הציבור בורח: כ-1.3 מיליארד שקל התאדו מתעשיית הקרנות מתחילת יוני

מנתונים שמרכז בית ההשקעות מיטב עולה כי הנכסים בסיכון ממשיכים לאבד גובה לטובת קרנות כספיות ולקרנות שקליות, ובראשן קרנות מק"מ
הדס גייפמן | (3)

שבוע המסחר החולף היה שבוע שלילי נוסף בבורסה בתל אביב. מדד המעו"ף רשם ירידה של כ-3.7%, מדד ת"א 75 התממש בכ-4.1%, מדד היתר-50 נחתך בכ-4.7%, מדד ת"א בנקים נפל בכ-5.4% ואילו מדד ת"א נדל"ן 15 צלל בכ-6.4%. על רקע ירידות השערים מכר הציבור הישראלי כ-1.3 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המסורתיות, בחמשת ימי המסחר הראשונים של יוני בלבד. בקרנות הנאמנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות), נרשמו פדיונות גבוהים יחסית. מתחילת החודש משכו מהן המשקיעים כ-170 מיליון שקל. רוב הסכום, כ-110 מיליון שקל, יצא מהקרנות המתמחות במניות בישראל. שאר הפדיונות התחלקו בצורה שווה בין הקרנות הגמישות לקרנות המתמחות במניות בחו"ל, כך עולה מנתונים שריכז רוני אפטר האחראי על קשרי יועצים מבית השקעות מיטב. לשם השוואה, במאי יצאו מהקרנות המנייתיות כ-570 מיליון שקל. זהו קצב פדיונות של כ-27 מיליון שקל ביום. קצב הפדיונות מתחילת יוני התגבר וכעת הוא עומד על כ-35 מיליון שקל ביום. באפיק הקונצרני נרשמו ירידות שערים קלות מתחילת יוני: מדד אג"ח קונצרני כללי ירד בכ-0.1% ואילו כל אחד ממדדי התל-בונד, 20 ו-40 ירד בכ-0.2%. הרגיעה היחסית באפיק זה לא עצרה את הפדיונות בקרנות אג"ח חברות וכללי, שרשמו מתחילת החודש פדיונות גבוהים של כ-870 מיליון שקל, או קצב פדיון יומי של כ-170 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-30% בקצב הפדיונות היומי בחודש מאי. המשך מגמת הפידיונות והתגברותה מוסבר בירידות השערים בשוק המניות, ששוחק את תשואות הקרנות המעורבות עם מניות (10/90, 20/80 וכו'). אחת המגמות הבולטות ביוני היא ירידה בפעילות הגיוסים ברוטו של הקרנות, בדומה לירידה במחזורים בבורסה. המשמעות היא שכסף חדש כמעט אינו מוזרם לתעשיית הקרנות, ומנגד אנחנו עדים להמשך זחילת כספים החוצה, תוךף דגש על קרנות עם מרכיבי סיכון שונים: מניות ו/או אג"ח קונצרני. ביוני נהנו איגרות החוב הממשלתיות מפתיחה חיובית, וכיום הן המובילות בתשואות החודש: מדד אג"ח ממשלתי כללי טיפס בכ-0.25%, הגלילים עלו בכ-0.4% ,השחרים הסתפקו בעלייה ממוצעת של כ-0.2%, ואילו הגילונים מפגרים גם החודש מאחור עם תשואה הנעה סביב האפס. עם זאת, נמשכת מגמת הפדיונות מקרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד (225 מיליון שקל מתחילת החודש) ועל פי הערכות, מרכז הפדיונות מתרכזים בחלק של קרנות האג"ח מדינה כללי הגדולות, שגייסו סכומים גבוהים בשנתיים האחרונות, ושמדיניות ההשקעה שלהן גמישה יחסית, הן לגבי המח"מ בקרן והן לגבי האפשרות לתבל את השקעותיהן גם באג"ח קונצרני. באפיק השקלי, רשמו הקרנות הכספיות בחמישה ימי המסחר הראשונים של החודש גיוסי עתק של כ-1.1 מיליארד שקל. זהו המשך מגמת הגיוסים שאפיינה אותן במאי, אז הן גייסו כ-2.5 מיליארד שקל. יש לזכור, כי בראשית יוני נפדה מק"מ 611 ואילו הנפקת המק"מ החדש במקומו, 612, הייתה רק שבוע לאחר מכן, דבר שסייע לקרנות הכספיות לגייס סכומים גבוהים נוספים מלקוחות שחיפשו אלטרנטיבה לכסף ש"שכב" בינתיים בעו"ש. בנוסף, הקרנות השקליות, גייסו החודש כ-260 מיליון שקל, ועל פי הערכות, מרכז הכובד של הגיוסים הוא לקרנות המק"מ של פסגות ולקרנות אחרות המתמחות בעיקר בהשקעה בחלק השקלי הקצר, תוך דגש על המק"מים, כמעין פתרון דמוי קרנות כספיות שקליות. קרנות אגד חוץ פדו מתחילת החודש כ-20 מיליון שקל ואילו קרנות ממונפות ואסטרטגיות פדו כ-10 מיליון שקל. מתחילת יוני ירדו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-800 מיליון שקל. סכום זה מיוחס כולו לירידת ערך נכסי הקרנות בכ-800 מיליון שקל. זאת, על רקע ירידה של כחצי אחוז במדד מיטב לקרנות הנאמנות עד כה החודש. תעשיית הקרנות מנהלת כ-156.7 מיליארד שקל. זהו סך הנכסים הנמוך ביותר ב-2011.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בבון 12/06/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך יש גל עליות שהעדר תמיד מפספס, וחוזר לקנות כשמדדים בשיא. ההסטוריה חוזרת על עצמה במחזוריות. הקרנות יקבלו גיוסי כספים מהציבור כשהמדדים יחזרו לשיא.
  • 2.
    אור 12/06/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
    משמעותית לאורך זמן בשוק המניות. וזה שמחירי הנדל" ן כביכול לא ירדו עד עכשיו תמיד יש פעם ראשונה. תשאל ת' אמריקנים.
  • 1.
    לבייב 12/06/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    מנהלי הקרנות הפרזיטים,הוכח לאורך זמן רק נדלן לקח ובגדול.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.