דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

טראמפ רוצה להכפיל את המסים לזרים: האם מלחמת מסים בדרך?

הנשיא טראמפ מאיים בפעולה דרמטית נגד מדינות שפוגעות בחברות אמריקאיות. המהלך יכול לשנות את יחסי הכלכלה העולמיים וליצור מהומה גלובלית, אבל סביר שזה בעיקר איום לקראת פתיחת מו"מ שיכול להיות ממושך, אבל להיסגר במתווה שיוסכם על ידי הצדדים

חיים בן הקון | (1)
נושאים בכתבה מסים דונלד טראמפ

הכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה שאלות רבות בנוגע לפער בין הצהרותיו לבין מעשיו. האם הוא באמת מתכוון לפתוח במלחמת מכסים? האם הוא באמת מתכוון לסיים את המלחמות בעולם, האם הוא נחוש לחסל את האיום הגרעיני של איראן? 

טראמפ בקדנציה הקודמת בעיקר דיבר, אבל הוא גם עשה כשהדיבורים האלו, חייבים להודות, עזרו. כשנשיא ארה"ב מדבר, יש לזה אפקט והשפעה. המדינות מולו מבינות שהן צריכות לתת משהו בתמורה. זה סוג של תחילת משא ומתן, אבל האיומים האלו הם לא רק מהשפה החוצה, יש גם מעשים וכולם זוכרים את מלחמת הסחר בתקופתו בין סין לארה"ב. הוא ככל הנראה יחזור לשם, אבל לא סביר שזה יהיה דרמה ענקית כמו שמתבטאת עכשיו באמירות שלו. סביר יותר ששני הצדדים יסכימו על מתווה מסוים כשבדרך הם יזעזעו את השווקים באיומים, בהטלת מכסים על תחומים מסוימים, אך לא נראה שישברו את הכלים.

  עניין נוסף שהוא מאוד קריטי לטראמפ הוא המסים. המס בארה"ב למשקיעים זרים נוח באופן יחסי וטראמפ רוצה יותר גם מהם. החשש הוא שתתפתח מלחמת מסים.



מה זה בעצם מלחמת מסים?


כשמדברים על "מלחמת מסים", הכוונה היא למצב שבו מדינות מתחילות להעלות מסים אחת נגד השנייה בתגובה למהלכים כלכליים או מדיניים. זה בדרך כלל קורה כאשר מדינה מרגישה שמדינות אחרות מטילות מסים שפוגעים בה או באזרחיה, ואז היא מחליטה להחזיר מלחמה.

בפועל, מלחמת מסים משפיעה על עסקים, השקעות, ואפילו מחירים לצרכן. לדוגמה, אם ארה"ב תחליט להעלות את שיעורי המס על חברות זרות, מדינות אחרות, כמו צרפת או קנדה, יכולות בתגובה להעלות את המסים על חברות אמריקאיות. המאבק הזה יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר לעסקים, לירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות, ולעתים גם לעלייה במחירים לצרכנים.



טראמפ והמסים: איך זה התחיל?


המהלך של טראמפ קשור בעיקר לסעיף 891, חוק אמריקאי ישן משנות ה-30, שנותן לנשיא סמכות להכפיל מסים לזרים במדינה. הרעיון פשוט: אם מדינה מסוימת מטילה מסים כבדים ולא הוגנים על חברות או אזרחים אמריקאים, ארה"ב יכולה להחזיר לה באותו המטבע.

אבל למה עכשיו? טראמפ מתמקד במיוחד במיסוי שמוטל על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה, כמו אפל, גוגל ואמזון. מדינות כמו צרפת ואיטליה התחילו בשנים האחרונות להטיל "מס דיגיטלי" שמבוסס על ההכנסות שלהן במדינה, במקום על הרווחים המדווחים שלהן. טראמפ טוען שזה פוגע בעסקים אמריקאים ופוגע גם בכלכלת ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"



למה המהלך של טראמפ חשוב?


המטרה של טראמפ ברורה: להגן על החברות האמריקאיות ולהראות לעולם שארה"ב לא תסכים להיות "שק החבטות" של הכלכלה הגלובלית. אבל התוצאות של מהלך כזה יכולות להיות רחבות הרבה יותר. אם מדינות יגיבו במהלך נגד, זה עלול לשבש את כללי המשחק של הכלכלה הגלובלית.

המספרים גם מספרים את הסיפור: חברות כמו אפל וגוגל ייצרו יחד הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר באירופה בשנה החולפת, ונדרשו לשלם מסים של מיליארדי דולרים, יותר מפי שניים ממה ששילמו בעבר. בארה"ב עצמה, המס הפדרלי על חברות עומד על 21%, בעוד שמסים דיגיטליים באירופה הגיעו לשיעורים של 25%-30% מההכנסות. מדובר בנטל עצום עבור החברות.




מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?


אם באמת נראה מלחמת מסים גלובלית, זה לא יפגע רק בענקיות הטכנולוגיה, אלא גם במדינות עצמן. שיבוש כזה עלול לפגוע בהשקעות בינלאומיות, להקטין את הצמיחה הכלכלית ולהכביד על עסקים קטנים ובינוניים שמתנהלים במודל גלובלי.

מלחמת מסים גם יוצרת אי ודאות בשווקים. אם חברות יתחילו לשלם מסים גבוהים יותר במדינות זרות, זה יכול להוביל להורדת השקעות במדינות האלה, לירידה במשרות ולעלייה בעלויות. גם הצרכנים עשויים להרגיש את זה בכיס, עם מחירים גבוהים יותר על מוצרים ושירותים.

נכון לעכשיו, המהלך של טראמפ הוא בעיקר איום, אבל הוא עלול להפוך למציאות אם מדינות אחרות לא יגיבו לשביעות רצונה של ארה"ב. חברות אמריקאיות כמו גוגל ומטא, שכבר סופגות מסים כבדים באירופה, עשויות להיות הראשונות ליהנות ממהלך כזה, אבל זה יכול להוביל להסלמה מצד מדינות אחרות. בסופו של דבר, התוצאה של מהלך כזה תהיה תלויה בשאלה אם העולם יבחר לשתף פעולה או להיכנס לעימות. במילים פשוטות: מדובר בהחלטה קריטית שעשויה לקבוע את כיוון הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, אך כמו תמיד, זה עשוי להיות סוג של מו"מ מתמשך עם מתווה שיביא להסכמה של שני הצדדים. זה כנראה מה שטראמפ רוצה. לפתוח את המו"מ בעמדת חוזק ולהגיע בסוף לפשרה שתהיה מקובלת עליו.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טראמפ 23/01/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
    הם הודו שביטול ההסכם של שני חכמי החלם טראמפ וביבי עזר להם להתקדם לפצצה. מה יש לצפות מאחד שהוא נגד אנרגיה ירוקה ורוצה להחריב את העולם
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אורקל
צילום: טוויטר
דוחות

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%

החברה מציגה צמיחה חדה בפעילות הענן, זינוק של מאות אחוזים בהתחייבויות העתידיות ורווחיות משופרת, לצד מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים" ושילוב מעמיק של יכולות AI במוצריה
אדיר בן עמי |

חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67%  דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.


תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.


אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.


מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.


המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.


אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.