כתבת באל ג'זירה: "תמיד לא מרוצים מעבודתנו - החמאס, הרשות או ישראל"
אחרי 14 שנה בהן היא מסקרת את כל מה שקורה ברשות הפלסטינית ובאזורי הסכסוך, שירין אבו אקלה, כתבת אל ג'זירה, כבר ראתה הכול. בכל זאת, למרות השחיקה הגדולה, העבודה הקשה והסיכונים היום יומיים, היא מתעקשת להמשיך בקריירה התקשורתית שלה ככתבת מובילה בתחנה.
לאייס היא מספרת כי הדרך לסיקור האירועים באזור הרגיש כל כך, רצופה במכשולים יום יומיים: "כשניסינו לסקר כל מיני נושאים פוליטיים וסיפורים מקומיים, הפת"ח עשו לנו בעיות ועכשיו המשטרה מגנה עלינו אחרי שהותקפנו מספר פעמים במשרדי התחנה ברמאללה". אבל לדבריה, כתבי אל ג'זירה 'חוטפים' מכל הכיוונים.
אבו אקלה מספרת כי תמיד יש מי שמתלונן על אופי הסיקור, ולפרקים התלונות הללו הופכות לאיומים ולהטרדות אלימות של ממש. "גם החמאס לעיתים קרובות לא אהב את הכיסוי שלנו וגם ארגונים אחרים אבל אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה".
למרות גורמים שונים שמנסים להכשיל את עבודת העיתונאים בתחנה, אבו אקלה טוענת כי הבעיה הכי חמורה עמה היא מתמודדת על בסיס יום יומי זה נושא הגישה למידע ולמה שקורה בשטח. "עד היום אין לי תג עיתונאי מסודר", אומרת אבו אקלה ומוסיפה כי הסיבה לכך טמונה חלקית בחילוקי הדעות מול הרשויות. "תמיד מישהו לא מרוצה, אנחנו מתמודדים עם 3 רשויות שונות על בסיס יום יומי, עם החמאס, עם הרשות הפלסטינית ועם ישראל".
- עד כמה אם כך שיקולים פוליטיים משפיעים על התכנים?
"אנחנו מנסים להיות עצמאיים ככל שניתן וזה מאוד שנוי במחלוקת. חלק מהרשויות היו מרוצות מאיתנו בנקודה מסוימת ואחר כך זה השתנה. העובדה שאנחנו לא יכולים לעבוד לא בסוריה ולא במצרים, מראה לדעתי על כך שאנחנו עושים עבודה טובה ובלתי תלויה".
- איזה סיפור מבין כל האירועים שסיקרת, נחרט לך בזכרון?
"יש כל כך הרבה כאלה. בעיקר הסיפורים האנושיים. אני זוכרת סיפור שליוויתי לא מזמן על אישה פלסטינית שהתגוררה לפני 4 שנים בקלקיליה ונסעה לבקר יום אחד את אחותה שמתגוררת ליד ירושלים. בדרך חזרה לקלקיליה היא נעצרה במחסום והוחזרה לעזה - עיר הולדתה. הילדים שלה ממשיכים לגור בקלקיליה והיא לא ראתה את בנה הצעיר שהיה אז בן שנתיים, עד היום כשהוא בן 6. זאת רק דוגמה אחת מני רבות שיש להשפעה הטרגית של הנושאים הפוליטיים והמדיניים על חייהם של אזרחים חפים מפשע".
- מה הדבר שהכי חשוב לך לשמור עליו במסגרת עבודתך בתחום?
- 2.אבשלום קור הערבי 25/06/2011 04:23הגב לתגובה זואמרנה "שירין אבו עאקלה" ולא "שירין אבו אקלה" נא לשים עין. תרתי משמע.
- 1.ועדיין, קשה לי לרחם עליהם.. (ל"ת)ניצן 23/06/2011 11:59הגב לתגובה זו
- אטום 23/06/2011 12:24הגב לתגובה זומדובר באשת מקצוע שמספרת על הקשיים שלה, לא צריך לרחם.

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.