הציבור בורח: כ-1.3 מיליארד שקל התאדו מתעשיית הקרנות מתחילת יוני
שבוע המסחר החולף היה שבוע שלילי נוסף בבורסה בתל אביב.
מדד המעו"ף רשם ירידה של כ-3.7%, מדד ת"א 75 התממש בכ-4.1%, מדד היתר-50 נחתך בכ-4.7%, מדד ת"א בנקים נפל בכ-5.4% ואילו מדד ת"א נדל"ן 15 צלל בכ-6.4%.
על רקע ירידות השערים מכר הציבור הישראלי כ-1.3 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המסורתיות, בחמשת ימי המסחר הראשונים של יוני בלבד. בקרנות הנאמנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות), נרשמו פדיונות גבוהים יחסית. מתחילת החודש משכו מהן המשקיעים כ-170 מיליון שקל. רוב הסכום, כ-110 מיליון שקל, יצא מהקרנות המתמחות במניות בישראל. שאר הפדיונות התחלקו בצורה שווה בין הקרנות הגמישות לקרנות המתמחות במניות בחו"ל, כך עולה מנתונים שריכז רוני אפטר האחראי על קשרי יועצים מבית השקעות מיטב.
לשם השוואה, במאי יצאו מהקרנות המנייתיות כ-570 מיליון שקל. זהו קצב פדיונות של כ-27 מיליון שקל ביום. קצב הפדיונות מתחילת יוני התגבר וכעת הוא עומד על כ-35 מיליון שקל ביום.
באפיק הקונצרני נרשמו ירידות שערים קלות מתחילת יוני: מדד אג"ח קונצרני כללי ירד בכ-0.1% ואילו כל אחד ממדדי התל-בונד, 20 ו-40 ירד בכ-0.2%. הרגיעה היחסית באפיק זה לא עצרה את הפדיונות בקרנות אג"ח חברות וכללי, שרשמו מתחילת החודש פדיונות גבוהים של כ-870 מיליון שקל, או קצב פדיון יומי של כ-170 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-30% בקצב הפדיונות היומי בחודש מאי.
המשך מגמת הפידיונות והתגברותה מוסבר בירידות השערים בשוק המניות, ששוחק את תשואות הקרנות המעורבות עם מניות (10/90, 20/80 וכו').
אחת המגמות הבולטות ביוני היא ירידה בפעילות הגיוסים ברוטו של הקרנות, בדומה לירידה במחזורים בבורסה. המשמעות היא שכסף חדש כמעט אינו מוזרם לתעשיית הקרנות, ומנגד אנחנו עדים להמשך זחילת כספים החוצה, תוךף דגש על קרנות עם מרכיבי סיכון שונים: מניות ו/או אג"ח קונצרני.
ביוני נהנו איגרות החוב הממשלתיות מפתיחה חיובית, וכיום הן המובילות בתשואות החודש: מדד אג"ח ממשלתי כללי טיפס בכ-0.25%, הגלילים עלו בכ-0.4% ,השחרים הסתפקו בעלייה ממוצעת של כ-0.2%, ואילו הגילונים מפגרים גם החודש מאחור עם תשואה הנעה סביב האפס.
עם זאת, נמשכת מגמת הפדיונות מקרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד (225 מיליון שקל מתחילת החודש) ועל פי הערכות, מרכז הפדיונות מתרכזים בחלק של קרנות האג"ח מדינה כללי הגדולות, שגייסו סכומים גבוהים בשנתיים האחרונות, ושמדיניות ההשקעה שלהן גמישה יחסית, הן לגבי המח"מ בקרן והן לגבי האפשרות לתבל את השקעותיהן גם באג"ח קונצרני.
באפיק השקלי, רשמו הקרנות הכספיות בחמישה ימי המסחר הראשונים של החודש גיוסי עתק של כ-1.1 מיליארד שקל. זהו המשך מגמת הגיוסים שאפיינה אותן במאי, אז הן גייסו כ-2.5 מיליארד שקל.
יש לזכור, כי בראשית יוני נפדה מק"מ 611 ואילו הנפקת המק"מ החדש במקומו, 612, הייתה רק שבוע לאחר מכן, דבר שסייע לקרנות הכספיות לגייס סכומים גבוהים נוספים מלקוחות שחיפשו אלטרנטיבה לכסף ש"שכב" בינתיים בעו"ש.
בנוסף, הקרנות השקליות, גייסו החודש כ-260 מיליון שקל, ועל פי הערכות, מרכז הכובד של הגיוסים הוא לקרנות המק"מ של פסגות ולקרנות אחרות המתמחות בעיקר בהשקעה בחלק השקלי הקצר, תוך דגש על המק"מים, כמעין פתרון דמוי קרנות כספיות שקליות.
קרנות אגד חוץ פדו מתחילת החודש כ-20 מיליון שקל ואילו קרנות ממונפות ואסטרטגיות פדו כ-10 מיליון שקל.
מתחילת יוני ירדו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-800 מיליון שקל. סכום זה מיוחס כולו לירידת ערך נכסי הקרנות בכ-800 מיליון שקל. זאת, על רקע ירידה של כחצי אחוז במדד מיטב לקרנות הנאמנות עד כה החודש.
תעשיית הקרנות מנהלת כ-156.7 מיליארד שקל. זהו סך הנכסים הנמוך ביותר ב-2011.
- 3.בבון 12/06/2011 16:36הגב לתגובה זוואחר כך יש גל עליות שהעדר תמיד מפספס, וחוזר לקנות כשמדדים בשיא. ההסטוריה חוזרת על עצמה במחזוריות. הקרנות יקבלו גיוסי כספים מהציבור כשהמדדים יחזרו לשיא.
- 2.אור 12/06/2011 15:54הגב לתגובה זומשמעותית לאורך זמן בשוק המניות. וזה שמחירי הנדל" ן כביכול לא ירדו עד עכשיו תמיד יש פעם ראשונה. תשאל ת' אמריקנים.
- 1.לבייב 12/06/2011 14:52הגב לתגובה זומנהלי הקרנות הפרזיטים,הוכח לאורך זמן רק נדלן לקח ובגדול.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
