ציבור מבוהל: ב-5 נקודות, כך הוא נוהג בימים טרופים אלו

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, סוקר ומסכם את המחצית הראשונה של שנת 2011 על רקע המתרחש בענף קרנות הנאמנות ובשוק אגרות החוב ומנתח את האפשרויות העתידיות
סיון ליימן | (9)

רגע לפני סיום המחצית הראשונה של שנת 2011 מתרחשים אירועים דרמטיים של ממש בענף קרנות הנאמנות בפרט ובשוק ההון בכלל. מתחילת 2011 נפלו מדדי המניות בת"א בשיעור ניכר: בחודש יוני בלבד ירד מדד ת"א 100 בכ-6% ובכך השלים נפילה של כ-12% מתחילת השנה; מדד ת"א 75 השיל החודש 6.5% מערכו ומתחילת השנה איבד כ-16%.

ירידות השערים אינן פוסחות על שוק אגרות-החוב ומתחילת השנה איבדו אג"ח הממשלתיות צמודות המדד והשקליות הארוכות כ-1% בממוצע. לעומתם, שמרו מדדי התל בונד על יציבות יחסית מתחילת השנה- עת ירדו החודש בכ-0.9%. יחד עם זאת, בבואנו לבדוק כיצד פועל הציבור בשוק ההון אין דרך טובה יותר מאשר לבחון את המתרחש בענף קרנות הנאמנות, היות וכלי פיננסי זה מהווה סוג של "דופק כללי" אם תרצו, לרחשי לבו של הציבור. להלן נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת חודש יוני 2011 ומתחילת שנת 2011:

* במיליוני שקלים

על אלו מגמות מצביעים הנתונים שפורטו לעיל?

1. הציבור נלחץ מאוד בחודשיים האחרונים משני גורמים עיקריים:

- מההשלכות האפשריות הנובעות מכינונה הרשמי של מדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב

- מהאפשרות של חדלות פירעון של יוון.

בהתאם לכך פדה הציבור אג"ח קונצרניות בהיקף ענק של כ-6 מיליארד שקלים - פדיונות מעין אלה לא נראו במחוזותינו מאז קריסת ליהמן-ברדרס בשנת 2008. הנקודה המעניינת היא כי מדובר באותן אג"ח אשר כיכבו בשנת 2010 על רקע עליות השערים הדו-ספרתיות במדדי התל בונד וגייסו סכום אדיר של כ-16 מיליארד שקלים.

2. בנוסף, הציבור פודה אג"ח ממשלתיות, מתחילת השנה נפדו מאפיק זה כ-5.5 מיליארד שקלים. הסיבה העיקרית לפדיונות הגדולים הינה המשך תהליך עליית הריבית במשק אשר גורם להפסדי הון באג"ח.

3. הציבור מגביר את קצב המכירות בקרנות המניות בארץ. מתחילת החודש פדה הציבור כ-650 מיליון שקלים ומתחילת השנה כ-2 מיליארד שקלים. הסיבות למכירות, הן אותן הסיבות שציינתי בסעיף 1. רק לשם השוואה, במהלך שנת 2010 גייסו קרנות המניות בארץ סכום של כ-1.7 מיליארד שקלים.

4. מניות בחו"ל - בחודשים הראשונים של השנה בחר הציבור להגדיל את ההחזקה במניות בחו"ל על חשבון ההחזקה במניות בארץ. הדבר נבע מתשואות חסר של השוק הישראלי מול שווקים מפותחים בעולם (ארה"ב ואירופה). החל מחודש יוני אנו רואים גם מגמה של פדיונות בקרנות מניות חו"ל ובשל מגמה זו נמחקו כליל הגיוסים מתחילת השנה.

5. שימו לב לקרנות הכספיות: האפיק שנהנה מהפדיונות העצומים בקרנות הנאמנות הינו הקרנות הכספיות. אותן קרנות שנהנו מעדנה במשבר הסאב -פריים בשנת 2008 והחזיקו בכ-33% מסך הנכסים בקרנות הנאמנות חוזרות השנה בגדול. ציבור המשקיעים ויועצי ההשקעות העבירו חלק ניכר מהפדיונות בקרנות לקרנות הכספיות המשמשות "חוף מבטחים" למשקיעים בתקופה של ירידות שערים. כך גייסו הקרנות הכספיות סכום מרשים של כ-2.3 מיליארד שקלים מתחילת יוני וכ-8 מיליארד שקלים מתחילת 2011.

