עו״ד ספי זינגר ימונה ליו״ר הרשות לניירות ערך
סוף סוף יש יושב ראש. החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על מינויו של עו״ד ספי זינגר ליו״ר הרשות לניירות ערך אושרה ע״י ועדת המינויים.
חברי וועדת המינויים, השופטת בדימוס שלומית דותן, אודי ניסן ושוקי אמרני הודיעו בסוף השבוע למנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר כי אישרו את המינוי.
זינגר (44) מכהן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן. בשנת 2011 החל לעבוד כעורך דין במשרד המשפטים וכיהן שם במגוון רחב של תפקידים במחלקת ייעוץ וחקיקה תחת המשנה ליועץ המשפטי דאז, עורך הדין אבי ליכט. עו"ד זינגר היה אחראי על תחום חדלות הפירעון והוביל בממשלה ובכנסת את המהלך לחקיקתו של חוק חדלות פירעון החדש. בנוסף, היה שותף לחלק גדול מהרפורמות המשקיות שנערכו באותם השנים, ובין היתר, הסדרת תחום האיגוח, הסדרת חלק המדינה במשאבי הטבע של ישראל (ועדות ששינסקי) ומתווה הגז, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי והוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.
בשנת 2018 הצטרף למשרד הרצוג פוקס נאמן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך. במסגרת זו ליווה וייעץ לחברות ישראליות ורב לאומיות במגוון רחב של תחומים ובסוגיות מורכבות בדיני חברות וניירות ערך, ובין היתר טיפל במכירת גרעין השליטה של חברת פרטנר, הסדר החוב בקבוצת איי.די.בי, עסקות בינ"ל מורכבות וחוצות גבולות, מימון הפרטת נמל חיפה, עסקאות מסוג מרג'ין (Margin), עסקאות איגוח ועוד.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ "אני מבקש שוב לברך את עו"ד ספי זינגר בברכת הצלחה גדולה. אני מאמין מאד בספי וביכולות שהוא מביא איתו. הניסיון שלו הן בשוק הפרטי והן במגזר הציבורי בתחום הכלכלי ובתחום ניירות ערך בפרט, יחזקו מאד את הרשות לניירות ערך ואת הכלכלה הישראלית, ואני מודה לחברי וועדת המינויים על המלצתם לאשר את המינוי.
"משרד האוצר יוביל בתקופה הקרובה תהליכי עומק בכלכלה הישראלית שמטרתם להזניק את הכלכלה ולנהל מאבק נחוש בסוגיית יוקר המחיה. ספי יצטרף כשותף בהנהלת משרד האוצר ויביא אל השולחן את נקודת המבט של שכלול שוק ההון, פיתוח מכשירים פיננסיים חדשים לתמיכה בענפי המשק השונים, העצמת הבורסה, צמצום והאחדת רגולציה, ועוד".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
