אילון מאסק מנכל טסלה
צילום: צילום מסך, מתוך דוחות החברה

טסלה מאיצה את תוכנית גיוס העובדים; הכל למען השגת המטרה

ביוני האחרון מאסק אמר שיש לו הרגשה רעה לגבי הכלכלה, והחליט להפסיק לגייס עובדים ובנוסף, לפטר 10% מכח האדם של החברה - נראה שזה לא מה שקורה כעת, כשטסלה מאיצה ב-50% את גיוס העובדים
עומר רוסו | (2)

אז כן, טסלה מאז יוני עשתה כמה סיבובים של פיטורים, אך נראה שעכשיו היא מחזירה את קצב גיוס העובדים הגבוה לשגרה. להזכירכם, לטסלה מטרה מהותית להשיג עד סוף השנה, לפי הבטחותיו של מאסק, מסירות של 1.4 מיליון רכבי טסלה. האם היא מסוגלת למסור 489 אלף כלי רכב ברבעון הרביעי? זה יהיה מאתגר מאוד. זה אומר שהיא צריכה למסור 42% יותר כלי רכב ברבעון הרביעי מאשר השיא של הרבעון השלישי שהסתיים זה עתה. 

בעקבות זאת, נראה שמאסק וטסלה מאיצים את גיוסי המשרות בטסלה

כמות המשרות הפתוחות באתר טסלה זינקו ב-50% מאז סבב הפיטורים האחרון. ביוני האחרון מאסק אמר שיש לו ״הרגשה רעה לגבי הכלכלה״, והחליט להפסיק לגייס עובדים, ובנוסף, לפטר 10% מכח האדם של החברה, אך נראה שזה לא נמשך זמן רב. המנכ״ל נתן סיבות שונות לפיטורים, אחת מהסיבות היא חוסר היעילות של עובדים אשר נמצאים זמן רב בחברה.

הפסקת הגיוס הייתה מדאיגה, כיוון שלטסלה יש מספר מפעלים ותוכניות שצומחות במהירות, והיא צריכה לאייש אותם בעובדים רבים, במיוחד שיש לחברה מטרה מרכזית ״מעל הראש״.

באתר טסלה כעת ישנם יותר מ-6,900 משרות פתוחות (לא כולל המשרות הפתוחות בסין), עלייה של 50% מאז יוני האחרון, זאת בהשוואה לשיא של 2022 שהיה במאי, שם מספר המשרות הפתוחות עמדו על 7,400. לטסלה נכון לעכשיו, יש כ-100 אלף עובדים. 

המשרות שטסלה פרסמה הכי הרבה הן משרות בתחום ההנדסה וטכנולוגיית מידע, שירות רכב וייצור כמובן. טסלה תמיד מחפשת לגייס מהנדסים נוספים שיאיישו את המפעלים שלה. ייצור הוא תמיד קטגוריה מובילה כאשר יצרנית הרכב מאיישת מפעלים חדשים כמו גיגה ברלין ואוסטין. באם מדברים על שירות לרכב, מאסק הודיע על מאמץ משמעותי לשפר את השירות, במיוחד בצפון אמריקה, ולהפחית את זמני ההמתנה.

המשך הגיוסים של טסלה מגיעים על רקע חשש מהאטה כלכלית ומיתון במהלך השנה הבאה. מן סוג של מהלך הופכי לנורמה, כאשר חברות רבות מתכננות פיטורים והפסקת גיוסים, בשביל להכין את עצמן טוב יותר למשבר בכלכלה האמריקאית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משבר אנרגיה מעצים. את טסלה (ל"ת)
    לילי 18/10/2022 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנחם 18/10/2022 06:28
    הגב לתגובה זו
    שום כלום טסלה נפוחה כמו בלון מכפיל רווח מטורף החברה ליפני הפסדים גדולים לא שווה יותר מ 140 דולר למנייה שהיה בהצלחה כול אחד יעשה לפי מחשבותיו הנל אינו יועץ או ממליץ
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.