אגף השיקום: 12 אלף פצועים בחרבות ברזל - 66% מהם מילואימניקים
מתחילת המלחמה קלט אגף השיקום של משרד הביטחון 12 אלף פצועים חדשים מצה"ל וכוחות הביטחון, מתוכם קרוב ל-40% נפגעי נפש. כ-900 פצועים פונו לבתי חולים בצפון הארץ, בהם מעל 130 שממשיכים לקבל טיפול שיקומי באגף השיקום, בעוד שאחרים חזרו לשירותם.
לפי נתוני משרד הביטחון, 88% מהפצועים מוגדרים כפצועים קל, 7% בינוני ו-5% קשה. מבין כלל הפצועים, כ-66% סובלים מפגיעות פיזיות, בעוד 44% נפגעו נפשית, כשרבים מהם מתמודדים עם פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. 377 נפגעו בראש, 308 פגיעות בעיניים, ו-104 פגיעות בעמוד השדרה. בנוסף, כ-60 נפגעים נותרו קטועי גפיים. חלק ניכר מהפציעות כוללות פגיעות מורכבות כמו שברים, כוויות חמורות, פגיעות רסיסים וכאבים עצביים מתמשכים.
51% מהנפגעים הם בגילים 30-18 צילום: Istock
עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי 93% מפצועים הם גברים, 66% הם אנשי מילואים ו-51% הם בני 18 עד 30, כלומר נמצאים במהלך שירות סדיר, קבע ראשוני או בשנים הראשונות למילואים.
יחס של מטפל אחד ל-1,740 פצועים
תקציב אגף השיקום צמח בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקל - מ-5.4 ל-7.3 מיליארד שקל. בעקבות העלייה במספר הפצועים, גויסו כ-500 מטפלים בתחומי הנפש, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. עם זאת, האגף מתמודד עם מחסור בכוח אדם, עם יחס של מטפל אחד לכ-1,740 פצועים.
אגף השיקום של משרד הביטחון גם נדרש להתמודד עם היקף נפגעי נפש נרחב, ומערכות הבריאות והטיפול הנפשי, בשיתוף פעולה עם הצבא, מעורבות במתן מענה ראשוני ומהיר לפצועים. צוותי רפואה בבתי החולים ובמתקני השיקום הוכשרו להתמודד עם פגיעות רב-תחומיות, והוקמו מרפאות שדה לטיפול מיידי במקרים הדחופים. בנוסף, קופות החולים ומרכזי בריאות הנפש עובדים בשיתוף פעולה כדי לספק מענה כוללני לטראומה הנפשית שמתפתחת בקרב חלק מהחיילים.
משרד הביטחון החליט על גישה מקלה בתהליך השיקום עבור פצועי המלחמה הנוכחית, כשהפצועים יקבלו תמיכה כלכלית וסיוע מיידי למשך שנה. הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות יחלו בינואר 2025, אך לנפגעי הנפש יידחו הוועדות בשנתיים כדי לאפשר, ייצוב נפשי.
נפתחו מחלקות ייעודיות לפצועי המלחמה בבתי החולים
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
בבתי חולים ברחבי הארץ נפתחו מחלקות ייעודיות לטיפול בפצועי המלחמה, ונעשה מאמץ מיוחד להעניק טיפול אינטנסיבי לנפגעי הלם קרב. בנוסף, מתבצע פיתוח של תוכניות שיקום אישיות ומותאמות לכל פצוע, המבוססות על הצרכים המיוחדים של כל אחד מהפצועים, לפי סוג הפציעה ודרגת הפגיעה.
ראש אגף השיקום, לימור לוריא, צופה כי המספר של נכי צה"ל יגיע לכ-100 אלף עד 2030, כשמחציתם יהיו נפגעי נפש.
מערך השיקום נדרש להתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים לאור גודל המלחמה והיקף הנפגעים. ראשית, מדובר בעומס על התשתיות הטיפוליות הקיימות: בבתי החולים ובמרכזי השיקום יש מגבלת מקום וצוות - מה שמחייב הרחבה של היקף השירותים באופן דחוף. בנוסף, נדרש תיאום רב בין הצבא לקופות החולים ומשרד הבריאות, שמקיים פעילות ענפה כדי להבטיח שכל נפגע יקבל את מלוא השירותים הנדרשים.
- 1.את כל הכספים הקואליציונים להפנות לשיקומם (ל"ת)אפק 29/10/2024 16:25הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
