מנכ"ל חטיבת החטיפים באסם איילת צרפתי רוזן - אשת השיווק בחודש מאי
איילת צרפתי רוזן, מנכ"ל חטיבת החטיפים באסם נבחרה ע"י ועדת השיווק של איגוד השיווק הישראלי לאשת השיווק של חודש מאי בזכות המהלך להחדרת ה'שטוחים' וביסוס מעמדה של אסם בקטגוריית הבייגלה.
שוק חטיפי הבייגלה מוערך ב-105 מיליון שקלים, ופעילים בו שלושה שחקנים מרכזיים: אסם, בייגל בייגל ומאיר בייגל. עד לסוף שנת 2010 הוביל את הקטגוריה בייגל בייגל עם 64% (עלייה של 3% לעומת השנה הקודמת) אחריו בייגלה אסם עם 17%.
עם כניסתה של איילת צרפתי רוזן, לתפקיד מנכ"ל חטיבת החטיפים באסם, לפני שלוש שנים, זיהתה את פוטנציאל הצמיחה של אסם הטמון בתחום הבייגלה. בייגלה אסם, תפס אז 17% מהשוק, הייתה לו נוכחות מוגבלת על המדף עם 3 מוצרים בלבד, וללא השקעה בפרסום.
מדובר בשוק בעל פוטנציאל עסקי רחב, המוערך בכ-100 מיליון שקלים בשנה, קטגוריה המובלת ע"י מתחרה אחד חזק - בייגל בייגל המחזיק, ערב השקת שטוחים, בנתח שוק כספי של למעלה מ- 60% הנהנה מיתרון יחסי בכל היבט: אריזות מזוהות, מגוון גדול, נראות בנקודת המכירה.
לצורך בחינת הפוטנציאל העסקי בקטגוריה, בנתה רוזן תכנית פעולה בחטיבת החטיפים, שהתבססה על מחקרים וסקרי שוק, שהוכיחו כי קיימת דרישה לבייגלה של אסם וכי השוק צמא לחדשנות בתחום.
המטרות שהוגדרו בטרם המהלך: להפוך את בייגלה אסם להיות מספר 2 חזק, ולהכפיל את נתח השוק השנתי ל-30%. על מנת לעורר שוק כמו בייגלה, מוכרחים לספק לצרכן News גם ברמת המוצר. ניסיונות, טכנולוגיות מזון חדישות, קו ייצור חדש ומבחני טעימה הביאו לאחר שנה וחצי לחדשנות פורצת דרך בעלת פוטנציאל שוק רחב - בייגלה שטוחים.
לאחר עיצוב מחדש של האריזות, מיצוב מבדל, פעילות יח"צ, יצירת באזז וקמפיין בטלוויזיה. התוצאות היו מעל לתחזיות: מהפך עם ביקוש חסר תקדים - 5 ימים לאחר עליית הקמפיין לטלוויזיה נקנתה הסחורה כולה והמדפים התרוקנו. עשרות אלפי יחידות נמכרו מדי יום ולאחר 5 ימים נאלצה אסם לעצור את שידור הפרסומת, לאור הביקוש למוצר שיצר מחסור בשוק.
אסם החליטה להשתמש במצב שנותר ל'תרגיל' יחסי ציבור ופרסמה במכרז באתר המכירות הפומביות העולמי eBay אריזת בייגלה שטוחים. ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה עבור אריזת שטוחים במכירה הפומבית היתה 56$. נכון להיום, על אף יצור רציף של 24 שעות ביממה, עדין לא הצליחה אסם לענות על הביקושים הגבוהים.
אסם הופכת למספר 1 בקטגוריה לאחר יותר מעשור - מוצרי בייגלה אסם ובראשם 'בייגלה שטוחים', הגיעו חודש לאחר ההשקה למקום ראשון עם נתח שוק של 50% ועברו את בייגל בייגל שהוביל את השוק כולו ונשאר עם נתח שוק של 36% בלבד. המוצר המוביל את כל הקטגוריה כיום הנו סגמנט בלעדי של אסם "השטוחים".
איילת צרפתי רוזן מכהנת 3 שנים בתפקידה כמנכ"ל חטיבת החטיפים באסם, ו-11 שנים בחברה. לפני תפקיד זה היתה מנהלת השוק המקצועי של אסם, מנהלת השיווק של השוק המקצועי ומנהלת יחידה עסקית בסידס. בעלת תואר ראשון במנהל עסקים.
- 2.ארונציק 30/05/2011 07:53הגב לתגובה זותותחית אמיתית כל הכבוד
- 1.ארונצ'יק 30/05/2011 07:52הגב לתגובה זותותחית אמיתית כל הכבוד

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
