עו״ד ספי זינגר ימונה ליו״ר הרשות לניירות ערך
סוף סוף יש יושב ראש. החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על מינויו של עו״ד ספי זינגר ליו״ר הרשות לניירות ערך אושרה ע״י ועדת המינויים.
חברי וועדת המינויים, השופטת בדימוס שלומית דותן, אודי ניסן ושוקי אמרני הודיעו בסוף השבוע למנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר כי אישרו את המינוי.
זינגר (44) מכהן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן. בשנת 2011 החל לעבוד כעורך דין במשרד המשפטים וכיהן שם במגוון רחב של תפקידים במחלקת ייעוץ וחקיקה תחת המשנה ליועץ המשפטי דאז, עורך הדין אבי ליכט. עו"ד זינגר היה אחראי על תחום חדלות הפירעון והוביל בממשלה ובכנסת את המהלך לחקיקתו של חוק חדלות פירעון החדש. בנוסף, היה שותף לחלק גדול מהרפורמות המשקיות שנערכו באותם השנים, ובין היתר, הסדרת תחום האיגוח, הסדרת חלק המדינה במשאבי הטבע של ישראל (ועדות ששינסקי) ומתווה הגז, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי והוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.
בשנת 2018 הצטרף למשרד הרצוג פוקס נאמן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך. במסגרת זו ליווה וייעץ לחברות ישראליות ורב לאומיות במגוון רחב של תחומים ובסוגיות מורכבות בדיני חברות וניירות ערך, ובין היתר טיפל במכירת גרעין השליטה של חברת פרטנר, הסדר החוב בקבוצת איי.די.בי, עסקות בינ"ל מורכבות וחוצות גבולות, מימון הפרטת נמל חיפה, עסקאות מסוג מרג'ין (Margin), עסקאות איגוח ועוד.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ "אני מבקש שוב לברך את עו"ד ספי זינגר בברכת הצלחה גדולה. אני מאמין מאד בספי וביכולות שהוא מביא איתו. הניסיון שלו הן בשוק הפרטי והן במגזר הציבורי בתחום הכלכלי ובתחום ניירות ערך בפרט, יחזקו מאד את הרשות לניירות ערך ואת הכלכלה הישראלית, ואני מודה לחברי וועדת המינויים על המלצתם לאשר את המינוי.
"משרד האוצר יוביל בתקופה הקרובה תהליכי עומק בכלכלה הישראלית שמטרתם להזניק את הכלכלה ולנהל מאבק נחוש בסוגיית יוקר המחיה. ספי יצטרף כשותף בהנהלת משרד האוצר ויביא אל השולחן את נקודת המבט של שכלול שוק ההון, פיתוח מכשירים פיננסיים חדשים לתמיכה בענפי המשק השונים, העצמת הבורסה, צמצום והאחדת רגולציה, ועוד".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
