נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי עם רומניה (טרם אושררה)
נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לרומניה. אמנה זו עדיין אינה בתוקף עד שתאושרר על ידי שתי המדינות.
ביום 28 בפברואר 2011 נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לרומניה. אמנה זו עדיין אינה בתוקף עד שתאושרר על ידי שתי המדינות.
בשלב זה, האמנה כוללת מניעת כפל דמי ביטוח לאומי וכן רציפות זכויות לגמלאות, בעיקר לזקנה ולשאירים.
מניעת כפל דמי ביטוח
בהיעדר אמנה על תושבי ישראל המשתכרים בחו"ל אם כעצמאים ואם כשכירים, בין שהמעביד תושב ישראל ובין שהוא תושב חוץ, יחולו ככלל חבויות ביטוח לאומי הן בישראל והן במדינת ההשתכרות.
נוסף על כך, כאשר אין אמנה, במרבית המקרים לא ניתן לממש את הזכויות הנובעות מתשלום דמי הביטוח במדינה השנייה, שכן אין הסדר "יצוא גמלאות" ואין הסדר "צירוף תקופות ביטוח" - הסדרים המתאפשרים באמנה, כמוסבר להלן.
כאשר באמנה מוסדר עיקרון למניעת כפל דמי ביטוח לאומי, ישולמו דמי הביטוח במדינה אחת בלבד ויחולו חוקי אותה מדינה.
לדוגמה (לאחר אשרור האמנה): תושב ישראל שיצא לעבוד ברומניה שלא מטעם מעסיק ישראלי - יחולו עליו חבויות בדמי ביטוח סוציאלי ברומניה בלבד. לשם כך יצטרך להמציא למוסד לביטוח לאומי בישראל אישור כי נוכו ממנו דמי ביטוח סוציאלי למיניסטריון הסוציאלי ברומניה, והוא יחויב בישראל אך ורק בדמי ביטוח בריאות וייפטר מתשלום דמי ביטוח לאומי.
עובד תושב ישראל שנשלח על ידי מעסיק תושב ישראל לרומניה, לבצע שם עבודה זמנית - ימשיכו שניהם להיות כפופים בתקופת ההעסקה לחבויות הביטוח הלאומי בישראל בלבד וייפטרו מחבויות דמי ביטוח סוציאלי ברומניה, וזאת בכפוף לתקופת הזמן המקסימלית להסדרים אלה כפי שנקבע באמנה.
ההסדרים באמנות המאפשרים תשלום קצבאות
האמנה לביטחון סוציאלי הכוללת זכויות לגמלאות, מצמצמת פגיעה בזכאות לקבל גמלאות עקב מעבר בין המדינות:
יצוא קצבאות - האמנה מבטלת את תנאי התושבות המגביל תשלום קצבאות לתחומי המדינה ולתושבי המדינה בלבד, ועקב כך מאפשרת לייצא קצבאות למדינה השנייה, בתנאי שמולאו תנאי הזכאות לגמלה.
לדוגמה: תושב ישראל שהתחיל לקבל קצבת זקנה בישראל, יצא לרומניה וישהה שם למעלה משלושה חודשים, יוכל להמשיך ולקבל קצבת זקנה כל עוד הוא שם.
תושב ישראל שעמד בתקופת האכשרה (12 שנות ביטוח) ויצא לרומניה טרם החל לקבל קצבת זקנה, יוכל לקבלה שם עם הגיעו לגיל המתאים.
צירוף תקופות ביטוח - מבוטחים שיעתיקו את מקום מגוריהם לרומניה בטרם השלימו את תקופת האכשרה בישראל לקצבת זקנה - תאפשר האמנה להשלים את תקופת האכשרה על ידי צירוף תקופות הביטוח בשתי המדינות. שיטת צירוף תקופות הביטוח מאפשרת לכל צד להביא בחשבון את התקופות במדינה השנייה, ולהשלים את תקופת האכשרה הנדרשת בכל מדינה לפי דיניה כתנאי לזכאות.
לדוגמה: תושב ישראל ששולמו עבורו שבע שנות ביטוח לאומי בישראל, יצא לרומניה ויהיה מבוטח שם עוד 13 שנים - יראו בו בישראל כאילו השלים את תקופת האכשרה (12 שנים), ויקבל בהגיעו לגיל המתאים קצבת זקנה בסיסית-יחסית.
לתשומת לב: מאחר שביטוח בריאות אינו נכלל באמנות לביטוח סוציאלי, כל תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב להמשיך ולשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי בישראל (97 ש"ח לחודש בשנת 2011), אף אם הוא משלם דמי ביטוח בריאות במדינה שבה הוא שוהה.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
