פישר: "נהוג לחשוב שישראל עברה את המשבר 'בקלות', אין זה דבר של מה בכך"

צופה צמיחה של 5% השנה. הוסיף: "עודף בחשבון השוטף הנו יתרון גדול העומד לזכותה של מדינה בעת משבר". טוען שהמודלים הקיימים היום אינם מצליחים להתמודד מול הספקולנטים
אורן קסלר | (6)

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, דיבר היום בפני באי הכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, ורמז שייתכנו צעדים נוספים נגד הספקולנטים בשוק ושיש צורך בהמשך המדיניות המוניטארית הנוכחית על מנת להבטיח צמיחה של 5% של המשק בישראל.

פישר החל בסקירה של כלכלת העולם, ואמר שלמרות הקשיים של אירופה וארה"ב לצאת מהמשבר עדיין "צפויה צמיחה עולמית בשיעור של 4% עד 5%".

בהתייחסו לצעדים אותן נקטה ישראל על מנת להתמודד מול המשבר הפיננסי, סיפר כי "עלינו לפקח על יציבותה של המערכת הפיננסית בכללה, ולא להסתפק בפיקוח על כל מוסד בנפרד" והוסיף "בעבר היה נהוג לחשוב שלבנק המרכזי יש רק כלי אחד, הריבית, בשביל לטפל ביעד האינפלציה. היום אנו מבינים שלבנק המרכזי ישנם כלים נוספים שיש לשקול את השימוש בהם".

פישר גם דיבר גם על המדיניות הפיסקאלית של ישראל ואמר, "אם נמצא את עצמנו בעתיד שוב במשבר, בהחלט ייתכן שנצטרך להשתמש גם במדיניות הפיסקאלית כדי להאיץ את יציאת המשק מהמשבר" והוסיף כי " עודף בחשבון השוטף הנו יתרון גדול העומד לזכותה של מדינה בעת משבר".

בהתייחס לסוגיית הספקולנטים והשפעתם על השווקים, אמר הנגיד כי " המודלים הקיימים היום אינם מייצגים בצורה טובה מספיק את העובדה שלמתווכים הפיננסיים יש כיום תפקיד משמעותי בכלכלה".

לסיכום סיפר הנגיד כי "נהוג לחשוב שהמשק הישראלי עבר את המשבר 'בקלות'. אין זה דבר של מה בכך המשק התנהל בשנים שלפני המשבר בדיוק בצורה שאליה מטיפים המוסדות הבינלאומיים עודף בחשבון השוטף, מדיניות פיסקאלית אחראית ומאוזנת, מערת בנקאות יציבה, וגם מדיניות מוניטארית ומערכת פיקוח על הבנקים אשר הגיבו מהר להתפתחויות בפרוץ המשבר. עלינו להמשיך לנקוט במדיניות הנכונה גם בעתיד, על מנת שנוכל להמשיך לצמוח בקצב שנתי של 5% ויותר".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הומלס 07/06/2011 10:55
    הגב לתגובה זו
    תתבייש לך!!!!!!!!!!
  • 4.
    כל הכבוד לך 07/06/2011 07:04
    הגב לתגובה זו
    הדולר עומד לזנק למעלה אם לא תהיה הרחבה כמותית 3 בכל מקרה לטווח הארוך 80 מיליארד דולר רזרבות זה רצוי מאוד, לחשוב שלפני שהוא הגיע לכאן היו למדינה רק 30 מיליארד דולר רזרבות, אף נגיד לפניו לא חשב להגדיל את הרזרבות, זה אומר הרבה על המקצועיות שלו. זאת ההחלטה הכי טובה שביבי קיבל אי פעם, להציע לפישר את התפקיד.
  • 3.
    z 06/06/2011 21:30
    הגב לתגובה זו
    זמן.אין לו מחליף ברמתו.הוא היחידי שיכול על הספקולנטים והמתווכים הפיננסים.אשר מנצלים מידע מוקדם שלא נגיש לציבור והם בעלי כח קרטליסטי .דבר שדורש תיקון.הציבור שילם מחיר כבד.אני טוענת שוב. הריבית בסיטואציה הקיימת צריכה להשאר
  • 2.
    יוסי 7 06/06/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    להמשיך להחזיק הקלפים חזק לחזה .מזל שיש לנו נגיד 10 בזמנים הקשים
  • 1.
    חני 06/06/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לך מר פישר!
  • מסכים עם כל מילה ודרך פישר תודה לך. (ל"ת)
    עמרי 06/06/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי