במשך קרוב לשני עשורים, נכון לסוף המאה ה-20, היה המודיעין הישראלי טרוד בניסיונות להיכנס לראשו של נשיא סוריה חאפז אל-אסאד (אביו של הנשיא הנוכחי, בשאר). אינספור ניתוחים רצו במסדרונות חמ"ן, אמ"ן והמוסד בנוגע למה יכול להיות הצעד הבא שלו ברמת הגולן ובלבנון.

להיכנס לראשו של דיקטטור אכזרי שמקבל את ההחלטות לבד ואינו מתייעץ עם איש, היה קשה, מאד קשה. ולמה זה היה כ"כ חשוב? כי אם חאפז אל-אסאד היה קם יום אחד על צד שמאל, הוא היה יכול לומר לרמטכ"ל הסורי להזיז את הצבא אל רמת הגולן הסורי ולנסות לכבוש את הרמה הישראלית.

נכון, את הזזת הכוחות היינו רואים ועוד לפני זה היינו מיירטים את תשדורות התקשורת שלהם. אבל זה אילץ את ישראל כל שנה, במשך שנים רבות, לעמוד מול הערכת מצב שיתכן והקיץ תהיה מלחמה עם סוריה ולכן, ליתר ביטחון, יש להיערך בהתאם על כל ימי המילואים והעלויות הכרוכות בכך. כי כשמדובר באדם בודד בפסגה, שבסופו של דבר מקבל החלטות לבד - הכל יכול להיות.

מקרה כזה בדיוק קרה לאחרונה. דיקטטור בודד, אכזרי, שמקבל החלטות לבד ואינו באמת מתייעץ עם איש ולכן אינו צפוי וקשה מאד לדעת מה יהיה צעדו הבא. פוטין הצליח להפתיע בהחלטתו לתקוף את אוקראינה כמעט את כל המומחים. עכשיו תתהו - הרי הסי.איי.איי. ידע חודשים מראש והזהיר את מנהיגי אוקראינה ואת נאט"ו. אלא מה? פוטין היה יכול בכל נקודת זמן לעצור את תנועת הכוחות ולא לאפשר את כניסתם לאוקראינה. כלומר, יכול להיות שפוטין עצמו, עד בוקרו של אותו יום בו הסתכל על עצמו בראי והחליט לקבל את ההחלטה המוטעית בחייו, לא היה משוכנע שאכן זהו המהלך שיש לעשותו.

• אנבידיה נפלה ב-10%, האם זה הזמן לקנות? וגם על היום הקשה של עובדי אנבידיה
• סם אלטמן מחפש טריליונים במטרה להרחיב את תעשיית השבבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם היה מחליט ברגע האחרון שזה מסוכן מדי, הרי כל תנועת הכוחות האימתנית במסגרת התרגיל שהחל בבלארוס, היתה נעצרת באחת, חוזרת על עקבותיה ובהיסטוריה זה היה נרשם כתרגיל רוסי גדול וחריג, וזהו.

מלחמת השבבים - קדימון

"מלחמת השבבים" היא צרה עולמית שעוד תלווה אותנו לא מעט שנים. במידה ותתלקח, ההשלכות עלולות להיות כמו צונאמי על חופי כל הבורסות בעולם, שלא לדבר על פגיעה באינספור חברות ועסקים בעולם הריאלי.

במידה ונוצרת הסלמה בין ארה"ב לסין, שהופכת להתכתשות הכוללת מצור פיסי על טאיוואן, הפגיעה האנושה בשרשראות האספקה של השבבים, ככל הנראה המוצר החשוב ביותר שמיוצר כיום על ידי ועבור האנושות, תהיה משהו בלתי נמנע.

• מנכ"ל קוואלקום: "הבינה המלאכותית כנראה מוערכת בחסר"
• חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

לטובת מי שלא מעודכן: כ-50% מהשבבים בעולם וכ-80% מהשבבים המתקדמים, מיוצרים פיסית באי טאיוואן, המאוים תמידית ע"י הסינים. כל מכונית פשוטה מורכבת כיום ממאות שבבים ולמעשה הם נמצאים בכל מוצר טכנולוגי.

אם לא ניתן יהיה להשיג אותם, כי אין מספיק יצרנים אחרים, אז הכלכלה העולמית כמעט נעצרת. כדי להבין עד כמה מדובר בסיטואציה חמורה, מספיק להסתכל על תעשיית הרכב האמריקנית. היא חוותה הפסדים של 210 מיליארדי דולרים לאחר שהקורונה הביאה לצווארי בקבוק בשרשרת האספקה של שבבי הרכב. במקרה של סכסוך עם סין, הרס ייצור השבבים בטאיוואן פירושו לא סתם האטה או יצירת צוואר בקבוק - אלא עצירה פתאומית ומוחלטת של כמעט שני שלישים מהאספקה העולמית עבור התעשיות התלויות בה.

