ניכוי שעות עבודה בגין הפסקות מבלי שקיימת ודאות שניתנו בפועל אינו כדין

תקציר ס"ע 12070-02-11, אולגה פלדמן נ' טיב טעם בע"מ, בבית הדין אזורי לעבודה בנצרת, ניתן ב20/12/2012

העובדות

--------------

אולגה פלדמן (להלן: "העובדת") הועסקה בטיב טעם בע"מ (להלן: "המעבידה") כ- 6 שנים כעובדת שעתית. העובדת פוטרה פיטורי צמצום. לאורך כל תקופת עבודתה נהגה המעבידה לקזז משכרה של העובדת חצי שעת הפסקה בכל יום עבודה. העובדת תבעה את השבת הסכומים שנוכו בטענה שלא עלה בידה לצאת להפסקות בפועל.

פסק הדין

--------------

במקרה דנן, לא ערך, אף אחד מהצדדים, רישום כלשהו באשר לזמני ההפסקות אשר נטלה העובדת או נטלה לכאורה, בכל ימי עבודתה. אין בהעדר תיעוד של העובד של מועדים מדויקים בהם עבד כשלעצמו, כדי להביא לדחיית תביעתו. על כן, די כי העובד יוכיח את מספר ימי העבודה ושכרו לשעה כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו ברכיב זה של תביעתו, וככל שיעמוד העובד בנטל זה, יעבור נטל ההוכחה למעסיק.

ככל שהמעסיק יטען, כי היו מקרים בהם לא מגיע לעובד שכר בעבור זמן הפסקה, למשל, בימים בהם עבד העובד פחות מ-6 שעות עבודה ליום (סעיף 20(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951), על המעסיק הנטל להראות את המועדים המדויקים לכך.

בנסיבות המקרה שלפנינו, הוכיחה העובדת, באמצעות תלושי שכרה, את ימי עבודתה ואת השכר שקיבלה ומכאן שנטל ההוכחה בעניין ההפסקות, עובר למעבידה, אשר היה עליה להוכיח את המועדים המדויקים בהם לא הגיע לעובדת שכר בעבור זמן ההפסקה שלכאורה נטלה. המעבידה, כאמור, לא עמדה בנטל זה, שכן מועדי ההפסקות לא נרשמו.

מאחר ולא ניתן להעריך האם ובאילו ימי עבודה ניתנה לעובדת הפסקה, נדרש בית הדין להכריע בשאלה האם מאפייני "זמן הפסקה" אכן באים לידי ביטוי בנסיבות המקרה דנן.

מאפייני "זמן הפסקה" הנם היות העובד חופשי לעשות כרצונו בזמן זה, נתון לרשות עצמו, משוחרר מחובתו כלפי מעסיקו, ובפרט על המעסיק להיות אדיש לנוכחותו או לאי נוכחותו של העובד במקום העבודה. אם נוכחותו של העובד במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, אז העובד אינו נחשב כמי שחופשי לעשות כפי רצונו בזמן ההפסקה.

בחינת נסיבות המקרה דנן הובילה את בית הדין למסקנה, כי המאפיין הראשון של "זמן ההפסקה" כפי שהוגדר, לא קוים - הלחץ ומצוקת כח האדם בעבודתה של העובדת מנע ממנה את האפשרות הלגיטימית להיות חופשיה ולעשות כרצונה במסגרת זמן כלשהי במהלך העבודה היומית שאמורה להיות מוקדשת להפסקה.

אין לראות במעבידה כמי שדאגה לכך או כמי שידעה בוודאות שעובדיה ממשים את זכותם להפסקה, כאשר הוכח, כי לכל היותר, היציאה וזמניה היו תלויים באופן ישיר ביכולות העובדים כל אחד במחלקתו. דבר זה מנוגד לכלל לפיו, העובד אמור להיות נתון לרשות עצמו, משוחרר מחובתו כלפי מעסיקו, כאשר האחרון צריך להיות אדיש לנוכחותו או לאי נוכחותו של העובד במקום העבודה.

מעבר לכך, נוכחות העובדת במקום עבודתה הייתה הכרחית לתהליך העבודה, שהרי מידת נחיצותה במחלקתה או בתפקידים נוספים בהתאם לתנועת הלקוחות והמחסור בעובדים, לא אפשרו לעובדת לעשות כרצונה בזמן ההפסקה (אם זו כלל ניתנה ומומשה), שכן היא נאלצה להמשיך להיות קשורה לעבודה.

לנוכח האמור לעיל, ניכוי המעבידה משכרה של העובדת חצי שעת הפסקה ביום, באופן קבוע, ללא כל קשר להתנהלות העובדת בפועל ויכולותיה למימוש הזכות להפסקה עפ"י החוק, אינו כדין.

לפיכך נפסק, כי על המעבידה לשלם לעובדת את הסכום, שניכתה משכרה בגין ה"הפסקות".

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.