אג"ח נדלנ"י בדירוג גבוה עם 7% תשואה
קהל הקוראים עשוי לתמוה על סקירותיי האחרונות בדבר אגרות-חוב שעשויות להוות (לטעמי האישי, על כל פנים) הזדמנויות מעניינות. זאת לאור הירידות העקביות בחודשים האחרונים בשוק המניות ובשוק אגרות-החוב למיניהן. "אין זה הזמן להיכנס או לרכוש", יגידו המבקרים, "עכשיו צריך למכור".
דעתי האישית היא כי דווקא כעת נוצרות ההזדמנויות המעניינות ביותר ובמחירים הנוחים ביותר, גם אם בטווח הקרוב עשוי נייר כזה או אחר להשיל מעליו אחוזים אחדים מערכו בשל הירידות - עדיין כדאי לספוג ירידות מעין אלה בשפתיים חשוקות ובקור-רוח, ולזכור כי התיקונים בוא-יבואו, אז ניתן יהיה ליהנות מרווחים נאים.
ולעניינינו, חברת י.ח.דמרי בנייה ופיתוח בע"מ (נשלטת ע"י יגאל דמרי) פועלת בעצמה וכן באמצעות חברות בנות, בעיקר בתחום הייזום, תכנון, פיתוח, שיווק והקמה של יחידות דיור בישראל. החברה הוקמה כחברה פרטית בשנת 1989, ומשנת 2004 נסחרת בבורסה לניירות-ערך בת"א. שווי השוק שלה עומד כיום על 504 מיליוני שקלים.
תחומי פעילות החברה
א) ייזום ובנייה של פרויקטים למגורים בישראל ובחו"ל - במסגרת פעילות זו מתמקדת חברת י.ח. דמרי בנייה ופיתוח בע"מ ברכישת קרקעות ובייזום, פיתוח, תכנון ובנייה של פרויקטים למגורים על הקרקעות שנרכשו ובשיווק ומכירה של דירות מגורים שנבנו. הכנסות החברה מפעילות זו הסתכמה בכ-70 מיליון שקלים ברבעון הראשון של שנת 2011.
ב) נדל"ן מניב בארץ ובחו"ל - בפעילות זו עוסקת החברה ברכישה ופיתוח וכן בייזום והקמה של פרויקטים למשרדים, למסחר מבני תעשיה והשכרתם. הכנסות החברה מפעילות זו הסתכמה בכ-46 מיליון שקלים ברבעון הראשון של שנת 2011.
ג) תחום כוח-אדם - החברה פועלת באמצעות חברת הבת י.ח. דמרי חברה לכוח אדם בע"מ באספקת כוח אדם זר ללקוחותיה מענף הבנייה. הכנסות החברה מפעילות זו הסתכמה בכ-4 מיליון שקלים ברבעון הראשון של שנת 2011.
תוצאות כספיות
הכנסות החברה הסתכמו בכ-119 מיליון שקלים ברבעון הראשון של שנת 2011 לעומת כ-94 מיליון שקלים ברבעון המקביל לשנת 2010 - גידול מרשים של 27%. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2011 הסתכם בכ-28 מיליון שקלים לעומת כ-13 מיליון שקלים בלבד ברבעון המקביל של 2010 - זינוק של 115%.
ההון העצמי של החברה עמד בסוף הרבעון הראשון של 2011 על כ-435 מיליון שקלים לעומת 422 מיליון שקלים בסוף שנת 2010 והוא מהווה 22% מסך המאזן.
י.ח.דמרי בנייה ופיתוח בע"מ הנפיקה אג"ח שקלי מסדרה כ"ג במהלך דצמבר 2009. החברה הציעה למשקיעים אג"ח בשווי של עד 100 מיליון שקלים העומדות לפירעון (קרן) בארבעה תשלומים שנתיים שאינם שווים בין השנים 2013 ל-2016: ביוני 2013 ו-2014 ייפרעו 30% מהקרן (בכל שנה) וביוני 2015 ו-2016 יפרעו 20% מהקרן (בכל שנה).