מהו המצב נכון לרגע זה ומהי משמעותו לגבי העתיד לבוא?

פדיונות הציבור בחודשים האחרונים התמקדו בעיקר באג"ח הקונצרניות והתופעה המעניינת היא שבעוד אג"ח המדורגות גבוה (מדדי התל בונד לדוגמא) ירדו בכ-1% מתחילת החודש ושמרו על מרווחים דומים לאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה - אנו עדים לירידות שערים חדות באג"ח בעלות הדירוג הנמוך יותר.

בנוסף, עלו המרווחים באג"ח מול אג"ח הממשלתיות במח"מ דומה. כך קפץ המרווח של אג"ח בדירוג BBB מ-3% לפני מספר חודשים ל-5% נכון להיום. הסיבה לכך היא שגופים מוסדיים קונים את אג"ח המדורגות גבוה ונמנעים מלקנות אג"ח המדורגות נמוך יותר או שאינן מדורגות כלל. מצב זה מוביל להזדמנויות קנייה מצוינות באג"ח אלה. היות ומדובר בסיטואציה שנוצרה אך ורק בשל פאניקה שאחזה במשקיעים ולא בשל הידרדרות כלשהי במצב הכלכלי במשק או במצב החברות בו. לכן, משקיעים אשר יבחרו כעת לרכוש אג"ח של חברות איכותיות בעלות דירוג נמוך או שאינן מדורגות ויש להן בטחונות מספקים עשויים להשיג רווחי הון יפים בשנה הקרובה.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה 22/06/2011 07:58
    הגב לתגובה זו
    כדאי
  • 6.
    סיוון , תעשה לי ילד ... (ל"ת)
    איציק 21/06/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חיים משקפיים 21/06/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
    הם מובילים את המהלכים ומחפשים כל סיבה לבצע פעילות בחשבונות שתעשיר את חשבון העמלות של הבנק.
  • 4.
    משקיע 21/06/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    באגחי" ם הקונצרנים במיוחד, בהמשך לדברים של ליימן
  • 3.
    צודק , נכון.... (ל"ת)
    יוני 21/06/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רפאלו 21/06/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
    סיון, לפני שהשוק חוזר לעצמו, אשמח אם תפרסם רשימה של אג" חים ממולצים
  • סיון ליימן 21/06/2011 20:47
    הגב לתגובה זו
    אתה מוזמן לקרוא המלצות קודמות שלי לאג" ח באתר ולקרוא את המאמרים הבאים שלי.
  • 1.
    משקיע 21/06/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    ראשית ברצוני לציין שאני תמיד נהנה לקרוא את הניתוחים שלך, גםאלה שעוסקים במאקרו וגם אלה שעוסקים במיקרו. עם זאת אני חייב לחלוק עליך כאשר אתה כותב " הציבור נכנס" ו" הציבור יוצא" . כמי שמקבל הרבה פניות מחברים ובעיקר אמהות של חברים שמנסות לנווט בים הסוער עם קצת החסכונות שיש להן, ובטוחני שגם אתה מקבל פניות כאלה, אני משכנע שזה לא הציבור קובע אלא היועצים בבנקים ובבתי ההשקעות, ולכן אם מדובר בפאניקה אז היא של היועצים, ואם מדובר בסתם מניפולציות שמטרתן לעשות עוד עמלות קניה ומכירה גם זה בא מכיוון היועצים.
  • סיון ליימן 21/06/2011 20:45
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על המחמאות. מנסיוני הציבור הוא זה שמקבל החלטה האם לקנות או למכור מניות ואג" ח.במצב הנוכחי הלקוחות חוששים מהשפעות ההכרזה על מדינה פלסטינאית בספטמבר והמשבר ביוון.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.