ציר המוות: אחרי 21 הרוגים הוחלט לסגור נתיב לאוטובוסים בפתח תקווה
ציר המוות אחרי יותר מ-40 תאונות דרכים ו-21 הרוגים מישהו בירושלים הקיץ משנתו והחליט לסגור את "ציר המוות". ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, בראשות ח"כ דוד צור, דנה היום בנעשה בנתיבי התחבורה הציבורית, לנוכח ריבוי תאונות הדרכים בהם נפגעים הולכי רגל בכלל וריבוי הנפגעים בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה בפרט.
ח"כ דוד צור פתח את הדיון וציין כי בזמן שחלף מאז שנקבע הדיון החליטה עיריית פתח תקווה לסגור את מסלול התחבורה הציבורית (מת"צ) בציר ז'בוטינסקי. ח"כ ישראל אייכלר, שיזם את הדיון, הוסיף ביקש לברר אם ייסגר כל המסלול או רק קטע ממנו, ואמר שצריך להחזיר את האוטובוסים לצד הימני של הכביש בנתיב מיועד לתחבורה ציבורית (נת"צ). "אמרו שאנשים יתרגלו לכך שמסלולי התחבורה הציבורית יהיו במרכז הכביש, אבל מאז נהרגים עוד ועוד אנשים, רק בציר ז'בוטינסקי נהרגו כבר 21 אנשים ועוד 51 נפגעו", אמר ח"כ אייכלר.
מנהל מחלקת תחבורה ציבורית בפתח תקווה, אבשלום שמחי, אמר כי נעשה הכל על מנת להקטין את התאונות במסלול, ולמרות זאת התאונות נמשכו. הוא הוסיף כי המסלול ייחסם כולו, לפחות עד אחרי שיסתיימו העבודות להקמת נציב הרכבת הקלה שיחלו רק עוד 3-4 חודשים.
מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מאיר חן, אמר כי המשרד ביקש מעיריית פתח תקווה להסדיר עד מחר בבוקר את מיקום התחנות ומפרצי עצירה כדי שהאוטובוסים יוכלו לנסוע בצד הימני של הכביש. הוא הסביר כי כיום יש 3 נתיבים לרכבים פרטיים בכל כיוון, שאחד מהם יילקח לטובת נתיב תחבורה ציבורית. קצין אגף התנועה המחוזי, סגן ניצב עמי דהן, אמר כי הסגירה הייתה מתואמת עם המשטרה.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרדכי בהירי דואני, אמר כי הרשות דווקא לא הייתה שותפה להחלטה ולא זומנה לסיור של המשטרה והעירייה. מנהלת חטיבת בטיחות והסברה ברשות, עליסה בן דוד, אמרה כי הרשות זיהתה את הבעיות בנתיב והצביעה על הפתרונות. היא התייחסה להצעת ח"כ אייכלר, להחזיר את האוטובוסים לנתיב הימני, ואמרה כי לא תמיד זה מוכיח את עצמו בעיקר בגלל האכיפה. לדבריה, הרשות תומכת בפתרון של הקמת אי מרכזי באמצע מסלול התחבורה הציבורית, אך הדבר יצריך דלת שמאלית לאוטובוסים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
