ארהב ארצות הברית
צילום: tifyyy, Pixabay

הדרישות החדשות לדמי אבטלה בשפל של כמעט שנה, איך זה ישפיע על הפד'?

בשבוע שעבר מספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב ירד ל-211 אלף, הנתון הנמוך ביותר מאז חודש מרץ האחרון; שוק התעסוקה האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה, האם יש סיכוי שהפד' יעלה ריבית?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה הפד ארה"ב אבטלה

מספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב ירד בשבוע שעבר ב-9,000 ל-211,000, הנתון הנמוך ביותר מאז חודש מרץ. הנתונים מעידים על כך ששוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות חזק ושהאמריקאים ממשיכים להנות מביטחון תעסוקתי יחסית גבוה.


שוק תעסוקה חזק הוא סימן לכלכלה חזקה, והוא גם יכול להיות סימן מקדים לעלייה באינפלציה - אם רוב האזרחים מועסקים, ובנוסף הם מרגישים בטחון בכך שהם ימשיכו להיות מועסקים בתקופה הנראית לעין, הם כנראה ימשיכו לבזבז כסף, מה שלרוב מביא לעלייה באינפלציה.


הפד' כבר אמר בהחלטת הריבית האחרונה שהוא צופה בין 2-3 הורדות ריבית ב-2025, לעומת הצפי בשוק שהיה ל-4 הורדות ריבית. נתוני התעסוקה החזקים עלולים לסמן לפד' שהאינפלציה תמשיך לעלות, בהמשך לעלייה שהיא מציגה בחודשים האחרונים - בחודש נובמבר למשל עמדה האינפלציה על 2.7% לעומת 2.6% באוקטובר.


ארהב
ארהב - קרדיט: Freepik



בשנים 2021-2023 שוק העבודה בארה"ב היה "רותח", כשמעסיקים הוסיפו מאות אלפי משרות בכל חודש, כחלק מההתאוששות החזקה שהגיעה לאחר הסגרים הממושכים בתקופת הקורונה. בשנת 2024, לעומת זאת, חלה ירידה משמעותית בקצב יצירת המשרות: עד נובמבר, נוספו למשק האמריקאי בממוצע 180,000 משרות בחודש, ירידה מ-251,000 משרות ב-2023, 377,000 משרות ב-2022 ושיא חסר תקדים של 604,000 משרות בשנת 2021. עם זאת, למרות ההתמתנות, קצב הגיוס הנוכחי עדיין נחשב גבוה.


הנתונים המעודכנים של דצמבר צפויים להתפרסם ב-10 בינואר, והם עשויים להצביע על תוספת של כ-160,000 משרות בלבד, נתון שממשיך את מגמת ההאטה, אך עדיין משקף שוק עבודה פעיל.



האבטלה במגמת עלייה, אבל היא עדיין נמוכה יחסית



אחד מהמדדים המרכזיים לבחינת שוק העבודה הוא מספר הבקשות השבועיות לדמי אבטלה, המשמשים אינדיקציה למספר המפוטרים במשק. נתון זה נותר יציב ונמוך בהשוואה לתקופה שלפני מגפת הקורונה. שיעור האבטלה הכללי עומד כיום על 4.2%, נתון שמייצג עלייה קלה משפל היסטורי של 3.4% שנרשם בשנת 2023, אך עדיין מדובר ברמה נמוכה באופן יחסי.

קיראו עוד ב"גלובל"


העלייה המתונה באבטלה מגיעה במקביל למדיניות מוניטרית הדוקה שנקט הפד' בשנים האחרונות, במטרה לבלום את האינפלציה. הפד' העלה את הריבית 11 פעמים במהלך השנים 2022 ו-2023, בניסיון להתמודד עם עליית המחירים שזינקה לשיא של ארבעה עשורים בשיא משבר הקורונה.


העלאות הריבית האגרסיביות הביאו לירידה באינפלציה שירדה משיעור של 9.1% ביוני 2022 לשיעור של 2.7% בנובמבר 2024. מגמה זו אפשרה לפד' להתחיל להפחית את הריבית במהלך 2024. עם זאת, נראה כי קצב השיפור במאבק באינפלציה נבלם בחודשים האחרונים, כשהאינפלציה השנתית נותרה גבוהה מיעד של 2% שהציב הפד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.