אגף השיקום: 12 אלף פצועים בחרבות ברזל - 66% מהם מילואימניקים
מתחילת המלחמה קלט אגף השיקום של משרד הביטחון 12 אלף פצועים חדשים מצה"ל וכוחות הביטחון, מתוכם קרוב ל-40% נפגעי נפש. כ-900 פצועים פונו לבתי חולים בצפון הארץ, בהם מעל 130 שממשיכים לקבל טיפול שיקומי באגף השיקום, בעוד שאחרים חזרו לשירותם.
לפי נתוני משרד הביטחון, 88% מהפצועים מוגדרים כפצועים קל, 7% בינוני ו-5% קשה. מבין כלל הפצועים, כ-66% סובלים מפגיעות פיזיות, בעוד 44% נפגעו נפשית, כשרבים מהם מתמודדים עם פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. 377 נפגעו בראש, 308 פגיעות בעיניים, ו-104 פגיעות בעמוד השדרה. בנוסף, כ-60 נפגעים נותרו קטועי גפיים. חלק ניכר מהפציעות כוללות פגיעות מורכבות כמו שברים, כוויות חמורות, פגיעות רסיסים וכאבים עצביים מתמשכים.
51% מהנפגעים הם בגילים 30-18 צילום: Istock
עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי 93% מפצועים הם גברים, 66% הם אנשי מילואים ו-51% הם בני 18 עד 30, כלומר נמצאים במהלך שירות סדיר, קבע ראשוני או בשנים הראשונות למילואים.
יחס של מטפל אחד ל-1,740 פצועים
תקציב אגף השיקום צמח בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקל - מ-5.4 ל-7.3 מיליארד שקל. בעקבות העלייה במספר הפצועים, גויסו כ-500 מטפלים בתחומי הנפש, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. עם זאת, האגף מתמודד עם מחסור בכוח אדם, עם יחס של מטפל אחד לכ-1,740 פצועים.
אגף השיקום של משרד הביטחון גם נדרש להתמודד עם היקף נפגעי נפש נרחב, ומערכות הבריאות והטיפול הנפשי, בשיתוף פעולה עם הצבא, מעורבות במתן מענה ראשוני ומהיר לפצועים. צוותי רפואה בבתי החולים ובמתקני השיקום הוכשרו להתמודד עם פגיעות רב-תחומיות, והוקמו מרפאות שדה לטיפול מיידי במקרים הדחופים. בנוסף, קופות החולים ומרכזי בריאות הנפש עובדים בשיתוף פעולה כדי לספק מענה כוללני לטראומה הנפשית שמתפתחת בקרב חלק מהחיילים.
משרד הביטחון החליט על גישה מקלה בתהליך השיקום עבור פצועי המלחמה הנוכחית, כשהפצועים יקבלו תמיכה כלכלית וסיוע מיידי למשך שנה. הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות יחלו בינואר 2025, אך לנפגעי הנפש יידחו הוועדות בשנתיים כדי לאפשר, ייצוב נפשי.
נפתחו מחלקות ייעודיות לפצועי המלחמה בבתי החולים
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בבתי חולים ברחבי הארץ נפתחו מחלקות ייעודיות לטיפול בפצועי המלחמה, ונעשה מאמץ מיוחד להעניק טיפול אינטנסיבי לנפגעי הלם קרב. בנוסף, מתבצע פיתוח של תוכניות שיקום אישיות ומותאמות לכל פצוע, המבוססות על הצרכים המיוחדים של כל אחד מהפצועים, לפי סוג הפציעה ודרגת הפגיעה.
ראש אגף השיקום, לימור לוריא, צופה כי המספר של נכי צה"ל יגיע לכ-100 אלף עד 2030, כשמחציתם יהיו נפגעי נפש.
מערך השיקום נדרש להתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים לאור גודל המלחמה והיקף הנפגעים. ראשית, מדובר בעומס על התשתיות הטיפוליות הקיימות: בבתי החולים ובמרכזי השיקום יש מגבלת מקום וצוות - מה שמחייב הרחבה של היקף השירותים באופן דחוף. בנוסף, נדרש תיאום רב בין הצבא לקופות החולים ומשרד הבריאות, שמקיים פעילות ענפה כדי להבטיח שכל נפגע יקבל את מלוא השירותים הנדרשים.
- 1.את כל הכספים הקואליציונים להפנות לשיקומם (ל"ת)אפק 29/10/2024 16:25הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
