עו״ד ספי זינגר ימונה ליו״ר הרשות לניירות ערך
סוף סוף יש יושב ראש. החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על מינויו של עו״ד ספי זינגר ליו״ר הרשות לניירות ערך אושרה ע״י ועדת המינויים.
חברי וועדת המינויים, השופטת בדימוס שלומית דותן, אודי ניסן ושוקי אמרני הודיעו בסוף השבוע למנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר כי אישרו את המינוי.
זינגר (44) מכהן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן. בשנת 2011 החל לעבוד כעורך דין במשרד המשפטים וכיהן שם במגוון רחב של תפקידים במחלקת ייעוץ וחקיקה תחת המשנה ליועץ המשפטי דאז, עורך הדין אבי ליכט. עו"ד זינגר היה אחראי על תחום חדלות הפירעון והוביל בממשלה ובכנסת את המהלך לחקיקתו של חוק חדלות פירעון החדש. בנוסף, היה שותף לחלק גדול מהרפורמות המשקיות שנערכו באותם השנים, ובין היתר, הסדרת תחום האיגוח, הסדרת חלק המדינה במשאבי הטבע של ישראל (ועדות ששינסקי) ומתווה הגז, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי והוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.
בשנת 2018 הצטרף למשרד הרצוג פוקס נאמן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך. במסגרת זו ליווה וייעץ לחברות ישראליות ורב לאומיות במגוון רחב של תחומים ובסוגיות מורכבות בדיני חברות וניירות ערך, ובין היתר טיפל במכירת גרעין השליטה של חברת פרטנר, הסדר החוב בקבוצת איי.די.בי, עסקות בינ"ל מורכבות וחוצות גבולות, מימון הפרטת נמל חיפה, עסקאות מסוג מרג'ין (Margin), עסקאות איגוח ועוד.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ "אני מבקש שוב לברך את עו"ד ספי זינגר בברכת הצלחה גדולה. אני מאמין מאד בספי וביכולות שהוא מביא איתו. הניסיון שלו הן בשוק הפרטי והן במגזר הציבורי בתחום הכלכלי ובתחום ניירות ערך בפרט, יחזקו מאד את הרשות לניירות ערך ואת הכלכלה הישראלית, ואני מודה לחברי וועדת המינויים על המלצתם לאשר את המינוי.
"משרד האוצר יוביל בתקופה הקרובה תהליכי עומק בכלכלה הישראלית שמטרתם להזניק את הכלכלה ולנהל מאבק נחוש בסוגיית יוקר המחיה. ספי יצטרף כשותף בהנהלת משרד האוצר ויביא אל השולחן את נקודת המבט של שכלול שוק ההון, פיתוח מכשירים פיננסיים חדשים לתמיכה בענפי המשק השונים, העצמת הבורסה, צמצום והאחדת רגולציה, ועוד".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
