עו״ד ספי זינגר ימונה ליו״ר הרשות לניירות ערך

חברי וועדת המינויים, השופטת בדימוס שלומית דותן, אודי ניסן ושוקי אמרני אישרו את מינויו של זינגר לתפקיד. זינגר מכהן כיום כשותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן
נחמן שפירא |

סוף סוף יש יושב ראש. החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על מינויו של עו״ד ספי זינגר ליו״ר הרשות לניירות ערך אושרה ע״י ועדת המינויים.

חברי וועדת המינויים, השופטת בדימוס שלומית דותן, אודי ניסן ושוקי אמרני הודיעו בסוף השבוע למנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר כי אישרו את המינוי.

זינגר (44) מכהן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן. בשנת 2011 החל לעבוד כעורך דין במשרד המשפטים וכיהן שם במגוון רחב של תפקידים במחלקת ייעוץ וחקיקה תחת המשנה ליועץ המשפטי דאז, עורך הדין אבי ליכט. עו"ד זינגר היה אחראי על תחום חדלות הפירעון והוביל בממשלה ובכנסת את המהלך לחקיקתו של חוק חדלות פירעון החדש. בנוסף, היה שותף לחלק גדול מהרפורמות המשקיות שנערכו באותם השנים, ובין היתר, הסדרת תחום האיגוח, הסדרת חלק המדינה במשאבי הטבע של ישראל (ועדות ששינסקי) ומתווה הגז, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי והוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.

 

בשנת 2018 הצטרף למשרד הרצוג פוקס נאמן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך. במסגרת זו ליווה וייעץ לחברות ישראליות ורב לאומיות במגוון רחב של תחומים ובסוגיות מורכבות בדיני חברות וניירות ערך, ובין היתר טיפל במכירת גרעין השליטה של חברת פרטנר, הסדר החוב בקבוצת איי.די.בי, עסקות בינ"ל מורכבות וחוצות גבולות, מימון הפרטת נמל חיפה, עסקאות מסוג מרג'ין (Margin), עסקאות איגוח ועוד.

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ "אני מבקש שוב לברך את עו"ד ספי זינגר בברכת הצלחה גדולה. אני מאמין מאד בספי וביכולות שהוא מביא איתו. הניסיון שלו הן בשוק הפרטי והן במגזר הציבורי בתחום הכלכלי ובתחום ניירות ערך בפרט, יחזקו מאד את הרשות לניירות ערך ואת הכלכלה הישראלית, ואני מודה לחברי וועדת המינויים על המלצתם לאשר את המינוי.

 

"משרד האוצר יוביל בתקופה הקרובה תהליכי עומק בכלכלה הישראלית שמטרתם להזניק את הכלכלה ולנהל מאבק נחוש בסוגיית יוקר המחיה. ספי יצטרף כשותף בהנהלת משרד האוצר ויביא אל השולחן את נקודת המבט של שכלול שוק ההון, פיתוח מכשירים פיננסיים חדשים לתמיכה בענפי המשק השונים, העצמת הבורסה, צמצום והאחדת רגולציה, ועוד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.