טראמפ רוצה להכפיל את המסים לזרים: האם מלחמת מסים בדרך?
הנשיא טראמפ מאיים בפעולה דרמטית נגד מדינות שפוגעות בחברות אמריקאיות. המהלך יכול לשנות את יחסי הכלכלה העולמיים וליצור מהומה גלובלית, אבל סביר שזה בעיקר איום לקראת פתיחת מו"מ שיכול להיות ממושך, אבל להיסגר במתווה שיוסכם על ידי הצדדים
הכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה שאלות רבות בנוגע לפער בין הצהרותיו לבין מעשיו. האם הוא באמת מתכוון לפתוח במלחמת מכסים? האם הוא באמת מתכוון לסיים את המלחמות בעולם, האם הוא נחוש לחסל את האיום הגרעיני של איראן?
טראמפ בקדנציה הקודמת בעיקר דיבר, אבל הוא גם עשה כשהדיבורים האלו, חייבים להודות, עזרו. כשנשיא ארה"ב מדבר, יש לזה אפקט והשפעה. המדינות מולו מבינות שהן צריכות לתת משהו בתמורה. זה סוג של תחילת משא ומתן, אבל האיומים האלו הם לא רק מהשפה החוצה, יש גם מעשים וכולם זוכרים את מלחמת הסחר בתקופתו בין סין לארה"ב. הוא ככל הנראה יחזור לשם, אבל לא סביר שזה יהיה דרמה ענקית כמו שמתבטאת עכשיו באמירות שלו. סביר יותר ששני הצדדים יסכימו על מתווה מסוים כשבדרך הם יזעזעו את השווקים באיומים, בהטלת מכסים על תחומים מסוימים, אך לא נראה שישברו את הכלים.
עניין נוסף שהוא מאוד קריטי לטראמפ הוא המסים. המס בארה"ב למשקיעים זרים נוח באופן יחסי וטראמפ רוצה יותר גם מהם. החשש הוא שתתפתח מלחמת מסים.
מה זה בעצם מלחמת מסים?
כשמדברים על "מלחמת מסים", הכוונה היא למצב שבו מדינות מתחילות להעלות מסים אחת נגד השנייה בתגובה למהלכים כלכליים או מדיניים. זה בדרך כלל קורה כאשר מדינה מרגישה שמדינות אחרות מטילות מסים שפוגעים בה או באזרחיה, ואז היא מחליטה להחזיר מלחמה.
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, מלחמת מסים משפיעה על עסקים, השקעות, ואפילו מחירים לצרכן. לדוגמה, אם ארה"ב תחליט להעלות את שיעורי המס על חברות זרות, מדינות אחרות, כמו צרפת או קנדה, יכולות בתגובה להעלות את המסים על חברות אמריקאיות. המאבק הזה יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר לעסקים, לירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות, ולעתים גם לעלייה במחירים לצרכנים.
טראמפ והמסים: איך זה התחיל?
המהלך של טראמפ קשור בעיקר לסעיף 891, חוק אמריקאי ישן משנות ה-30, שנותן לנשיא סמכות להכפיל מסים לזרים במדינה. הרעיון פשוט: אם מדינה מסוימת מטילה מסים כבדים ולא הוגנים על חברות או אזרחים אמריקאים, ארה"ב יכולה להחזיר לה באותו המטבע.
אבל למה עכשיו? טראמפ מתמקד במיוחד במיסוי שמוטל על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה, כמו אפל, גוגל ואמזון. מדינות כמו צרפת ואיטליה התחילו בשנים האחרונות להטיל "מס דיגיטלי" שמבוסס על ההכנסות שלהן במדינה, במקום על הרווחים המדווחים שלהן. טראמפ טוען שזה פוגע בעסקים אמריקאים ופוגע גם בכלכלת ארה"ב.
- שוק המניות האמריקאי לקראת 2026: האם רצף העליות ההיסטורי יימשך לשנה רביעית?
- המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
למה המהלך של טראמפ חשוב?
המטרה של טראמפ ברורה: להגן על החברות האמריקאיות ולהראות לעולם שארה"ב לא תסכים להיות "שק החבטות" של הכלכלה הגלובלית. אבל התוצאות של מהלך כזה יכולות להיות רחבות הרבה יותר. אם מדינות יגיבו במהלך נגד, זה עלול לשבש את כללי המשחק של הכלכלה הגלובלית.
המספרים גם מספרים את הסיפור: חברות כמו אפל וגוגל ייצרו יחד הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר באירופה בשנה החולפת, ונדרשו לשלם מסים של מיליארדי דולרים, יותר מפי שניים ממה ששילמו בעבר. בארה"ב עצמה, המס הפדרלי על חברות עומד על 21%, בעוד שמסים דיגיטליים באירופה הגיעו לשיעורים של 25%-30% מההכנסות. מדובר בנטל עצום עבור החברות.
מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?
אם באמת נראה מלחמת מסים גלובלית, זה לא יפגע רק בענקיות הטכנולוגיה, אלא גם במדינות עצמן. שיבוש כזה עלול לפגוע בהשקעות בינלאומיות, להקטין את הצמיחה הכלכלית ולהכביד על עסקים קטנים ובינוניים שמתנהלים במודל גלובלי.
מלחמת מסים גם יוצרת אי ודאות בשווקים. אם חברות יתחילו לשלם מסים גבוהים יותר במדינות זרות, זה יכול להוביל להורדת השקעות במדינות האלה, לירידה במשרות ולעלייה בעלויות. גם הצרכנים עשויים להרגיש את זה בכיס, עם מחירים גבוהים יותר על מוצרים ושירותים.
נכון לעכשיו, המהלך של טראמפ הוא בעיקר איום, אבל הוא עלול להפוך למציאות אם מדינות אחרות לא יגיבו לשביעות רצונה של ארה"ב. חברות אמריקאיות כמו גוגל ומטא, שכבר סופגות מסים כבדים באירופה, עשויות להיות הראשונות ליהנות ממהלך כזה, אבל זה יכול להוביל להסלמה מצד מדינות אחרות. בסופו של דבר, התוצאה של מהלך כזה תהיה תלויה בשאלה אם העולם יבחר לשתף פעולה או להיכנס לעימות. במילים פשוטות: מדובר בהחלטה קריטית שעשויה לקבוע את כיוון הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, אך כמו תמיד, זה עשוי להיות סוג של מו"מ מתמשך עם מתווה שיביא להסכמה של שני הצדדים. זה כנראה מה שטראמפ רוצה. לפתוח את המו"מ בעמדת חוזק ולהגיע בסוף לפשרה שתהיה מקובלת עליו.
- 1.טראמפ 23/01/2025 09:15הגב לתגובה זוהם הודו שביטול ההסכם של שני חכמי החלם טראמפ וביבי עזר להם להתקדם לפצצה. מה יש לצפות מאחד שהוא נגד אנרגיה ירוקה ורוצה להחריב את העולם
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון
מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.
הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.
הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר
התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.
הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.
