מניית Qorvo מזנקת בעקבות רכישת מניות על ידי קרן סטארבורד
מניית Qorvo, יצרנית שבבים לתקשורת, עלתה ב-12% בעקבות רכישה משמעותית של קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד ואליו. הקרן רכשה נתח בשווי של 500 מיליון דולר, המשקף כ-7.7% מהחברה, במהלך שמבטא את כוונתה להשפיע על ניהולה ולשפר את ביצועיה העסקיים
קרן סטארבורד, הידועה בפעילותה האקטיביסטית ובנכונותה לבצע שינויים מהותיים בחברות שבהן היא משקיעה, הודיעה כי רכשה 7.7% ממניות Qorvo Qorvo -6.45% . החברה, מתמחה בייצור שבבים לתקשורת המשמשים במכשירי אייפון ואייפד של אפל,
נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.8 מיליארד דולר. המניה מזנקת ב-12% בעקבות הדיווח, במהלך השנה החולפת, איבדה המניה 29% מערכה. העלייה מעידה על ציפיות השוק לפעולות אקטיביות מצד סטארבורד, שתוכל להוביל שינויים ניהוליים ולהחזיר את החברה למסלול של צמיחה ורווחיות.
קרן סטארבורד- שינוי אסטרטגי בחברות מובילות
סטארבורד היא אחת הקרנות האקטיביסטיות המובילות בוול סטריט, הידועה ביכולתה לשנות את מהלך העניינים בחברות שבהן היא משקיעה. הקרן מתמקדת במינוי דירקטורים, בבדיקת תהליכי ניהול ובמציאת דרכים למקסום ערך לבעלי המניות. לעיתים קרובות, הקרן ממליצה למכור נכסים שאינם נחשבים כחלק מהליבה העסקית כדי להתמקד בתחומים רווחיים יותר. הקרן כבר פעלה מול חברות גדולות כמו Dollar Tree, Macy’s ו-Bloomin’ Brands. לאחרונה, סטארבורד התעמתה עם הנהלת פייזר, בטענה כי רכישות מופרזות שביצעה החברה בשנים האחרונות פגעו בביצועיה הכלכליים. הקרן הדגישה את הצורך בבחינה מחודשת של מבנה ההנהלה והצביעה על בעיות במחלקת המחקר והפיתוח של פייזר.
רכישת הנתח ב-Qorvo על ידי סטארבורד מאותתת על כוונותיה לבצע שינויים
אסטרטגיים משמעותיים בחברה. הקרן עשויה לדחוף להחלפת חברי דירקטוריון, לשנות את מדיניות ניהול הנכסים ואפילו לשקול מכירת חלקים שאינם רווחיים מספיק, במטרה לייעל את פעילות החברה ולהחזיר אותה למסלול של רווחיות. עם זאת, מעורבות אקטיביסטית נחשבת למהלך מורכב. בעוד משקיעים
מסוימים מקווים לשיפור מהיר בערך המניה, אחרים עשויים לחשוש מהשלכות ארוכות טווח של שינויים קיצוניים, שעלולים לערער את היציבות הפיננסית או התפעולית של החברה.
Qorvo נסחרת כאמור בכ-7.8 מיליארד דולר, והכנסות שנתיות של כ-3.95 מיליארד דולר, החברה מתמודדת עם הפסד נטו של 141 מיליון דולר. למרות שנה מתאגרת מבחינתה, המניה עלתה בכ-18% מתחילת השנה, עם שיעור אחזקה מוסדית גבוה של כ- 90% ומכפיל רווח עתידי 14, עם כניסת קרן סטארבורד החברה מציגה פוטנציאל לצמיחה בתעשיית השבבים.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית
ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"
בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.
"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"
על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.
ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.
לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.
ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.
