זירת נפילת רקטה בכביש 34
צילום: דוברות המשטרה

בעקבות סבב הלחימה האחרון: נזק של כ-15 מיליון שקל לרכוש

עיקר התביעות שהוגשו מתייחסות לנזקי מבנה - מדובר ב-522 תביעות, מרביתן בערים אשקלון ואשדוד. שמירה מוצבת ב-10 מבנים שניזוקו

מורן ישעיהו |

בעקבות סבב הלחימה האחרון הוגשו 754 תביעות לנזק ישיר ברכוש. כך עולה מנתונים שפרסמה הבוקר (א') קרן הפיצויים ברשות המסים. התביעות מתייחסות לנזקי מבנה, רכב, חקלאות ועוד. על פי הערכות, מדובר בנזק של כ-15 מיליון שקל.

עיקר התביעות שהוגשו מתייחסות לנזקי מבנה. מדובר ב-522 תביעות, מרביתן בערים אשקלון ואשדוד עם 182 ו-166 תביעות בהתאמה. עוד הוגשו 25 תביעות לנזקים בקרית גת ו-20 תביעות לנזקים בשדרות. בשאר היישובים מדובר ב-129 תביעות שהוגשו.

ברשות המסים מעדכנים כי מוצבת שמירה ב-10 מבנים שניזוקו. המשפחות שפונו לבתי מלון במימון הקרן, שבו לבתיהן או עברו לדיור חלופי.

מבחינת נזקים לרכב, מדובר ב-207 תביעות שהוגשו, מרביתן באשדוד. 15 תביעות הוגשו לגבי נזקי חקלאות ו-10 תביעות לגבי נזקים מסוג אחר. לפי הרשות, בשלב זה כ-95% מהנזקים כבר נבדקו ונמצאים בטיפול. 

זירת נפילת רקטה בבית באשקלון:

פגיעת רקטה במפעל באזור התעשייה באשקלון

פגיעת רקטה בבית מגורים באחד מישובי מועצה אזורית חוף אשקלון

פגיעה נוספת באשקלון

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.