צילום: אדם רויטר

בנק ישראל הצליח לבלום את עליית הדולר ויצא ברווח גדול

בנק ישראל הצליח לא רק לבלום את ההתנפלות על הדולר, אלא מכר דולרים ברווח נאה מאוד של כ-2 מיליארד דולר, והדולר ירד ב-11% משיאו; בעוד הישראלים קנו, הזרים מכרו; ואיך כל זה קשור למלחמת לבנון השנייה?

ד"ר אדם רויטר | 31/12/2023 07:43 (27)

נושאים בכתבה בנק ישראל חרבות ברזל שער הדולר

ניתן לסכם את שנת 2023 כשנה שבה היה לפחות גורם אחד שהיה "מבוגר אחראי" במשק הישראלי וגם הצליח במלאכתו. לאחר ה-7 לאוקטובר הנורא, הגיע הדולר תוך כמה שבועות לשער שיא של 4.08 שקל. היה זה ב-26 לאוקטובר, היום בו החל צה"ל את הפשיטות הקרקעיות לתוך הרצועה. עדיין ועל אף שהמלחמה בעזה כעת בעיצומה והמלחמה מול החיזבאללה מצויים במלוא עוזם, הדולר סיים את השנה בשער 3.627, ירידה של 11% משיאו.

הפאניקה בשוק המט"ח נבלמה כי בנק ישראל הכניס כסף גדול מאד למשחק - היצע בדולרים שטרם נשמע כמותו בישראל – 45 מיליארדי דולרים שמתוכם 30 מיליארדי דולרים למכירה מיידית בשוק ועוד 15 מיליארדי דולרים למכירה בעסקאות סוואפ (מוכרים היום וקונים בחזרה במועד כלשהו בעתיד). המהלך מיתן בשלב הראשון את עליית הדולר, לאחר מכן בלם אותו והוריד אותו בהמשך לאזור ה-3.8. באותו שלב קיבל השקל גם רוח גבית כאשר הדולר האמריקאי החל להיחלש בעולם.

במקביל, ההבנה בקרב חלק ממשקיעי שוק ההון והמט"ח, ישראלים וזרים כאחד, שההפיכה המשפטית יורדת מסדר היום, כנראה לתמיד, עשתה את שלה. יש לזכור שהדולר עמד ב-6 לאוקטובר, טרום המלחמה, על שער של 3.87 שקל, שער גבוה ביותר, שהיווה לפי חישובי בנק ישראל פרמיית סיכון בשיעור של 10% על רקע ההפיכה המשפטית והקרע החברתי שנוצר.

במאמר מוסגר ראוי לציין שעל אף שבג"צ אמור להחליט באמצע ינואר בנושא "חוק ההתגברות על עילת הסבירות", תוצאת ההחלטה לא תשנה את הנחת העבודה השוררת בקרב פעילים רבים בשוקי ההון והמט"ח שהנושא "מת", כי לימין כבר אין את הכוח הפוליטי, הזמן או הרצון להמשיך ולקדם את זה.

בנק ישראל יכול להתמודד עם גלים ספקולטיביים

הקונספציה ששררה בקרב חלק מבכירי שוק ההון שבנק ישראל לא יכול לעצור גלים ספקולטיביים בשוק המט"ח חטפה סוג של נוק-אאוט. זו מן אגדה שקיימת מאז ימי המתקפה הספקולטיבית שהצליחה לג'ורג' סורוס בתחילת שנות ה-90 על שער הפאונד הבריטי, מתקפה שהבנק המרכזי של בריטניה כשל בניסיונו למנוע.

קיימים מאז מקרים רבים בהם בנקים מרכזיים במדינות שונות הצליחו יפה מאד לנתב את שערי המט"ח כרצונם, גם בניגוד לדעתם של ספקולנטים כאלו ואחרים. עינינו הרואות - בנק ישראל הצליח לבלום גל ספקולטיבי גדול של רכישות דולרים במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר ולא מדובר בהצלחה מינורית.

בנק ישראל הוא אחד הבנקים המרכזיים העשירים בעולם. זה מתבטא ביחס רזרבות מט"ח לנפש שם הוא מדורג במקום 3 בעולם וביחס רזרבות מט"ח לתוצר במקום 6 בעולם. זוהי עוצמה פיננסית שמעטות כדוגמתה ואת הספקולנטים הזרים זה בהחלט הרשים. נאמר זאת כך, זה לא הבנק המרכזי הראשון ברשימה שהיה עולה בדעתם של ספקולנטים להילחם נגדו.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנק ישראל הצליח במלאכתו על אף שהוא לא תכנן לבלום את השער אלא רק לקזז ולהאט את המגמה הספקולטיבית. אלו הן חדשות מצוינות למלחמה באינפלציה וליכולת של המשק הישראלי לשמור על איתנות פיננסית גם במצבי משבר קשים.

