צפויה ירידה משמעותית במחירי הדירות בעקבות הכרזת שר האוצר על שני תיקונים במיסוי
ביום 31.5.2011 הציג שר האוצר שני צעדים נוספים לבלימת עליית מחירי הדירות למגורים ולהורדתם
ביום 31.5.2011 הציג שר האוצר שני צעדים נוספים לבלימת עליית מחירי הדירות למגורים ולהורדתם. הצעד הראשון - ביטול הפטור ממס שבח על דירה להשקעה משנת 2013. הצעד השני - מתן פטור מלא ממס שבח לאדם שימכור דירה שמשמשת למשרד או לעסק.
שני צעדים משמעותיים אלו הוצגו במסיבת עיתונאים שערך שר האוצר ביום 31.5.2011, במטרה לשלבם במהירות בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). שני הצעדים מצטרפים לצעדים נוספים, שעודדו מכירת דירות למגורים על ידי מתן פטור ממס שבח לדירה שנייה ושלישית בתנאי שאלו יימכרו עד 31.12.2012, וכמו כן לצעד של העלאת מס רכישה ברכישת דירה להשקעה.
צפוי כי שילוב של כל הצעדים האמורים יביא לירידה משמעותית במחירי הדירות למגורים עד סוף שנת 2012. נראה כי גם כאן המפסידים העיקריים יהיו מי שיחכו למכירה ברגע האחרון, וכי מי שימכור דירות שהחזיק להשקעה במהרה ולא ימתין עד סוף שנת 2012, אולי עוד יספיק למכור את דירותיו לפני שהמחירים ירדו.
הצעד הראשון שעליו הכריז שר האוצר הוא ביטול הפטור ממס שבח על מכירת דירה למגורים שאינה דירת המגורים של המוכר, כלומר ביטול הפטור ממס על כל הדירות להשקעה, בתוקף משנת 2003. ביטול הפטור ממס שבח יביא לכך כי דירות אלו ימוסו באופן מלא במס שבח על הרווח ממכירתן החל משנת 2003. נזכיר כי שיעור מס השבח הוא 20% רק לעניין דירות שנרכשו מיום 7.11.2011, ואילו על דירות שנרכשו לפני כן יחול מיסוי שולי היכול להגיע עד לשיעור 45% בגין השבח שנצמח עד לאותו יום. מכאן קיימת עדיפות למכור ראשית את הדירות להשקעה שנרכשו לפני 7.11.2011, ולאחר מכן למכור את הדירות שנרכשו מאוחר יותר.
כך יבוא הקץ לפטור ממס שבח במכירת דירה אחת לארבע שנים, אשר קבע כי אדם שבבעלותו יותר מדירה אחת המשמשת למגורים, זכאי לפטור ממס שבח אם עברו ארבע שנים בין מכירת כל דירה שברשותו. על פי חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011, שחוקק בינואר 2011 - עד ליום 31.12.2012 עדיין יוכל בעליהן של שתי דירות למכור את דירותיו בפטור ממס שבח נוסף למכירת דירת מגורים שבגינה מגיע לו פטור רגיל לפי החוק. בעוד כשנה וחצי, מיום 1.1.2013, יחול מיסוי במכירת כל דירה שאינה דירת המגורים של המוכר.
הצעד השני שננקט הוא עידוד מכירת דירות מגורים שמשמשות לעסקים ולמשרדים, אשר עליהן חל מס שבח ככל שלא שימשו למגורים בארבע השנים טרם המכירה, או שימשו לצורך עסקי ב-80% מזמן החזקתן על ידי המוכר. המטרה היא לגרום להסבת דירות המשמשות כיום למשרדים, לרופאים ולעסקים אחרים לייעודן המקורי - כדירות מגורים. אדם שימכור דירה כזו למטרת מגורים בידי הקונה בשנה וחצי הקרובות, עד תום 2012, יקבל תמריץ משמעותי - פטור מלא ממס שבח. הפטור יינתן רק אם יוכח כי הדירה אכן שימשה למגורי הקונה במשך תקופת זמן מינימלית שתיקבע בהמשך.
מדובר בשני צעדים משמעותיים להורדת מחירי הדירות למגורים. היות שמרכיב חשוב במחיר הדירות הוא ציפיות הציבור לעלייה או לירידת המחירים שלהן, ההשפעה של שני הצעדים החדשים הננקטים בצירוף הצעדים שכבר ננקטו, תביא לדעתנו כבר בזמן הקרוב להפחתת מחירי הדירות עקב הוצאתן של דירות רבות המוחזקות להשקעה למכירה, כדי להימנע ממיסוי גבוה בעתיד.
לעניין זה נציין כי הנזק למשקיעים מביטול הפטור ממס שבח הוא גבוה יותר ממה שנראה כרגע, היות שעל פי עמדת רשות המסים (מיסוי מקרקעין) יש להפחית משווי הרכישה את פחת הדירה המושכרת לכל שנות השכרתה, כך שהשבח הריאלי הצפוי במכירת דירות להשקעה יהיה גבוה במיוחד. מנגד יוכלו בעלי הדירות לקזז את הוצאות המימון ששילמו על המשכנתה מהשבח, דבר שיגרום להפחתת המס. התוצאה הסופית של המס משנת 2013 תהיה כמובן תלויה בנסיבות כל מכירה ומכירה של דירה. ימים יגידו.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מיסים ועסקים www.ralc.co.il
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