במשחק השחמט מול הסינים - ביידן מאיים בשח

כל המתיחות הזו קפצה מדרגה בעקבות מהלכים של ביידן בסוף 2022, שבמקרה זה הוא ממשיכו של טראמפ. אם יש אחידות דעים כלשהי בין דמוקרטים לרפובליקנים - זה בנושא סין והסכנות שהיא מציבה להגמוניה העולמית האמריקנית.

ארה"ב חוששת שעד 2030 סין תפתח בינה מלאכותית חזקה יותר ממה שיש להם. לשם כך סין זקוקה לשבבים מתקדמים, גם עבור מחשבי על, טילים בין-יבשתיים, ביג-דאטה ושירותי ענן.

עד כה סין השיגה את השבבים המתקדמים שנזקקה להם כמעט באופן בלעדי מטיוואן. כדי לנתק את התלות הזו, מנסים הסינים כבר שבע שנים להבטיח לעצמם אספקה שוטפת מקומית. הם השקיעו 80 מיליארדי דולרים בכך, אך נכשלו. זו היתה פגיעה קשה ביותר שמשבשת את התכניות שלהם בתחומי כלכלה וביטחון. ביידן תקע כעת את המסמר האחרון והוציא דירקטיבות שחוסמות מכירת שבבים מתקדמים לסין, מכל חברה הקשורה בעסקים עם ארה"ב (כלומר, כולן).

הדבר הזה הכניס את הסינים למצב בלתי נסבל, דחק אותם להיות עם הגב אל הקיר. ברור להם לחלוטין שהתחרות הטכנולוגית שהם פתחו בה מול ארה"ב חוטפת מכה קשה ביותר והתכנית להפוך לכוח המוביל בעולם מבחינה גיאופוליטית לא תצליח. במיוחד, כואב להם על ההקשרים הביטחוניים, אך גם על אלה הכלכליים.

כיבוש טאיוואן יכול אולי להיות מבחינתם פתרון. הסינים תמיד אמרו שהאי טאיוואן שלהם. הם בנו את הצי הצבאי הגדול בעולם לצורך חציית מיצר של 168 ק"מ בלבד המפריד בין חופי היבשת לחופי האי. מצד שני, ארה"ב ויפן התחייבו להגן עליה. המיצר הפך כבר לאזור של עימותים קטנים ונפיצים בין מטוסים וספינות סיניות לאמריקניות. וכפי שכבר הבנתם, במידה ותתחלנה פעולות אלימות - ייווצר מחסור עולמי חמור ביותר של שבבים מכל הסוגים.

מה עובר בראש של שי?

מאז סיום משטרו של מאו, המנהיגות הסינית לדורותיה לא היתה כה מונוליטית בהחלטותיה כמו זו בימי שי. מגמה זו מתגברת והולכת. המודיעין האמריקני טוען ששי מבודד עצמו יותר ויותר, מקיף עצמו בשנים האחרונות בעושי דברו ואומרי "הן". ממש הפתעה.

תהליך זה הוא הרי חלק מהוראות ספר המתכונים "איך להפוך לדיקטטור". הבעיה היא שכמו שדווח בזמנו על פוטין, אנשיו אומרים לו רק מה שהוא רוצה לשמוע. ואם זה אומר ששי חושב שכדאי לתקוף את טאיוואן, אנשיו יספקו לו תמונת עולם שתחזק את דעתו זו - ימזערו את הסיכונים וינפחו את התועלות. בדיוק באותה דרך בה הלך פוטין לפניו באוקראינה.

עכשיו יאמרו רבים, במידה רבה של צדק, ששי ראה את הטעויות של פוטין, למד מהן ולא יחזור על כך. אולי זה נכון. אך מצד שני על רוסיה לא היה באמת שום איום אמיתי מצד ארה"ב בפרט או המערב בכלל. במקרה של סין, האיום האמריקני הוא בעל השלכות אמיתיות וקשות ביותר.

