ניר זוהר וויקס
צילום: אלן צצקין, וויקס

סטארבורד הרוויחה 40% בוויקס והחליטה לממש - מה אפשר ללמוד מזה?

תומר אמן | (3)

רווח של 40% בשלושה-ארבעה חודשים זה נהדר. גם אם אתה משקיע שמאמין בחברה ובמניה, סיכוי טוב שתחליט לממש חלק מההחזקה. זה מה שהחליטה קרן סטארבורד בקשר להחזקה שלה בוויקס. הקרן האקטיביסטית מכרה 2.4% מחברת וויקס ונותרה עם 6.6%. עדיין החזקה נאה, אבל המכירה מעידה על מה שמנהלי הקרן כבר חושבים על המחיר – הם אולי עדיין מאמינים בחברה ובמניה, אבל לדעתם זה כבר לא זול.

מחיר המכירה היה כ-90 דולר והקרן נפגשה עם מעל 100 מיליון דולר. סטארבורד התחילה לאסוף מניות בוויקס ברמה של 60 דולר ורכשה בסה"כ קרוב ל-10% לפי מחיר של כ-65 דולר. מאז זינקה המניה, גם בשל היותה של סטארבורד משקיעה בחברה. משקיעים הולכים אחרי הקרון שנחשבת לאקטיביסטית ומכריחה את הנהלת החברה לפעול לטובת בעלי המניות. בוויקס למשל, הקרן לחצה על פיטורים נרחבים ורה ארגון מקיף. וויקס פיטרה עובקים, אך לא בטוח שזה מספיק. כך או אחרת, הכוונה על הרבה ארגון, לצמד ההחזקה של סטארבורד דחפו את המניה מעלה.

קרן ההשקעות סטארבורד, מוחזקת על ידי האקטיביסט ג'פרי סמית', שלאחרונה פעל להגדלת נתח שוק בשלוש חברות -  וויקס ,  SPLUNK ו- SALESFORCE .  סמית' אומנם ציין שהחברות האלו מרשימות ושהוא מאמין שרה ארגון יחזיר אותן לפסי צמיחה ורווחים, אבל הוא כמובן לא התחייב שלא למכור. בסופו של דבר הוא רוצה לייצר תשואה וכמה שיותר מהר ככה יותר טוב.

סטארבורד היא אחת מהקרנות הפעילות ביותר בתחום ההשקעה האקטיבית, והיא זכתה להצלחה גדולה בשנים האחרונות, בעיקר על ידי הכנסה של דירקטורים חדשים אל תוך החברות בהן היא משקיעה, כאשר לרוב אלו עוזרים לקחת את החברה לכיוון הנכון.

 

התוכניות לגבי וויקס שבינתיים לא השתנו (אל תתפלאו אם סטארבורד תחזור לרכוש אם המחיר של וויקס ירד וגם אל תתפלאו אם היא תמכור במחירם דומים למחיר המכירה בעסקה האחרונה) היו לקיצוץ בעליות, כאשר להערכת מנהלי הקרן, אם החברה אכן תרצה להגיע לסך FCF של מעל ל-20% וזאת עד שנת 2025 כפי שמציינים מנהליה היא צריכה לעשות פיטורים בהיקף נרחב יותר.

 

 

וויקס המפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט, דיווחה ברבעון השלישי על הכנסות של 345.8 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-343.33 מיליון דולר, ועליה של 7.8% לעומת 320.8 מיליון דולר אשתקד. החברה רשמה שיפור משמעותי בפעילות והצליחה להפתיע את השוק עם מעבר לרווח (על בסיס Non-GAAP). הרווח המתואם עמד על 3.6 מיליון דולר שהם 6 סנט למניה, בעוד האנליסטים צפו הפסד של 9 סנט למניה. תזרים המזומנים החופשי לרבעון השלישי של 2022 עמד על 4.6 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי על בסיס non-GAAP היה 65%. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יגאל 07/12/2022 11:47
    הגב לתגובה זו
    העלוקות דורשות קיצוץ עלויות כדי ליצור רווח זמני מלאכותי ולמכור.ויקס תמות.אז מה? זה לא מענין את העלוקות,!
  • 2.
    סס 07/12/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
    לא למכור אחרי 40% רווח זה טמטום וזה לא אומר שלא תקנה שוב. תחזור לעשות שיעורי בית ילדון. זה מביך..
  • 1.
    זה הביזנס, צריך לדעת מתי לקנות ומתי למכור, ולדוגמא פימי (ל"ת)
    מר בין 06/12/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.