בנוסף משלמות אגרות-החוב מסדרה כ"ג ריבית פעמיים בשנה בחודשים יוני ודצמבר - החל מיוני 2010 ועד ליוני 2016. הריבית המקסימאלית ברוטו שהוצעה למשקיעים במכרז עמדה על 7.3% ובסופו של דבר גייסה החברה כ-84 מיליון שקלים בריבית זו. בספטמבר 2010 ביצעה החברה הרחיבה החברה את סדרה כ"ג וגייסה סכום נוסף של 100 מיליון שקלים.
להלן נתונים עיקריים לגבי אג"ח זו:
תשואה לפדיון ברוטו: בעוד התשואה של אג"ח רבות עלתה בחודשים האחרונים על רקע העלאת הריבית במשק נותרה התשואה של הסדרה כמעט ללא שינוי ונמוכה מהריבית הנקובה באג"ח דבר המעיד על אמון המשקיעים ביכולת החברה לעמוד בהתחייבותיה למחזיקי אג"ח.
- מח"מ האג"ח: מח"מ קצר יחסית המתאים להשקעה כאשר הריבית במשק נמצאת במגמת עלייה.
- דירוג האג"ח: באוגוסט 2010 הודיעה חברת מידרוג על העלאת הדירוג של סדרות האג"ח של דמרי הנמצאות במחזור (כולל סידרה כ"ג) מדירוג של A3 לדירוג של A2, תוך הותרת אופק הדירוג יציב. חברת מידרוג העלתה את דירוג הסדרות, בין היתר, כתוצאה משיעורי מכירות גבוהים הבאים לידי ביטוי בשיעורי רווחיות גולמית גבוהים מהממוצע לענף וזאת לאורך זמן. כמו כן יציבות בהכנסות לאורך השנים הובילה ליחסי כיסוי טובים בהשוואה לחברות מתחרות בתחום הנדל"ן למגורים בישראל. לחברה, קרקעות לא משועבדות, דבר התורם לאיתנותה הפיננסית של החברה ועוד.
התניות פיננסיות ובטחונות:
- אג"ח אינן מובטחות בשיעבוד.
- אג"ח יועמדו לפירעון מיידי על ידי הנאמן, אם החברה לא תפרע את חובה לבעלי האג"ח בתוך 7 ימי עסקים.
- אג"ח יועמדו לפירעון מיידי במידה ויקבל בית המשפט החלטה לפרק את החברה.
- אג"ח יועמדו לפירעון מיידי במידה וימונה כונס נכסים לחברה או על רוב נכסיה, או נכסים מהותיים לדעת הנאמן.
- אג"ח יועמדו לפירעון מיידי אם סידרה אחרת של אג"ח שהנפיקה החברה תועמד לפירעון מיידי.
- אג"ח יועמדו לפירעון מיידי בכל מקרה אחר שיהווה פגיעה מהותית בזכויות מחזיקי האג"ח.
האם כדאי לרכוש את דמרי אג"ח כ"ג?
י.ח. דמרי הינה חברה יציבה ומוערכת בשוק הנדל"ן המקומי. החברה, אשר הציגה שיפור ניכר בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2011, נהנית מצבר קרקעות גדול כאשר חלקן אף אינו משועבד וממסגרות אשראי לא מנוצלות בבנקים. על רקע נתונים חיוביים אלו, בחרה חברת מידרוג להעלות את דירוג אג"ח של החברה, ואע"פ שלחברה פעילות נדל"ן בצ'כיה וברומניה אין הדבר מעיב על דוחותיה הכספיים.
