הפרס הראשון בקאן 2011: צוות מגיתם זכה בתחרות יו-טיוב ויטוס לפסטיבל
משרד הפרסום גיתם BBDO רושם זכייה ראשונה בפסטיבל קאן 2011, כמעט. צוות שמורכב מעובדות המשרד, הקופירייטרית - אוראל ביתן (29) וארט - ג'סיקה קלברמן (32) זכו בתחרות ה-GOOD WORK של יו-טיוב.
במסגרת תחרות הקריאייטיב הוזמנו פרסומאים מכל העולם ליצור סרטונים בני דקה לעמותה חברתית לבחירתם, מתוך רשימה של 400 עמותות ולהשתתף בתחרות שתזכה אותם בהשתתפות בפסטיבל, כאשר כל ההוצאות משולמות על ידי מארגני התחרות.
מאות אלפי גולשים מהעולם העלו סרטונים ליוטיוב וב-31 למאי הסתיים שלב השיפוט שהורכב מכמות הלייקים שהסרטון צבר בשילוב ניקוד של נבחרת שופטים בינלאומית.
ביתן וקלברמן יצרו סרטון עבור עמותת LOVE146. הסרטון נעשה באופן עצמאי ב-0 תקציב, השחקנית היא אחותה הקטנה של אוראל, סט הצילומים הוא החדר של האחיינית של אוראל וגם הקריינות בהתנדבות.
במבט ראשון הסרטון נראה כמו עוד סרטון YouTube המוכר צעצועים בדרך חדשנית על ידי שימוש בטכנולוגיה annotations של YouTube, הגולש למעשה יכול לעבור על הוידאו והמחיר של הצעצוע שהוא מעוניין בו מתגלה.
אבל עוד דבר בלתי צפוי מוצע למכירה בסרט - כשהגולש עובר עם העכבר על דמות הילדה, הוא מגלה שגם לה יש מחיר, אם הוא לוחץ עליו, הוא מגיע לסרטון של LOVE146 עם המסר: כל דקה נמכרים שני ילדים בעולם, עבדות מין וניצול של ילדים, חייבים להסתיים.
הסרט זכה לאלפי צפיות בימים ספורים בלבד וזכה לחשיפה תקשורתית טרם זכייתו.
אוראל ביתן אמרה היום (יום ה) לאייס: "התחרות השנה הייתה שונה מכיוון שהיא העניקה הזדמנות לבחור עמותה מתוך רשימה גדולה. בשנה שעברה הייתה עמותה אחת שפרסומאים מכל העולם יצרו עבורה סרטונים. מרגע בחירת העמותה ניסיתי לפצח את הרעיון ובלעדי ג'סיקה זה לא היה מצליח".
ביתן שבימים כתיקונם מטפלת בתקציבי תנובה, סלקום, האגודה למלחמה בסרטן, רשות הטבע והגנים ועוד מוסיפה ואמרת: "ברגע זה אנחנו עורכות סרטון חדש שאליו יופנו הצופים כדי לייצר הנעה לפעולה יותר אפקטיבית עבור העמותה".
ביתן עובדת בגיתם כבר כ-5 שנים ובמקביל לומדת תסריטאות בסם שפיגל. קלברמן היא עורכת וידאו בגיתם ועושה את צעדיה הראשונים בעולם הבימוי. יוזכר כי בנוסף לצוות מגיתם התמודדו בתחרות גם צוותים ממקאן אריקסון ושלמור אבנון עמיחי.
- 3.סתם אחת 03/06/2011 10:51הגב לתגובה זואבל כמות המיילים והקידום העצמי שאוראל עשתה כדי לזכות, עשתה את שלה. הלוואי עליי דרייב כמו שלה.
- לא סתם אחת 06/06/2011 13:17הגב לתגובה זודבר ראשון, הסרט של מקאן מצויין, והוא זכה לקידום מאוד גדול, תסתכלי על מספר הצפיות שלו ותראי שהוא אפילו נכנס לדיילי ביסט, זה חתיכת קידום. דבר שני, התחרות נקבע לפי החלטת שופטים, אז איך זה קשור לקידום?
- 2.מפרגן בענק. לא קל לזכות (ל"ת)קולגה 02/06/2011 21:48הגב לתגובה זו
- 1.Shelly 02/06/2011 20:07הגב לתגובה זועבודה מצויינת . כל הכבוד!!!

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.76% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
