דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

טראמפ רוצה להכפיל את המסים לזרים: האם מלחמת מסים בדרך?

הנשיא טראמפ מאיים בפעולה דרמטית נגד מדינות שפוגעות בחברות אמריקאיות. המהלך יכול לשנות את יחסי הכלכלה העולמיים וליצור מהומה גלובלית, אבל סביר שזה בעיקר איום לקראת פתיחת מו"מ שיכול להיות ממושך, אבל להיסגר במתווה שיוסכם על ידי הצדדים

חיים בן הקון | (1)
נושאים בכתבה מסים דונלד טראמפ

הכניסה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה שאלות רבות בנוגע לפער בין הצהרותיו לבין מעשיו. האם הוא באמת מתכוון לפתוח במלחמת מכסים? האם הוא באמת מתכוון לסיים את המלחמות בעולם, האם הוא נחוש לחסל את האיום הגרעיני של איראן? 

טראמפ בקדנציה הקודמת בעיקר דיבר, אבל הוא גם עשה כשהדיבורים האלו, חייבים להודות, עזרו. כשנשיא ארה"ב מדבר, יש לזה אפקט והשפעה. המדינות מולו מבינות שהן צריכות לתת משהו בתמורה. זה סוג של תחילת משא ומתן, אבל האיומים האלו הם לא רק מהשפה החוצה, יש גם מעשים וכולם זוכרים את מלחמת הסחר בתקופתו בין סין לארה"ב. הוא ככל הנראה יחזור לשם, אבל לא סביר שזה יהיה דרמה ענקית כמו שמתבטאת עכשיו באמירות שלו. סביר יותר ששני הצדדים יסכימו על מתווה מסוים כשבדרך הם יזעזעו את השווקים באיומים, בהטלת מכסים על תחומים מסוימים, אך לא נראה שישברו את הכלים.

  עניין נוסף שהוא מאוד קריטי לטראמפ הוא המסים. המס בארה"ב למשקיעים זרים נוח באופן יחסי וטראמפ רוצה יותר גם מהם. החשש הוא שתתפתח מלחמת מסים.



מה זה בעצם מלחמת מסים?


כשמדברים על "מלחמת מסים", הכוונה היא למצב שבו מדינות מתחילות להעלות מסים אחת נגד השנייה בתגובה למהלכים כלכליים או מדיניים. זה בדרך כלל קורה כאשר מדינה מרגישה שמדינות אחרות מטילות מסים שפוגעים בה או באזרחיה, ואז היא מחליטה להחזיר מלחמה.

בפועל, מלחמת מסים משפיעה על עסקים, השקעות, ואפילו מחירים לצרכן. לדוגמה, אם ארה"ב תחליט להעלות את שיעורי המס על חברות זרות, מדינות אחרות, כמו צרפת או קנדה, יכולות בתגובה להעלות את המסים על חברות אמריקאיות. המאבק הזה יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר לעסקים, לירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין מדינות, ולעתים גם לעלייה במחירים לצרכנים.



טראמפ והמסים: איך זה התחיל?


המהלך של טראמפ קשור בעיקר לסעיף 891, חוק אמריקאי ישן משנות ה-30, שנותן לנשיא סמכות להכפיל מסים לזרים במדינה. הרעיון פשוט: אם מדינה מסוימת מטילה מסים כבדים ולא הוגנים על חברות או אזרחים אמריקאים, ארה"ב יכולה להחזיר לה באותו המטבע.

אבל למה עכשיו? טראמפ מתמקד במיוחד במיסוי שמוטל על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות באירופה, כמו אפל, גוגל ואמזון. מדינות כמו צרפת ואיטליה התחילו בשנים האחרונות להטיל "מס דיגיטלי" שמבוסס על ההכנסות שלהן במדינה, במקום על הרווחים המדווחים שלהן. טראמפ טוען שזה פוגע בעסקים אמריקאים ופוגע גם בכלכלת ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"



למה המהלך של טראמפ חשוב?


המטרה של טראמפ ברורה: להגן על החברות האמריקאיות ולהראות לעולם שארה"ב לא תסכים להיות "שק החבטות" של הכלכלה הגלובלית. אבל התוצאות של מהלך כזה יכולות להיות רחבות הרבה יותר. אם מדינות יגיבו במהלך נגד, זה עלול לשבש את כללי המשחק של הכלכלה הגלובלית.

המספרים גם מספרים את הסיפור: חברות כמו אפל וגוגל ייצרו יחד הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר באירופה בשנה החולפת, ונדרשו לשלם מסים של מיליארדי דולרים, יותר מפי שניים ממה ששילמו בעבר. בארה"ב עצמה, המס הפדרלי על חברות עומד על 21%, בעוד שמסים דיגיטליים באירופה הגיעו לשיעורים של 25%-30% מההכנסות. מדובר בנטל עצום עבור החברות.




מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?


אם באמת נראה מלחמת מסים גלובלית, זה לא יפגע רק בענקיות הטכנולוגיה, אלא גם במדינות עצמן. שיבוש כזה עלול לפגוע בהשקעות בינלאומיות, להקטין את הצמיחה הכלכלית ולהכביד על עסקים קטנים ובינוניים שמתנהלים במודל גלובלי.

מלחמת מסים גם יוצרת אי ודאות בשווקים. אם חברות יתחילו לשלם מסים גבוהים יותר במדינות זרות, זה יכול להוביל להורדת השקעות במדינות האלה, לירידה במשרות ולעלייה בעלויות. גם הצרכנים עשויים להרגיש את זה בכיס, עם מחירים גבוהים יותר על מוצרים ושירותים.

