ההשגה יכול ותתקבל בשל תגובה מאוחרת של מנהל מס שבח להשגה הראשונה
ו"ע 32695-12-09 1. רם פרייס; 2. רם פרייס, חברת עורכי דין נ' מנהל מס שבח - אזור מרכז
ו"ע 32695-12-09
1. רם פרייס; 2. רם פרייס, חברת עורכי דין
נ' מנהל מס שבח - אזור מרכז
פסק דין
דב שמואלביץ, רו"ח - חבר ועדה:
רקע עובדתי
1. דירה בת שתי קומות ושני אגפים, נרכשה על ידי העוררים מכונס נכסים.
2. העיסקה דווחה כדין ושולם בגינה מס רכישה על פי שומה עצמית בסך - 52,846 ש"ח.
3 . המנהל לא קיבל את השומה העצמית וקבע לעורר שומה לפי מיטב השפיטה על סך - 103,749 ש"ח.
4. ביום: 28.10.2008, השיגו העוררים בתוך המועד הקבוע בחוק, על שומת המנהל.
5. ביום: 29.10.2009, שוחח נציג המנהל בטלפון עם ב"כ העוררים וביקש לדון בהשגת העוררים. נקבע דיון בין הצדדים ליום: 19.11.2009. בשיחה זו ביקש נציג המנהל לברר מה עלה בפנייתו לקבל מסמכים הנוגעים לעסקה נשוא ערר זה.
6. במועד מאוחר יותר, בעת הדיון בהשגתו, שב העורר והעלה את טיעונו, כי לא התקבלה אצלו בקשה להשלמת מסמכים. במעמד זה לא היה בידו של המנהל להציג מסמך המוכיח את טיעונו למשלוח בקשה להשלמת מסמכים. לא זו אף זו - המנהל טען למשלוח מכתב הבקשה בדואר רגיל.
טיעוני העורר
7. סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין, מחייב את תשובת המשיב בתוך שנה מיום הגשת ההשגה. ההשגה בערר המונח לפנינו, הוגשה ביום: 28.10.2009. המנהל קיים קשר טלפוני עם העורר ביום: 29.10.2010, כלומר: לאחר שעברה תקופה של שנה, הנדרשת על פי החוק למתן תשובה להשגה.
8. בפגישה אשר נערכה בין הצדדים ביום: 19.11.2009, ככלות למעלה משנה ממועד הגשת ההשגה, שב המנהל ופנה בעניין המצאת המסמכים, וטען כי שלח מכתב לדרישת המסמכים בדואר רגיל, בניגוד למתבקש בסעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין, המאפשר מסירה ידנית או משלוח בדואר רשום.
9. בעת רכישת הדירה, הדירה הייתה ראויה למגורים, והדיירים הקודמים התגוררו בה עד לפינויים.
10. העוררים ערכו שיפוצים בחלק מן הבית, וחלק אחר היה ראוי למגורים.
11. מעולם הבית לא נותק ממערכת החשמל וממערכת המים העירונית.
טיעוני המשיב לא הובאו בפנינו בשל שביתת פרקליטי המדינה
דיון ומסקנות
12. ממכלול הטיעונים אשר הונחו בפנינו עולה, כי המשיב מודה כי בקשתו להשלמת מסמכים נשלחה בדואר רגיל ולא בדואר רשום, כמתבקש על פי החוק.
וכך מורה לנו סעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963:
"מותר למסור הודעה ועל מסמך אחר לפי חוק זה לאדם, בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען בית מגוריו או בית עסקו, הידוע לאחרונה, בכפוף להוראות בדבר סדרי דין בבתי המשפט".
העורר מכחיש את קבלת המכתב שעניינו המצאת המסמכים, והמשיב לא הציג מסמך המאמת את טיעונו למשלוח המכתב. העורר טוען כי מידע זה הובא בפניו לראשונה בשיחה הטלפונית אשר נערכה כחלוף שנה מעת הגשת ההשגה.
13. על פי סעיף 87(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963:
"(א) הרואה עצמו מקופח בהודעת-שומה רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הודעה, להשיג עליה לפני המנהל בכתב שבו יפרט את פרטי השומה עליהם הוא חולק וייתן טעם להשגתו; המנהל ישיב למשיג את החלטתו המנומקת בכתב, תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך שלושים ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא השיב המנהל למשיג במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה".
כאמור בטיעוני העורר, שיחתו הטלפונית של נציג המשיב התקבלה ביום: 29.11.2009 כאשר כבר עברה שנה מעת הגשת ההשגה.
14. במכתב פירוט הנימוקים לקביעת שומת מס לפי מיטב השפיטה מיום: 28.9.2008, מעלה המשיב טיעון כי הדירה נשוא ערר זה אינה עונה להגדרת "דירת מגורים", כמתבקש לצורך התנאים אשר יאפשרו לאשר את הסכום אשר התקבל בשומה העצמית אשר העורר הגיש.
15. העורר טוען כי קיימים אגפים נוספים בממכר, וכולם מהווים יחידת דיור אחת. באגף הנוסף קיימים שירותים ומטבח אשר מאפשרים מגורים נורמטיביים. ואף אם נקבל את טיעון המשיב כי האמבטיה לא היתה מרוצפת, ומן המטבח נעדרו ארונות מטבח, הרי שחלק אחר מיחידת הדיור נשוא הערר ודאי ראוי היה למגורים.
16. העורר אף מצהיר כי מערכת המים והחשמל בדירה לא נותקה מעולם, ובפני הועדה לא הובאו עובדות או נימוקים הסותרים את טיעוני העורר.
17. אשר על כן, אני מציע כי הערר יתקבל.
דוד בר-אופיר, שופט וסג"נ (בדימוס) - יו"ר הועדה:
1. אני מסכים לתוצאה הסופית שהגיע אליה חברי הנכבד עו"ד שמואלביץ. הייתי מוסיף ואומר כי פנייתו של המשיב אל העורר, לעניין מסירת מסמכים ופרטים נוספים, צריכה היתה לבוא בתוך תקופת השנה האמורה בסעיף 87(א) לחוק מיסוי מקרקעין ולא לאחריה. ובענייננו, ביקש המשיב טלפונית את המסמכים לאחר חלוף השנה. הסעיף האמור, כפי שאני מבין אותו, מורה לנו כי השומה העצמית תעמוד בעינה אם לא ניתנה החלטה בהשגה בתוך שנה מיום שההשגה הומצאה למשיב.
2. נראה גם לי כי אכן מדובר כאן ב"דירת מגורים", ועל כן לא היה מקום להתערב בסכום השומה העצמית כפי שנקבעה על ידי העורר.
נדב הכהן, רו"ח - חבר ועדה:
אני מסכים לפסק דינו של עוי ד שמואלביץ ולהערה של יו"ר הועדה.
אנו מקבלים את הערר.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לבאי כח הצדדים.
ניתן היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים וב"כ כוחם.
דוד בר-אופיר, שופט וסג"נ (בדימוס) יו"ר הועדה דב שמואלביץ, רו"ח
חבר ועדה נדב הכהן, רו"ח
חבר ועדה
ועדת ערר מס שבח מקרקעין התשכ"ג-1963; בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
בראשות דוד בר-אופיר שופט וסגן נשיא (בדימוס) - יו"ר הועדה; דב שמואלביץ, רו"ח - חבר ועדה; נדב הכהן, רו"ח - חבר ועדה
ניתן ב-8.2.2011


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
