טראמפ רוצה להכפיל את המסים לזרים: האם מלחמת מסים בדרך?
הנשיא טראמפ מאיים בפעולה דרמטית נגד מדינות שפוגעות בחברות אמריקאיות. המהלך יכול לשנות את יחסי הכלכלה העולמיים וליצור מהומה גלובלית, אבל סביר שזה בעיקר איום לקראת פתיחת מו"מ שיכול להיות ממושך, אבל להיסגר במתווה שיוסכם על ידי הצדדים
הכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה שאלות רבות בנוגע לפער בין הצהרותיו לבין מעשיו. האם הוא באמת מתכוון לפתוח במלחמת מכסים? האם הוא באמת מתכוון לסיים את המלחמות בעולם, האם הוא נחוש לחסל את האיום הגרעיני של איראן?
טראמפ בקדנציה הקודמת בעיקר דיבר, אבל הוא גם עשה כשהדיבורים האלו, חייבים להודות, עזרו. כשנשיא ארה"ב מדבר, יש לזה אפקט והשפעה. המדינות מולו מבינות שהן צריכות לתת משהו בתמורה. זה סוג של תחילת משא ומתן, אבל האיומים האלו הם לא רק מהשפה החוצה, יש גם מעשים וכולם זוכרים את מלחמת הסחר בתקופתו בין סין לארה"ב. הוא ככל הנראה יחזור לשם, אבל לא סביר שזה יהיה דרמה ענקית כמו שמתבטאת עכשיו באמירות שלו. סביר יותר ששני הצדדים יסכימו על מתווה מסוים כשבדרך הם יזעזעו את השווקים באיומים, בהטלת מכסים על תחומים מסוימים, אך לא נראה שישברו את הכלים.
עניין נוסף שהוא מאוד קריטי לטראמפ הוא המסים. המס בארה"ב למשקיעים זרים נוח באופן יחסי וטראמפ רוצה יותר גם מהם. החשש הוא שתתפתח מלחמת מסים.
מה זה בעצם מלחמת מסים?
כשמדברים על "מלחמת מסים", הכוונה היא למצב שבו מדינות מתחילות להעלות מסים אחת נגד השנייה בתגובה למהלכים כלכליים או מדיניים. זה בדרך כלל קורה כאשר מדינה מרגישה שמדינות אחרות מטילות מסים שפוגעים בה או באזרחיה, ואז היא מחליטה להחזיר מלחמה.
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, מלחמת מסים משפיעה על עסקים, השקעות, ואפילו מחירים לצרכן. לדוגמה, אם ארה"ב תחליט להעלות את שיעורי המס על חברות זרות, מדינות אחרות, כמו צרפת או קנדה, יכולות בתגובה להעלות את המסים על חברות אמריקאיות. המאבק הזה יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר לעסקים, לירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות, ולעתים גם לעלייה במחירים לצרכנים.
טראמפ והמסים: איך זה התחיל?
המהלך של טראמפ קשור בעיקר לסעיף 891, חוק אמריקאי ישן משנות ה-30, שנותן לנשיא סמכות להכפיל מסים לזרים במדינה. הרעיון פשוט: אם מדינה מסוימת מטילה מסים כבדים ולא הוגנים על חברות או אזרחים אמריקאים, ארה"ב יכולה להחזיר לה באותו המטבע.
אבל למה עכשיו? טראמפ מתמקד במיוחד במיסוי שמוטל על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה, כמו אפל, גוגל ואמזון. מדינות כמו צרפת ואיטליה התחילו בשנים האחרונות להטיל "מס דיגיטלי" שמבוסס על ההכנסות שלהן במדינה, במקום על הרווחים המדווחים שלהן. טראמפ טוען שזה פוגע בעסקים אמריקאים ופוגע גם בכלכלת ארה"ב.
- מטא רוכשת את Limitless, המפתחת מוצרי AI לבישים
- הניו יורק טיימס תובע את פרפלקסיטי: על זכויות היוצרים בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
למה המהלך של טראמפ חשוב?
