מתחילת המלחמה קלט אגף השיקום של משרד הביטחון 12 אלף פצועים חדשים מצה"ל וכוחות הביטחון, מתוכם קרוב ל-40% נפגעי נפש. כ-900 פצועים פונו לבתי חולים בצפון הארץ, בהם מעל 130 שממשיכים לקבל טיפול שיקומי באגף השיקום, בעוד שאחרים חזרו לשירותם.

לפי נתוני משרד הביטחון, 88% מהפצועים מוגדרים כפצועים קל, 7% בינוני ו-5% קשה. מבין כלל הפצועים, כ-66% סובלים מפגיעות פיזיות, בעוד 44% נפגעו נפשית, כשרבים מהם מתמודדים עם פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. 377 נפגעו בראש, 308 פגיעות בעיניים, ו-104 פגיעות בעמוד השדרה. בנוסף, כ-60 נפגעים נותרו קטועי גפיים. חלק ניכר מהפציעות כוללות פגיעות מורכבות כמו שברים, כוויות חמורות, פגיעות רסיסים וכאבים עצביים מתמשכים. 

51% מהנפגעים הם בגילים 30-18 צילום: Istock

עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי 93% מפצועים הם גברים, 66% הם אנשי מילואים ו-51% הם בני 18 עד 30, כלומר נמצאים במהלך שירות סדיר, קבע ראשוני או בשנים הראשונות למילואים. 

• נכי צה"ל לא יחכו בתורים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

יחס של מטפל אחד ל-1,740 פצועים

תקציב אגף השיקום צמח בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקל - מ-5.4 ל-7.3 מיליארד שקל. בעקבות העלייה במספר הפצועים, גויסו כ-500 מטפלים בתחומי הנפש, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. עם זאת, האגף מתמודד עם מחסור בכוח אדם, עם יחס של מטפל אחד לכ-1,740 פצועים.

אגף השיקום של משרד הביטחון גם נדרש להתמודד עם היקף נפגעי נפש נרחב, ומערכות הבריאות והטיפול הנפשי, בשיתוף פעולה עם הצבא, מעורבות במתן מענה ראשוני ומהיר לפצועים. צוותי רפואה בבתי החולים ובמתקני השיקום הוכשרו להתמודד עם פגיעות רב-תחומיות, והוקמו מרפאות שדה לטיפול מיידי במקרים הדחופים. בנוסף, קופות החולים ומרכזי בריאות הנפש עובדים בשיתוף פעולה כדי לספק מענה כוללני לטראומה הנפשית שמתפתחת בקרב חלק מהחיילים.

משרד הביטחון החליט על גישה מקלה בתהליך השיקום עבור פצועי המלחמה הנוכחית, כשהפצועים יקבלו תמיכה כלכלית וסיוע מיידי למשך שנה. הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות יחלו בינואר 2025, אך לנפגעי הנפש יידחו הוועדות בשנתיים כדי לאפשר, ייצוב נפשי.

נפתחו מחלקות ייעודיות לפצועי המלחמה בבתי החולים

• "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
• "ביירון" בדרך - ככה תתכוננו כראוי לסופה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בבתי חולים ברחבי הארץ נפתחו מחלקות ייעודיות לטיפול בפצועי המלחמה, ונעשה מאמץ מיוחד להעניק טיפול אינטנסיבי לנפגעי הלם קרב. בנוסף, מתבצע פיתוח של תוכניות שיקום אישיות ומותאמות לכל פצוע, המבוססות על הצרכים המיוחדים של כל אחד מהפצועים, לפי סוג הפציעה ודרגת הפגיעה.

ראש אגף השיקום, לימור לוריא, צופה כי המספר של נכי צה"ל יגיע לכ-100 אלף עד 2030, כשמחציתם יהיו נפגעי נפש.

מערך השיקום נדרש להתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים לאור גודל המלחמה והיקף הנפגעים. ראשית, מדובר בעומס על התשתיות הטיפוליות הקיימות: בבתי החולים ובמרכזי השיקום יש מגבלת מקום וצוות - מה שמחייב הרחבה של היקף השירותים באופן דחוף. בנוסף, נדרש תיאום רב בין הצבא לקופות החולים ומשרד הבריאות, שמקיים פעילות ענפה כדי להבטיח שכל נפגע יקבל את מלוא השירותים הנדרשים.