נכון לעכשיו, המהלך של טראמפ הוא בעיקר איום, אבל הוא עלול להפוך למציאות אם מדינות אחרות לא יגיבו לשביעות רצונה של ארה"ב. חברות אמריקאיות כמו גוגל ומטא, שכבר סופגות מסים כבדים באירופה, עשויות להיות הראשונות ליהנות ממהלך כזה, אבל זה יכול להוביל להסלמה מצד מדינות אחרות. בסופו של דבר, התוצאה של מהלך כזה תהיה תלויה בשאלה אם העולם יבחר לשתף פעולה או להיכנס לעימות. במילים פשוטות: מדובר בהחלטה קריטית שעשויה לקבוע את כיוון הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות, אך כמו תמיד, זה עשוי להיות סוג של מו"מ מתמשך עם מתווה שיביא להסכמה של שני הצדדים. זה כנראה מה שטראמפ רוצה. לפתוח את המו"מ בעמדת חוזק ולהגיע בסוף לפשרה שתהיה מקובלת עליו.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טראמפ 23/01/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
    הם הודו שביטול ההסכם של שני חכמי החלם טראמפ וביבי עזר להם להתקדם לפצצה. מה יש לצפות מאחד שהוא נגד אנרגיה ירוקה ורוצה להחריב את העולם
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

פאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיותפאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיות

פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית

יו״ר הפד הדגיש במסיבת העיתונאים את המתח בין יעד האינפלציה לשוק העבודה, ציין מחסור בנתונים עדכניים בשל השבתת הממשל, ותיאר דיון פנימי מפוצל סביב המשך הורדות הריבית כשהבנק מתקרב לרמת ריבית ניטרלית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ג'רום פאוול

הפדרל ריזרב החליט להוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות,כאשר וול-סטריט המתינה בעיקר לנאומו של יו״ר הפדרל ריזרב, ג׳רום פאוול. פאוול מציג במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית קו זהיר במיוחד, כשהדגיש שוב ושוב שהבנק המרכזי פועל בסביבה של חוסר ודאות משמעותי.  לדבריו, הפד פועל במרחב שבו שני חלקי המנדט, יציבות מחירים ותעסוקה מלאה, נמצאים ב"מתח מתמשך", והוא הדגיש כי "אין מסלול נטול סיכון למדיניות" בתקופה שבה שני היעדים מאותתים לכיוונים שונים. פאוול חזר ואמר כי האינפלציה ירדה אך עדיין גבוהה ביחס ליעד של 2%, ושוק העבודה נחלש אך אינו נמצא במצב של הידרדרות חדה.


פאוול הסביר כי מאז הפגישה הקודמת התקבלו "מעט מאוד נתוני אינפלציה", בין היתר בשל השבתת הממשל שהובילה לעיכובים ול"חוסר אחידות" באיסוף חלק מהנתונים. הוא הזהיר כי חלק מהנתונים שפורסמו עשויים להיות לא רק תנודתיים, אלא גם "מעוותים". עם זאת, הדגיש כי נתוני דצמבר, שיתפרסמו לפני פגישת ינואר, צפויים לשקף תמונה מלאה יותר שתשפיע מהותית על החלטות הבנק בחודשים הקרובים.


ביחס לעתיד הריביות, פאוול הבהיר כי הדיון בוועדת השוק הפתוח עוסק כעת בשאלה האם יש לעצור את הורדות הריבית בנקודת הזמן הנוכחית, או להמשיך בהפחתות "קצת, או יותר מקצת". הוא הדגיש כי העלאת ריבית איננה "תסריט בסיסי" בעיני אף אחד מחברי הוועדה. עם זאת, הוא הדגיש שהמחלוקות בוועדה אמיתיות ומהותיות כאשר 9 מתוך 12 מצביעים רק תמכו בהחלטה האחרונה, ירידה מרמת התמיכה בהחלטות קודמות. לדבריו, הפערים בין חברי הוועדה אינם נובעים מחילוקי דעות על העובדות, אלא מהערכת הסיכונים: "כולם מסכימים שהאינפלציה גבוהה מדי ושהשוק נחלש, ההבדל הוא במשקל שנותנים לכל סיכון ומה צופים קדימה."


הצמיחה הכלכלית

בנוגע לצמיחה הכלכלית, פאוול ציין כי הציפייה לצמיחה מהירה יותר ב־2025, כפי שנמסרה בתחזיות, נובעת חלקית מהשפעות טכניות. לדבריו, כ־0.2 נקודת אחוז מהצמיחה "הועברה" קדימה לשנת 2026 בשל השבתת הממשל, שהזיזה חלק מהפעילות הכלכלית המדווחת. אף על פי כן, ההערכה הבסיסית של הפד היא לצמיחה גבוהה יותר מהרמה הנוכחית של 1.7%.


יו״ר הפד התייחס גם לפעילות בשוקי ההון וציין שהעליות בתחזיות הצמיחה גרמו להתמתנות הירידות בתשואות האג"ח ולצמצום הירידות בדולר. מניות בארה״ב מחקו חלק מהתנודתיות המוקדמת, ותשואת האג"ח לשנתיים ירדה רק בשלוש נקודות בסיס. שוק החוזים העתידיים ממשיך לתמחר שתי הורדות ריבית נוספות בשנה הקרובה, בהתאם לרמה שאותה משדר הפד.