על סמך נתונים אלה אני סבור כי לא צפויות לחברה בעיות בהחזר הריבית והקרן של מחזיקי אג"ח כ"ג. דעתי היא שאג"ח זו מספקת תשואה נאה למשקיעים ומומלצת להשקעה לטווח הארוך. אין כל ספק כי מגמת הירידות העקביות בשוק ההון אכן מעיבה ומשרה תחושת אי-נוחות. אך יש להבין כי המגמה השלילית נובעת, בין היתר, מפדיונות כבדים של הציבור בקרנות הנאמנות - דבר אשר יוצר לחץ על שוק המניות בכלל ושוק אגרות-החוב בפרט. על המשקיע הנבון לדעת כי מגמה זו לא תימשך לנצח וכדאי לנצל ירידות אלה ולרכוש אג"ח איכותיות במחירים טובים יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 8.מוסדי גדול 25/06/2011 12:58הגב לתגובה זואני יושב יום יום עם החברות, בודק את שטרי הנאמנות משפטית ומסחרית, מנהל מו" מ מול החברות על תנאי ההנפקות ונעזר במחלקת מחקר BUY SIDE של בית ההשקעות. בחנו את האג" חים של ברימאג, משביר, כנפיים, שלמה ועוד סד' שמופיעות בכתבות באתר מיותר לציין שלא העזנו להכנס להנפקות ו/או לקנות בשוק, עקב שטרות נאמנות חלשים/אין שעבודים אמיתיים/בעיות בעסקי ליבה וכו/ אפילו אחד המנכ" ליפ של החברות שהוזכרו כאן, אמר בהגינות (במגת מולנו)שאם תהיה בעיה בכלכלת המאקרו ויהיה מיתון/מחנק אשראי, תהיה לו בעיה תזרימית- אז שמישהו יסביר לי איך ממליצים על כך לציבור ברחב!!!
- 7.אני ממש מתפלא 22/06/2011 19:19הגב לתגובה זומה אטרקטיבי באגרת חוב שנותנת 7% ריבית שקלית.... ועוד בסיכון של חברת נדל" ן קטנה- כמה אחוזים אתה נותן להסתברות של מלחמה באזור שלנו בשלוש השנים הקרובות? - בפועל בארבע השנים האחרונות היו 2 תקריות שהביאו לירידות של יותר מ10% בממוצע ובטח אג" ח דמרי כג תרד יותר- ואז אולי כדאי לקנות. בתשואה דו ספרתית כשמרווח מעל ממלתי הוא 7-8 אחוז ולא 2.5 אג" ח של ממשלת יוון ליוני 2013 נותנת תשואה של מעל 20% דולרי. בנקים אירופאיים נותנים 8% תשואה צמוד לריאל הברזילאי. דרך אגב איך המצב אחרי ההנפקות הכדאיות של גלובל כנפיים והמשביר?
- 6.קובי 20/06/2011 07:51הגב לתגובה זומי שמייחס לדירוג " ערך" יופנה לאגחים של אלביט שקיבלו דרוג A מדובר בחברות דרוג העוסקות בדירוג מגמתי המנותק כליל מהמציאות. אגחים של אפריקה לפני הקריסה דורגו ע" י מעלות בדרוג A !!!
- 5.חיים שקשוקה 14/06/2011 20:44הגב לתגובה זופער סביר מהממשלתי. יחסית למה שיש בשוק זה עוד בסדר.
- ירון 14/06/2011 21:40הגב לתגובה זו?
- לא יומי ,תחשוב לפני שאתה מטקבק - ברור ששנתי (ל"ת)דני 14/06/2011 22:58
- 4.עזוב אותך מהטיפים, תגיד מתי יחזרו עליות טובות (ל"ת)שי 14/06/2011 18:32הגב לתגובה זו
- 3.אבל אם עוד צפויות ירידות לא כדאי לחכות קצת? (ל"ת)אופיר 14/06/2011 14:16הגב לתגובה זו
- 2.ציוני גאה 14/06/2011 12:23הגב לתגובה זוסוף המדינה לא הגיע וגם לא סוף העולם - וכולם בלחץ מספטמבר-ספטמבר-ספטמבר! מספיק כבר אנשים צאו מהפאניקה ...
- 1.רובי 14/06/2011 12:18הגב לתגובה זומתוך כל התיק בנייר הזה
- מוישה אופניק 14/06/2011 18:40הגב לתגובה זונייר אחד בערך שניים שלוש אחוזים מהתיק וזהו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
