גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

מה צפוי בשווקים? ועל ברבור שחור וברבורים לבנים

מהו הקארי טרייד היפני שהפתיע את השווקים ודרבן את הירידות? האם יש חשש אמיתי למיתון בארצות הברית שידרבן את הפד' לחתוך את ריבית לפני הזמן? האם דוחות ענקיות הטק מצדיקים כניסה לשוק דובי? הדבר החשוב ביותר לזכור: פאניקה היא יועצת השקעות גרועה
גיא טל | (8)

שוק המניות: פאניקה היא יועצת השקעות גרועה

ב-19 באוקטובר 1987 קרס מדד הדאו ג'ונס ב-22.6% ביום אחד, במה שידוע כ"יום שני השחור" או "התיקון הגדול". אם השקעת באוסטרליה באותה תקופה ראית את כספך נחתך בקרוב ל-50% ביום אחד. האם אנחנו בפני תרחיש דומה?

 

לאחר תקופה ארוכה של עליות, לעיתים יש נטייה לשכוח שירידות שערים, לפעמים אפילו ירידות חדות, הן חלק טבעי ונורמלי ואפילו בריא מהתנהלות השווקים. הדבר הגרוע ביותר לעשות הוא להיכנס לפאניקה כשהמסכים אדומים. לקח לשוק שנתיים כדי לתקן את הירידה החדה של 1987 שהגיעה לאחר תקופה ארוכה של עליות מוגזמות. את הירידות של תקופת הקורונה לקח חודש אחד לתקן, והמיני תיקון שחווינו בחודש אפריל נסגר עם כמה ימי עליות במאי. זה לא אומר שתמיד יהיה כך. את הקריסה של 1929 לקח 25 שנה לסגור ושוק המניות היפני רק לאחרונה חזר לשיאים של שנות התשעים (לפני שקרס שוב השבוע). אין הבטחה שהתיקון הנוכחי יסתיים מהר, אבל יש לא מעט סיבות טובות לקוות לכך. כך או כך, השקעה במניות היא לטווח ארוך, ופאניקה היא יועצת ההשקעות הגרועה ביותר. 

אנחנו לא ב-1987 וגם לא קרובים לכך, אם כי ביפן הירידות מתחילות להזכיר את התיקון הגדול. מעניין שוורן באפט השקיע לאחרונה ביפן באסטרטגיה שמזכירה את הקארי טרייד היפני שמפיל את השווקים ושנתייחס אליו בהמשך. על כל פנים, כשמתרחשות ירידות בהיקף כזה כדי לנסות להבין מה הסיבות לכך, והאם יש סיבות טובות לדאוג.

שוק המניות: ברבור שחור אחד ולהקת ברבורים לבנים

המושג ברבור שחור בהקשר של עולם ההשקעות הוגדר על ידי הכלכלן נאסים טאלב כארוע חריג שקשה לצפות מראש, שמפתיע את השווקים ובדרך כלל גורם למפולת, להבדיל מ"ברבור לבן" - אירוע שניתן לחזותו מראש והוא חלק מההתנהלות הכלכלית הנורמלית. נראה שאפשר למצוא לכל הפחות שלושה גורמים מרכזיים לטלטלה האחרונה בשווקים - ברבור אחד שחור ושניים לבנים.

 

הברבור השחור - קארי טרייד היפני

קארי טרייד הוא מונח המתאר אסטרטגיית השקעה הכוללת לקיחת הלוואות בריבית נמוכה והשקעה בנכסים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. בדרך כלל הדבר כולל שימוש בהפרשי ריביות על מטבעות שונים. בשנים האחרונות המטבע שבו לווים בגלל הריבית הנמוכה הוא המטבע היפני, עם ריבית נמוכה ואפילו שלילית במשך שנים ארוכות. הריבית יוצאת הדופן הזו נקבעה במסגרת המאמצים הנואשים של הממשלה והבנק המרכזי של יפן לתמרץ את הכלכלה שהייתה שקועה בסטגנציה עמוקה שנים רבות.

משקיעים רבים ניצלו את הריבית הנמוכה באופן חריג, שהמשיכה להיות נמוכה גם כשהריביות בכל העולם החלו לטפס, לוו כספים במטבע היפני והשקיעו בנכסי סיכון עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. בראש ובראשונה בשוק המניות היפני (שנהנה גם מרכישות ממשלתיות), אבל גם בשלל נכסים במטבעות אחרים ונהנו גם מההיחלשות העקבית של הין מול המטבעות המרכזיים, ובעיקר הדולר, המשקיעים השקיעו בשלל נכסים, החל מאג"ח דרך מניות, כשהנאסד"ק וענקיות הטק מככבות, ועד ביטקוין ומטבעות קריפטו. טרייד שנראה כמו כסף על הרצפה. הבעיה היא שאין ארוחות חינם בשוק ההון, וכשלווים ולווים יש לזה מחיר, ומצבים לא טבעיים כמו ריבית שלילית גורמים גם נזקים בטווח הארוך.

אכן, בניגוד למגמה בעולם שהחל לאחרונה בהורדות ריבית, הבנק היפני החליט לפתע\ כנראה בצדק, שעכשיו הזמן דווקא להעלות את הריבית ולחסל את מדיניות הריבית השלילית במדינה. הסיבה לכך היא שהאינפלציה הצליחה לחדור את חומות האי היפני והחלה להשפיע על הכלכלה המקומית, בין השאר עקב ההיחלשות העקבית של המטבע היפני, שנגרמה גם על ידי אותו קארי טרייד. התוצאה היא שהמטבע היפני מזנק ומחסל את כדאיות ההשקעות של הקארי טרייד, ובנוסף לפתע ההלוויות הזולות כבר לא כל כך זולות, הבנקים מתחילים עם מרג'ין קאלס (דרישה להעמדת ערבויות נוספות להלוואות או הנזלת הנכסים כדי לשלם את ההלוואות), ומתחיל כדור שלג של מכירות בכל נכסי הסיכון. לפתע מתברר שההלוואות היפניות הזולות היו הרבה יותר רחבות היקף ומשמעותיות בשווקי ההון. מעל 200 אלף חשבונות ביטקוין הונזלו בימים האחרונים, הין מזנק, הבורסה ביפן רשמה את הירידה התלת יומית הגדולה בהיסטוריה, וגם בורסת ניו יורק מושפעת מסגירת הפוזיציות המאסיבית, שכן הסוחרים נאלצים להנזיל את האחזקות שם שנופחו על ידי ההלוואות היפניות זולות, וכך מתגלגל לו כדור השלג מהברבור השחור היפני שאף אחד, אפילו וורן באפט, לא ראה.

האם זו סיבה מספיקה להיכנס לפאניקה? כנראה שלא. הנזק בסופו של דבר מוגבל, ביצת מינוף היתר תתייבש, אמזון לא תפסיק למכור אינסוף מוצרים, גוגל תמשיך למכור פרסומות כמו לחמניות טריות, ואפל תמשוך למכור טלפונים בעשרות מיליארדי דולרים מדי רבעון. במוקדם או במאוחר, כנראה יותר מוקדם ממאוחר, הגורם הזה ימצה את עצמו, ולכל הפחות לבדו הוא לא יכול להצדיק שוק דובי לאורך זמן. הבעיה שהברבור השחור הזה הצטרף ללהקה של ברבורים לבנים, שאליהם יש להתייחס יותר ברצינות. 

ברבור לבן: הריבית הגבוהה פוגעת בכלכלה הריאלית

התחושה בשוק לאחר נתוני שוק העבודה שפורסמו בשבוע שעבר היא שהפד' שוב פספס את הטיימינג הנכון להתחיל בהורדות הריבית, כשם שהוא פספס את הטיימינג הנכון להתחיל להעלות אותה. הפד' אמור לשחק משחק עדין בין עצירת האינפלציה מצד אחד שדורשת ריבית גבוהה, לבין זהירות שלא לדכא את הכלכלה יותר מדי עם ריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי מן הצד השני. זהו משחק עדין מאד ואין כללים ברורים מתי לנטות לצד אחד ומתי לצד השני. טעות בטיימינג יכולה לגרום לנזק רב. ייתכן שהנזק הזה כבר נעשה, וייתכן שהוא ממשיך להצטבר, לאחר שגם בשבוע שעבר הפד' החליט להשאיר את הריבית על כנה פעם נוספת.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה שמעורר את החששות שהפעם משהו בכלכלה באמת נשבר הוא נתוני שוק העבודה, עד כה מבצר איתן של עוצמה כלכלית. החל מאמצע השבוע שעבר החלו להגיע נתונים שליליים משוק העבודה. סקר המשרות הפתוחות (JLOT) וסקר המשרות חדשות במגזר הלא חקלאי (ADP), היו חלשים אך עוד לא עוררו דאגות. אבל החל מיום חמישי עם נתוני תביעות האבטלה החדשות שהיו הרבה מעל הצפי החשש החל להתעורר. עד כה "חדשות רעות הן חדשות טובות" שכן החלשות שוק העבודה מקרבת את הורדת הריבית המיוחלת כל כך, אבל הנתון היה לא רק חלש, הוא היה מאד חלש. אם 240 אלף תביעות חדשות היה הרף אליו לא הגענו עד כה, ושנחשב ככזה שמסמן שוק חלש מדי, השבוע נרשמו 249 אלף תביעות חדשות, נתון גבוה מהרצוי, ונתון שאף אחד לא ציפה לו. אם זה לא הספיק הגיע יום שישי עם דוח התעסוקה הרשמי שפספס בכל הפרמטרים בצורה משמעותית. האבטלה הרבה מעל הצפי (4.3% לעומת 4.1%) יצירת משרות חלשה מאד בסקטור הפרטי ועליית שכר נמוכה מהצפי. התחושה בשוק היא שלא מדובר רק בדוח חלש, אלא שמשהו נשבר והריבית הגבוהה הופכת להרסנית.

באותו שבוע הפד' החליט להשאיר שוב את הריבית על כנה, אבל נתוני התעסוקה הם לא תוצאה של ההחלטה הזו, אלא של הקודמות. השפעת הריבית על הכלכלה מגיעה בשיהוי ולא באופן מיידי, כך שמתברר בדיעבד שכדי להשפיע על הנתונים של יולי הפד' היה צריך להוריד את ריבית כבר בהחלטה הקודמת, אם לא בזו שלפניה, וכעת מחכה עוד חודש וחצי עד ההחלטה הבאה. החשש הוא לתחילת כדור שלג גם בחזית הזו, הידרדרות שיהיה הרבה יותר קשה לעצור. הנתונים שפורסמו מכניסים את "חוק סאהם" לתוקף. החוק, הקרוי על שם הכלכלנית קלאודיה סאהם שניסחה אותו טוען שאם האבטלה עולה ביותר מחצי אחוז מהשפל השנתי זהו סימן למיתון. האבטלה כבר גבוהה ביותר מאחוז מהשפל השנתי. 

עד כמה חמורה הטעות של הפד'? במהלך מסיבות העיתונאים בחודשים האחרונים חזר פאוול כמה פעמים על האמירה שיותר קשה לתקן אינפלציה מאשר לתקן מיתון. כוונתו היא שבמקרה שמזהים חולשה בכלכלה אפשר להזריק נזילות (הרחבה כמותית) או להוריד ריבית בצורה מהירה ואגרסיבית. זו הסיבה שהחלו ספקלציות בשוק על הורדת ריבית בפגישה שלא מן המניין, או הורדות ריבית של חצי אחוז או אפילו שניים כאלו, מה שמתומחר כבר בחוזי הריבית בצורה כמעט מלאה.

קשה לי להאמין שהפד' ינקוט בצעד כל כך קיצוני שמשדר פאניקה ועלול להוות חרב פיפיות. המנדט של הפד' הוא לשמור על אינפלציה נמוכה ועל צמיחה כלכלית בריאה, לא לשמור על מחירי המניות, ולכן פאניקה בשוק המניות לא אמורה לגרום לו לשנות את מדיניותו. לא נראה שהנתונים הכלכליים אכן מצדיקים צעד כזה אגרסיבי. הצמיחה עדיין חזקה או לכל הפחות רחוקה מאד מהגדרה של מיתון. 4.3% זהו אחוז אבטלה נמוך בפרפסקטיבה היסטורית, ואף על פי שקרוב לוודאי שהוא עוד יטפס הוא צריך לטפס הרבה מאד כדי להיכנס לטריטוריה שבאמת צריכה להדאיג. בנוסף, נתון אחד לא קובע מגמה. הכלכלן אד ירדני טוען בבלוג שלו שהנתונים החלשים קשורים למזג האוויר של יולי, ושנראה תיקון כלפי מעלה. גם אם לא, אנחנו רחוקים ממצב של קטסטרופה בשוק התעסוקה. אפילו עקום התשואות חזר או עומד לחזור לנורמליות.

ההערכה שלי היא שהפד' אכן יוריד ריבית בקרוב, אבל אם לא תתרחש קסטסטרופה של ממש בנתונים השוטפים שזורמים מדי שבוע הוא יחכה לספטמבר, ולא יחתוך את הריבית בחצי אחוז אלא ברבע אחוז כמקובל. 

