נדחתה עתירה של צאצא הטמפלרים להשבת קרקעות בשווי 100 מיליון שקל בבי"ח איכילוב

בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה על ידי אזרח אוסטרלי כנגד עיריית תל אביב-יפו להשבת קרקע בתחום בית החולים איכילוב שהייתה חלק מאדמת שרונה
לירן סהר | (8)

בשנת 2005 הגיש אזרח אוסטרלי, מצאצאי הטמפלרים שהתגוררו בארץ ישראל עד הקמתה של המדינה עתירה לבית המשפט העליון לפיה טען כי סבו היה בעלים של קרקע בשטח בית החולים איכילוב וכי קרקע זו הופקעה מסבו על ידיי העירייה בשנים 1945 ו-1948 לצורכי הקמת בית חולים עירוני, כאשר היום בנוי עליה המרכז המסחרי "מרכז ויצמן". העותר דרש שהעירייה תשיב לו את הקרקע ולחילופין ישולם ערכה בסך של כ- 100 מיליון שקל.

העירייה טענה כי יש לדחות את העתירה מאחר והקרקע נרכשה מאת שלטונות המנדט הבריטי שהלאימו את כל רכוש הטמפלרים בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה. הלאמת הרכוש על ידי הבריטים נעשתה מאחר והטמפלרים היו נתינים גרמניים שאף הביעו הזדהות גמורה עם המשטר הנאצי ומשכך הוכרזו כנתיני אויב.

עוד טענה העירייה כי רכשה מאת האפוטרופוס הבריטי לנכסי אויב את כל אדמות הטמפלרים במושבה שרונה ושילמה תמורתם מלאה בגינם, ועל כן מדובר בעסקת מכר רגילה שדיני ההפקעות אינם חלים עליה. כמו כן, בשנת 1962 בהסכמים בין-לאומיים בין מדינת ישראל לבין ממשלת גרמניה קיבלו הטמפלרים פיצוי מלא בגין כל רכושם בארץ ישראל, תוך ויתור מלא, סופי ומוחלט של כל תביעותיהם בארץ ישראל.

בנוסף, טענה העירייה כי גם מבחינת דיני ההפקעות אין חובה להשיב את הקרקע משום שלא שונה יעודה למטרות שאינן ציבוריות וכן משום התיישנות ע"פ תיקון 3 לפקודת הקרקעות.

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקיבל את כל טענות העירייה.

בית המשפט קבע כי על המקרה הנדון חל תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות הקובע תקופת התיישנות של 25 שנה לגבי הפקעות שבוצעו לפני יום 15.2.2010. לפיכך ומאחר שחלפו למעלה מ-60 שנים מיום ההפקעה רשאית העירייה לנהוג מנהג בעלים בקרקע ולא חלה עליהם כל חובה להשיב את הקרקע לעותר.

כמו כן, קבע בית המשפט כי תכלית ההפקעה אף לא חדלה להתקיים ביחס למרכז ויצמן וכי השימושים המסחריים במרכז ויצמן הנים נלווים לשימושים העיקריים של בית החולים איכילוב ועל כן הצורך הציבורי ממשיך להתקיים.

עוד קבע בית המשפט העליון כי אף מבחינת דיני המסחר עם האויב דין העתירה להידחות. בית המשפט קבע כי משהולאם רכושם של מורישי העותר ע"י האפוטרופוס לנכסי האויב הבריטי אין לעותר זכות לתבוע את השבת הקרקע או תשלום פיצויים בגינה.

יתרה מכך, בית המשפט העליון קבע שההסכמים הבין-לאומיים שנחתמו בין מדינת ישראל לבין גרמניה בנוגע לרכוש הטמפלרים בארץ הסדירו אף הם את תשלום הפיצויים לטמפלרים תוך ויתור מלא, סופי ומוחלט של כל תביעה בנוגע לרכוש בארץ ישראל ועל כן אין לעותר עילה משפטית לתביעה בגין הקרקע.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמעתי שהיבוסים רוצים את ירושלים (ל"ת)
    אברהם אבינו 14/06/2011 22:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מיכל 14/06/2011 22:07
    הגב לתגובה זו
    מה לא עושים בשביל כסף עו" ד קמר, אפילו למכור את נשמתך לשטן, ועוד חובש כיפה, חילול ה'
  • א.ל 15/06/2011 11:16
    הגב לתגובה זו
    אחד הסטגרים שלו שתפקידו היה ברחיצת הרכב והחלפת הפקידה ואבל לפחות יצאת מומחה ב לישלוח דאר
  • 3.
    הנהג לשעבר של 14/06/2011 21:24
    הגב לתגובה זו
    גנבה תוך גילגול עניים לבורא עולם על פי אותו חוק הבריטים שדדו את הכסף מ בנק לאומי /אנגלו פלסטין ונכון להיום לאומי שילם וגם שילם ליורשים לסיום אנו חזקים בתעמולה לא כולם נאצים
  • 2.
    י.לוריא 14/06/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
    התשובה מאוד פשוטה שם מחזירים רכוש גם אחרי 60 שנה גם בפולין מחזירים רכוש שהופקע על ידי ממשל קומוניסטי. ממליץ לקמר וליוסי רייטן התותח להגיש תביעה לבית המשפט הבין לאומי המעז מנצח
  • 1.
    ספקולנט בדימוס 14/06/2011 11:53
    הגב לתגובה זו
    למה ,אין מספיק מדבר באוסטרליה. שיתיישב שם. חוץ מזה הקרע הרי שובחה ע' י העיריה ואינה עוד מדבר או חורבות.
  • ב. לאומי 14/06/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
    שאומר עברו הרבה שנים אין צורך להחזיר ליורשים את יצירות האומנות הריי רק השנים השביחו את ערכן וחוץ מזה החוקים שחוקקתי לטובתי מונעים ומאלצים אותי לא להחזיר רכוש ואף לא לפצות
  • קרא טוב ! פשוט אתה הדיוט עם שנאה עצמית ! (ל"ת)
    אבי קול 14/06/2011 18:17
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".