טראמפ רוצה להכפיל את המסים לזרים: האם מלחמת מסים בדרך?
הנשיא טראמפ מאיים בפעולה דרמטית נגד מדינות שפוגעות בחברות אמריקאיות. המהלך יכול לשנות את יחסי הכלכלה העולמיים וליצור מהומה גלובלית, אבל סביר שזה בעיקר איום לקראת פתיחת מו"מ שיכול להיות ממושך, אבל להיסגר במתווה שיוסכם על ידי הצדדים
הכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה שאלות רבות בנוגע לפער בין הצהרותיו לבין מעשיו. האם הוא באמת מתכוון לפתוח במלחמת מכסים? האם הוא באמת מתכוון לסיים את המלחמות בעולם, האם הוא נחוש לחסל את האיום הגרעיני של איראן?
טראמפ בקדנציה הקודמת בעיקר דיבר, אבל הוא גם עשה כשהדיבורים האלו, חייבים להודות, עזרו. כשנשיא ארה"ב מדבר, יש לזה אפקט והשפעה. המדינות מולו מבינות שהן צריכות לתת משהו בתמורה. זה סוג של תחילת משא ומתן, אבל האיומים האלו הם לא רק מהשפה החוצה, יש גם מעשים וכולם זוכרים את מלחמת הסחר בתקופתו בין סין לארה"ב. הוא ככל הנראה יחזור לשם, אבל לא סביר שזה יהיה דרמה ענקית כמו שמתבטאת עכשיו באמירות שלו. סביר יותר ששני הצדדים יסכימו על מתווה מסוים כשבדרך הם יזעזעו את השווקים באיומים, בהטלת מכסים על תחומים מסוימים, אך לא נראה שישברו את הכלים.
עניין נוסף שהוא מאוד קריטי לטראמפ הוא המסים. המס בארה"ב למשקיעים זרים נוח באופן יחסי וטראמפ רוצה יותר גם מהם. החשש הוא שתתפתח מלחמת מסים.
מה זה בעצם מלחמת מסים?
כשמדברים על "מלחמת מסים", הכוונה היא למצב שבו מדינות מתחילות להעלות מסים אחת נגד השנייה בתגובה למהלכים כלכליים או מדיניים. זה בדרך כלל קורה כאשר מדינה מרגישה שמדינות אחרות מטילות מסים שפוגעים בה או באזרחיה, ואז היא מחליטה להחזיר מלחמה.
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, מלחמת מסים משפיעה על עסקים, השקעות, ואפילו מחירים לצרכן. לדוגמה, אם ארה"ב תחליט להעלות את שיעורי המס על חברות זרות, מדינות אחרות, כמו צרפת או קנדה, יכולות בתגובה להעלות את המסים על חברות אמריקאיות. המאבק הזה יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר לעסקים, לירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות, ולעתים גם לעלייה במחירים לצרכנים.
טראמפ והמסים: איך זה התחיל?
המהלך של טראמפ קשור בעיקר לסעיף 891, חוק אמריקאי ישן משנות ה-30, שנותן לנשיא סמכות להכפיל מסים לזרים במדינה. הרעיון פשוט: אם מדינה מסוימת מטילה מסים כבדים ולא הוגנים על חברות או אזרחים אמריקאים, ארה"ב יכולה להחזיר לה באותו המטבע.
אבל למה עכשיו? טראמפ מתמקד במיוחד במיסוי שמוטל על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה, כמו אפל, גוגל ואמזון. מדינות כמו צרפת ואיטליה התחילו בשנים האחרונות להטיל "מס דיגיטלי" שמבוסס על ההכנסות שלהן במדינה, במקום על הרווחים המדווחים שלהן. טראמפ טוען שזה פוגע בעסקים אמריקאים ופוגע גם בכלכלת ארה"ב.
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
למה המהלך של טראמפ חשוב?
המטרה של טראמפ ברורה: להגן על החברות האמריקאיות ולהראות לעולם שארה"ב לא תסכים להיות "שק החבטות" של הכלכלה הגלובלית. אבל התוצאות של מהלך כזה יכולות להיות רחבות הרבה יותר. אם מדינות יגיבו במהלך נגד, זה עלול לשבש את כללי המשחק של הכלכלה הגלובלית.
המספרים גם מספרים את הסיפור: חברות כמו אפל וגוגל ייצרו יחד הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר באירופה בשנה החולפת, ונדרשו לשלם מסים של מיליארדי דולרים, יותר מפי שניים ממה ששילמו בעבר. בארה"ב עצמה, המס הפדרלי על חברות עומד על 21%, בעוד שמסים דיגיטליים באירופה הגיעו לשיעורים של 25%-30% מההכנסות. מדובר בנטל עצום עבור החברות.
מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?
אם באמת נראה מלחמת מסים גלובלית, זה לא יפגע רק בענקיות הטכנולוגיה, אלא גם במדינות עצמן. שיבוש כזה עלול לפגוע בהשקעות בינלאומיות, להקטין את הצמיחה הכלכלית ולהכביד על עסקים קטנים ובינוניים שמתנהלים במודל גלובלי.
מלחמת מסים גם יוצרת אי ודאות בשווקים. אם חברות יתחילו לשלם מסים גבוהים יותר במדינות זרות, זה יכול להוביל להורדת השקעות במדינות האלה, לירידה במשרות ולעלייה בעלויות. גם הצרכנים עשויים להרגיש את זה בכיס, עם מחירים גבוהים יותר על מוצרים ושירותים.
נכון לעכשיו, המהלך של טראמפ הוא בעיקר איום, אבל הוא עלול להפוך למציאות אם מדינות אחרות לא יגיבו לשביעות רצונה של ארה"ב. חברות אמריקאיות כמו גוגל ומטא, שכבר סופגות מסים כבדים באירופה, עשויות להיות הראשונות ליהנות ממהלך כזה, אבל זה יכול להוביל להסלמה מצד מדינות אחרות. בסופו של דבר, התוצאה של מהלך כזה תהיה תלויה בשאלה אם העולם יבחר לשתף פעולה או להיכנס לעימות. במילים פשוטות: מדובר בהחלטה קריטית שעשויה לקבוע את כיוון הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, אך כמו תמיד, זה עשוי להיות סוג של מו"מ מתמשך עם מתווה שיביא להסכמה של שני הצדדים. זה כנראה מה שטראמפ רוצה. לפתוח את המו"מ בעמדת חוזק ולהגיע בסוף לפשרה שתהיה מקובלת עליו.
- 1.טראמפ 23/01/2025 09:15הגב לתגובה זוהם הודו שביטול ההסכם של שני חכמי החלם טראמפ וביבי עזר להם להתקדם לפצצה. מה יש לצפות מאחד שהוא נגד אנרגיה ירוקה ורוצה להחריב את העולם
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
