קומברס צמצמה הפסדים אך גם הכנסות, תזרים המזומנים ברבעון היה שלילי
בקומברס ההפסדים מצטמצמים אך ההכנסות יורדות. ברבעון הראשון פיצה תחום הבילינג על הירידה המתמשכת בעסקי שירותי הערך המוסף. יו"ר ומנכ"ל הקבוצה, צ'ארלס בודריק, הודיעה על "התייעלות תפעולית" ו"חברה רזה יותר".
קבוצת קומברס טכנולוגי', החברה האם של החברות קומברס, ורינט וסטאר-הום פירסמה אמש את דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2011 המסתיים באפריל. הכנסות החברה, שהסתכמו בכ-349.5 מיליון דולר, ירדו בכ-2.1% לעומת הרבעון המקביל. ההפסד הנקי על בסיס GAAP (הכולל הוצאות חד פעמיות) התכווץ בכ-27.7% והסתכם בכ-59.2 מיליון דולר. ההפסד למניה על בסיס GAAP ירד מ-40 סנט ל-29 סנט.
ההפסד הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות צומצם מ-30.7 מיליון דולר ל-6.2 מיליון דולר, או מ-15 סנט למניה ל-3 סנט למניה.
צ'ארלס בודריק, יו"ר ומנכ"ל הקבוצה אמר כי "החברה הבת קומברס השיקה ברבעון הראשון את מהפך בעסקיה. מעתה תתמקד החברה בעסקי הבילינג תוך ניצול הצמיחה בתחום האינטרנט הנייד, ותשמור על הובלתה בשוק שירותי הערך המוסף.
"אחד הגורמים המהותיים בשינוי הארגוני הוא הגברת היעילות התפעולית ומבנה ארגוני רזה יותר, שאפשרו שיפור הביצועים התפעוליים ברבעון. החברות הבנות ורינט וסטאר-הום השיגו צמיחה וביצועים תפעוליים חזקים".
במילים אחרות, שילוב הירידה בהכנסות, צמצום ההפסדים, ודבריו בודריק לגבי "הגברת יעילות" ו"מבנה ארגוני רזה יותר" מעיד ככל הנראה שבקומברס נערכו פיטורים נרחבים שכללו יותר ממאות בודדות של עובדים.
בהמשך דיווחה החברה על ירידה בהכנסות תחום שירותי הערך המוסף. ירידה זו נובעת ככל הנראה מכך שהחל משנת 2007 הפסיקה קומברס להתחרות על פרויקטים מפסידים וניסתה להתמקד בפרויקטים רווחיים בלבד.
פרויקטים מפסידים כוללים בדרך כלל חוזים עם מפעילי תקשורת במדינות עולם שלישי. אמנם, בתחילת החוזה נאלצות ספקיות מערכות שירותי הערך המוסף לספק את המערכות למפעילי תקשורת אלה במחירי הפסד. אבל על פני זמן, דווקא פרויקטים אלה הם מקור ההכנסות החשוב ביותר של ספקי המערכות לשוק התקשורת, שכן מדובר במדינות ששוקי התקשורת בהן רושמים את שיעורי הצמיחה הגבוהה ביותר בעולם.
בדו"חות שפורסמו היום ניתן לראות שתחום שירותי הערך המוסף של קומברס הולך ודועך. לכן ניתן לשער שמדיניות זו, שמטרתה היתה להעלות את שולי הרווח של החברה (ככל הנראה לצורך מכירתה), עלתה לקומברס בהפסד הכנסות על פני זמן. התוצאה היא, שדווקא תחום שירותי הערף המוסף, שהביא לקומברס את השליטה בשוקי התקשורת באירופה, מהווה כיום אבן ריחיים על צווארה ומונע מרוכשים פוטנציאליים, ובראשם אמדוקס ואורקל מלרכוש אותה. ככל הידוע, בשלב זה המשאים והמתנים תקועים, בעיקר בגלל סוגיית המחיר והקושי למצוא קונה לתחום שירותי הערך המוסף.
מנתוני החברה הבת קומברס עולה, כי בהכנסותיה נרשמה ירידה של כ-7.3% ל-163.2 מיליון דולר. הפסדי קומברס על בסיס GAAP צומצמו ב-30.6% לרמה של 37.7 מיליון דולר.
סך הכנסות החברה ממכירת פתרונות הסתכמו בכ-91.3 מיליון דולר, ירידה של כ-11.8% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות אלה מתחלקות בין ההכנסות מתחום הבילינג, שהסתכמו בכ-43.3 מיליון דולר, עלייה של כ-11.7% לעומת הרבעון המקביל, והכנסות משירותי ערך מוסף שהסתכמו בכ-48 מיליון דולר, ירידה של כ-25.8% לעומת הרבעון המקביל.
הכנסות קומברס משירותים ומתחזוקה הסתכמו בכ-71.9 מיליון דולר, ירידה של כאחוז. ההכנסות מתחזוקה בתחום הבילינג הסתכמו בכ-31.9 מיליון דולר, עלייה של כ-3.3% לעומת הרבעון המקביל, בעוד שההכנסות מתחזוקה בתחום שירותי הערך המוסף ירדו בכ-4% והסתכמו בכ-40 מיליון דולר.
הפסדי החברה מפעילות הסתכמו בכ-37.7 מיליון דולר, ירידה של כ-30.6% לעומת הרבעון המקביל. בסוף הרבעון הראשון מסתכם סכום המזומנים בקופתה של קומברס בכ-380.3 מיליון דולר, ירידה של כ-17%. במהלך הרבעון רשמו הקבוצה והחברה הבת קומברס תזרים מזומנים שלילי מפעילות.
ברבעון הראשון שילמה קומברס כ-51.6 מיליון דולר שכר טרחה ליועצים חיצוניים, הוצאות עבור ארגון מחדש, בונוסים מיוחדים, שכר טרחה לעורכי דין, ותשלומים למנהלים בכירים שעזבו. במאי שילמה קומברס 30 מיליון דולר במזומן תמורת הסדרי תביעה ייצוגית של בעלי מניות.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