בנק ישראל יצא ברווח גדול

בנק ישראל רכש במהלך 2021 כ-35 מיליארדי דולר כדי למתן את התחזקות השקל. הוא רכש אותם ברמות שערים שנעו בין 3.1 שקל ל-3.25 שקל לדולר. באוקטובר 2023 היקפי המכירות שלו בשוק הסתכמו ב-8.2 מיליארד דולר, בשערים שנעו בין 3.9 ל-4.08 שקל. אם מודדים מכירות אלו מול הרכישות שביצע ב-2021, מדובר ברווח ממוצע של כ-25%, כ-2.05 מיליארדי דולרים. ממש לא כסף קטן.

ישראלים קנו דולרים וזרים מכרו

בדיעבד, אלו שמכרו ברמות הגבוהות סידרו לעצמם עסקאות מצוינות. היו אלו יצואנים ישראליים שמכרו וגידרו, משקיעים ישראליים מתוחכמים, אך יותר מכולם דווקא משקיעים זרים. מתברר שמכירת הדולרים נעשתה בעיקר מצד גורמים זרים בעוד הישראלים היו אלו שרצו וקנו דולרים.

מה שקרה הוא דז'ה-וו לאירוע שהיה בשוק המט"ח במהלך מלחמת לבנון השנייה. ביולי 2006 עת התחילה המלחמה, הדולר קפץ תוך מספר ימים בכ-4% משער של 4.37 שקל לדולר ל-4.55 במסחר התוך יומי ואז התחיל באופן מפתיע לרדת. ביקשתי מחדר העסקאות של חיסונים פיננסים לבדוק מי מוכר ונאמר לנו שהזרים מוכרים. זה היה במובנים מסוימים בניגוד לכל הגיון, כאשר חיזבאללה מפציץ את מפרץ חיפה בטילים ארוכי טווח וכיפת ברזל עוד אפילו טרם נולדה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

