אגף השיקום: 12 אלף פצועים בחרבות ברזל - 66% מהם מילואימניקים
מתחילת המלחמה קלט אגף השיקום של משרד הביטחון 12 אלף פצועים חדשים מצה"ל וכוחות הביטחון, מתוכם קרוב ל-40% נפגעי נפש. כ-900 פצועים פונו לבתי חולים בצפון הארץ, בהם מעל 130 שממשיכים לקבל טיפול שיקומי באגף השיקום, בעוד שאחרים חזרו לשירותם.
לפי נתוני משרד הביטחון, 88% מהפצועים מוגדרים כפצועים קל, 7% בינוני ו-5% קשה. מבין כלל הפצועים, כ-66% סובלים מפגיעות פיזיות, בעוד 44% נפגעו נפשית, כשרבים מהם מתמודדים עם פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה. 377 נפגעו בראש, 308 פגיעות בעיניים, ו-104 פגיעות בעמוד השדרה. בנוסף, כ-60 נפגעים נותרו קטועי גפיים. חלק ניכר מהפציעות כוללות פגיעות מורכבות כמו שברים, כוויות חמורות, פגיעות רסיסים וכאבים עצביים מתמשכים.
51% מהנפגעים הם בגילים 30-18 צילום: Istock
עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי 93% מפצועים הם גברים, 66% הם אנשי מילואים ו-51% הם בני 18 עד 30, כלומר נמצאים במהלך שירות סדיר, קבע ראשוני או בשנים הראשונות למילואים.
יחס של מטפל אחד ל-1,740 פצועים
תקציב אגף השיקום צמח בשנה האחרונה בכ-2 מיליארד שקל - מ-5.4 ל-7.3 מיליארד שקל. בעקבות העלייה במספר הפצועים, גויסו כ-500 מטפלים בתחומי הנפש, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. עם זאת, האגף מתמודד עם מחסור בכוח אדם, עם יחס של מטפל אחד לכ-1,740 פצועים.
אגף השיקום של משרד הביטחון גם נדרש להתמודד עם היקף נפגעי נפש נרחב, ומערכות הבריאות והטיפול הנפשי, בשיתוף פעולה עם הצבא, מעורבות במתן מענה ראשוני ומהיר לפצועים. צוותי רפואה בבתי החולים ובמתקני השיקום הוכשרו להתמודד עם פגיעות רב-תחומיות, והוקמו מרפאות שדה לטיפול מיידי במקרים הדחופים. בנוסף, קופות החולים ומרכזי בריאות הנפש עובדים בשיתוף פעולה כדי לספק מענה כוללני לטראומה הנפשית שמתפתחת בקרב חלק מהחיילים.
משרד הביטחון החליט על גישה מקלה בתהליך השיקום עבור פצועי המלחמה הנוכחית, כשהפצועים יקבלו תמיכה כלכלית וסיוע מיידי למשך שנה. הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות יחלו בינואר 2025, אך לנפגעי הנפש יידחו הוועדות בשנתיים כדי לאפשר, ייצוב נפשי.
נפתחו מחלקות ייעודיות לפצועי המלחמה בבתי החולים
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בבתי חולים ברחבי הארץ נפתחו מחלקות ייעודיות לטיפול בפצועי המלחמה, ונעשה מאמץ מיוחד להעניק טיפול אינטנסיבי לנפגעי הלם קרב. בנוסף, מתבצע פיתוח של תוכניות שיקום אישיות ומותאמות לכל פצוע, המבוססות על הצרכים המיוחדים של כל אחד מהפצועים, לפי סוג הפציעה ודרגת הפגיעה.
ראש אגף השיקום, לימור לוריא, צופה כי המספר של נכי צה"ל יגיע לכ-100 אלף עד 2030, כשמחציתם יהיו נפגעי נפש.
מערך השיקום נדרש להתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים לאור גודל המלחמה והיקף הנפגעים. ראשית, מדובר בעומס על התשתיות הטיפוליות הקיימות: בבתי החולים ובמרכזי השיקום יש מגבלת מקום וצוות - מה שמחייב הרחבה של היקף השירותים באופן דחוף. בנוסף, נדרש תיאום רב בין הצבא לקופות החולים ומשרד הבריאות, שמקיים פעילות ענפה כדי להבטיח שכל נפגע יקבל את מלוא השירותים הנדרשים.
- 1.את כל הכספים הקואליציונים להפנות לשיקומם (ל"ת)אפק 29/10/2024 16:25הגב לתגובה זו
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
