פישר ל-CNBC: "אזלה התחמושת הכבדה, אבל יש מקום לתוכנית הקלה כמותית"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, טוען כי המצב בשווקים מצדיק תוכנית הקלה כמותית שלישית (QE3) כאשר ברקע הציפייה לקראת הנאום היום ב-17:00 של יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בג'קסון הול.
בראיון לאתר רשת CNBC היום (יום ו') אמר פישר כי לפד' "אזלה התחמושת הכבדה, אבל עדיין יש מקום לתוכנית הקלה כמותית", והוסיף כי "אנחנו צריכים להיות ערניים, כי המערכת הפיננסית נפגעה ממיתון כבד, גם שוק הנדל"ן והצריכה הפרטית עדיין לא התאוששו ממשבר הסאב פריים".
לדעתו של פישר, השווקים בעולם עדיין לא התאוששו מהמשבר אשר פקד אותם ב-2008, והמערבולת אשר רואים בשווקים לאחרונה היא עוד נספח לכך, "זה מצב שעדיין לא תוקן" אמר פישר בהתייחס לכך והוסיף כי הוא "מודאג מהצמיחה בארה"ב, ישנה האטה, גם בארה"ב, וגם באירופה".
לדעתו של פישר, הבעיה המרכזית בטיפול במשבר אשר פוקד את העולם הפיננסי הוא בגישות השונות אשר הממשלות מפעילות בטיפול בו, כאשר לדעתו ישנו צרוך בגישה אחידה. "יש ממשלות שמבצעות קיצוצים, מה שעלול לא להספיק. לעומתן, ישנן כאלו שלא מקצצות מכיוון שהדבר לדעתן יפגע בכלכלה של המדינה".
פישר גם התייחס למצב, שלדעתו הוא חריג מכל מה שהוא מכיר מהעבר, "מה שקורה עכשיו זה לא מה ש'כתוב בספרים' ולא מה שחשבנו שיקרה, כאשר הריבית אפסית, והחובות התקציביים אדירים. בכזו סביבה, הלחץ משפיע, ומה שנכון מבחינה תיאורטית לא בהכרח הדבר הנכון לעשות מבחינה פרקטית".
- 10.סל מטבעות מוסכם במקום הדולר (ל"ת)איזון מתבקש 28/08/2011 11:45הגב לתגובה זו
- 9.גד לוין 28/08/2011 11:06הגב לתגובה זוהמשבר הוא גלובאלי, הפתרונות הניתנים הם לוקאלים, היות ועדיין לא פותחו כלים גלובאליים התורות הכלכליים תמיד היו בפיגור מול המציאות.
- 8.פול 27/08/2011 16:44הגב לתגובה זולא תיקנו השיטות הפסולות בבנקים, במוסדות פיננסים, בבורסות העולם. מעטים אלו שבאו על עונשם מהמשבר הראשון. לכן, עלנו לעבר שוב את התהליך. כמו אצל הבנק של יפן בסוף שנות השמונים גם היום לפד אין אמצעים להתמודד. וושינגטון, פולטית, בשיתוק. אובמה נשיא בלי יכולת ניהולית. הכתובת על הקיר. רק לו" ז לא ברור.
- 7.בנקאי בכיר 26/08/2011 21:09הגב לתגובה זובשורה התחתונה מה שקובע כמה אתה עוד כמה משרות יש . אם הגירעון המסחרי נמשך ולא מטופל - להטוטים מוניטרים לא יעזרו
- 6.מתעללים משנות ה-70 26/08/2011 17:37הגב לתגובה זוהסרת ההצמדה לזהב ע" י ניכסון ב-1971 זרעה את זרע הפורענות - מאז הזהב זינק מ35 דולר לאונקיה ל-1800, הדפסת כסף חסרת רסן ואחריות, דירדרו את המעמד הבינוני, פגעו אנושות ביעילות הכלכלה = זה שורש המשבר! לא פותרים את המשבר על ידי אותו רעל שגרם לו
- 5.כל הכבוד לפישר שקנה דולרים - הדולר בדרך למעלה (ל"ת)יהודי מפרגן לשם שינו 26/08/2011 17:25הגב לתגובה זו
- 4.מהיר ועצבני 26/08/2011 16:31הגב לתגובה זופישר צריך להחליף את ברננקי בעוד שנתים
- 3.תוריד ריבית (ל"ת)ריבית תוריד 26/08/2011 16:16הגב לתגובה זו
- 2.מפוצץ הבועות 26/08/2011 16:12הגב לתגובה זוולעולם אף פעם לא תיהיה יכולת להתמודד עם כוחות השוק . הפד הוא אחד הפיקציות הגדולות מאז ומעולם . גם בלעדיו מה שהיה היה ומה שהיה הוא שיהיה .תנו לשוק לעשות את שלו חבורת מרובעים מטומטמים .
- 1.פיליפ 26/08/2011 16:12הגב לתגובה זוof the modern era
- הדירות לא יורדות תעלה ריבית חזק למעלה (ל"ת)YY 26/08/2011 18:28הגב לתגובה זו

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.