אסיה סגרה אדומה: מדד שנחאי איבד 1% בצל מדד היצור בסין שנפל לשפל של 28 חודשים
שוקי אסיה סגרו את יום המסחר בירידות ובכך קטעו יומיים רצופים של עליות. ברקע למסחר, נתון יצור חלש בסין והסגירה השלילית אמש בוול סטריט.
את המגמה השלילית הובילו מדד שנחאי שאיבד 1% ומדד הקוספי שהשיל 0.5%. ביתר הבורסות: מדד ההאנג סנג סגר את יום המסחר בירידה קלה של 0.1% ומדד הניקיי סגר ללא שינוי.
בגזרת נתוני המאקרו, מדד היצור הסיני של HSBC נפל לשפל של 28 חודשים. המדד ירד מעל 2% מחודש שעבר וזו הפעם האחרונה שהמדד הזה מתכווץ מאז יולי 2010. ביפן פורסמו היום נתוני הייצוא שהצביעו אמנם על ירידה של 1.6% בחודש יוני. עם זאת, נתונים אלו היו טובים יותר מתחזיות הכלכלנים שציפו לירידה חדה יותר.
אמש, ננעל המסחר בוול סטריט בטריטוריה השלילית: מדד ה-S&P 500 והדאו ג'ונס נחלשו ב-0.1% כל אחד ומדד הנאסד"ק איבד 0.4%. לאחר סגירת המסחר פרסמה ענקית השבבים אינטל את תוצאותיה הכספיות לרבעון שחלף. בחברה סיפקו תחזית מכירות אופטימית לרבעון הבא, אך למרות זאת מניית החברה איבדה כ-2% במסחר המאוחר.
- 1.שמשןן בגיבור 21/07/2011 08:58הגב לתגובה זועם מה הקינג שלךךךךךךךךךךךךךךך?
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
