פרסום ראשון

מעוניינים בקשר: 'קשרי תעופה' מקבוצת רמי שביט בודקת לצרף משרד פרסום

התקציב עתיד לעמוד על כ-2 מיליון שקלים. החברה מקיימת בימים אלו שיחות עם מספר משרדים. היכולת הדיגיטלית תהיה גורם מכריע
משה בנימין | (2)

חברת התיירות 'קשרי תעופה' מקבוצת 365 של רמי שביט מחפשת בימים אלו משרד פרסום שיטפל בתקציב החברה - כך נודע לאייס. בשנה האחרונה נוהל תקציב הפרסום באופן עצמאי על ידי מחלקת השיווק של החברה.

תקציב הפרסום עתיד לעמוד על כ-2 מיליון שקלים. ב-2010 עמד תקציב הפרסום של החברה שנוהל ברובו באופן עצמאי על כחצי מיליון דולר במחירי מחירון, על פי יפעת בקרת פרסום.

בקשרי תעופה עדיין בודקים לגבי מבנה העבודה העתידי ובשלב זה טרם הוחלט האם להתקשר עם משרד אחד שיעניק לה את שירותי האופליין והאונליין או שהתקציב ינוהל על ידי יותר ממשרד אחד. ככל הנראה תחום שבחברה יבדקו היטב ויהיה זה שיוכל להכריע בין המשרדים הוא יכולותיו הדיגיטליות של משרד הפרסום. בקשרי תעופה בודקים גם אפשרות להתקשר עם ספק לשירותי מדיה חברתית בנפרד.

שוק סיטונאי התיירות הוא מהתחרותיים שיש בישראל. תקציב אופיר טורס שטופל ב-2010 על ידי משרדי האינטראקטיב iCon ופובליסיס וובאימג' עמד על כ-6.5 מיליון דולר (מ. מחירון), תקציב איסתא ליינס שטופל ב-2010 על ידי באומן בר ריבנאי וענבר מרחב שקד עמד על 2.5 מיליון דולר (מ.מחירון), צבר עם אדלר חומסקי ונתור עם גיתם BBDO עמדו על כ-1.9 מיליון דולר ותקציב הדקה ה-90 שטופלו על ידי יהושע TBWA עמד על כ-1.4 מיליון דולר. הנתונים על ידי יפעת בקרת פרסום.

תקציב קשרי תעופה שעמד ב-2010 על כחצי מיליון דולר אמנם קטן ביחס למתחרים אך העובדה שהנהלת החברה מחפשת להתקשר עם משרד פרסום מעידה על כוונות לקחת את הפעילות צעד אחד קדימה. בנוסף, ברמת משרדי הפרסום מדובר בחבירה אפשרית לקבוצת רמי שביט הגדלה מידי שנה - גורם נוסף שעשוי להוות עבורם אתגר עסקי לא מבוטל הטומן בחובו פוטנציאל רב.

קבוצת קשרי תעופה החלה בפעילותה בשנת 1984 והפכה לחברה ציבורית בשנת 1993. בתחילת שנת 2007 רכש מועדון 365 (רמי שביט) כ-73% ממניות החברה. קשרי תעופה פעילה ב-4 קטגוריות: טיסות שכר, חבילות נופש ותיור, בלעדיות בשיווק של אתרי נופש באגן הים התיכון ובאירופה וטיולי פרמיום מאורגנים.

ההחלטה על זהות המשרד שייבחר אמורה להתקבל בחודש הקרוב. לאייס נודע כי בקשרי תעופה מנהלים שיחות הן עם משרדי פרסום מהעשירייה הראשונה והן עם משרדים בינוניים וקטנים יותר.

בקשרי תעופה אישרו לאייס את הפרטים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שיישאר משהו להחזיר למחזיקי האגח (ל"ת)
    אל תבזבז את הכסף רמי 09/06/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודידו 09/06/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
    מתקדמים עם יתר החברות
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.76%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות