יגאל צמח קרן גשרים
צילום: יחצ

יגאל צמח: ‏"המשקיעים צריכים להיערך להופעתם של להקת ברבורים שחורים"

דור עצמון | (9)

יגאל צמח, מנכ"ל ובעלים משותף בקרן גשרים, התייחס במסגרת ועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח לסביבה הכלכלית המורכבת ואמר כי "תכיפות ותדירות האירועים שפוקדים את הכלכלה הגלובלית, החל מסכסוכים גיאופוליטיים, דרך שינויים מאקרו-כלכליים חדים וכלה במגפות ונזקי אקלים, משקפים את העידן החדש בעולם ההשקעות, במהלכו ריבוי מוקדי הסיכון והאיומים שאורבים, בין אם מקומיים או גלובליים, מעצבים מחדש את הדינמיקה בשווקים".

לדבריו, "הנחת העבודה שמשקיעים צריכים לאמץ לאור ההתפתחויות בשנים האחרונות הינה שהצפוי זה הלא-צפוי החדש. בעידן כזה תופעת הברבור שחור אינה נחשבת עוד נדירה ומוגבלת, אלא כזו שמחייבת היערכות להופעתם של להקת ברבורים שחורים, שעלולים להגיח מכל כיוון – וללא הכנה מראש. לשם כך, נדרשת חשיבה מחודשת על הקצאת הנכסים ואדפטציה לתיק ההשקעות, בשאיפה להרכיב פורטפוליו שמסוגל להתמודד עם קצב השינויים ולהניב תשואה ראויה בפרופיל הסיכון. עבור ציבור המשקיעים, השקעה בקרן חוב פרטית שאינה מונפקת או נסחרת בשוק הציבורי היא חלופה מקבילה לאיגרות חוב סחירות מבחינת יציבות התשואה ומידת החסינות מול כשלי אשראי".

רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, וליאור אלדר, סמנכ"לית פיתוח עסקי, ציינו: "השקעות בקרנות השקעה מהוות כבר זמן רב אפיק אטרקטיבי אשר המשקיעים המוסדיים מרבים להשתתף בו, זאת בשל מאפיינים ייחודיים שמאפשרים למשקיעים לרשום תשואות גבוהות ביחס לשווקים הסחירים, יחד עם הפחתת התנודתיות בתיק ההשקעות וגיוון מקורות ההשקעה בתיק".

אך עבור משקיעים שאינם מוסדיים השקעה בקרנות אלטרנטיביות נחשבה להשקעה מאתגרת לאור מאפיינים כגון חוסר נזילות, מבנים מורכבים, סף השקעה מינימלי גבוה והיצע מוגבל של קרנות ומנהלי קרנות המוכנים לאפשר כניסה של משקיעים לא מוסדיים אליהן. התקינה האירופאית שנכנסה לתוקף לפני מספר שנים משנה את התמונה בכך שהיא מאפשרת גם למשקיעים פרטיים גישה לאפיק שהיה שמור תמיד למשקיעים מוסדיים בלבד, ומאז אנחנו עדים לעליה עקבית בביקושים לאפיק הזה בקרב המשקיעים החוץ מוסדיים.

נטע דוד, מנכלית הראל פיננסים אלטרנטיב: "השנה האחרונה מחדדת את החשיבות של בחירת המוצרים והשותפים בהשקעות אלטרנטיביות והיא מזכירה לנו שיש מוצרים אלטרנטיביים מבתי השקעות שיודעים לספק דרך חכמה ומפוקחת לניהול השקעות כאלה. הראל פועלת במטרה לייצר אלטרנטיבה בהשקעות לא סחירות. בין השאר, היא הציגה פתרון השקעה שבו מאפשרת החברה למשקיעים מסווגים להשקיע בשיתוף עם הנוסטרו של הראל בפרויקטים בתחום הנדל״ן בישראל (הראל מגן ישראל) ובאמצעות זהות האינטרסים הזו מפחיתה סיכונים למשקיע".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלכס 04/04/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    כל כותב מלך.מסכן מי שמסתמך על הכתוב .ברבורים קשקשנים.הכל הפוך .אין חסינות לאף אחד .הגדולים לא מסוגלים על עצמם .משקיע קטן מלך.רק צריך מלכה חרדתית לידו.
  • 6.
    ליאור המלך 04/04/2024 10:33
    הגב לתגובה זו
    דווח.
  • 5.
    משמן הזוחלים 04/04/2024 07:14
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להציג נתונים מספריים שמגבים את הטענה הזו? שמן הנחשים שלי מגן מפני שימוש יתיר במלים. ועכשיו הוא במבצע לזמן מוגבל. אגב, הוא מומלץ במיוחד בתקופה זו, שבשונה מיתר ההיסטוריה, מתאפיינת ב״אי ודאות״ ו״תנודתיות בשווקים״ (כי פשוט מאז משבר הטילים בקובה הכל היה די יציב). השאירו פרטים ונציגה שלי תחזור אליכם עם הצעה.
  • 4.
    סתירה לוגית 03/04/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
    איזה סוג ברבור יגיע...לא כך ?
  • 3.
    לא מבין 03/04/2024 20:53
    הגב לתגובה זו
    נקרא את הכתבות שלכם
  • 2.
    סוחר שמני נחשים 03/04/2024 19:01
    הגב לתגובה זו
    ובמיוחד להזהר מברבורים שמנהלי השקעות אלטרנטיביות כמו אלה מחכים שייראו לרגע יותר בהירים כדי למכור אותם למשקיעים חובבניים במסווה של ״לשחק עם הגדולים״ ושאר טריקים זולים של משווקים, בלי שלאותם משקיעים יש דרך לאמוד את הסיכון והסיכוי וכל היתרון נמצא בצד של הבית...
  • מסכים אתך 100% (ל"ת)
    אכן 03/04/2024 20:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמוס 03/04/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    בשנים אחרונות הברבורים השחורים מופעים קצב מהיר יותר נפילת להיימן ברנדס משבר החובות באירופה יון כמעט הגיע לפשיטת רגל משבר הקורנה מלחמה באוקראינה במידה ומערב לא יעזור לאוקרניה פולין הבא בתור אצלנו נוסף ברבורים שחורים מלחמה ממשלה מוזרה גירעון בדרך 8 אחוז מעמד בין לאומי נמוך הברית אסטרטגית עם ארצות הברית לא בטוחה כבר
  • דבר עברית אולי נבין מה כתבת (ל"ת)
    וקטק 04/04/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.