הסינים מצויים במלכוד לא פשוט, אך עדיין - הלוגיקה של חוסר הכדאיות לתקוף את טאיוואן ברורה ביותר. הנה כמה נקודות מרכזיות לכך: ראשית, המהלך הצבאי הסיני נכשל. זה בהחלט יכול לקרות כפי שראינו באוקראינה אך מעבר לכך – מדובר בפלישה ימית ולא יבשתית. פלישה כזו מורכבת בהרבה מבחינה לוגיסטית וצבאית.

בכל מקרה, יהיה תוצר לוואי בדמות סנקציות מצד העולם המערבי ואלו תפגענה קשה ביותר בכלכלה הסינית המבוססת רבות על יבוא, עד כדי רעב המוני בסין עצמה. קיימים גם חששות מהסלמה קיצונית שעלולה להוביל למלחמה גרעינית בין המעצמות. ובתרחיש סביר ביותר - גם אם טאיוואן תיכבש, העם הטאיוואני ידאג להשאיר "אדמה חרוכה" ולחבל ולהרוס את המפעלים כך שגם הסינים לא ייהנו מהם.

מצד שני, בעיניים של שי, לתקיפת טאיוואן יש גם יתרונות. קודם כל, המהלך בהחלט יכול גם להצליח. הצבא הסיני הוא עצום, רב יכולות וטכנולוגיות, רב תחבולות וללא מורא. ההסתברות לתפוס ולהשתלט במהלך צבאי מהיר על מפעלי שבבים מרכזיים בטאיוואן, מבלי לפגוע בהם תוך כדי הלחימה - לא ניתן להוציא אותה מכלל חשבון.

המהנדסים הטאיוואנים לא ישתפו פעולה? יש מספיק דרכים לאלץ אותם. אולי האמריקנים יקבלו ברגע האחרון רגליים קרות ולא יבואו לעזרתה? הסיכוי לכך נמוך אך לא אפסי. במקרה כזה מזימתם של הסינים יכולה בהחלט להצליח.

יתירה מזו, אם שי מצוי בקשיים מבית עקב חוסר שביעות רצון של עמו ממה שקרה בקורונה בפרט ובכלכלה הסינית בכלל, מה יותר טוב לו מאשר לתופף על התופים הפטריוטיים ולהסב את תשומת הלב אל החזית מול טאיוואן?

אפשרות אחרת היא שזה לא יקרה כעת, אך שי יאלץ בעתיד לעשות זאת במצב בו יחשוש שסין תקרוס מבפנים, בעקבות בועת הנדל"ן הגדולה בהיסטוריה, בועת האשראי הגדולה בהיסטוריה, שחיתות ממסדית בהיקפים חסרי תקדים או אפילו בעקבות אסון טבע שיפגע קשות בחלקים נרחבים של המדינה. חשיבה מסוג אחר לגמרי יכולה להיות "תמות נפשי עם פלישתים" - אם לסין לא יהיו שבבים אז גם לעולם המערבי לא יהיו שבבים וחיסול טאיוואן יבטיח זאת.

אז מה יהיה?

כאשר משקללים את כל האופציות זה נשמע לא לוגי מבחינת שי, כי הסינים בכל מקרה יפסידו.

חשוב לזכור, אין מדובר בדמוקרטיות והלוגיקה המערבית לא בהכרח תופסת. אם הרוסים מוכנים וכבר הקריבו מעל 100 אלף חיילים באוקראינה, הסינים מוכנים אולי להקריב גם מיליון. עובדתית, מי שהקשיב לנאום ההכתרה של שי, בקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, היה שומע איום יותר ממרומז.

"בתגובה לפעילויות בדלניות שמטרתן 'עצמאות טאיוואן' ופרובוקציות גסות של התערבות חיצונית בענייני טאיוואן, נלחמנו בנחישות נגד הבדלנות והתמודדנו עם התערבות", אמר. "הוכחנו את נחישותנו ויכולתנו לשמור על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סין ולהתנגד ל'עצמאות טאיוואן'. חיזקנו את היוזמה האסטרטגית שלנו לאיחודה המלא של סין ולמחויבות מאוחדת לעקרון סין אחת בתוך הקהילה הבינלאומית... נמשיך לשאוף לאיחוד מחודש בשלום, בכנות הגדולה ביותר ובמאמץ מירבי, אך לעולם לא נבטיח לוותר על השימוש בכוח, ואנו שומרים לעצמנו את האפשרות לנקוט בכל האמצעים הנדרשים".

רוב האנליסטים מסכימים שהתרחיש ששי מעלה, לתקוף את טאיוואן, הוא בעל סבירות נמוכה. מצד שני, אמרו את אותו דבר על פוטין.

* הכותב, ד"ר אדם רויטר, הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"