סיווג פעילות ענפה במקרקעין כפעילות של "עוסק"
תקציר עמ 1012/06 עונאללה נ' מע"מ נצרת
תקציר עמ 1012/06
עונאללה נ' מע"מ נצרת
בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי עסקאות מקרקעין שאותן ביצע המערער, נעשו במהלך עסקיו הרגילים של המערער. המערער הצטייר בפני בית המשפט כסוחר מקרקעין העוסק בתחום שנים רבות. כיוון שכך, על המערער לשלם את המס הנגזר מן העסקאות.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המחלוקת שבמרכז הערעור היא אם מכירת המקרקעין שעשה המערער בשנים 2004-2000 נעשתה על ידו כ"עוסק".
משנת 1976 רשום המערער כ"עוסק" ברשות המסים (מע"מ). במשך השנים הוא שינה את סיווגו, בין היתר בתחום האלומיניום ובתחום קבלנות כללית ועבודות בניין. מתחילת שנות התשעים החל המערער לקנות ולמכור מקרקעין בהיקף נרחב, ובתוך כך ביצע עסקאות חליפין עם מינהל מקרקעי ישראל, חברת הימנותא ואנשים פרטיים רבים. עשרות העסקאות שאותן ביצע המערער במהלך השנים הקיפו עשרות דונמים של קרקע, ותמורתן עמדה על מיליונים רבים. מתוך כלל העסקאות הללו, עניינו של ערעור זה הוא בעסקאות שבוצעו בשנים 2005-2000, שעליהן הוציא המשיב את שומתו. המס בגין שומה זו היה בסך 864,943 ש"ח.
דיון
הפסיקה קבעה כי טיבו ואופיו של הנכס יכול להצביע על אופייה של הפעילות הנעשית בו. בכל הנוגע למקרקעין, פעילות בהם מתאפיינת בתור פעילות השקעתית, אולם ככל שהיקף העסקאות נרחב יותר, מעיד הדבר על אופי עסקי של הפעילות. השבחת הנכס הנמכר לקראת מכירתו מעידה על פעילות עסקית-פירותית; תדירות גבוהה של הפעילות בנכסים מן הסוג המדובר (רכישה וקנייה) תומכת במסקנה בדבר אופי עסקי של הפעילות; החזקת הנכס הנמכר בידי הנישום במשך תקופה קצרה (בהתחשב באופיו של הנכס הנמכר) מעידה על פעילות עסקית; בקיאותו של הנישום בתחום הפעילות שבו מדובר תומכת במסקנה בדבר אופי עסקי של פעילותו; וכמו כן, מבנה ארגוני כזה או אחר המשמש אותו בפעילות זו תומך במסקנה בדבר אופי עסקי של פעילותו.
נוסף על כך, יש לראות נסיבות שונות הסובבות את המקרה המובא להכרעה. במקרה דנן קבע בית המשפט כי יישום המבחנים שלעיל מצביע כי העסקאות שביצע המערער נעשו במהלך עסקיו הרגילים, ולכן בדין יצאו שומותיו של המשיב בקשר עם עסקאות אלה.
זה שנים רבות עוסק המערער בעסקי מקרקעין - רוכש ומוכר מקרקעין בעסקאות שמספרן עצום והיקפן הכספי רב. שטחי המקרקעין שנסחרו נרחבים ביותר. תדירות העסקאות אף היא גבוהה יחסית לתחום זה, תחום שבו אין למדוד את הזמן מיום הרכישה ועד למכירה בימים כי אם בשנים.
מתוך תמונת המצב העובדתית הצטייר המערער בפני בית המשפט כאדם הבקי בעסקי הנדל"ן. אפשר להיווכח בדפוס פעולה של המערער, שנהג לרכוש מקרקעין רבים שייעודם חקלאי (בין היתר סמוך לישובים הצפויים להתרחב), ולאחר מכן ניסה לשנות את ייעודם כדי להשביחם ולהרוויח ממכירתם. פעילות שכזו מצביעה, נוסף על בקיאותו של המערער בתחום עסקי המקרקעין, על אופייה של הפעילות כפעילות עסקית להבדיל מהונית, ומכאן - היותה פעילות הנעשית במהלך עסקיו הרגילים של המערער בתחום המקרקעין. מימון העסקאות באמצעות הבנק מעיד על אופי עסקי של פעילות הרכישה (והמכירה) של מקרקעין במספר, בהיקף (בשטח ובכסף) ובתדירות גבוהים.
אין לקבל את טענת המערער שלפיה מכר את המקרקעין שבהם עוסקת השומה בערעור משום שנקלע לקושי כלכלי שהגיע לכדי קריסה כלכלית של עסקיו. טענה זו אינה מתיישבת עם הפעילות רבת השנים שלו קודם לכן, בהיקפים רבים (בשטח ובכסף) ובתדירות גבוהה. את אותה פעילות ממש הוא עשה גם בשנים שבהן אף הוא אינו טוען כי עמד בפני קושי פיננסי. יתר על כן, לא הקושי הכלכלי הוא המכריע, כי אם היקף העסקאות ותדירותן, שכן גם עסק הנקלע לקושי יכול למכור נכסים, ואיש לא יאמר כי מכירה בעת צרה נעשית שלא במהלך העסקים הרגילים רק משום שנעשתה בעת צרה.
סימן אחר העשוי לתמוך במסקנה בדבר אופיין של עסקאות המקרקעין ככאלה שנעשו במהלך עסקיו של המערער אפשר לראות במורכבות העסקאות, כאשר הוא מבצע חלוקה בינו לבין קבוצת עונאללה שבבעלותו באותה עסקה ממש, עורך שותפויות עם אחרים לשם ביצוע עסקה, מבצע עסקאות רבות באותו תאריך, ועוד כיוצא באלה סימנים המעידים על פעילות של סוחר קרקעות, ולא על אדם פרטי המבקש להיפטר ממקרקעין שבבעלותו כדי להתמודד עם קריסה כלכלית, כטענתו.
המערער מוסיף וטוען כי הוא זכאי לניכוי מס תשומות. טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס. כדי לזכות בניכוי מס תשומות היה עליו להציג חשבוניות מס (או מסמך קביל אחר), שאת מס התשומות הכרוך בהן הוא מבקש לנכות. משלא עשה כן, לא זכאי המערער לניכוי.
תוצאה
הערעור נדחה.
בבית המשפט המחוזי בנצרת
לפני כב' סגן הנשיא אברהם אברהם
ניתן ב-14.5.2011

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
