אגף השיקום: 12 אלף פצועים בחרבות ברזל - 66% מהם מילואימניקים
מתחילת המלחמה קלט אגף השיקום של משרד הביטחון 12 אלף פצועים חדשים מצה"ל וכוחות הביטחון, מתוכם קרוב ל-40% נפגעי נפש. כ-900 פצועים פונו לבתי חולים בצפון הארץ, בהם מעל 130 שממשיכים לקבל טיפול שיקומי באגף השיקום, בעוד שאחרים חזרו לשירותם.
לפי נתוני משרד הביטחון, 88% מהפצועים מוגדרים כפצועים קל, 7% בינוני ו-5% קשה. מבין כלל הפצועים, כ-66% סובלים מפגיעות פיזיות, בעוד 44% נפגעו נפשית, כשרבים מהם מתמודדים עם פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. 377 נפגעו בראש, 308 פגיעות בעיניים, ו-104 פגיעות בעמוד השדרה. בנוסף, כ-60 נפגעים נותרו קטועי גפיים. חלק ניכר מהפציעות כוללות פגיעות מורכבות כמו שברים, כוויות חמורות, פגיעות רסיסים וכאבים עצביים מתמשכים.
51% מהנפגעים הם בגילים 30-18 צילום: Istock
עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי 93% מפצועים הם גברים, 66% הם אנשי מילואים ו-51% הם בני 18 עד 30, כלומר נמצאים במהלך שירות סדיר, קבע ראשוני או בשנים הראשונות למילואים.
יחס של מטפל אחד ל-1,740 פצועים
תקציב אגף השיקום צמח בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקל - מ-5.4 ל-7.3 מיליארד שקל. בעקבות העלייה במספר הפצועים, גויסו כ-500 מטפלים בתחומי הנפש, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. עם זאת, האגף מתמודד עם מחסור בכוח אדם, עם יחס של מטפל אחד לכ-1,740 פצועים.
אגף השיקום של משרד הביטחון גם נדרש להתמודד עם היקף נפגעי נפש נרחב, ומערכות הבריאות והטיפול הנפשי, בשיתוף פעולה עם הצבא, מעורבות במתן מענה ראשוני ומהיר לפצועים. צוותי רפואה בבתי החולים ובמתקני השיקום הוכשרו להתמודד עם פגיעות רב-תחומיות, והוקמו מרפאות שדה לטיפול מיידי במקרים הדחופים. בנוסף, קופות החולים ומרכזי בריאות הנפש עובדים בשיתוף פעולה כדי לספק מענה כוללני לטראומה הנפשית שמתפתחת בקרב חלק מהחיילים.
משרד הביטחון החליט על גישה מקלה בתהליך השיקום עבור פצועי המלחמה הנוכחית, כשהפצועים יקבלו תמיכה כלכלית וסיוע מיידי למשך שנה. הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות יחלו בינואר 2025, אך לנפגעי הנפש יידחו הוועדות בשנתיים כדי לאפשר, ייצוב נפשי.
נפתחו מחלקות ייעודיות לפצועי המלחמה בבתי החולים
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
בבתי חולים ברחבי הארץ נפתחו מחלקות ייעודיות לטיפול בפצועי המלחמה, ונעשה מאמץ מיוחד להעניק טיפול אינטנסיבי לנפגעי הלם קרב. בנוסף, מתבצע פיתוח של תוכניות שיקום אישיות ומותאמות לכל פצוע, המבוססות על הצרכים המיוחדים של כל אחד מהפצועים, לפי סוג הפציעה ודרגת הפגיעה.
ראש אגף השיקום, לימור לוריא, צופה כי המספר של נכי צה"ל יגיע לכ-100 אלף עד 2030, כשמחציתם יהיו נפגעי נפש.
מערך השיקום נדרש להתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים לאור גודל המלחמה והיקף הנפגעים. ראשית, מדובר בעומס על התשתיות הטיפוליות הקיימות: בבתי החולים ובמרכזי השיקום יש מגבלת מקום וצוות - מה שמחייב הרחבה של היקף השירותים באופן דחוף. בנוסף, נדרש תיאום רב בין הצבא לקופות החולים ומשרד הבריאות, שמקיים פעילות ענפה כדי להבטיח שכל נפגע יקבל את מלוא השירותים הנדרשים.
- 1.את כל הכספים הקואליציונים להפנות לשיקומם (ל"ת)אפק 29/10/2024 16:25הגב לתגובה זו
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