המטרה של טראמפ ברורה: להגן על החברות האמריקאיות ולהראות לעולם שארה"ב לא תסכים להיות "שק החבטות" של הכלכלה הגלובלית. אבל התוצאות של מהלך כזה יכולות להיות רחבות הרבה יותר. אם מדינות יגיבו במהלך נגד, זה עלול לשבש את כללי המשחק של הכלכלה הגלובלית.
המספרים גם מספרים את הסיפור: חברות כמו אפל וגוגל ייצרו יחד הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר באירופה בשנה החולפת, ונדרשו לשלם מסים של מיליארדי דולרים, יותר מפי שניים ממה ששילמו בעבר. בארה"ב עצמה, המס הפדרלי על חברות עומד על 21%, בעוד שמסים דיגיטליים באירופה הגיעו לשיעורים של 25%-30% מההכנסות. מדובר בנטל עצום עבור החברות.
מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?
אם באמת נראה מלחמת מסים גלובלית, זה לא יפגע רק בענקיות הטכנולוגיה, אלא גם במדינות עצמן. שיבוש כזה עלול לפגוע בהשקעות בינלאומיות, להקטין את הצמיחה הכלכלית ולהכביד על עסקים קטנים ובינוניים שמתנהלים במודל גלובלי.
מלחמת מסים גם יוצרת אי ודאות בשווקים. אם חברות יתחילו לשלם מסים גבוהים יותר במדינות זרות, זה יכול להוביל להורדת השקעות במדינות האלה, לירידה במשרות ולעלייה בעלויות. גם הצרכנים עשויים להרגיש את זה בכיס, עם מחירים גבוהים יותר על מוצרים ושירותים.
נכון לעכשיו, המהלך של טראמפ הוא בעיקר איום, אבל הוא עלול להפוך למציאות אם מדינות אחרות לא יגיבו לשביעות רצונה של ארה"ב. חברות אמריקאיות כמו גוגל ומטא, שכבר סופגות מסים כבדים באירופה, עשויות להיות הראשונות ליהנות ממהלך כזה, אבל זה יכול להוביל להסלמה מצד מדינות אחרות. בסופו של דבר, התוצאה של מהלך כזה תהיה תלויה בשאלה אם העולם יבחר לשתף פעולה או להיכנס לעימות. במילים פשוטות: מדובר בהחלטה קריטית שעשויה לקבוע את כיוון הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, אך כמו תמיד, זה עשוי להיות סוג של מו"מ מתמשך עם מתווה שיביא להסכמה של שני הצדדים. זה כנראה מה שטראמפ רוצה. לפתוח את המו"מ בעמדת חוזק ולהגיע בסוף לפשרה שתהיה מקובלת עליו.
- 1.טראמפ 23/01/2025 09:15הגב לתגובה זוהם הודו שביטול ההסכם של שני חכמי החלם טראמפ וביבי עזר להם להתקדם לפצצה. מה יש לצפות מאחד שהוא נגד אנרגיה ירוקה ורוצה להחריב את העולם
פוליריזון רשתות חברתיותהישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה
חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -9.66% , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.
פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.
במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.
בדרך לייצור תעשייתי
ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.
וול סטריט השוק האמריקאיאינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שלחה גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חזר למגמת ירידה והזהב חזר לעלות; מטא משנה כיוון מהמטאוורס לעבר ה-AI הלביש; מה קרה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת ועל בסיס מה נפלה סנטינל וואן?
וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני, כשה-S&P500 ננעל בעליה של 0.2%, הדאו גם הוא עלה 0.2% ואילו הנאסד"ק עלה 0.3%.
אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%.
מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים.
וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת.
בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי
כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- נעילה חיובית בוול-סטריט; טסלה קפצה ב-4%, וויקס ומארוול זינקו ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות
