חשש לאירוע חטיפה באיזור גוש עציון: 3 נערי ישיבה נעדרים
חטיפה. חשש לאירוע חטיפה באיזור גוש עציון. ערוץ 2 מדווח היום כי 3 בחורי ישיבה מאיזור גוש עציון נעדרים מאז שעות הלילה.
גזרת גוש עציון בוערת. לפני דקות אחדות ערוץ 2 דיווח כי ישנו חשש של ממש לאירוע חטיפה באיזור גוש עציון. מדובר באירוע חטיפה שמוערבים בו 2 או 3 בחורי ישיבה. הנערים לא יצרו קשר מאז שעות הלילה. דווח כי הנערים נראו לאחרונה אתמול בעת שתפסו טרמפים מהישיבה שבה הם לומדים בדרך לביתם שבטלמון שבבנימין.
עוד דווח בערוץ 2 כי ישנו רכב שרוף באיזור יהודה ושומרון אשר מרכז את מירב תשומת הלב של גורמים ביטחוניים בישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצא כעת בקרייה ומקבל תדרוכים. הערכת מצב מתרחשת עכשיו עם שר הבטחון והשר לבטחון פנים. "ישראל רואה ברשות הפלסטינית אחראית לשלומם של הנערים" נמסר מלשכת ראש הממשלה.
מוקדם יותר הופצו הודעות כוזבות ברשתות החברתיות. הודעות דיווחו על שני נעדרים שחולצו על ידי יחידות מובחרות בצה"ל. דובר צה"ל ת"ת מוטי אלמוז הכחיש"אנחנו בשעות האחרונוות מנסים לאתר את תלמידי הישיבה. המשימה העקרית של כולנו היא לדאוג לשלומם. הגורמים הביטחוניים עושים כל מאמץ על מנת להביא את הנערים הביתה. אנחנו לא נמסור כל פרט כרגע. אני מבקש מכולם לנהוג באחריות, אין כל שחר לשמועות שנפוצו".
ראש הממשלה עידכן את אחת המשפחות על האירוע המדובר. המשפחה נערכת לקראת כניסת השבת כאשר העידכונים זורמים למשפחה באופן עקבי. הבן איננו מתגורר עם המשפחה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
