אינם משקפים בהכרח שינוי מגמה ברור.

בפדרל ריזרב ובשוק ההון נוטים להתייחס לנתונים בזהירות. כלכלנים מציינים כי הנתונים האחרונים מספקים הצדקה להורדות הריבית שכבר בוצעו בעבר, אך אינם תומכים בהרחבה מוניטרית עמוקה יותר בטווח הקצר. ההערכה הרווחת היא שהבנק המרכזי יעדיף להמתין לנתוני דצמבר, שייחשבו אמינים יותר, לפני קבלת החלטות מדיניות נוספות.

נתונים נוספים מהכלכלה הריאלית מחזקים את תמונת הביניים. מכירות הקמעונאות בארה״ב נותרו כמעט ללא שינוי באוקטובר, כאשר הוצאות חזקות בכמה תחומים קוזזו בירידה במכירות רכב. במקביל, מחירי הנפט המשיכו לרדת לרמות של כ־55 דולר לחבית. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שמאטה אך אינה נשברת, תרחיש שמציב את השווקים במצב של המתנה זהירה להמשך הנתונים.