19.
רן 01/01/2024 03:06
הגב לתגובה זו
ונדרשת ביותר
18.
דוד וולקוצקי 31/12/2023 23:34
הגב לתגובה זו
מספיק שכל מפוטרי ההייטק ימכרו תיקי מניות נקובי דולר והנה לכם ביקוש לשקל שנובע ממשבר ולא מכוח
17.
הנביא 31/12/2023 21:08
הגב לתגובה זו
נרכשו טונות של דולרים בשערים קצת יותר גבוהים מ-4. (אני מעריך בממוצע 4.5). אז יותר שווה למכור בשערים אלו. לפחות לא בהפסד. בסוף לא יישארו דולרים למכור.
16.
העורב 31/12/2023 17:17
הגב לתגובה זו
בנק ישראל הפסיד כשמונים מיליארד ש"ח בשנים האחרונות על המט"ח שקנה בשער ממוצע של 3.8. כך ש"הרווח" של שני מיליארד דולר טובע בים ההפסדים. הבנק שילם על המק"מ שהנפיק כדי לממן את רכישת המט"ח אחוזים שלמים וקיבל גרושים עבור אג"ח חו"ל סופר קצרים שרכש במט"ח. הוא גם קנה במחירי שיא מניות בחו"ל. הכל מופיע במאזן הבנק ואי אפשר להתווכח עם העובדות. אגב ההפסדים הללו מונעים מהבנק להגיע לרווחים כמו כל בנק מרכזי אחר ולהעביר את רווחיו לתקציב המדינה - זה היה פותר לנו הרבה בעיות. אגב רכישות המט"ח לא עזרו הרבה להחלשת השקל בדיוק כמו שהמכירות לא ממש השפיעו על חיזוקו. הרי הכותב מספר בעצמו ש"איש הקשר" שלו הסתמך על זה שננצח ולא הזכיר במילה את בנק ישראל. ואין דוגמאות לבנקים מרכזיים שהשפעתם על שערי המטבע ע"י מכירת או קניית מט"ח השפיעה לאורך זמן. הרי ברור לכם שאם היו דוגמאות כאלה הכותב היה מציין אותן ולא כותב "קיימים מאז מקרים רבים בהם בנקים מרכזיים במדינות שונות הצליחו יפה מאד לנתב את שערי המט"ח כרצונם" בלי דוגמא אחת לרפואה - פשוט משום שלא קיימות דוגמאות כאלה.
15.
ריק 31/12/2023 16:45
הגב לתגובה זו
חבל שמיטב בנינו ממשיכים למות בשביל לשפר את תמונת ההפסד ובשביל ש״הציבור הרחב״ (שברובו לא תרם כלום מלבד לצעוק ״עכשיו עכשיו״) יחשוב שניצחנו. בראיה שנה שנתיים קדימה השער הנוכחי זו הזדמנות לקנות דולר. לצערי.
14.
גידי 31/12/2023 14:04
הגב לתגובה זו
על מלחמתו בביזה הנוראית שמבצעים העמלקים החרדיים בקופת המדינה, בזמן מלחמה.
13.
רועי 31/12/2023 12:52
הגב לתגובה זו
שלא יעבדו עליכם, תמשיכו לקנות דולרים
12.
אבנר 31/12/2023 12:24
הגב לתגובה זו
על ניסיונותיו לבלום את חלוקת הכספים הקואליציוניים
11.
גידי 31/12/2023 11:29
הגב לתגובה זו
קואליציונים.
העורב 31/12/2023 17:28
הגב לתגובה זו
הבנק לקח הלוואה בצורה של הנפקת מק"מ בש"ח כדי לקנות מט"ח. הוא צריך להחזיר את ההלוואה ממכירות מט"ח בסופו של דבר.
10.
ZZ 31/12/2023 11:06
הגב לתגובה זו
בטח מול הריבית הראלית מול כול העולם...
9.
למה 31/12/2023 10:50
הגב לתגובה זו
אחרי שנים של הפסדים על מט"ח כשהשקל התחזק בלי שניתן היה להסביר את הסיבה לכך
העורב 31/12/2023 17:25
הגב לתגובה זו
היינו מדינה עם ריבית גבוהה יחסית, אבטלה נמוכה, צמיחה גבוהה וגרעון נמוך. מי לא ישקיע במטבע של מדינה כזו ? ותנוח דעתך , הבנק מופסד עשרות מיליארדים על ההרפתקה שלו במט"ח.
8.
תיסלם 31/12/2023 10:29
הגב לתגובה זו
טוב בספקולציות דולר חלש בעידוד הצמיחה הדולר אינו חזות הכל אחרי שירד ביותר מ-10 אחוזים מהשיא וב-5 אחוזים אפילו מלפני המלחמה!! הוא עדיין לא מוריד את הריבית,וממשיך לתדלק את הקפיטליזם החזירי של הבנקים ומנהליהם ומה לגבי השכירים?? הם ימשיכו להחנק מהאוברדרפט ומהריביות המנופחות
7.
ג'ק 31/12/2023 10:18
הגב לתגובה זו
מולם עומדת ממשלת כישלון עם ראש ממשלה מושחת ושקרן , שר אוצר דפוק ושר כלכלה שפן פחדן .
6.
אחד העם 31/12/2023 09:41
הגב לתגובה זו
לעלויות האדירות של המלחמה יש מחיר כבד....והתשלום יגיע. הדולר שוב יעלה והרבה עד המשבר הבא... כך פועל השוק
לא בטוח 31/12/2023 10:28
הגב לתגובה זו
אם האינפלציה בישראל תעמוד על שיעור של 5 אחוז, והאינפלציה בארה"ב תעמוד על 2%, צריך להיות פיחות של 3% בשער השקל. נוסיף לכך ליתר ביטחון עוד 2%, וא הפיחות לא צריך לעבור את ה-5% מקסימום. זאת כל התורה על רגל אחת.
5.
ש 31/12/2023 09:35
הגב לתגובה זו
קנה וקנה זה לא ככ עזר
העורב 31/12/2023 17:19
הגב לתגובה זו
אין שום דוגמאות לבנקים מרכזיים שההתערבות במט"ח עזרה לטווח ארוך. לא סתם הכותב לא נותן אפילו דוגמא אחת לבנק מרכזי שהצליח לעשות זאת ורק כותב "קיימים מאז מקרים רבים בהם בנקים מרכזיים במדינות שונות הצליחו יפה מאד לנתב את שערי המט"ח כרצונם". איפה המקרים הרבים ד"ר רויטר ?
מכרו דולרים. גם היצואנים מכרו,ונוצר היצע מתמשך של דולרי (ל"ת)
כי לא רק הספקולנטים 31/12/2023 10:30
הגב לתגובה זו
4.
זליג 31/12/2023 09:05
הגב לתגובה זו
בנק ישראל בשורה התחתונה מפסיד 4% מדי שנה, באמת כסף כיס.
בנק ישראל מפקיד את הדולרים בחו"ל ומקבל עליהם 6% (ל"ת)
סתם אחד 31/12/2023 10:04
הגב לתגובה זו
העורב 31/12/2023 17:23
בנק ישראל משלם על המק"מ שאיתו קנה את המט"ח יותר מארבעה אחוז לשנה ומפקיד את מט"ח במכשירים סופר קצרים כדי שיהיו זמינים מיידית - מכשירים שנותנים גרושים. מכאן הפסדיו הענקיים. הכל מופיע במאזן הבנק. אנחנו ממתינים למאזן של 2023 כדי לראות מה הפסדיו נכון להיום.
3.
כל הישראלים כמו עדר אחרי העיתונים (ל"ת)
הזייה 31/12/2023 09:04
הגב לתגובה זו
2.
דלור 31/12/2023 08:40
הגב לתגובה זו
קביעת הדולר ב-3.1- 3.2 היא הלעג לרש. מי החליט? האם בנק ישראל הוא קרטל? על חשבון מיסי העובדים?
1.
גבי 31/12/2023 08:35
הגב לתגובה זו
שניתן ללמוד ממנו: 1. לפעמים החשיבה רציונלית יותר כשאתה רחוק ממקום הארועים. 2. מרחוק רואים טוב יותר את התמונה הגדולה
א 31/12/2023 14:26
הגב לתגובה זו
לא מבינים את חומרת המציאות

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון | 16/09/2025 13:54

נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה

רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר | 18/09/2025 16:45

נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.