הדור הבא של ענף הפרסום: מעדיפים קופירייטינג אך מתקשים למצוא עבודה בתחום
הדור הבא של עובדי ענף הפרסום מעוניין להתברג לתפקיד הנחשק של הקופירייטר. כ-36% מתוך 4000 מתעניינים בלימודי תקשורת בחרו בהתמחות זו כמועדפת עליהם. בסקר שנערך על ידי 'הבצפר' - בית הספר למקצועות הפרסום של איגוד חברות הפרסום נבחר מסלול יחסי הציבור ודוברות כהתמחות השנייה המועדפת על ידי כ-15% מהנשאלים.
הסקר נערך בקרב מועמדים שפנו בשנה אחרונה ללימודי תקשורת בטווח הגילאים 21-26 מכל חלקי הארץ. התחומים שלקחו חלק במחקר הם קופירייטינג, יחסי ציבור ודוברות, תקציבאות ופלנינג, ניהול פרסום ושיווק באינטרנט, גרפיקה והפקת פרסומות.
אחרי הקופירייטינג ויחסי הציבור העדיפו הנשאלים את מקצועות התקציבאות והפלנינג עם 14%, במקום הרביעי עם 13% הגיע ניהול פרסום ושיווק באינטרנט. במקום החמישי עם 12% נמצא קורס הגרפיקה ואחריו נמצא תחום לימודי הפקת פרסומות עם 10%.
'הבצפר' העביר לאייס את נתוני ההשמה של בוגריו בשנים האחרונות. מהם עולה כי בין המקצוע המבוקש ביותר - הקופירייטינג לנתוני ההשמה בפועל מתקיים יחס הפוך. בעוד שהרוב מעדיפים להתמחות במסלול זה רק 31% מהבוגרים אכן הועסקו לאחר מכן בתפקיד.
לעומת זאת, מסלול הפקת פרסומות הנמצא במקום האחרון מבחינת הביקוש מדורג שני בנתוני ההשמה עם נתוני השמה גבןהים של 50-60 אחוזי השמה בממוצע בשלוש השנים האחרונות. המסלול עם ממוצע ההשמה הגבוה ביותר בשלוש השנים האחרונות הוא פלנינג ותקציבאות עם 71% ובמקום האחרון מסלול הגרפיקה עם 30 אחוזים.
ורד בטש מנהלת 'הבצפר' מסבירה: "הפופולאריות של מקצוע הקופירייטינג נובעת מהסיבה שאנשים נמשכים לעובדה שהם אלו שמביאים את הרעיון, לתדמית 'המגניבה' של המקצוע ולהבטחה של עיסוק מקצועי ויצירתי. הבעיה היא הפער בין אלו שחושבים שהם רעיונאים, לבין אלו שבאמת מוכשרים, הדרישה לשפה רהוטה ולחשיבה יצירתית גבוהה היא בסיסית לקבלה ללימודים ולאחר מכן להצלחה בהשמה".
ב'הבצפר' מסבירים עוד כי חלק מהבוגרים בוחרים להמשיך לעסוק בעיסוק שלהם. על חלק אחר המוסד עצמו מודה שאינו ממליץ למשרדי הפרסום בשל מחויבות לאיכות ומקצוענות מול משרדי הפרסום.
הסיכוי שלכם להתברג לענף על פי 'הבצפר': נתוני השנה האחרונה
מסלול הפקת פרסומות: מחזור ח' 2010. 12 אנשים עובדים מתוך 21, קרי 60% השמה. ממוצע השמה ל-3 שנים אחרונות 58%.
מסלול פלנינג-תקציבאות: מחזור טו'-טז' 2010. 20 אנשים עובדים מתוך 25, קרי 77% השמה. ממוצע השמה ל-3 שנים אחרונות 71%.
מסלול קופירייטינג 2010. 35 מתוך 87 מסיימים, קרי 40% השמה. ממוצע השמה קופירייטינג ל-3 שנים אחרונות:31%.
- 2.אילנה שמול 16/06/2011 20:34הגב לתגובה זובמשפט אחד כתוב: ..."הדרישה לשפה רהוטה ולחשיבה יצירתית גבוהה היא בסיסית לקבלה ללימודים ולאחר מכן להצלחה בהשמה". ואחר כך כתוב:.."על חלק אחר המוסד עצמו מודה שאינו ממליץ למשרדי הפרסום בשל מחויבות לאיכות ומקצוענות מול משרדי הפרסום". אם הבנתי נכון, צריך להיות רהוט ויצירתי, כך תצליח להתקבל לקורס וכך תצליח בהמשך במקום העבודה, אבל כאשר בית הספר מחויב למשרדי הפרסום, בעצם לא בטוח שבכלל ימליצו עליך.. סתירה של ממש. אכן, הכסף מדבר. או הקשרים
- 1.נו באמת 16/06/2011 13:04הגב לתגובה זואני למדתי קופי בבצפר והיו שם לא מעט אנשים שהשפה והחשיבה היצירתית מהם והלאה.
- חגי 16/06/2011 15:22הגב לתגובה זוהתנאי המרכזי לקבלה הוא תשלום שכר לימוד...אח"כ אם אתה לא מוכשר זה לא ממש בעיה שלהם....
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
