ת"א תקבל פוש לירוק מהדואליות ודחיפה אדומה מהתמ"ג
הבורסה בתל אביב תפתח את שעריה למסחר, לאחר יום מהוסס בצבע הירוק בהיר שחל עליה אתמול. וול סטריט עשויה להקל במעט את המגמה משום שהיא ננעלה בצבע הירוק, ובקרב מניות הארביטראז' יש נטייה לדחוף לעליות. בזירת המאקרו המקומית התפרסם אתמול היקפו של התמ"ג במשק. זה ירד בקצב הגידול שלו ועלה רק ב-2.9% לאחר עליה בת 4.4% ברבעון הרביעי של השנה שעברה - גורם מדאיג ללא ספק.
עוד ענייני כלכלה: רה"מ שרון עשוי להסתייג מהתוכנית של שר האוצר נתניהו, כך מדליפים בירושלים. השר מעוניין לצאת בתוכנית נוספת להפחתת המיסים ולשינוי מדיניות המיסוי בבורסה בין היתר. גם לכך עשויה להיות השפעה על הכוחות הפועלים בבורסה. אם נתניהו עשוי להעלות את תשלום המס על השקעות - עלולות לבוא ירידות, ואם שרון מעוניין לטרפד זאת - אז תתכנה עליות.
במקביל נמשכות לזרום הידיעות על הפינוי המתקרב - עסק יקר, מסובך, טעון רגשית ולא קל. כל זה גם לא קל לכלכלה. כך שגם מצב הרוח ההתנתקותי עשוי לעמוד לבורסה לרועץ.
המניות הדואליות עשויות לדחוף את הבורסה לצבע הירוק: מניית טבע תפתח בפער חיובי של 1.36%+, מניית פרטנר בפער של 0.85%+, מניית פריגו בפער של 0.86%+, מניית אלביט מערכות בפער של 0.36%+, ומניית אלווריון בפער של 0.1%+.
תוצאות שטראוס-עלית לרבעון הראשון עתידות להתפרסם היום ולמשוך את תשומת לב המשקיעים. יו"ר החברה, עפרה שטראוס, נשיא ומנכ"ל הקבוצה, ארז ויגודמן, ומנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, גיורא בר דיעה, יכנסו מסיבת עתונאים והתקשורת תעקוב בדריכות.
ספק מוטל לגבי עסקת בתי הזיקוק לאחר שפוצץ המו"מ בין המדינה לבין האחים עופר, מדווח היום "ידיעות אחרונות". הטייקונים השולטים ב-26% מבתי הזיקוק של ישראל גילו כי המדינה מייעדת להם רק 120 מיליון דולר בעבור חלקם, ולכן בחרו לפוצץ את המו"מ. מניות החברה לישראל עשויות להגיב לידיעה.
רגע של תוצאות. חברת הצבע טמבור הנמצאת בבעלות קבוצת בורוביץ והציבור, פרסמה אתמול את התוצאות שלה לרבעון הראשון. טמבור סיימה את הרבעון הראשון של 2005 במכירות בהיקף של כ-107 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-9.2 מיליון שקל, ורווח נקי של כ- 4.6 מיליון שקל.
יצוין כי בשנת 2004, בו חל חג הפסח בתחילת חודש אפריל, עמדו מכירות החברה ברבעון הראשון על סך של 111 מליון שקל והרווח התפעולי בסך של 12 מליון שקל. מכיוון שהשנה חל חג הפסח בסוף חודש אפריל, חלק ממכירות ותוצאות חג הפסח יבוא לידי ביטוי בחודש אפריל, ולפיכך יכללו ברבעון השני. המניה תבחן היום על רקע התוצאות בבורסה.
עוד בענייני האחים עופר, והפעם רק לאח סמי. "מעריב" מדווח הבוקר כי עופר בודק את האפשרות להגדיל את אחזקותיו בבנק מזרחי. משפחת עופר מחזיקה יחד עם משפחת ורטהיים בבנק הרביעי בגודלו במדינה. סמי ויולי עופר מחזיקים כעת בכ-25% ומוזי ורטהיים מחזיק בכ-21%.
טיפה של בנקאות. העיתונאי יואב יצחק מדווח ב"גלובס" מדווח בגלובס כי שופט בורר בבית המשפט פסק כי קבוצת ליברמן-צדיק שהיא גם בעלת השליטה בבנק הבינלאומי, הונתה את חברת ארט-ב לאחר שמסרה תצהיר כוזב בביהמ"ש. על הקבוצה נפסק כי תשלם פיצויים. מניות הבינלאומי עשויות להגיב.
עסקי התעופה לא יורדים גם הם מהכותרות. ב"ידיעות אחרונות" כי כנפיים מנהלת מו"מ עם עובדי חברת התיירות איסתא ומשפחת מנו למכירת האחזקה שלה באיסתא. כנפיים מחזיקה בכ-24.5% מהבעלות באיסתא והיא מחויבת למכור בהוראה רגולטורית עקב עסקת הרכישה של אל על על ידי קבוצת בורוביץ'. מניות איסתא, כנפיים ואל על עשויות להתעניין.
מניות א.דורי בבורסה (דורי הנדסה) עשויות להתעניין בעסקיו של הבעלים - אורי דורי. ב"מעריב" מדווח הבוקר כי הוא עשוי לרשום קופון של כ-35 מיליון דולר יחד עם אדלקום, שותפתו בהקמת תחנת הכח הפרטית דוראד. התשלום יבוצע בעבור ניהול שירותי הפרויקט מדווחים בעיתון, ושותפות בו גם קצא"א (30%), קונסורציום של דלק ונובל אנרג'י (20%), וזורלו (20%).
רגעים של הכרעה עומדים להתרגש על קיבוץ לוחמי הגטאות. הקיבוצניקים בוחנים את האפשרות למכור כ-23% מהבעלות על חברת טבעול בכ-230 מיליון שקל לחברת אסם, המחזיקה בבעלות משותפת עימם על טבעול. המתווך בין הצדדים הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, אורי יוגב, כך מדווח הבוקר "ידיעות אחרונות".
תחושה של שותפות אמיתית עשויה לחמם את עובדי הקו-אופ. ביהמ"ש פסק כי 984 העובדים יקבלו 55 אלף שקל כל אחד בעניין מכירת האחזקה בחנות הריהוט IKEA, כך מדווחים הבוקר ב"מעריב". האגודה נוצחה בינתיים בקרב בבית המשפט, אך ערעורים עשויים להגיע בהמשך. מניות הרבוע הכחול, הקשורות לסיפור עשויות להתעניין.
עוד קצת לקמעונאות. ב"מעריב" מציינים כי איגוד מזון מציין שכוחן של רשתות המזון מוסיף לגדול. הרשתות הגדולות מתחזקות והישראלים מעדיפים אותן על פני החנויות הפרטיות הקטנות. האם כוחה של גבינת הקוטג' יתבטא בתוצאות שופרסל, הרבוע הכחול, וגרנית הכרמל (קלאב מרקט) כבר בתום הרבעון השני? ימים יגידו.
ואי אפשר בלי רגע של בזק. אתמול פרסם האנליסט בני שרביט מבית ההשקעות מנורה גאון הורדת המלצה למניית בזק. האנליסט מעניק למניה המלצת "החזק" והוא סבור כי המחיר שבו נרכשה בזק, והאופציה שהוענקה לקבוצת סבן לרכוש עוד 10% מבזק במחיר זהה, מגלמים דאון-סייד במחיר הצפוי למניה. הוא גם חוזה ירידה חדה ברווחיות כבר ברבעון השני. המניה ירדה אתמול, אך היום יגיע יום חדש ומבחן נוסף לדעתו של השוק.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.