בהקשר הזה חשוב לשים לב לנתון תביעות האבטלה השבועיות שיתפרסם השבוע ביום חמישי כמדי שבוע. האם נתחיל כבר לראות את התיקון עליו מדבר ירדני? נראה שנתון מתחת 240 אלף ירגיע את השווקים. נתון גבוה מ-250 אלף עלול להלחיץ את השווקים יותר, ואולי לטרגר את הפד' לפעול מוקדם בצעד שעלול לשדר פאניקה. כעת ממוצע תחזיות הכלכלנים הוא לנתון של 245 אלף תביעות חדשות, נתון שאם יתממש לא אמור להשפיע בצורה קיצונית לכאן או לכאן.

ברבור לבן: תמחור גבוה - סקפטיות ביחס לבינה המלאכותית ודוחות ענקיות הטק

מלבד עוד כמה ברבורונים לבנים או חצי שחורים כמו המלחמה במזרח התיכון או חזרתה המפתיעה של המפלגה הדמוקרטית למרוץ לנשיאות לאחר שכמעט כבר השבענו את טראמפ לכהונה נוספת, הגורם המרכזי הנוסף לירידות הוא עונת הדוחות, ובמיוחד של ענקיות הטק.

המספרים עצמם דווקא לא רעים. החברות לפעמים מכות את התחזיות, לפעמים מפספסות במקצת, אך לא משהו דרמטי שאמור להשפיע בצורה כל כך קיצונית. ובכל זאת, על רקע התמחור הגבוה השוק כראה מצפה ליותר. אבל יותר מכך, וכפי שהרחבנו בשבוע שעבר, הפוקוס הוא על הבינה המלאכותית, המנוע העיקרי של העליות בחודשים האחרונים, ובעיקר על היכולת שלה לייצר רווחים. מה שמסתמן בינתיים הוא שהיא בעיקר מככבת בטור ההוצאות ומהווה משקולת רצינית על שורת הרווח, כשהחברות הגדולות מוציאות סכומי עתק על תשתיות, ואילו ההכנסות והרווחים לא נראים באופק. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טראמפ 07/08/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
    את פאוול בקדנציה הזו,יטען "הנגיד הזה טועה חדשות לבקרים"
  • 6.
    ניתוח מעולה ומחכים (ל"ת)
    מאיר ט. 06/08/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רון 06/08/2024 21:14
    הגב לתגובה זו
    כהרגלו עם כתבות עומק מדויקות ומחכימות.תודה, כיף לקרוא!
  • 4.
    נמאס כבר מכל היועצים וכל הפרשנים וכל הלשעברים...... (ל"ת)
    דן 06/08/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 06/08/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה דווח כי החוב האמרקאי מגיע לכמה עשרות טריליוני דולאר ,כאש מדברים על ברבור שחור האם חוב בגודל כזה לא יכול להיות ברבור שחור ? אני מבין שלארהב יש את הפריוילגיה להדפיס דולארים .
  • הבנת הנקרא 06/08/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
    לכן הוא יתואר כברבור לבן.
  • 2.
    אחלה כתבה תודה 06/08/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    בזכותך אני לומד כלכלה
  • 1.
    כתבה מחכימה ויפה (ל"ת)
    יולי 06/08/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כול מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.


כול מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מוביליי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכול ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה $421. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז $212) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ברונסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, כ"א מהן יהלום בפני עצמו? זה לא יסתדר בצורה הנוכחית אבל מיזוג בין החברות של מאסק זו פעולה חוקית אמנם אבל קשה ביותר לבצוע, תשאלו את ChatGPT ותבינו. "האדם היחיד שיידע איך לצאת מהבעיה שהוא עצמו יצר זה מאסק ולי אין שום ספק שהוא היחיד שגם יודע איך להשביע את רצון כול בעלי המניות", אמרה בהזדמנות המעריצה הגדולה קאתי ווד שלטענתה מניית TSLA תגיע ל-2200 דולרים אז נחיה ונראה. לסיום, הפרופסור Scott Galloway, שאני עוד זוכר אותו כאנליסט במורגן סטנלי בשנות ה-80 ושכיום הוא פרופסור לשיווק באוניברסיטת NYU, סופר מצליח ונואם חשוב, מסביר מדוע הוא לא ישקיע בהנפקה, "המודל העסקי של מאסק אינו טוב, הוא הופך את כלי התקשורת למרכזי תוכן קיצוניים וסנסציוניים..." ולכן אינו מתעניין בהשקעה בהנפקה ראשונה של SpaceX.