הדרישות החדשות לדמי אבטלה בשפל של כמעט שנה, איך זה ישפיע על הפד'?
בשבוע שעבר מספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב ירד ל-211 אלף, הנתון הנמוך ביותר מאז חודש מרץ האחרון; שוק התעסוקה האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה, האם יש סיכוי שהפד' יעלה ריבית?
מספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב ירד בשבוע שעבר ב-9,000 ל-211,000, הנתון הנמוך ביותר מאז חודש מרץ. הנתונים מעידים על כך ששוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות חזק ושהאמריקאים ממשיכים להנות מביטחון תעסוקתי יחסית גבוה.
שוק תעסוקה חזק הוא סימן לכלכלה חזקה, והוא גם יכול להיות סימן מקדים לעלייה באינפלציה - אם רוב האזרחים מועסקים, ובנוסף הם מרגישים בטחון בכך שהם ימשיכו להיות מועסקים בתקופה הנראית לעין, הם כנראה ימשיכו לבזבז כסף, מה שלרוב מביא לעלייה באינפלציה.
הפד' כבר אמר בהחלטת הריבית האחרונה שהוא צופה בין 2-3 הורדות ריבית ב-2025, לעומת הצפי בשוק שהיה ל-4 הורדות ריבית. נתוני התעסוקה החזקים עלולים לסמן לפד' שהאינפלציה תמשיך לעלות, בהמשך לעלייה שהיא מציגה בחודשים האחרונים - בחודש נובמבר למשל עמדה האינפלציה על 2.7% לעומת 2.6% באוקטובר.
.jpg)
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים 2021-2023 שוק העבודה בארה"ב היה "רותח", כשמעסיקים הוסיפו מאות אלפי משרות בכל חודש, כחלק מההתאוששות החזקה שהגיעה לאחר הסגרים הממושכים בתקופת הקורונה. בשנת 2024, לעומת זאת, חלה ירידה משמעותית בקצב יצירת המשרות: עד
נובמבר, נוספו למשק האמריקאי בממוצע 180,000 משרות בחודש, ירידה מ-251,000 משרות ב-2023, 377,000 משרות ב-2022 ושיא חסר תקדים של 604,000 משרות בשנת 2021. עם זאת, למרות ההתמתנות, קצב הגיוס הנוכחי עדיין נחשב גבוה.
הנתונים המעודכנים של
דצמבר צפויים להתפרסם ב-10 בינואר, והם עשויים להצביע על תוספת של כ-160,000 משרות בלבד, נתון שממשיך את מגמת ההאטה, אך עדיין משקף שוק עבודה פעיל.
האבטלה במגמת עלייה, אבל היא עדיין נמוכה יחסית
אחד מהמדדים המרכזיים לבחינת שוק העבודה הוא מספר הבקשות השבועיות לדמי אבטלה, המשמשים אינדיקציה למספר המפוטרים במשק. נתון זה נותר יציב ונמוך בהשוואה לתקופה שלפני מגפת הקורונה. שיעור האבטלה הכללי עומד כיום על 4.2%, נתון שמייצג עלייה קלה משפל היסטורי של 3.4%
שנרשם בשנת 2023, אך עדיין מדובר ברמה נמוכה באופן יחסי.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
העלייה המתונה באבטלה מגיעה במקביל למדיניות מוניטרית הדוקה שנקט הפד' בשנים האחרונות, במטרה לבלום את האינפלציה. הפד' העלה את הריבית 11 פעמים במהלך השנים 2022 ו-2023, בניסיון להתמודד
עם עליית המחירים שזינקה לשיא של ארבעה עשורים בשיא משבר הקורונה.
העלאות הריבית האגרסיביות הביאו לירידה באינפלציה שירדה משיעור של 9.1% ביוני 2022 לשיעור של 2.7% בנובמבר 2024. מגמה זו אפשרה לפד' להתחיל להפחית את הריבית במהלך 2024. עם
זאת, נראה כי קצב השיפור במאבק באינפלציה נבלם בחודשים האחרונים, כשהאינפלציה השנתית נותרה גבוהה מיעד של 2% שהציב הפד.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
