הדור הבא של ענף הפרסום: מעדיפים קופירייטינג אך מתקשים למצוא עבודה בתחום

על פי סקר שנערך בקרב 4000 נשאלים המתעניינים בלימודי תקשורת: 36% מעדיפים לימודי קופי, המקצוע השני המועדף הוא יחסי ציבור ודוברות
כתבי אייס | (3)

הדור הבא של עובדי ענף הפרסום מעוניין להתברג לתפקיד הנחשק של הקופירייטר. כ-36% מתוך 4000 מתעניינים בלימודי תקשורת בחרו בהתמחות זו כמועדפת עליהם. בסקר שנערך על ידי 'הבצפר' - בית הספר למקצועות הפרסום של איגוד חברות הפרסום נבחר מסלול יחסי הציבור ודוברות כהתמחות השנייה המועדפת על ידי כ-15% מהנשאלים.

הסקר נערך בקרב מועמדים שפנו בשנה אחרונה ללימודי תקשורת בטווח הגילאים 21-26 מכל חלקי הארץ. התחומים שלקחו חלק במחקר הם קופירייטינג, יחסי ציבור ודוברות, תקציבאות ופלנינג, ניהול פרסום ושיווק באינטרנט, גרפיקה והפקת פרסומות.

אחרי הקופירייטינג ויחסי הציבור העדיפו הנשאלים את מקצועות התקציבאות והפלנינג עם 14%, במקום הרביעי עם 13% הגיע ניהול פרסום ושיווק באינטרנט. במקום החמישי עם 12% נמצא קורס הגרפיקה ואחריו נמצא תחום לימודי הפקת פרסומות עם 10%.

'הבצפר' העביר לאייס את נתוני ההשמה של בוגריו בשנים האחרונות. מהם עולה כי בין המקצוע המבוקש ביותר - הקופירייטינג לנתוני ההשמה בפועל מתקיים יחס הפוך. בעוד שהרוב מעדיפים להתמחות במסלול זה רק 31% מהבוגרים אכן הועסקו לאחר מכן בתפקיד.

לעומת זאת, מסלול הפקת פרסומות הנמצא במקום האחרון מבחינת הביקוש מדורג שני בנתוני ההשמה עם נתוני השמה גבןהים של 50-60 אחוזי השמה בממוצע בשלוש השנים האחרונות. המסלול עם ממוצע ההשמה הגבוה ביותר בשלוש השנים האחרונות הוא פלנינג ותקציבאות עם 71% ובמקום האחרון מסלול הגרפיקה עם 30 אחוזים.

ורד בטש מנהלת 'הבצפר' מסבירה: "הפופולאריות של מקצוע הקופירייטינג נובעת מהסיבה שאנשים נמשכים לעובדה שהם אלו שמביאים את הרעיון, לתדמית 'המגניבה' של המקצוע ולהבטחה של עיסוק מקצועי ויצירתי. הבעיה היא הפער בין אלו שחושבים שהם רעיונאים, לבין אלו שבאמת מוכשרים, הדרישה לשפה רהוטה ולחשיבה יצירתית גבוהה היא בסיסית לקבלה ללימודים ולאחר מכן להצלחה בהשמה".

ב'הבצפר' מסבירים עוד כי חלק מהבוגרים בוחרים להמשיך לעסוק בעיסוק שלהם. על חלק אחר המוסד עצמו מודה שאינו ממליץ למשרדי הפרסום בשל מחויבות לאיכות ומקצוענות מול משרדי הפרסום.

הסיכוי שלכם להתברג לענף על פי 'הבצפר': נתוני השנה האחרונה

מסלול הפקת פרסומות: מחזור ח' 2010. 12 אנשים עובדים מתוך 21, קרי 60% השמה. ממוצע השמה ל-3 שנים אחרונות 58%.

מסלול פלנינג-תקציבאות: מחזור טו'-טז' 2010. 20 אנשים עובדים מתוך 25, קרי 77% השמה. ממוצע השמה ל-3 שנים אחרונות 71%.

מסלול קופירייטינג 2010. 35 מתוך 87 מסיימים, קרי 40% השמה. ממוצע השמה קופירייטינג ל-3 שנים אחרונות:31%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אילנה שמול 16/06/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
    במשפט אחד כתוב: ..."הדרישה לשפה רהוטה ולחשיבה יצירתית גבוהה היא בסיסית לקבלה ללימודים ולאחר מכן להצלחה בהשמה". ואחר כך כתוב:.."על חלק אחר המוסד עצמו מודה שאינו ממליץ למשרדי הפרסום בשל מחויבות לאיכות ומקצוענות מול משרדי הפרסום". אם הבנתי נכון, צריך להיות רהוט ויצירתי, כך תצליח להתקבל לקורס וכך תצליח בהמשך במקום העבודה, אבל כאשר בית הספר מחויב למשרדי הפרסום, בעצם לא בטוח שבכלל ימליצו עליך.. סתירה של ממש. אכן, הכסף מדבר. או הקשרים
  • 1.
    נו באמת 16/06/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
    אני למדתי קופי בבצפר והיו שם לא מעט אנשים שהשפה והחשיבה היצירתית מהם והלאה.
  • חגי 16/06/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    התנאי המרכזי לקבלה הוא תשלום שכר לימוד...אח"כ אם אתה לא מוכשר זה לא ממש בעיה שלהם....
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".