טראמפ רוצה להכפיל את המסים לזרים: האם מלחמת מסים בדרך?
הנשיא טראמפ מאיים בפעולה דרמטית נגד מדינות שפוגעות בחברות אמריקאיות. המהלך יכול לשנות את יחסי הכלכלה העולמיים וליצור מהומה גלובלית, אבל סביר שזה בעיקר איום לקראת פתיחת מו"מ שיכול להיות ממושך, אבל להיסגר במתווה שיוסכם על ידי הצדדים
הכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה שאלות רבות בנוגע לפער בין הצהרותיו לבין מעשיו. האם הוא באמת מתכוון לפתוח במלחמת מכסים? האם הוא באמת מתכוון לסיים את המלחמות בעולם, האם הוא נחוש לחסל את האיום הגרעיני של איראן?
טראמפ בקדנציה הקודמת בעיקר דיבר, אבל הוא גם עשה כשהדיבורים האלו, חייבים להודות, עזרו. כשנשיא ארה"ב מדבר, יש לזה אפקט והשפעה. המדינות מולו מבינות שהן צריכות לתת משהו בתמורה. זה סוג של תחילת משא ומתן, אבל האיומים האלו הם לא רק מהשפה החוצה, יש גם מעשים וכולם זוכרים את מלחמת הסחר בתקופתו בין סין לארה"ב. הוא ככל הנראה יחזור לשם, אבל לא סביר שזה יהיה דרמה ענקית כמו שמתבטאת עכשיו באמירות שלו. סביר יותר ששני הצדדים יסכימו על מתווה מסוים כשבדרך הם יזעזעו את השווקים באיומים, בהטלת מכסים על תחומים מסוימים, אך לא נראה שישברו את הכלים.
עניין נוסף שהוא מאוד קריטי לטראמפ הוא המסים. המס בארה"ב למשקיעים זרים נוח באופן יחסי וטראמפ רוצה יותר גם מהם. החשש הוא שתתפתח מלחמת מסים.
מה זה בעצם מלחמת מסים?
כשמדברים על "מלחמת מסים", הכוונה היא למצב שבו מדינות מתחילות להעלות מסים אחת נגד השנייה בתגובה למהלכים כלכליים או מדיניים. זה בדרך כלל קורה כאשר מדינה מרגישה שמדינות אחרות מטילות מסים שפוגעים בה או באזרחיה, ואז היא מחליטה להחזיר מלחמה.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, מלחמת מסים משפיעה על עסקים, השקעות, ואפילו מחירים לצרכן. לדוגמה, אם ארה"ב תחליט להעלות את שיעורי המס על חברות זרות, מדינות אחרות, כמו צרפת או קנדה, יכולות בתגובה להעלות את המסים על חברות אמריקאיות. המאבק הזה יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר לעסקים, לירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות, ולעתים גם לעלייה במחירים לצרכנים.
טראמפ והמסים: איך זה התחיל?
המהלך של טראמפ קשור בעיקר לסעיף 891, חוק אמריקאי ישן משנות ה-30, שנותן לנשיא סמכות להכפיל מסים לזרים במדינה. הרעיון פשוט: אם מדינה מסוימת מטילה מסים כבדים ולא הוגנים על חברות או אזרחים אמריקאים, ארה"ב יכולה להחזיר לה באותו המטבע.
אבל למה עכשיו? טראמפ מתמקד במיוחד במיסוי שמוטל על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה, כמו אפל, גוגל ואמזון. מדינות כמו צרפת ואיטליה התחילו בשנים האחרונות להטיל "מס דיגיטלי" שמבוסס על ההכנסות שלהן במדינה, במקום על הרווחים המדווחים שלהן. טראמפ טוען שזה פוגע בעסקים אמריקאים ופוגע גם בכלכלת ארה"ב.
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
למה המהלך של טראמפ חשוב?
המטרה של טראמפ ברורה: להגן על החברות האמריקאיות ולהראות לעולם שארה"ב לא תסכים להיות "שק החבטות" של הכלכלה הגלובלית. אבל התוצאות של מהלך כזה יכולות להיות רחבות הרבה יותר. אם מדינות יגיבו במהלך נגד, זה עלול לשבש את כללי המשחק של הכלכלה הגלובלית.
המספרים גם מספרים את הסיפור: חברות כמו אפל וגוגל ייצרו יחד הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר באירופה בשנה החולפת, ונדרשו לשלם מסים של מיליארדי דולרים, יותר מפי שניים ממה ששילמו בעבר. בארה"ב עצמה, המס הפדרלי על חברות עומד על 21%, בעוד שמסים דיגיטליים באירופה הגיעו לשיעורים של 25%-30% מההכנסות. מדובר בנטל עצום עבור החברות.
מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?
אם באמת נראה מלחמת מסים גלובלית, זה לא יפגע רק בענקיות הטכנולוגיה, אלא גם במדינות עצמן. שיבוש כזה עלול לפגוע בהשקעות בינלאומיות, להקטין את הצמיחה הכלכלית ולהכביד על עסקים קטנים ובינוניים שמתנהלים במודל גלובלי.
מלחמת מסים גם יוצרת אי ודאות בשווקים. אם חברות יתחילו לשלם מסים גבוהים יותר במדינות זרות, זה יכול להוביל להורדת השקעות במדינות האלה, לירידה במשרות ולעלייה בעלויות. גם הצרכנים עשויים להרגיש את זה בכיס, עם מחירים גבוהים יותר על מוצרים ושירותים.
נכון לעכשיו, המהלך של טראמפ הוא בעיקר איום, אבל הוא עלול להפוך למציאות אם מדינות אחרות לא יגיבו לשביעות רצונה של ארה"ב. חברות אמריקאיות כמו גוגל ומטא, שכבר סופגות מסים כבדים באירופה, עשויות להיות הראשונות ליהנות ממהלך כזה, אבל זה יכול להוביל להסלמה מצד מדינות אחרות. בסופו של דבר, התוצאה של מהלך כזה תהיה תלויה בשאלה אם העולם יבחר לשתף פעולה או להיכנס לעימות. במילים פשוטות: מדובר בהחלטה קריטית שעשויה לקבוע את כיוון הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, אך כמו תמיד, זה עשוי להיות סוג של מו"מ מתמשך עם מתווה שיביא להסכמה של שני הצדדים. זה כנראה מה שטראמפ רוצה. לפתוח את המו"מ בעמדת חוזק ולהגיע בסוף לפשרה שתהיה מקובלת עליו.
- 1.טראמפ 23/01/2025 09:15הגב לתגובה זוהם הודו שביטול ההסכם של שני חכמי החלם טראמפ וביבי עזר להם להתקדם לפצצה. מה יש לצפות מאחד שהוא נגד אנרגיה ירוקה ורוצה להחריב את העולם
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
