ביומד
צילום: iStock

דז'ה וו לבחירות ב-2016? סוגיית מחירי התרופות חוזרת לכותרות

מחירי התרופות הגבוהים עמדו במרכז העימות הראשוני השבוע במחנה הדמוקרטי. אליבזת וורן טענה כי היא "תוריד את מחיר האינסולין" ביום הראשון שלה בתפקיד. במקביל, מנהלי החברות מנסים להרגיע את המצב

עמית נעם טל | (1)

לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016, סקטור התרופות הציג תשואות חסר בולטת במיוחד לנוכח הדיונים סביב מחירי התרופות בארה"ב בין 2 המתמודדים המובילים. האיום הוסר זמן קצר לאחר הבחירות, כאשר התברר כי תוכניותיו בפועל של הנשיא היו רחוקות מאוד מהדברים שאמר במהלך המירוץ לנשיאות. לקראת הבחירות הקרובות, נראה כי הסוגייה צפויה לחזור לכותרות. 

במהלך עימות ראשוני שנערך בשבוע האחרון בין המועמדים במפלגה הדמוקרטית, סוגיית מחירי התרופות בארה"ב הייתה במוקד. אליבזת וורן טענה כי היא "תוריד את מחיר האינסולין" ביום הראשון שלה בתפקיד, ואז תתחיל הממשלה הממשלה לייצר תרופות מרשם משלה כדי להתמודד עם יצרני התרופות הפרטיים.

המועמד ברני סנדרס האשים מצידו את חברות התרופות וחברות הביטוח ב"תאוות בצע ושחיתות", והוסיף כי התוכנית שלו Medicare for All מקבלת את ברכת התעשייה. 

העימות במחנה הדמוקרטי לא נעלם מעיניי מנהלי חברות התרופות, שהיו במקביל בכנס השנתי בתחום הבריאות של ג'יי י מורגן. לפי התגובות, נראה כי מנהלי החברות מנסים בינתיים בעיקר להרגיע את הרוחות: מצד אחד הם מסכימים כי הצרכנים משלמים יותר מידי על תרופות, אך במקביל  טוענים כי האחראים לכך הם חברות הביטוח. 

מייק מייסון לדוגמא, סגן נשיא בכיר בחברת איליי לילי (סימול:LLY) טען בכנס כי "המערכת התפתחה כמו עץ שגדל בלי לגזום אותו. לא היית מעצב מערכת שקובעת כי אם יש לך מחלה כרונית, אתה הולך לשלם הרבה מהכיס". במקביל, הודיעה החברה על הרחבה של קו הגרסאות הגנריות שלה למוצר האינסולין הנמכר ביותר, הנקרא Humalog. המוצרים החדשים הם חלק ממאמץ להפחית עלויות עבור אנשים בתכניות בריאות ממשלתיות. מהחברה נמסר כי יותר מ -95% מהאנשים הלוקים בהומלוג משלמים פחות מ- 100 דולר לחודש עבור התרופה.

מנגד, היום מספר חברות שהביעו פחות התלהבות מהשיח במפלגה הדמורקטית. מנכ"ל חברת Incyte  (סימול:INCY) טען כי הרעיון של הנשיא טראמפ בעבר להביא את מחירי התרופות בארה"ב למחיר במדינות אחרות הוא מוזר. "אז יש לך רעיון מוזר לחלוטין להשתמש במחירים ממקומות אחרים בעולם, במטבעות שונים. החלק הזה, לדעתי, הוא באמת משהו שהמשקיעים בתעשייה  ושפעו מאוד, והוא פוגע מאוד בנכונות להשקיע לטווח הארוך כדי להשיג חדשנות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דרור 17/01/2020 07:35
    הגב לתגובה זו
    יש להם הרבה מה ללמוד מסופרפארם ישראל . יקרים בעשרות ומאות אחוזים במוצרים דומים וזהים בהשוואה לחו"ל . חזירים . אני לא נכנס אליהם .
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.