TOP5

הטמטום של דיזל באקט גאוני בפייסבוק, ליידי גאגאוויל והאם יו הפנר סובל?

TOP5 של אייס וראובני פרידן עם 5 מהלכי פרסום מהעולם. דיזל עוזרת למי שמפחד שהבוס יתפוס אותו בפייסבוק, וגם: מגלחים לפדרר ת'צורה על הדשא
משה בנימין | (2)

מקבץ TOP5 השבועי. המדור מציג לפניכם אחת לשבוע 5 מהלכי פרסום בולטים ומעניינים מסביב לעולם. השבוע במדור: דיזל, ליידי גאגא, ג'ילט ופלייבוי.

* לכל מקבצי TOP5 הקודמים - לחצו כאן

* להצטרפות לעמוד אייס בפייסבוק - לחצו כאן

* להצטרפות לעמוד ה-TOP5 בפייסבוק - לחצו כאן

STUPID

דיזל ממשיכה להפתיע עם אסטרטגיית ה- "BE STUPID" הגאונית שלה.

הפעם הם נכנסים למשרד ומאפשרים לכם להוריד אפליקציה שהופכת את מראה הפייסבוק שלכם למראה של קובץ אקסל תמים. ככה תשארו מחוברים לעולם החיצוני בלי שאף אחד יעלה עליכם...

LIKE

עוד אחד מדיזל, הפעם היא מחברת את החוויה הקמעונאית שלה לפייסבוק ומביאה את כפתורי הלייק לרצפת המכירה

GAGA

היו כאלו שחשבו שמדובר באפיזודה חולפת, בעוד חקיינית של מדונה, אבל ככל הנראה אנו עדים להיווצרותו של אחד המותגים הבולטים והמעניינים בהיסטוריה של עולם הפופ. ליידי גאגא בנתה עצמה כמותג המנוהל במקצוענות מעוררת השראה, אפשר לאהוב אותה או לשנוא אותה אבל אי אפשר להישאר אליה אדישים.

אז איך בונים מותג פופ סנסציוני שחי בכל מדיה אפשרית ועושה עבודת 360 אמיתית ,קבלו את חמשת כללי היסוד:

במהלך שהושק החודש אנו רואים פעם נוספת איך מייצרים חדשנות בעולם הדיגיטל. אחרי שהביקוש לאלבום החדש גרם לקריסה של אתר המכירות אמזון. קבלו את השקת האלבום שמתרחשת בתוך משחק הפייסבוק פארמוויל, או בשמו החדש גאגאוויל.

ואם היינו צריכים עוד הוכחה לעוצמת המותג, קבלו את סרט הפרסומת החדש של גוגל כרום שלא יכלה להתעלם מהתופעה ומראה איך כוכב פופ מהדור החדש רותם את עוצמת הרשת לטובתו ובונה קהילת מעריצים נאמנה.

BIG

BIG

ג'ילט ממשיכה במהלך ה"גילוח הגדול בעולם" ושוברת שיאים. לפני מס' שבועות הבאנו לכם את המהלך הראשון בסדרה שנעשה על קיר ברחובות ניו יורק. הפעם זה קורה בשדה בלונדון על שטח של כ- 3 דונם. דיוקן ענק של שחקן הטניס רוג'ר פדרר מקבל גילוח חלק ומדוייק כמו שרק ג'ילט יודעת לתת.

הגילוח הקודם בניו יורק

PLAYBOY

חשבתם שהחיים של יו הפנר קלים? מסתבר שממש לא פשוט שם באחוזה..

ניהול הפרויקט על ידי יהב דרייזין, מנהל האסטרטגיה במשרד הפרסום ראובני פרידן

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    24/06/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
    אחלה אפליקציה
  • 1.
    Gaga rules!!! (ל"ת)
    23/06/2011 23:00
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.